היא לא תפקדה
היא היתה נראית כמו כלי חלול
היא שכבה על המיטה בקפלן ונראתה חיוורת נורא
ליטפתי את השיער הלבן שלה
כשהיינו קטנות היינו עושות לה קוקיות קטנות והיא היתה מסתובבת איתן בבית
היא הסתכלה עלי
ופתאום ראיתי ניצוץ של הכרה והבנה
כזה שלא ראיתי שם כבר המון שנים
כשהפסקתי ללטף אותה היא זזה בקושי, נצמדה ליד שלי בחזרה
המשכתי ללטף אותה עד שהלב שלי לא יכל לשאת עוד את העצב
יומיים אחר כך היה כנס גדול אבל לא הלכתי אליו
אמרתי לאמא שאני רוצה לבוא איתה לקפלן שוב
היתה לי תחושה רעה כל כך בעומק הבטן
כשהגענו אמא שלי היתה סחוטה ועצרה לקנות קפה
אמרתי לה שתרוץ למעלה. להיות עם אמא שלה כמה שאפשר
חיכיתי לקפה בערך שלוש דקות
הלכתי עוד שתי דקות
חיכיתי למעלית עוד חמש דקות
עליתי דקה
הגעתי אחרי עוד דקה
אמא ודוד יעקב היו בחדר והרופאה לא נתנה לי להיכנס
היא נפטרה לפני חמש דקות.
ת.נ.צ.ב.ה.







