בעל בחדרתמר לילי
היי,
אני רואה בהתכתבויות דיונים בנושא שהבעל נשאר בחדר במחלקת יולדות , בלילה. כמובן הכוונה אחרי לידה.
מתחילה לדאוג בעניין לגבי הלידה שלי.
אין לי כל בעיה עם זה שבעל או היולדת רוצים להיות יחד, אבל חושבת שאם יש חדר פנוי עבורם סבבה, כל עוד אני יולדת ואין צורך לפרט את המצב הרגיש הפנימי והחיצוני. לא נראה לי מתאים בכלל שבעל של יולדת אחרת יסתובב בחדר . זה נראה לי לא נעים בכלל.
חושבני שיהיו פה דעות אחרות , אני מכבדת כל אחד/אחת אבל מחלקת יולדות מיועדת עבור יולדות
יש וילונות שמאפשרים פרטיותאורי8
איפה שאני היתי יש אפשרות לסגור את הוילון סביב המיטה כך שיש לך פרטיות מוחלטת. עדיין שומעים דיבורים.
אצלי בעלי לא נשאר בלילה אחרי לידות, כי יש גם ילדים בבית שצריכים אותו. אבל כשהיתי אחרי ניתוח הוא היה איתי שבת שלמה ( הניתוח היה ממש לפני שבת) וזו היתה הצלה, אשה אחרי קיסרי חייבת מישהו איתה בלילה הראשון. לא יודעת מה היתי עושה אם הוא לא היה. זו גם היתה הפעם היחידה שהיה לי חדר לבד ואפס הפרדה עם התינוק, אס לא הפרענו לאף אחד. אבל מאוד מבינה אישה אחרי ניתוח שצריכה את בעלה.
כשהיתי במחלקת יולדות תמיד סגרתי את הוילון שסביב המיטה והיתה לי פרטיות.
באיזה בית רפואה מקבלים חדר פרטי באפס הפרדה?כי לעולם חסדו
אסותא באשדודאורי8
אולי לא כולם מקבלים. היתי אחרי ניתוח וביקשתי אפס הפרדה וזה מה שקיבלתי. יש שם 8 חדרים נפרדים. לא יודעת אם עדיין ככה, ילדתי לפני כשנה וחצי.
אני הייתי לבד בלילה עם התינוקת אחרי הניתוחמתואמת

היה קשה מאוד מאוד מאוד (במיוחד שהאחות הייתה לא סימפטית בעליל), אבל לא הייתי חולמת לבקש מבעלי להישאר ובכך לפגוע בפרטיות של שאר היולדות. הווילון לדעתי לגמרי לא מספיק, וזה ששומעים דיבורים זה מזעזע בעיניי. (אחרי אחת הלידות בעלה של היולדת לידי נשאר איתה בלילות. הבנתי את זה, כי היא הייתה אחרי לידה מאוד קשה, אבל בכל זאת הרגשתי ממש לא נעים, ובדיעבד אני מצטערת שלא אמרתי כלום לאחיות).

עד כמה שאני מבינה הישארות בלילה מתואמת עם היולדת השניה בחדרמיואשת******

לגבי במשך היום, אני מבינה את ההרגשה שלך כעת, אבל רב הסיכויים שאחרי הלידה תרצי את בעלך איתך צמוד ואז גם תביני את היולדת השניה בחדר ותסתדרו...

בכל מקרה מחוץ לוילון אין פרטיותאמא חדשהה
זה בית חולים עם שטח ציבורי..
גם לשירותים בתוך החדר צריך לצאת עם ביגוד מלא כי הדלת פתוחה למחלקה
אז מעדיפה שבעלי יוכל להיות (כששותפה לא רצתה כיבדנו כמובן והוא הלך בלילה)
שלא לדבר על זה שגם בלילה כל כמה שעות באו להפריע ולעשות בדיקות (הצוות).. רק חיכיתי ללכת הביתה
במחלקות שיש אפשרות כזו..וברוב אין זה באישורבתי 123
של השותפה לחדר
אני באופן אישי מרגישה גם ככה חוסר פרטיות ומבחינתי אין הבדל שיש בעלים במחלקה כל היום שזה אף אחד לא שואל ועוד בעלים מסתובבים חופשי במזדרון או נמצאים עם היולדת שהוילון פתוח לבין שהם נשארים גם בלילה כמובן שוילון סגור ולא משתמשים בשירותים של היולדות
כל דבר צריך בטעם ובמידהה'_מלך_העולם
ביקורי בעל/משפחה , זה כייף ואפשר להכיל כשזה בגבול הטעם הטוב ,בשעות מוגדרות .
אחרי הכול היולדות רוצות לנוח ולשם כך יש מחלקה , שאמורה לתת את המענה הזה .
אני בעד סדר בשעות ולא לחרוג מעבר.
זה ממש מפריע , גם כשמתלחששים וגם לא תמיד מתלחששים וזה מרגיז ולא נעים להעיר ולהשתיק .
רוצים לדבר מעבר לשעות? צאו מהחדר לפרוזדור או לקפיטריה , זה לא אמור להתנגש עם יולדות אחרות שרוצות לנוח שהן בגדר (חולה שיש בו סכנה וחייב לתת להן שקט ומנוחה ומרגוע)!
ולדעתי בית רפואה שלא מכבד את הכללים הללו..
אני מדירה רגליים .
חשוב לי השקט והפרטיות.
ברוב המקומות שאני מכירה הבעל רשאי להיות בכל מקרה כל היוםהריונית

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

מוזר שרצתה להוציא אותו.miki052

כשהייתי מאושפזת יום אחד בהריון בסיכון עד לזירוז.

לבעלי נתנו לישון איתי בלי בעיה.

והיתה איתי בחדר אישה מבוגרת מאוד

לי נתנו שישאר עד לזירוז שבוע..חדשה1
באמת מוזר שלא נתנו לו
שבוע המתנת לזירוז?miki052

 

אני המתנתי יום אחד ומיד הורידו לזירוז.

5 ימים..חדשה1
לא מכירה כזה נוהלה'_מלך_העולם

הייתי במחלקות מאוד מאוד שקטות

לא היתה שוטטות והתינוקות היו בתינוקייה

בעלים לא ראיתי מלבד הביקורים .

 

כן בעיניי זה חשוב שיהיה סדר בשעות הביקור.

 

מענין באיזה בי"ח ילדתהריונית
אני יודעת שבכל הבתי חולים בירושלים מאפשרים מלווה אחד בין השעות 7-21/8-22 תלוי בבי"ח (ולגבי הלילה בשעה"צ וביקור חולים לדעתי מאשרים רק אישה,וב2 ההדסה הם מאשרים במקרים חריגים לפי שיקול דעת רפואי)
וגם באזור המרכז רוב בתי החולים מאפשרים מלווה לכל שעות היום,וחלק גם לשעות הלילה...

נראה לי 3 בתי החולים היחידים שראיתי באזור המרכז שלא מאשרים מלווה לכל היום זה מעיני הישועה,לניאדו ואיכילוב (במחלקה הישנה,נראה לי שבחדשה מותר כי זה חרדים פרטים מובנים לבני זוג)
באופן עקרוני כל אדם חולה זכותו למלווה במשך כל שעות היממהרעותוש10
זה מעוגן בחוק בלי קשר ליולדת אלא אם כן מדובר בחירום, למשל ביולדת ניתוח חרום

מי שתתעקש אי אפשר להכריח מלווה לעזוב

במעייני לפחות זה מוגבל לאשה ולא גבר
מבינה את הרצון לפרטיות ושקט גם אני כזו.miki052

באחת הלידות שלי הכניסו יולדת מאוחר בלילה (אולי 1)

והיא ואימה שהיתה יחד איתה דיברו בקול בלי טיפת רגישות. העירו אותי.

ולא רק.

כל היום שוחחה בטלפון בקולי קולות! 

התקשרה לאנשים וסיפרה בטון גבוה מאוד את כל קורותיה.

איך התחיל, איך הסתיים, שהיא בריגושים ועוד דברים מעין אלו.

התפחלצתי.

לא עזר כשעשיתי שששששש.

בסוף עברתי חדר.

וגם שם לא היה שקט. יולדת ששוחחה בטלפון כל הזמן- אומנם היא דיברה רגיל ולא בקולי קולות אך עדיין הפריעה לי מאוד.

 

וזה בלי קשר לשעות הביקור.

גמלי מאוד חשוב השקט והפרטיות. אבל כנראה בית חולים זה לא המקום. גם אם את יולדת ואת צריכה שקט.

 

 

בגלל זה אני מביאה איתי אטמי אוזנייםה'_מלך_העולם

 

אולי מדובר על מחלקות ביות מלא? כי לא ראיתי בעלים בערב עם הנשים במחלקה.

 

וגם מי שהיתה לוקחת את התינוק לידה להניק אם הוא היה בוכה יותר מדי..היא היתה יוצאת לחדר הנקה.

יכולה לומר יותר מזהפיג'מה
בלילה שלפני השיחרור, הייתי גמורה מעייפות, לבד בחדר של 2, בביות המלא. ב1 בלילה פתאום הדליקו לי את האור, ונכנסו מלא אנשים וצוות... מסתבר שמישהי שעלתה מהחדר לידה- לחדר שלי. סבבה והכל, אבל למה הצוות, שמכיר את החדרים, ויודע שיש אופציה להדליק רק לה את האור ולא גם לי, הדליק את כל האורות בחדר? ולמה לא לשמור על טיפת שקט? מהצוות ציפיתי לקצת יותר... סה''כ לא היה נורא, כי היא הייתה ממש מתחשבת (בעלה נשאר לישון איתה, אבל באמת שלא הרגשתי אותו לרגע), והתינוק שלהם לא בכה בלילה בכלל, אז חוצמזה היה לי שקט..
מוזרר..הבעסה היא שלא נעים להעיר :/miki052


אצלי הגיעה מישהימחכה עד מאוד
בלי התינוקת שלה.בעלה לא היה וככ ריחמתי עליה....היא כנראה נולדה עם תסמונת דאון והיתה בפגיה. וכל הזמן נכנסים אנשי צוות מקצועים לדבר איתה....והיא בוכה ומנסה להסתיר ממי שמתקשר היא היתה ככ מסכנה.בכיתי בשבילה מעבר לוילון.אם היה אולי היה מקל אליה לא יודעת
וואי הלב נקרערסיס אמונה
איזה כאב לב
אוייש . אוייש. עצוב!miki052


לא מדמיינת את עצמיחדשה1
נשארת לישון בבית חולים אחרי לידה בלי בעלי..
בשערי צדק שילדתי לפני 3 חודשים ביקשו ממני לשאול את כל הבנות בחדר (עוד 2) אם מתאים להן.
אחת הייתה אחרי קסרי, והשניה רצתה שגם בעלה ישן..
לאף אחת לא הפריע... ב"ה יצא לטובה אפילו שזאת שאחרי ניתוח קיסרי היתה צריכה עזרה אני עזרתי לה ובעלי היה עם הילד שלנו..(לקום לשירותים, היא התעלפה באחד הבקרים אז קראתי לאחות והבאתי לה משהו מתוק לעלות את הסוכר, וכו....)
איתי בעלי תמיד נשאר בלילה הראשוןתפוחים ותמרים
בלידה הראשונה גם בלילה השני.
קיבלנו אישור מהאחיות ומהביטחון.
אני ילדתי בשערי צדק, הגעתי לחדר בסביבות 12:30 בלילהחבובוש

אחר לידת אימים ובכיתי לאחות שבעלי ישאר ליידי, אמרתי אם לא אני הולכת הביתה. והיא בשום אופן לא הסכימה.

הייתה יולדת נוספת בחדר שישנה.

 

לידה הבאה, אני הולכת לבי"ח שיאפשר לי שבעלי יישאר לידי.

הזוי קצת.. ברוב המקומות נוותנים לבעל להשאר כמה שעות אחריבתי 123

הלידה גם אם זה באמצע הלילה

לדעתי יש הבדל גדול בין זה לבין לילה אחרי שהבעל ממש רוצה להשאר לישון 

הם לא נתנו, הם אמרו את יכולה רק שאמא שלך תישאר.חבובוש

ילדתי ב-10:36 אבל לקח זמן עד שהעלו אותי למחלקה.

 

ממש מבאס איפה ילדת?בתי 123


היא כתבה בשערי צדקmiki052


גם אני ילדתי בשע"צ ובעלי נשאר תמיד בלילה הראשוןתפוחים ותמרים
היית בביות מלא?חבובוש


לא, ביות מלא יש לי אחרי 48 שעות..... לכל החיים תפוחים ותמרים
חחח.. אהבתי. לגמריחדשה ישנה
גם אני ילדתי שםחדשה1
והוא נישאר איתי כל הלילות.. מוזר
כנראה שזה הייתה אחות ממש קרציה. סליחה על ההגדרהחבובוש

בהמלך הלילה היה לי דימום מטורף ולא יכלתי לקום מהמיטה ביקשתי ממנה שתעזור לי להחליף פד, כי לא יכלתי להשאר ככה.

והיא לא הסכימה לעזור לי בטענה שזה לא התפקיד שלה.

אני לא האמנתי על עצמי שאני אבקש כזו בקשה אבל זה היה המצב ואני חושבת שא יולדת מבקשת כזה דבר ב-4:00 לפנות בוקר מתוקף תפקידה זה לעזור.

צריך להתלונן על יחס כזה! אני ממש בהלםםםכי לעולם חסדו
לידה ראשונה לא יודעים על מה להתלונן, לא יודעים מה רוצים בכללחבובוש


ואווווו! לא נעים!miki052

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

באיזה מחלקה היית?אנייי12
נראה לי יולדות ב', מצד שני, הייתה שמה אחות מהממת, אסנתחבובוש

שהיא הצילה לי את ההנקה והאחות הראשית של המחלקה עלתה על זה שיש לי סיבוך ופשוט הצילה אותי. נשארה אחרי סיום המשמרת לידי לראות מה קורה ולקבל את התוצאות וכו'

הייתי שם בגדולהאנייי12
ולא הסכימו שבעלי ישאר..
לעומת זאת בד כן הסכימו
וואי מסכנהמיואשת******


מה?? הזוי. בדרכ כשיולדים בלילה נותנים להשארחדשה ישנה
איזה התעללות .. להישאר שניה אחרי לידה לבד...😣
איזה נורא כי לעולם חסדו
באמת הזוי, לפני חודשיים ילדתי שם ויתה יולדת שהגיעה באמצע הלימק"ר
ובעלה נשאר איתה כל הלילה (בעצם בשתי הלילות הגיעה יולדת, ושתיהם הוא נשאר)
בלילה הבא באמת כבר לא הסכימו (במחלקה רגילה)

כנראה נפלת על מישהי קרציה
למה קרציה? גם היא אחרי לידה...דינהדינה
היא התכוונה לאחות שלא הסכימה שהוא ישאר(נראה לי)מיואשת******


האחות... לא היולדתמק"ר
ורק כדי לאזן פה קצת, אני אף פעם כנראה לא אקח ביות אז לא רלוונטי לי, אבל נראה לי שהיה מפריע לי בעל של יולדת בחדר... בעלי לא נשאר איתי כי אי אפשר, הה קשה אבל התמודדות, והאחיות עזרו מה שיכלו.

הבעל של היולדת שהיה איתי בחדר בלידה האחרונה, השתמש כל הזמן בשירותים בחדר, לא עזר שביקשנו, לא עזר השאלות אמרה לו שאסור, הוא השתמש . מה תעשי?
הייתי אומרת לאחיות. זאת חוצפה ממש.דינהדינה
בלידה הראשונה היינו בביות ודווקא שם השכנה כיבדה את בקשתי ובעלה הלך בלי בעיה (התינוקות של שנינו צרחו לסירוגין כל הלילה אבל זה כבר בלתי נמנע). בשניה לא יכלתי להיות בביות וגם האשפוז היה קצת יותר ארוך ופשוט היה נוראי. בעלים שנשארו ולא שמו עליי כשביקשתי שילכו, שמו מוזיקה בטלפון, דיברו ודיברו ודיברו, ילדים קטנים שבאו אחרי שעות הביקור ועשו רעש ובלגן, באמת, הכל חוץ ממנוחה והחלמה.
האמת אישפוז הוא רחוק מלהיות מנוחה והחלמה זה יותר ענייןבתי 123

של השגחה רפואית וזהו

גם אם אין אורחים או בעלים אז יש תינוקות שצורחים ורופאים ואחיות שמסתובבים ונכנסים כל כמה זמן גם באמצע הלילה בחילופי משמרות

נכון. ובכל זאת, אחרי לידה צריך לנוח ולהחלים...דינהדינה
ועם זאת לצאת מהפנטזייה הזו שמחלקת יולדות תהיה שקטה כלבתי 123

שעות היום ולא יסתובבו בה אנשים אחרים חוץ מיולדות

לי אישית מאוד מפריע רעש אז אני שמה אטמי אזניים.. ומי ישמור על התינוק אם לא בעלי?

יש שעות ביקור... ויש התחשבות בסיסית באנשים אחריםדינהדינה
וזהו. אין פנטזיה, ממש לא. אבל יש כמה כללים שראוי שכולם ישמרו עליהם
מסכימה לגמרי אבל אין קשר לנושאבתי 123
הבעלים וזו היתה הכוונה שלי
כשילדתי מי שהיתה איתי בחדר היתה כל היום עם הבעל ועם ילד בן שנה וקצת ניסו להיות בשקט אבל בכל זאת ילד קטן
אני בחיים לא הייתי חושבת להביא לשם ילד אבל מה יכלתי לעשות ?
אז התעצבנתי בשקט וידעתי שעוד יומיים אני הולכת הביתה
בעלים לא אמורים להשאר כל הלילה. זה הכללדינהדינה
היוצא מהכלל כשמבקשים ומקבלים רשות מהשכנה לחדר. במשך היום אכן מעצבן ואכן אין מה לעשות (אגב בעיני להכניס ילדים קטנים שהם הרבה פעמים נשאי וירוסים למקום עם יילודים זה לא פחות מהזוי אבל זה כבר באמת נושא אחר)
מדובר על מצב שהיולדת בדיוק ילדה לכל אחת דיעה שונהבתי 123

לדעתי שניה אחרי לידה אין סיבה להעיף את הבעל רק כי זה לילה

ובכל מצב גם ביום הבעל צריך להשאר בתוך הוילון ולשמור על שקט ובטח לא להשתמש בשירותים

ילד קטן לא אמור להיות שם. אני הייתי מתלוננתמיואשת******

חיידקים ורעש, יש שעות ביקור. מותר מלווה אחד, זהו. 

אין לי שום סנטימנטים ורחמים על יולדות אחרות שלא מכבדות את הכללים, מצטערת. אני מרחמת על עצמי לפניהן.

זאת אמירה ממש לא פיירית לדעתירעותוש10
לידה אחת הייתי 48 שעות עם ערביה בחדר + ביקורי חמולה אבל הרגשתי טוב ולא כזה הפריע לי

אבל אחרי ניתוחים במיוחד האחרון שהייתי שבוע בבית חולים זה הבקשה הכי לגיטמית לתת לי לנוח כי זה חלק מהריפוי
הייתי עם טיפול תרופתי שגמר עליי- ואפשרות לישון (בלילה! ) זה בסיסי !
זה בית חולים- לא פנימיה
בית חולים מיועד לחולים- כמובן שאם יש מלווה אחד וכל עוד הוא תומך ביולדת ולא מפריע זה לגיטימי בעיני.
אבל טלפונים ? שימוש בשירותים של היולדת ? (דוחה, ואני לא אסטנסטית) הוא צריך ללכת על ביצים ולוודא שהוא לא מפריע (זכר ונקבה כאחד)


(אני במעייני הישועה שהם סופר קשוחים נתנו לאמא שלי ואבא שלי להיות איתי ברצף כדי לתמוך בי כי לא יכולתי כמעט לקום מהמיטה בלי לפחד להתעלף מהמוגלובין נמוך.
בתנאי שיהיו בשקט !)
למה את מגיבה לי ככה אני לא אמרתי שזה בסדר רק אמרתיבתי 123

שזו המציאות זכותה של אישה לדבר בטלפון וכן בשעות ביקור מגיעים אורחים (אלי לא דרך אגב אני אוהבת שקט)

ואם היית קוראת מה כתבתי היית רואה שזה ממש לא בסדר לא להתחשב ובטח שזה לא תקין אם גבר כלשהו נכנס לשירותי היולדות

וזה שיולדת צריכה לנוח לא הופך את זה לגיטימי להעיף בעל של יולדת שהשנייה ילדה

צודקת לא התעמקתי- מתנצלתרעותוש10
כנראה שתינו מסכימות שצריך לשמור על הכבוד של היולדת, מבקרים מכל סוג צריכים לדעת שהם "מבקרים" אז להתנהג בהתאם לא משנה יום / לילה, בעל או לא בעל

פשוט מוזר לי שאמרת שבית חולים הוא מקום להשגחה רפואית ולא למנוחה- מנוחה זה עניין רפואי...
אולי גם בחירת המילים שלי לא הייתה נכונה התכוונתיבתי 123

שנשים מצפות שאחרי לידה יהיה להם שקט מופתי ופרטיות וזה רחוק מזה אין מה לעשות

אני מסכימה איתך, וחושבת שזה ממש זכותך לדרוש שלא יישאר.דינהדינה
בעולם מושלם יולדות היו בחדר זוגי עם הבעלים שלהן אחרי הלידה, אבל במצב שיש שתיים ולעיתים יותר יולדות בחדר זה ממש ממש לגיטימי לרצות פרטיות ושקט.
לי מה שמפריע זה שהם מדברים ואני לא ישנה בגלל זהמעין אהבה
וזה מעצבןןןןן
מה עוזר לי שעות ביקור אם הם מדברים בינהם
וכן גם בשקט מפריע לי

מה הקטע של הדיבורים בכלל? לא מבינה את זהמיואשת******

כשבעלי היה זה היה הזמן המושלם להתקלח, ללכת לשירותים, ולישון. כל הדברים שאי אפשר לעשות אם אין מי שמשגיח על התינוקת

אני אישית לא יכולה לישון כשיש תינוקת בת יומה לידי , אני נורא בלחץ

אם לא בעלי לא הייתי ישנה 4 ימים רצוף.

למי בכלל יש זמן ורצון לדבר?

אני בהיי ב-24 השעות הראשונות אחרי הלידהתפוחים ותמרים
נוטה לדבר הרבה.
אחכ בדאון רציני ביום השני (כשאף אחד לא בא לבקר....... )
ובשלישי כבר בהיי של החזרה הביתה
חחח. אני אשלח לך את כללללללללל המבקרים שלי!מיואשת******

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

אצלי מבקרת רק המשפחה, וזה לא המון אנשיםתפוחים ותמרים
(אשכנזיה וזה.....)
אבל לכולם חשוב להגיע ביום הראשון משום מה. בלידה הזו אבקש מאחותי שתבוא ביום השני
את לא מבינה, אני מתעבת ביקורים ומבקריםמיואשת******

אין מבקרים! אין!

ההורים שלי, בעלי, הילדות שלי.

וחמותי, כי לא הצלחתי לגרום לה להבין שלא, אז אני נושכת שפתיים

 

לא אחיות, לא גיסות, לא חברות, לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!

לא רוצה לדבר, לא רוצה להתלבש ולא מעונינת להיראות כמו סמרטוט מדמם לעיני אף אחד תודה רבה

 

אלה בדיוק המבקרים שלי:תפוחים ותמרים
אמא שלי
אחותי
חמי וחמותי
בעלי
הילדים

ליד כולם נוח לי גם בחלוק ג'יפה של ביהח.
מאחרי הלידה הראשונה חברים שרוצים לקפוץ לבקר מוזמנים הביתה שבועיים ומעלה אחרי הלידה. אם מדובר בחברים של בעלי לרוב אני מתחבאת בחדר והוא רק מוציא להראות את הרך הנולד.
חחח. גם זה יותר מדי בשבילי... אבל אין לי ברירהמיואשת******


אני דווקא אוהבת ביקורים.. אבל תמיד לבדמעין אהבה
ההורים שלי קופצים לחצי שעה אולי פעם אחת.
ובעלי מגיע קצת בגלל שהוא עם הילדים..אז רק מה שמצליח לחטוף

וזהו..חמותי ראתה את הבנות שלי בגיל חודש וחצי+ כשאנחנו נסענו אליהם שבת

וממש לבד לי..במיוחד בשבת..ובמיוחד כשאת כולם מבקרים..

וברור שלא הייתי רוצה על היום ביקורים..באיזון..
מזדהה ....חדשה ישנה
אוי, אני גם שונאתחבובוש

המשפחה של בעלי הבינו שאני לא רוצה שהם יבואו לבקר אותי והם מאד אבל מאד נפגעו

הסוד הוא לגור רחוק נועה נועה
אחרי הלידה הראשונה שלי באו ההורים של בעלי (נכדה ראשונה) וההורים של חמותי (נינה ראשונה). ההורים שלי לא באו כי באנו אליהם אחרי השחרור. ההורים של חמי ביקרו אותנו כשהיינו אצל ההורים שלי... אה, ובבית חולים באו אלי גיסתי ובת דודה שלי שגרות קרוב, לביקורים קצרים בקטע של לא להשאיר אותי בודדה. זהו!
והלידה השניה... אוהו... אף אחד לא בא גם כי לידה שניה, וכנראה גם כי זה בן וכולם ידעו שניפגש בברית. החיים הטובים.
מזדהה! הלידה השניה כבר אף אחד לא בא לבקר. היה הכי כיף רעות1
גם בבית את לא ישנה כשהתינוקת לידך?אפונה
כן, עד שאני זזה בחופשיותמיואשת******

אני אחרי קיסרי , שבוןע- שבועיים ראשונים כל קימה מהמיטה ותזוזה וכו היא מחושבת, לאט, ואני לא מסוגלת לשמוע אותה בוכה ולא לקום מהר, ואני לא מסוגלת לקום מהר, יוצא מזה שאני כל הזמן בלחץ שהיא תבכה

וגם בלי זה אני לחוצה מזה

אז אני הולכת לבית החלמה (פעם הייתי הולכת לאמא שלי)

ובהחלט גם אחר כך השינה שלי לא כל כך טובה כשאני לבד בבית איתה , זה עובר בהמשך אבל ההתחלה קשה לי.

אני סאמת לא ישנתי 4 ימים רצוף. לפחות פעמיים בחיימעין אהבה
וחלק בגלל הבעלים שדברו עם האישה בשעות המעטות מאוד מאוד שהתינקת שלי ישנה ולא צרחה

ואני לא מדברת על שעות ביקור המוניות
אלא על לילה וצהריים שזכותי המלאה לנוח בהם בשקט

ויש מספיק זמן לדבר עם הבעל בשעות אחרות

וואי מזכיר לי כמה אני שונאת את השהות בבית חולים אחרי הלידה

מנסיון לא לישון כמה ימים ברצף זה מזעזע ממש.
וואי מבאס! ולא ביקשת?מיואשת******

וחוץ מזה אני מביאה אטמים

הבעל שמר על התינוקת ואני ישנתי

באמת בלי זה, אלוקים ישמור

רעש תמיד יכול להיות מנסיון הן מדברות בטלפון או עם חברהבתי 123

אין קשר לזה שהבעל נמצא או לא נמצא

כדאי מאוד לקחת אטמי אזניים

ברוב המקומות בכלל לא מאפשרים את זה ואז זה סיכום שלך מולכי לעולם חסדו
היולדת השניה.
אישית הייתי חייבת חייבת שהוא יישאר וב"ה הייתי בחדר עם עוד מישהי שנשארו איתה אז יצא לטובה.

בעלי ממממש לא השתמש בשירותים של היולדות.
סליחה על השאלה, אבל איפה אתן שמות את הבעל? על המיטה אי11אמא

אפשר (נידה וכו') על כורסא? אתן לא מרחמות עליו שעבר לידה של אשתו (כן, גם הגברים מסכנים!!!) אולי גם לא ישן את הלילה הקודם - כי הייתם בחדר לידה. איך הוא יכול לישון?? איך הוא אמור לתפקד???

 

סתם כך , בכל בלידות והקיסרים שלי ראיתי כי כשהייתי לבד היה לי יותר מענה מהאחיות. (זה בעצם התפקיד שלהן לעזור, למרות העומס..)

בהרבה בתי חולים יש כורסא שנפתחת למיטהעדיין טרייה
ויש גם מקומות שיש אפילו מיטה נשלפת
אני בעד ונגדבשורות משמחות
מהחוויות שלי אחרי שתי לידות, אני יכולה לומר שאין לי בעיה שבעל יהיה בחדר עם יולדת כל עוד נשמרת הפרטיות והשקט.
היו יולדות עם טאקט, שהבעל ישב איתן בתוך החדר שלהן ולא עשה טיילת כל רגע ובאמת היה שם כדי לעזור(להרגיע את התינוק, וכמובן הכל בשקט לא מפריע עם שירים או פלאפון או לא יודעת מה..) וזה ממש מקובל עליי, ונכון לדעתי לפחות אחרי לידה ראשונה.
והיו יולדות שהמלווה שלהם היו הבעל האמא החמות כל פעם מישהו אחר, וכל הלילה רעש וצרחות והבעל הולך חוזר בלי סוף, כן זה לא נורמלי...
מה שאני אומרת בעצם, כמו שלי חשוב שבעלי ישאר איתי אחרי הלידה בלילה הראשון במיוחד אם ילדתי בשעות ערב-לפנות בוקר, אני אכבד גם את היולדת לידי שתבקש שהבעל ישאר כמובן בתנאים הנורמלים שכתבתי לעיל' שזה לדעתי המינימום המתבקש.
אני מבינה את ההרגשהשירוש16
אך בכל בי"ח, בכל מחלקה אחרת - מותר למטופל להישאר עם מלווה לאורך כל הבדיקות והאישפוז.

על פי חוק זכויות החולה, מותר למטופל להיות עם מלווה אחד לאורך כל הבדיקות והאישפוז.
אסור לדרוש מהלווה לצאת החוצה אלא אם כן נוכחותו מפריעה בפירוש לעבודתם של אנשי צוות הרפואי ולא מאפשרת להם לטפל בחולה.

אישית, לא רואה את עצמי יולדת או נשארת אחרי לידה בבי"ח שלא מאפשר לבעלי או כל מלווה אחר/ת להישאר איתי כל הלילה.

כשאני הייתי מאושפזת במחלקת הריון בסיכון גבוה היינו 2 בחדר עם וילון מפריד. ממש לא הפריע לי שהיה עוד בעל בחדר. (חוץ מהפעמים שהם דיברו ב4 לפנות בוקר וב11 בלילה...)
אני מודעת לכך שבי"ח אינו מלון פרטי שעובד לפי הרצונות שלי, אלא מקום ציבורי עם כללים ונהלים משלהם.
מזדהה איתךרעות1
צודקת . לא לענייןהריונית ותיקה
אפילו שהייתי אחרי קיסרי חירום ביקשתי מבעלי ללכת בלילה למרות שאישרו לו.
נשים שם במצב הכי רגיש שלהן , כאובות , מדממות. לא מתאים !
אצליאנייי12
בלידה האחרונה הוא נשאר כי זה היה כניסת שבת וגם הרגשתי זוועה בקושי זזתי..
כמובן שזה היה באישור של מי שהייתה איתי בחדר
לאור כל ההתכתבויות בשרשור הזהאמא ל6 מקסימים
אני ממליצה בחום ללדת בליס-איכילוב בתל אביב.
במחלקה החדשה כל יולדת בחדר פרטי (בלי קשר לביות מלא או לא), יש מקום לבעל לישון, כולל סדינים מגבת. מכיון שכולן שם בחדרים פרטים אז גם המסדרון בדר"כ שקט, כי אין סיבה לארח את הבעל והילדים מחוץ לחדר, אם בחדר יש מקום ולא מפריע לאף אחד.
מביאים לך את האוכל לחדר 3 פעמים ביום, אין אפילו חדר אוכל.
בקיצור, שקט דממה שם, כמו בית קברות. מי שצריכה את השקט- מומלץ בחום
בהחלט נשמע מדהים. כולן מאושפזות במחלקה החדשה אודינהדינה
שזה עניין של מקום פנוי? זה נשמע ככ ככ הגיוני. חבל שרחוק לי
אני חושבת שהרוב בחדשהאמא ל6 מקסימים
אני לא ביקשתי ושמו אותי בחדשה. מישהי שילדה בלילה לפניי היתה בישנה כי לא היה מקום בחדשה. אבל גם לה היה סבבה. היתה בהתחלה לבד בחד של 3, וביום הבא הכניסו עוד אחת אליה. אני מאמינה שאפשר להתעקש ולדרוש, בכל מקרה, הרוב בחדשה
בדיוק שמעתי שאי אפשר לדעת מראש וזה על בסיס מקום פנויבתי 123

אני לא הייתי לוקחת סיכון אם זו הסיבה היחידה שבגללה הייתי רוצה ללדת שם

צריך לקחת גם בחשבון  שבגלל התנאים של האישפוז יש שם עומס בד"כ

באמת נשמע מדהים, אבל אין אפשרות לניתוח פרטי מיואשת******


תלכי למקום שמקפידים בו. אני לא נשארת בלי בעלי.פעם שנייה2
לכן אני יולדת במאיר שם מותר מלווה 24 שעות ולא יכולים להגיד לי להוציא אותו.
אני איתך. צודקת.וואוואחרונה
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️