בא לי לשתף במשהוl666
שמחת תורה. בעלי חוזר מבית כנסת. מתכוננים לעשות קידוש. פתאום דופקת שכנה, בעלה חולה אונקולוגי השתחרר לחג ומתקשה לנשום אז היא מחפשת למי יש משאב. אין לנו. היא בסוף מוצאת אצל שכנה אחרת.
אני אומרת לבעלי שאולי יעלה אליהם לבדוק , אולי הוא צריך אמבולנס. בעלי אומר שהם אנשים בוגרים. יסתדרו. לא צריך להיכנס לאן שלא ביקשו.
עושים קידוש. אני עוד פעם אומרת לבעלי שיילך לבדוק, אולי הוא ימות שם עכשיו. בעלי עונה, טוב, מה את רוצה שאבדוק שהוא נושם? אני עונה לו כן.
בעלי עולה אליהם, חוזר כעבור כמה דקות ואומר שנראה שבאמת צריך להזמין אמבולנס ואישתו של שכן לא מוכנה להזמין עד צאת החג. אני נותנת לו טלפון, הוא עוד פעם עולה אליהם, חוזר כבר אחרי עשרים דקות. עד שהגיע אמבולנס, עד שבדקו אותו, עד שפינו אותו. אישתו לא הסכימה לנסוע איתו. ( יש לה מחלת נפש ,אבל היא מטופלת בכדורים ובתפקוד מלא בעקרון) .
בעייה שילדים לא הבינו למה היא לא הזמינה לו אמבולנס, ולא ברור לי מה להגיד להם.
השכן נפטר כעבור שבוע.
א. אני הייתיהעני ממעש
עולה מיד
מתקשר מיד
ומתלווה לנסיעה
ב. תקשור עם ילדים-
גילאים?
ג. רווחה

תודה על השיתוף
אתה נשמע אחראי מאודl666
העניין הוא שאני יודעת על מחלה שלה מעוד שכנה שרצתה לרכל קצת. היא לא שיתפה אותי בעצמי. ואם לא הייתי יודעת על מחלה + היכרות אישית לא הייתי חושבת להתערב. נגיד בעלי לא ידע על זה כי הוא לא מרכל עם שכנות ולא מסתכל על נשים בבניין.
ילדים 12 ומטה.
נראה לי שהיא גם ככה בקשר עם רווחה. והוא כאמור נפטר.
תפקוד מלא כשהכל בסדרהסטורי
לא מחייב תפקוד מלא במצב חירום.
עצוב לשמועrivki
לדעתי, פשוט להגיד לילדים שלא תמיד אנשים מגיבים נכון ובשיקול דעת בזמן חירום. אם הם כבר מכירים את השכנה ומספיק גדולים כדי להבין שהיא לא לגמרי בסדר , להסביר שהיא לא תמיד תופסת נכון את המציאות.
חולק על להסביר לילדיםהעני ממעש
שאמא כך וכך. וכפי שהגבתי לפותחת.
שאלתי מה להסביר לילדים שליl666
ילדים של שכנים כבר מבוגרים ומתגוררים בנפרד בערים אחרות
אה. סביר לדעתיהעני ממעש
באם הילדים מודעים לחטסר שפיות, ניתן..
באם לא, פחות..
בכל מקרה, שלא יהיה בין הילדים 'שיחת היום על השכנה המשוגעת'

וכאמור, מוות הוא חלק מהטבע. ולא תמיד צריך לספק תשובות, ודאי לא מעל רמת השאלות. בדומה קצת- שאלות הורים לגבי הצגת בגרות לילדים, מתי, איך, מה.

בקיצור, תלוי בכל המסביב. אולי אתם תוכלו להרים טל' לעוסית ולהתייעץ אתה
תודהl666
נשמע הסבר טוב , עדין מספיק וגם אמיתי.
ילדים קטניםהעני ממעש
לדעתי לא שייך לדון 'מי קרה לאמבולנס ומתי'

לאמר בפשטות ולפי גילאי הילדים

באם ישאלו, לענות תשובה אמיתית. ולא כבדה מן השאלה

שוב, העוס' של העירייה היא הכתובת.. שלא תנסו לעזור ויתברר שעשיתם הפוך..

תמיד טוב לפקוח עין מסביב
עונה מנסיוני עם אנשים ש''מחמירים'' בפיקוח נפש בשבת וחג.תולעת השני
לצערי, יש אנשים שלא מבינים את ההנחייה הבסיסית והיהודית לחלל את השבת או את החג כאשר יש מקרה של פיקוח נפש.
הם ''מחמירים'' בקיום השבת וכפועל יוצא מקלים בפיקוח נפש.
(בלי קשר לחולי נפשי, לא עלינו)

אני הייתי שוקלת להתייחס לזה באותה דרך שאפשר להתייחס לכל היחשפות ליהודי שלא שומר תורה ומצוות באותה רמה שאתם מחנכים את הילדים שלכם.

כלומר, באותה מידה שאם הילדים ייראו גבר יהודי ללא כיפה או אישה יהודייה נוהגת בשבת, הייתם אומרים: ''לצערנו, לא כל עם ישראל שומר את כל המצוות כל הזמן, זה מה שהם עושים, אנחנו בוחרים לעשות משהו אחר'' כך אתם יכולים להסביר: ''הם לא מתקשרים למד''א בשבת, אנחנו כן".

וכך, להנגיש לילדים את המורכבות של החיים ולפשט אותה בצורה שתבהיר להם: מה קרה, מה דעת ההורים על מה שקרה, מה ההורים חושבים שצריך לקרות ומה ההורים מצפים מהילדים לעשות.

ושוב, יש הרבה אנשים שלכאורה בריאים בנפשם שגם לא היו מתקשרים למד''א בשבת ובחג. אני, אישית, לא תומכת בכך בכלל, אלא רק מציינת שזה קורה, ושאפשר להסביר את זה לילדים.
(וכך, אם תרצי, להימנע מלהיכנס לדיון על היעדר בריאות הנפש של שכנתך)

בכל מקרה, הרבה הצלחה.
ויישר כוח שהקשבת לאינטואיציה שלך לגבי בריאותו של שכנך.
לא נראה לי רלוונטי לחולת נפשהסטורי
רלוונטי לאמא שרוצה להסביר לילדים שלה.תולעת השני
וואו עצובאביול

אבל אם זה היה כ"כ חשוב לך, למה לא עלית בעצמך?

הילדים שלך?נפשי תערוג
את יכולה להגיד להם שהיא לא היתה בטוחה שזה פיקוח נפש
תכלס. הכי פשוטאביול


נקודת המבט שלך שגויה, לדעתירפואה שלמה
את יוצאת מנקודת הנחה שהשכנה לא הזמינה לו אמבולנס כי היא חולת נפש. ואת, כאשה בריאה, זיהית את הסכנה, ולכן, למרות שבעלך בעצם חשב כמו השכנה (שלא צריך להזמין אמבולנס), את לא מהרהרת אחרי השיפוט שלו, אלא מחזיקה באמונה (מוטעת לדעתי) שאם היו מזמינים אמבולנס כמה דקות קודם, אז השכן היה היום חי.
בואי אצייר לך תמונה אחרת:
נניח, שבעלה של השכנה, שהוא חולה אונקולוגי, שוחרר לפי בקשתו מבית החולים כדי להיות בבית ביום טוב האחרון שנותר לו לחגוג.
נניח, שגם אשתו ידעה שהוא נוטה למות.
ובכן, היא זיהתה את קשיי הנשימה. והיא באה לבקש משאף. ולא היה לכם. ובנקודת הזמן הזאת, בעלך עלה אליהם בהוראה שלך והזמין אמבולנס בניגוד לדעתה. (למה אין לך קושיות על בעלך?!)
הגיע אמבולנס, והשכן הגיע לבית חולים, ונפטר שם אחרי שבוע.
הוא לא היה חולה אסטמה, כי לא היה להם משאף מלכתחילה. זאת אומרת שהמצוקה הנשימתית שלו הייתה קשורה למחלה האונקולוגית.
באמבולנס יש אמצעים לטפל במצוקה נשימתית, ולכן הנשימו אותו.
זה לא הציל אותו, כי הוא גסס ממחלת הסרטן.
אני לא אומרת, שלא צריך לחלל עליו את החג.
אני כן אומרת, שאת לא יודעת איך הוא נשם בערב החג, יש מצב שהנשימות הלא תקינות כבר היו קיימות.
אני יודעת על מקרים שבהם שחררו חולים אונקולוגים הביתה למות שם לפי בקשתם.
אין מצווה בתורה למות מסרטן בבית חולים דווקא.
יכול להיות שהשכנה יודעת משהו שלא רצתה לשתף אתכם. ושהסיבה שרצתה לחכות לצאת החג היא לא מבורות הלכתית (כמו שמניחים פה), אלא מסיבות רפואיות ואולי גם הלכתיות שאינן עניינך או עניינו של בעלך.
יש מצב, שבמקום למות מיתת נשיקה (עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה במחלה אונקולוגית), הוא התייסר שבוע על מכונת הנשמה בגללך, ומת מזיהום.
לא אומרת שזה בהכרח מה שקרה.
אומרת רק, שיש לך יותר מדי הנחות יסוד שלא מבוססות על ידע לגבי נוטים למות.
השכנה כעת גם אלמנה, גם חולת נפש.
אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא לא לצער אותה.
ולילדים תגידי מה שתגידי, ובלבד שלא תפלי באיסורי דאוריתא, ולא תוציאי לה שם של חולת נפש שהרגה את בעלה
אני בשוק מתגובה שלךl666
אם את יודעת שמישהו מתקשה לנשום את לא תזמיני לו אמבולנס, תתני לו להיחנק במשך השעות ולמות?
מה מוות נשיקה? הייתה לי אסטמה בתיכון, אני יודעת מה זה קשיי נשימה, זה סיוט, ואי-אפשר לישון ככה, אתה רק מנסה לתפוס עוד נשימה ועוד אוויר. ואם היא הייתה באמת דואגת למה שכתבת אז הייתה קונה משאב לפני חג, מה מותר לחולה אונקולוגי משאב משומש? ובכלל את לא צודקת, שיחררו אותו כי היה שיפור מסוים, הוציאו לו נוזלים מראות , חשבו שיהיה בסדר ליממה אחת ואז הוא היה אמור לחזור לבית חולים. גם לראש השנה הוא השתחרר ואחר כך חזר לבית חולים.
ובכלל לפי הלכה מחללים חג ושבת גם בשביל כמה שעות . והוא לא יכל להזמין לעצמו אמבולנס כי בקושי נושם. ואני לא חושבת שהוא היה חי היום. כנראה שלא.
בעלי סתם היה עייף ובטח לא היה לו שיקולים הזויים כמו שאת מתארת. שלחתי אותו כי שכן גבר חרדי וזה יותר מתאים. וכשהוא ראה אותו הוא החליט להזמין אמבולנס.
לא הבנתי, אם חס וחלילה לא תרגישי טוב ויחיד שיהיה בבית יהיה בן אדם סכיזופרני את תרצי שהוא יחליט עלייך?
או אני הייתי צריכה לשבת איתם ולברר לפרטי פרטים מה בדיוק המצב שלו, באיזו צורה הוא תיכנן למות ועד כמה שכנה מקפידה על כדורים ?
אולי בכלל לא צריך לטפל בו לפי הגיון שלך כי הוא היה מעשן כבד וזה הרג אותו אז לפי הגיון שלך כל מעשן רוצה למות בגיל שישים ולא צריך לתת לו שום עזרה רפואית. כי אם בן אדם מתעקש לעשן במשך ארבעים שנה כנראה הוא רוצה למות צעיר...
תוכנית לטווח ארוך ...
מה שהיא ניסתה להגיד שלא בטוח שהיה מה לעשותבטעות נכנסתי
כשהמחלה מפושטת בגוף ובריאות, קשה לנשום ואין כבר מה לעשות עם זה.. לא עלינו.. משאף לא בטוח יכול לפתור ובטח לא לטווח הארוך.. זה רק עניין של זמן..
יכול להיות שזה מה שהיה לשכן ולכן לא בטוח שהיה צריך אמבולנס כי כבר אשתו ידעה שאין מה לעשות ושזה התהליך.. יכול להיות שגם בבית חולים אמרו לו לפני ששחררו אותו..
במקרה כזה הם יכלו פשוט לסרב לפינויl666
או להסביר את זה. היא אמרה במפורש שהיא לא מזמינה בחג. והוא כאמור השתחרר לחג , אחר כך הוא היה צריך לחזור לבית חולים ולהמשיך טיפולים.

בנוסף יש פה שאלה הלכתית . בפניני הלכה כתוב שמחללים חג גם בשביל כמה דקות. וזו הלכה .
אם חולה מחליט אחרת אז הוא צריך להתייעץ עם רב.
קודם תלמדי הלכות רכילות ולשון הרערפואה שלמה
אחר כך תתקדמי לשאלות ההלכתיות של החולה הנוטה למות.
אשתו לא חייבת לכם שום הסבר
זה לא לשון הרע. ולא רכילות. מי מכיר אותם בכלל?כלה נאה
אם היא סיפרה לכל הרחוב זה משהו אחר.
אבל להתייעץ פה??
אפילו שאין מה לעשות לא משאירים בן אדם למות ככה.כלה נאה
בבית חולים יכולים להקל עליו גם ברגעים האלה.

אני הייתי מזמינה אמבולנס בלי לשאול אותה ולא את בעלי. במיוחד אם אני יודעת שהוא חולה קשה והאישה עם בעיה משלה.
אני גם בשוק מהתגובה שלך.כלה נאה
אבא שלי חולה סופני מדמנציה. נחנק לנו מלא פעמים. ואנחנו לא מהססים לרגע להזמין אמבולנס בשבת.
אפילו אם בסוף לא יפנו אותו לבית חולים. מחובתנו לעשות מה שאפשר.
למה שניתן לו למות ביסורים אם אפשר להקל עליו.
ואם יש זיהום למה לא לקבל טיפול הכי מהר שאפשר?

מיטת נשיקה זה מתוך שינה ולא להחנק באמצע היום.
לדעתי אישתו לא הכי בסדר. אבל אני לא יכולה לדון אותה.
אני מזהירה אותה שלא תספר לילדים שלהרפואה שלמה
כי זה ירוץ בכל השכונה שהיא חולת נפש ושהיא הזניחה את בעלה למות.
אף אחד (כולל הפותחת!) לא יודע אם השכנה חולת נפש בכלל
אף אחד לא יודע מה היה המצב הרפואי, מה אמרו הרופאים, מה ביקש החולה ומה פסק הרב....
באיזו זכות בכלל שכנות מרכלות על אחרת שהיא חולת נפש? לא תלך רכיל כתוב בתורה, או לא כתוב בה?

עכשיו לעצם הזמנת אמבולנס. ברור שפיקוח נפש מחללים עליו גם למספר דקות. זה כתוב בפניני הלכה.
אבל דיני חולה הנוטה למות הרבה יותר רחבים מהשורה בפניני הלכה. אם לא הייתה הולכת רכיל לא הייתה חולמת לשלוח את בעלה..... לכן אני אומרת, מרכילות לא יודעים מה המציאות! וגם אם חושבים שיודעים, לא מחנכים ילדים על הדם של השכנה!!!!!!!!!!!!!!
כתבתי:
שתגיד מה שרוצה, ובלבד שלא יצא לשכנה שם של חולת נפש שהרגה את בעלה.
את יודעת שעל הוצאת שם רע אין מחילה עולמית?
הפותחת שלחה את בעלה ולא ראתה בעיניה אבל היא חששה לחיי החולה ולכן לא היססה.
ומה עם החשש על חיי השכנה???????
קודם כל כולם יודעים מה יש להl666
כי הן גרות דלת מול דלת שלושים שנה. בנוסף כשמכירים קרוב אז רואים עליה. מה עכשיו לפרט תסמינים איך רואים? ולצערי יש לי קרוב משפחה במצב דומה אז אני יכולה להבין האם כן או לא.
והיה שם סיפור שאין צורך לפרט פה.
וחומרות מוזרות גם אחת הסימנים.
במצב שלו הם בעצמם שיתפו אותנו כי אנחנו ביחסים טובים. ובעלה היה צריך עזרה מבעלי כמה פעמים. ולפני שהוא חלה במחלה דיברנו איתם די הרבה.
בקשר לילדים. מה ילדים שלך אף פעם לא שואלים אותך כלום? מה זאת אומרת תשתיקי? אז הם ילכו וידברו על זה עם מישהו אחר בלי שאני אשמע. אני צריכה להוות כתובת לשאלות.
וכן, מצב שיש קרוב או שכן שמתמודד עם מחלת נפש הוא לא כזה נדיר וצריכים לדעתי להבין מורכבות. מה אני צריכה להתנהג כאילו אני לא רואה ולא שומעת כשאני כן יודעת מניסיון חיים שלי שמחלה מפריעה בקבלת החלטות?
ולא אמרתי שהיא הרגה אותו. אגב, אם היא הייתה בריאה ומתנהגת ככה או כמו שתיארת בתגובה ראשונה שלך זה באמת היה חמור.
תגידי, בעלך לא יודע מה כתוב בפניני הלכה?רפואה שלמה
למה הוא היה צריך לרדת לקבל ממך אישור להזמין אמבולנס אם השכן נחנק מול עיניו ???


עניתי מה עונים לילדים.
זה נכון גם לגבי אנשים בריאים וקל וחומר לגבי אנשים לא בריאים.

חמור בעיניך שיש אנשים שרוצים למות בבית? כשתהיי רב, תפסקי להם מה לעשות.
מציעה שתשאלי רב אם מותר לספר לילדים שלךרפואה שלמה
שהשכנה חולת נפש ולכן לא הזמינה אמבולנס לבעלה הגוסס.
אל תשכחי ליידע את הרב, שמדובר בילדים בני פחות מ-12.
מצדיקה את זה שלא צריך לדווח לילדים את כל הסיפורכלה נאה
מספיק להגיד שבבית חולים המצב הסתבך.
ואישתו לא חשבה שהמצב קשה מאוד.



מסכימה איתך שלא צריך לספר לילדים כל פרט.כלה נאה
מספיק לומר להם שבבית חולים המצב הסתבך.
ואישתו לא חשבה שהמצב כזה קשה.
או שלא יודעים בדיוק. אולי הוא לא רצה שהיא תזמין.
גם על ספק פיקוח נפש מחללים שבת, וגם לחיי שעהרפואה שלמה
ואנחנו לא יודעים אם
סה"כ אני אומרת, עם כל הכבוד לחשש פיקוח נפש,
איפה החשש ממוציא שם רע?
איפה החשש מלצער אלמנה?
רק כי הילדים שלה רוצים לדעת והיא רוצה לתת הסבר 'קרוב למציאות'?
ומה יקרה אחר כך, על זה היא חשבה?
בקיצור אין לי בעיה עם הזמנת האמבולנס בשבתרפואה שלמה
הסברתי טוב מאד עם מה כן יש בעיה
***את*** היית מזמינה, כן או לא?דור רביעי
הייתי מזמינה - ומשתיקה את הסיפור.רפואה שלמה
לילדים הייתי אומרת שקשה לחשוב צלול כשנשבר הלב.
ומה עם זה שהוא אונקולוגי וכו' וכו'דור רביעי
סנוגריה על השכנה, שאיננו יודעים כלוםרפואה שלמה
על מה שבאמת ידעה ובאמת הבינה.
לגבי זה שלא נסעה איתו - מן הסתם ידעה שכעת יורדם ויונשם ולכן חיכתה לצאת החג
אני מסכימה איתך שאין שופ סיבה לספר לילדים מעבר לזהמיואשת******
השכן היה חולה, השכנה לא ידעה מה לעשות מרב לחץ וצער, אבא שלנו עזר להם והזמין להם אמבולנס
והשכן נפטר מהמחלה
זהו. ממש אין שום צורך לומר יותר מזה, ואפילו מצווה וחובה לא לשתף איתם במצב הנפשי של השכנה האלמנה המסכנה
לפותחת- כל הכבוד על העזרה שהגשתם. מצב מאד קשה ולא פשוט. קשה לילדים ששכן שמכירים נפטר גם. לא קל בכלל. עשית מה שהרגשת שנכון לעשות ויעזור וזה יפה מאד. בהצלחה רבה
היא לא הזמינה אמבולנס כי חשבה שלא צריךמוש השור...
עונים לילדים בפשטות רק על מה שהם שאלו.לא מעבר
שוב לא מביןהעני ממעש
מניין לילד קטן פרטים כאלה על האירוע
מי הזמין אמבולנס, מתי, מה בדיוק היה חולה, כמה אחוזים מהחולים נפטרים מזה ..., תזמון האירוע ודעת כל אחד..
השכן נחנק, הגיע אמבולנס, נפטר כעבור כך וכך זמן. מצב שקורה.
אם לאוזניים של הילד הגיעו המילים מחלת נפשרפואה שלמה
אז הוא מפחד.
אם היא צודקת שכל השכונה יודעת על מחלת הנפש של השכנה- מה הפלא שהילד מודאג..

כשהייתי ילדה גר לידינו ניצול שואה, וסיפורי הזוועה שהילדים האחרים בשכונה סיפרו עליו - אימה ופחד.. הוא גר בבקתה מטה ליפול, בלי חשמל, ערירי
לא היה לסיפורים שום קשר עם המציאות
תשובההעני ממעש
ילד הוא ילד. על הוריו לדאוג שהמידע שמגיע אליו יהיה נכון, ראוי, וייטיב עמו.
אם השכונה ' יודעת' שפלונית חולה בנפשה, הילד אמור לקבל הסבר מניח את הדעת מה זה. ולא לחכות לאירוע טראגי בשביל זה.

מחלת נפש אין פירושו קלף ג'וקר
הפותחת כתבה שברגיל השכנה תפקדה כראוי על כדוריםרפואה שלמה
אולי הילד שמע דו שיח בין ההורים מתוך הלחץ והבהלה בערב החג? לא יודעת

אם כך אני מרחמת על הפותחת,
שרק רצתה להציל את השכן
ומוצאת את עצמה מול הפחדים של הילדים שלה.

בלחץ של אדם שלא נושם כרגיל, גם אנשים בריאים מתקשים לשקול אמירות ומעשים

אני רצינית לגבי הלכות רכילות ולשון הרע,
צריך לשקול אם לפתוח את הסיפור ברור וגלוי לפני הילדים..
אין שום פחדיםl666
וזה היה בקידוש הסעודה שנייה. אז ברור שהם ראו שבעלי הלך לבדוק ואחר כך לקח פלאפון להזמין אמבולנס. אז הם לא הבינו למה בעצם צריך לבדוק ולמה היא לא תזמין בעצמה.
אם אני לא אתן שום הסבר אז הם יחשבו שהיא אישה רעה שלא מזמינה אמבולנס לבעלה.
אז רציתי הסבר סביר. ניקית ריבקי למעלה נתנה לי הסבר טוב.
ילדים לא יודעים שהיא חולת נפש אבל רב המבוגרים בבניין כן יודעים. מה יודעים בשכונה מעבר לבניין אני לא יודעת.
מושג חולה נפש ברור שילדים מכירים. יש כאלו שלא מכירים?
אין בעל הנסהעני ממעש
מכיר בניסו
ואין בעל הצרה מכיר תמיד בצרתו

גם ללא מחלת נפש, פעמים יוצא שמי שמזמין אמבולנס זה לא הבן זוג. מסיבה זו או אחרת
באמת פשוט לומר שהיא היתה בלחץ ודאגה ולא ידעה מה לעשותמיואשת******
זה לגמרי הסבר סביר ויכול לקרות
מה רע בלומראלף מחשבות

שהשכן היה חולה, אבא הלך לראות מה שלומו ולעזור וראה שצריך להזמין אמבולנס אז הזמין וזהו.

הילדים שאלו או שאת רוצה לנדב להם מידע מעצמך? את בטוחה שחשוב להסביר כל כך? ולמה שיחשבו שהיא אישה רעה? יכול להיות שאת אוכלת יותר סרטים ממה שקורה במציאות?

רק רוצה להעיר נקודה שלא העלו פהשירוש16
והיא די קריטית אצל מטופלים אונקולוגיים.

לעיתים מטופלים אונקולוגיים, במצב מתקדם ויחסית קשה, חותמים על DNR.
זהו טופס שמסדיר את הדרך בה הם רוצים שיטפלו בהם בסוף חייהם.
למי שמכיר את השם של הטופס - לא מדובר רק במצבים שנוגעים להחייאה. אלא כל מצב מסכן חיים או החלטה של סוף חיים שהם לא יוכלו לקבל בעצמם בבוא העת.

אין לדעת מה היה עם אותו שכן. ייתכן וחתם עם טופס כזה. ביקש במפורש שאם זה מגיע להתדרדרות כזאת - לא לקרוא לאמבולנס. לא לפנות לבי"ח.
יש הרבה אנשים שיודעים שקיצם קרב ומעדיפים להיות בבית כשזה קורה. לא בבי"ח, מונשם ומורדם. בסביבה לא מוכרת.

מהסיפור פה נשמע שמדובר במצב סופני.
אם הוא נפטר כל כך מהר - ככל הנראה המצב היה מאוד קשה. וסופני.

אישית, לא הייתי ממהרת לשפוט את השכנה והחלטותיה.
הבנתי שהיא מטופלת בכדורים פסיכיאטריים. לך תדע אם מדובר בציפרלקס שחצי מדינה לוקחת באופן קבוע.
או משהו יותר רציני שהיה משפיע על שיקול דעה.

אגב, ההלכה לגבי הצלת חיים שונה מאדם רגיל לחולה סופני.
כן - על פי ההלכה יש הרבה היבטים לגבי הצורך לתת טיפול מציל חיים לאדם שגוסס.
כמו - ההבדל בין לנתק מכונת הנשמה לבין לתת תרופות כמו אנטיביוטיקה.

המצבים של סוף חיים כל כך מורכבים - שזה ממש לא ברור מהסתכלות ראשונה מה צריך לעשות.

לשפוט אדם אחר מבלי להיות במקום שלו ומבלי להבין את הסיטואציה מבחינה רפואית וטכנית היא עוול.
אז מה את מציעה בפועל לעשות?l666
במקרה שלו הוא כן היה אמור להמשיך טיפולים.
ו
ואני יודעת עליה ועל עוד כמה שכנים שהם לא יזמינו אמבולנס ולא רק אמבולנס, גם כבאית או גז לא יזמינו.
ואם לוקחים חולה אונקולוגי הביתה אז אמורים להתארגן, לא? לקנות משאב, משככי כדורים, לא יודעת מה. זה לא הגיוני לקחת חולה הביתה ולתת לו להיחנק במשך שעות. ולתרץ שהוא ביקש .
או לחפש אצל שכנים ציוד הנחוץ?
מבררים בכבוד מול השכנה את הנקודות האלהדור רביעי
ולא שופטים ישר 'חולת נפש שפועלת בניגוד להלכה'
משתתפים בצער שלהם, מנסים לפייס אותה שלכל רגע של חיים יש חשיבות, מנסים לשאול אותו (אם הוא במצב לענות) האם רוצה שיזמינו אמבולנס..
המפתח לסיטואציה כזו הוא רגישות חברתית.
אם התשובות שמקבלים אינן קשורות להחלטה על סוף החיים, אלא, כמו שאמרת, קשורות לפחד להזמין אמבולנס בחג, מזמינים.
ומלמדים זכות על השכנים, שהם בצער גדול.. מול הילדים.

לגבי מה שכתבת על המורכבות של החיים, שאת רוצה ללמד את הילדים:
כתבת שרק המבוגרים יודעים על המחלה של השכנה ולא כולם. המצב צריך להשאר ככה.
בפועל שואלים את המטופלשירוש16
אם הוא במצב של חנק (מכחיל, מאבד הכרה וכו) בעלך היה כבר מזמין אמבולנס לבד. ללא התייעצות איתך או עם האישה.

לגבי הידע שיש לך על המצב הרפואי שלו -
לא ממליצה אף פעם להסתמך על כך.
אין לך מושג מה קורה שם *באמת*.
כל עוד אין לך את התיק הרפואי ביד - אין לך מושג מה הוא עובר מבחינה רפואית.

'טיפולים' יכולים להיות גם טיפולים פליאטיביים. כמו קריטת ריאה במקרה של סרטן ריאות מפושט. (זה משפר את התחושה של המטופל)
טיפול פלאטיבי אינו מציל חיים אלא משפר איכות חיים. גם אם החיים האלה קצרים.
אגב, מטופל אונקולוגי במצב קשה אבל בר טיפול לא משתחרר מבי"ח!
הוא נשאר שם ומקבל טיפול (3/4/5 חודשים ויותר) עד שהוא מגיע למצב מאוזן ואז משתחרר הביתה לטיפולים במרפאת יום.
מטופל במצב מאוזן בשלבי ריפוי מתקדמים לא מת אחרי שבוע באשפוז.
אלא אם כן מדובר בתפנית דרסטית במצב הרפואי באשפוז עצמו.

להגיד שהאמבולנס או אפילו בי"ח יכולים להציל את המצב - זו תמימות שנובעת מחוסר ידע.
באמת נראה לך שהבעיה נפתרה ברגע שהגיע אמבולנס?
ש2 ליטר חמצן במסכה עזרה לו?
שהמורפיום שייתנו לו בבי"ח יעזור לריאות להשתקם?
זכותו המלאה והבלעדית של מטופל להחליט איך לחיות ואיך למות.
אפשר לתת לו משככי כאבים, משאף ואף חמצן. אך זכותו גם לסרב.
גם אם לנו זה לא נשמע הגיוני.
זה רצונו וזו זכותו.

לגבי התארגנות בבית עם חולה אונקולוגי-
ייתכן מאוד שהם לא היו מוכנים לבואו.
יכול להיות שזו הייתה החלטה של הרגע האחרון. חוסר תמיכה משפחתית. אם היא נמצאת איתו 24/7 - מי אמור ללכת לבית מרקחת לקנות את המשאף או את הכדורים?

כל המידע שאני נותנת לך הוא לא על מנת להסביר את המצב הספציפי אלא להאיר את עיניך למצבים שאת לא מודעת אליהם. כדי שיהיו לך את הכילים לדון את האישה הזו לכף זכות.

לגבי הילדים ומורכבות החיים-
ילדים בגיל הזה לא צריכים להבין את *כל* מורכבויות החיים.
הם יחשפו למורכבות החיים לאט לאט בקצב שלהם.
התפקיד שלנו כהורים זה לתת להם את הכילים להתמודד עם המורכבות. כמו מידות, הכלה, סבלנות, מילים טובות, לימוד זכות, לדון לכף זכות וכו.
לא להציב אותם בתוך ההתמודדות עצמה ואז לנסות לפתור את הבעיה שנוצרה.

הם לא צריכים לדעת מידע רפואי שלא שייך להם. בכלל. (בעיה פסיכיאטרית זה מידע רפואי לכל דבר)
אפשר להסביר להם את המצב שנוצר - אבל לא מעבר.
הפותחת לא צריכה לברר כלום! מה ההתפלספות הזו?מודדת כובעים

יש אדם בסכנת חיים, קשה לסמוך על שיקול הדעת של אישתו, אז מתפקידה להציל חיים!

גם ביום חול וגם בשבת. לא קשור באיזה יום.

 

פעלה למופת! לא מבינה את הביקורת עליה. היא לא צריכה לחקור איזה כדורים השכנה לוקחת, מה זה עניינה?!

 

וברור שאין מה לשפוט אישה חולת נפש. ובכלל כל אדם במצב כזה קשה לשפוט.

 

האמת שאני מסכימהמיואשת******
במצב שרואים מישהו חולה בסכנת חיים ויש מקום לחשש שאשתו לא תפעל בשיקול דעת נכון ביח אם זה בגלל מצב נפשי ובין אם זה בגלל פנאטיות יתר (ונראה שאתם לא מכירים את האוכלוסיה שהיא מדברת עליה מקרוב. אני מכירה אשה שכמעט מתה בגלל ״לא להזמין אמבולנס בשבת״ ועד שבעלה הלך לשאול רב - לא לטלפן לרב חלילה- וחזר אשתו כמעט מתה. כן, יש אוכלוסיה כזו)

אז מאד הגיוני להזמין אמבולנס
ואני חושבת שהיא פעלה נכון. הוא גם יכל לסרב להתפנות ואפ לאשתו היה מידע על זה שהוא רצה למות בבית היא גם היתה אומרת את זה לפרנמדיקים.
בכל מקרה במצב כזה מבולבל שמישהו חולה מאד לא נושם טוב מול העיניים שלך די הגיוני להזמין אמבולנס .

ואני לא מבינהשירוש16
את הביקורת שיש לפותח על אותה אישה.

לא אמרתי שלא פעלה לפי המצופה מבנאדם סטנדרטי.
רק העלתי נקודה לאור העובדה שנפתח פה שירשור עם האשמות קשות כלפי אישה (שאגב, לא נמצאת פה כדי להתגונן על עצמה...) אנונימית שבסך הכל עוברת תקופה לא פשוטה.

הכדורים זה באמת לא עיניין של אף אחד.
ציינתי זאת בפירוש בתגובות שונות.
להפך - בגלל שאנחנו *לא* יודעים מה האישה לוקחת ואין לנו אפשרות לדעת מה מצבה הרפואי - אין לנו זכות לדון אותה. וקל וחומר לא לספר לילדים שהיא 'חולת נפש' ולכן לא הזמינה אמבולנס ואולי במעשה הזה הייתה שותפה למות בעלה.
מאד מסכימה גם איתך ..מיואשת******
השרשור נפתח בשאלה מה להסביר לילדיםרפואה שלמה
ברור שהזמנת האמבולנס היא ע"פ ההלכה, וברור שאסור לספר לשון הרע על השכנה.
הפותחת רוצה להסביר על מורכבות החיים. אז הוסבר לה קצת על המורכבות.
הבנתי אותךl666
את ושירוש תמיד דנות את כולם לכף זכות מתוך צדיקות ומודעות עמוקה למורכבויות החיים.
מצד שני נראה לי שאתן פשוט מעדיפות לא לשים לב. אין לכם אף אחד בסביבה עם בעיות או לא שקול, ילדים אף פעם לא שואלים אתכן שאלות, וחלילה להרהר אחר התנהגות של מישהו אחר , עדיף למצוא איזה תירוץ .
פתחתי פה כי לא אדבר על זה עם אנשים שמכירים אותה. ולא גרמתן לי לדון לכף זכות או לרחם, נשמע סתם תירוצים ילדותיים. אסור לקנות משאב, אסור ללכת לבית מרקחת, אסור להזמין אמבולנס, אסור לשים לב להתנהגות שלה, אסור למות בבית חולים, אסור לקבל חמצן, אסור לקבל תרופות. מותר למות בבית ושאף אחד לא יפריע.
אענה לך בשפה שלךרפואה שלמה
היום השכנה שלך בפה שלך ובפה של הילדים.
עוד כמה שנים הגלגל מתהפך.
את מחתנת ילדים.
תרצי שירכלו על קרוב המשפחה שלך חולה הנפש?
שכויח שזכית להזעיק עזרה בזמן לשכן. באמת מתכוונת לזה. מגלגלים זכות על ידי זכאי.
עכשיו תבחרי איך ימשיך הסיפור מכאן.
האם יגלגלו חובה על ידי חייב, ואת מתנדבת לזה.
ומה אם זה כבר קרה? הילדים שמעו הכל בסעודהסודית
והיא מחפשת למזער נזקים?
מה אם כבר הסיפור דלף,
כי שכנים שמעו את האמבולנס בא והציצו בחלון וכו'
והם יודעים שלא השכנה הזמינה...?!

הפותחת לא הלכה רכיל השכנה באה אליה היא שמרה את המידע לעצמה והשתמשה בו בזמן חירום - התשובות שלך ושל שירוש שופכות מלח על הפצעים..
משערת שאחרי כל התגובות כאן שאמרו לא לספר לילדים השרשור היה צריך להסתיים
תודהl666
12 גיל גבולי, אבל עדיין הילדים רואיםרפואה שלמה
דרך העיניים של ההורים.

אם ההורים מצטערים שזה דלף דרכם, הם יצליחו להעביר את המסר לילדים.

הייתי אומרת שביררתי שוב את הנושא, והשכנה בריאה בנפשה אבל הייתה שבורה מצער. מעבירה את השיח על הקושי להפרד מבן זוג ועל הבלבול שמצב חירום יכול ליצור אצל כל אחד.
הייתי דוחה בתקיפות נסיונות של הילדים להבין מהי מחלת נפש על חשבון השכנה.
מה הקשרl666
אני לא הולכת לשחק במשחק הסתרה מול אף אחד. מי שיודע יודע. אם מישהו רוצה איזה משפחה מושלמת מכל הצדדים זה בכל מקרה לא אני .
קצת מניסיוני האישיגעש

(עובד במחלקה אונקולוגית)

כמה דברים שיש לי להגיב בנושא- @l666

אם במקרה יש שכן שמתקשה לנשום מכל סיבה שהיא בין אם זה חולה אסטמה ובטח אם זה חולה אונקולוגי יש לנו כבני אדם אחריות לסובבים אותנו בין הלכתית כגון לא תעמוד על דם רעך ובין אם סתם חובה מוסרית, ופה מדובר כשאת יודעת שהוא חולה קשה ופנו אלייך לעזרה חובה ללכת לבדוק אם יש איך לעזור (גם אם אין שום ידע רפואי אפשר לעזור בלהזמין אמבולנס) ואני לא מתכוון שעל כל אפצ'י שמישו עשה צריך ישר להזעיק עזרה כמובן היגיון שאם מדובר באדם חולה יש לבדוק מה אפשר לעזור

 

לא רלוונטי בשום צורה לדעתי להזכיר את העניין שהאישה חולת נפש ויותר מזה אם את חושבת שהאישה לא בריאה בנפשה עוד יותר סיבה לבדוק מה קורה עם השכן כאשר ידוע שהוא חולה קשה

 

לעניין שבת ואמבולנס כדאי לקבל דעה הלכתית מרב אבל כל חולה שיש בו סכנה וחולה אונקולוגי מוגדר כך מחללים עליו את השבת, בית חולים מלא בכאלה (ומחללים שם את השבת באישור רבני) ובטח כשקשה לו לנשום אין סכנה יותר ברורה מזאת ומזמינים אמבולנס! איך להסביר חילול שבת כזה לילדים נראלי שכל אחד פה ידע את ההסבר ולכל ילד ברמתו ולפי גילו אפשר להסביר, פה זה הילדים של השכן לא מחובתך לחנך ולהסביר,

 

בנוגע למה שהגיבה @רפואה שלמה אני יכול להתחבר הרבה למה שאמרה ניסוח בעייתי לטעמי אבל אני כן יתייחס למה שאני מסכים. יש חולים אונקולוגים שעוזבים את הבית חולים וכל טיפול כדי למות בבית פשוטו כמשמעו, וזה יכול לקרות בכל דרך מזעזעת ככל שתשמע, אבל בשביל זה צריך לשאול את החולה מה הוא רוצה! במקרה כמו פה אם החולה מגיב ומתקשר אפשר לשאול אותו אם הוא רוצה שיזמינו לו אמבולנס לצערנו יש כאלה שיודעים שימותו בייסורים ובוחרים פשוט למות, במקרה כזה חובה לשאול את החולה לרצונו ולעשות כפי בחירתו ואם הוא לא רוצה להתפנות לבית חולים לא משנה שבת או יום חול הוא יכול להישאר בבית וגם בבית חולים מחתימים אנשים טופס שגם אם מפסיקים לנשום ונחנקים פשוטו כמשמעו ומבחירתם החופשית ובדעה צלולה ביקשו שבמקרה כזה לא להנשים אותם אז לא מנשימים אותם ונותנים להם לללכת למקום שכולו טוב. 

אבל אם לא ברור מה רצונו כגון שהוא לא מתקשר יש להזמין אמבולנס 

ואם אישתו אפטרופוסית שלו ואומרת שבחירתו היא להישאר חוקית מקשיבים לה (לא רוצה להיכנס לזה כי זה מסובך ובטח אם היא לא בריאה בנפשה אבל זה הכיוון פחות או יותר)

אבל אם אישתו לא רוצה להזמין אמבולנס בגלל שזה בשבת אז ברור שלא מקשיבים כי חולה שיש בו סכנה מחללים עליו את השבת|!! (נושא רחב מבחינה הלכתית וכמובן שמומלץ לשאול רבנים וכמובן שלא בשעת מעשה אלא ללמוד את ההלכות בכללי)

 

לצערי ראיתי הרבה מקרים מכל הסוגים וכן שמעתי הרבה דעות שונות של רבנים

 

עצוב לשמוע על איש צעיר שנפטר והשאיר אחריו ילדים קטנים ואישה, אך מה שבטוח שח"ו לא יהיה על מצפונך,

ואם את יודעת בודאות שהאישה לא בריאה בנפשה ולא מרכילות סתם אפשר וצריך בצורה מסודרת לערב גורמי רווחה במיוחד במצב שברירי שכזה

השימוש במושג "חולת נפש" נשמע לא יפהבניהו1אחרונה
אולי לכתוב "שיש לה בעיה נפשית"
התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

הבייסיקסשבורת,לבאחרונה

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך