אלא האיש שלי, האיש שלה.
זה איזה קטע פמיניסטי או שפיספסתי משהו?
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
מה הסיפור היום שכבר לא כותבים בעליפרגולה למעלה
חחחח ככה אני אוהבת😍אשה שלו
הקונוטציה של "בעלי" פחות מגניבה 😜
זה קטע ישראלי גאוליסוסה אדומה
"והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי...".
אין שום מצווה לקרוא לגבר "בעל", אם כבר להפך.
ואם אישה שלא רואה את האיש שלה כ"בעלה" אלא כ"חבר" שלה, באותה מידה שהיא לא "בעלתו" - ואם אתה רואה את זה כפמיניזם - אז גם זה. מה רע?
ו... בעילה יכולה להיות גם בעילת זנות, מעבר לזה שזה לא מגניב בכלל לקרוא למישהו על שם זה כאילו זה הייעוד שלו.
לעומת זאת, אם תקביל "אישי" ל"אישות", נשמע הרבה יותר חיובי ובריא. רק שלמילה הזאת אין קונוטציה ישירה למשמעות הזאת.
אין שום מצווה לקרוא לגבר "בעל", אם כבר להפך.
ואם אישה שלא רואה את האיש שלה כ"בעלה" אלא כ"חבר" שלה, באותה מידה שהיא לא "בעלתו" - ואם אתה רואה את זה כפמיניזם - אז גם זה. מה רע?
ו... בעילה יכולה להיות גם בעילת זנות, מעבר לזה שזה לא מגניב בכלל לקרוא למישהו על שם זה כאילו זה הייעוד שלו.
לעומת זאת, אם תקביל "אישי" ל"אישות", נשמע הרבה יותר חיובי ובריא. רק שלמילה הזאת אין קונוטציה ישירה למשמעות הזאת.
בעל הוא לא חברחבובוש
בעל הוא שותף לחיים, חלק מהחיים, חלק ממנה.
חבר זה דבר שבא והולך וגם החבר הכי טוב, בכל אופן כך בעיני זה נתפס.
ואני נורא אוהבת את המילה בעלי, כן אני שלו, ואני לא מרגישה קטנה בגלל זה.
אבל גם כשאת אישתו את שלוסוסה אדומה
וגם כשהוא אישך את שלו. ובאופן הדדי.
איש הוא חבר במובן הזה ש*היחסים* בינהם שוויוניים, ולא שהוא הבעלים שלה והיא...
ואיש גם הוא שותף לחיים (שותף בגובה העיניים), חלק מהחיים וחלק מהאישה.
ולגבי חבר את צודקת אם היה מדובר בחבר בעלמא. אבל הדיבור הוא לא על המושג "חבר", אלא על המושג "איש".
בכל מצב, כמו שאמרתי, אין מצווה לקרוא לאיש "בעל"...
אם כבר להפך.
וככל שהיחס בינהם יהיה שוויוני יותר (לגבר אין עליונות על האישה וכמובן שגם לא להפך), החיבור בינהם נכון וגאולי יותר.
מי שמרגישה שנעים לה אחרת, שתקרא לו "בעלי".
אבל "והיה ביום ההוא... תקראי אישי...".
איש הוא חבר במובן הזה ש*היחסים* בינהם שוויוניים, ולא שהוא הבעלים שלה והיא...
ואיש גם הוא שותף לחיים (שותף בגובה העיניים), חלק מהחיים וחלק מהאישה.
ולגבי חבר את צודקת אם היה מדובר בחבר בעלמא. אבל הדיבור הוא לא על המושג "חבר", אלא על המושג "איש".
בכל מצב, כמו שאמרתי, אין מצווה לקרוא לאיש "בעל"...
אם כבר להפך.
וככל שהיחס בינהם יהיה שוויוני יותר (לגבר אין עליונות על האישה וכמובן שגם לא להפך), החיבור בינהם נכון וגאולי יותר.
מי שמרגישה שנעים לה אחרת, שתקרא לו "בעלי".
אבל "והיה ביום ההוא... תקראי אישי...".
במילים אחרות כן.ירא שמים!
זה משהו פמיניסטי.
ממש לאאשה שלו
אני אוהבת את זה כי זה נשמע לי יותר אישי (תרתי משמע) מסתם "בעלי" סתמי
סבבה. לגיטימיירא שמים!
לדעתי (לא הוכח מחקרית כמובן
) לרוב זה בא בקטע פמיניסטי כי הוא לא הבעלים שלי..
) לרוב זה בא בקטע פמיניסטי כי הוא לא הבעלים שלי..לא.סוסה אדומה
במילים אחרות זה "גם אם כן, אז מה?!".
אז כלוםירא שמים!
יש לי מחלוקת אם הגישה ואולי יצרום לי לשמוע את זה, אבל הוא שאל אם זה משהו ממקור פמיניסטי אז עניין להתפלסף...
זה לא כלום. התשובה הזאת באה לומרסוסה אדומה
מאי נפקא מינה אם זה פמיניסטי או לא?
קבל את האמת ממי שאמרה, גם אם היא פמיניסטית.
קבל את האמת ממי שאמרה, גם אם היא פמיניסטית.
זאת כבר תשובה לשאלה שלו.ירא שמים!
הוא שאל מה המקור של זה.
תגידי לו מה הנפקמ מה המקור? זה בא להגיד ש...
תגידי לו מה הנפקמ מה המקור? זה בא להגיד ש...
נראה לי שעניתי לוסוסה אדומה
תשובה מלאה.
- המקור שלי הוא לא פמיניסטי, וגם אם כן, תוריד את ההגדרות ותברר את עמדתי כי יכול להיות שאתה מפספס אמת חיונית מאוד.
- המקור שלי הוא לא פמיניסטי, וגם אם כן, תוריד את ההגדרות ותברר את עמדתי כי יכול להיות שאתה מפספס אמת חיונית מאוד.
לגבי האמצע-חידוש
הפועל הוא על שם התואר ולא להפך
זה נכון אבל לא מדוייקנאור97
כי אי אפשר להקדים את הזמן בכח. "ביום ההוא"..
זה תוצאה ולא הוראה.
אנחנו עדיין לא שם. אישה שלא מכירה גם בזה שבעלה הוא בעלה ולא רק האיש שלה לא בטוח שעושה את זה מתוך המקום השלם העתידי.
למה הרי ה' אומר לכנסת ישראל שבעתיד היא לא תקרא לו בעלה אלא אישה? כי היא לא תצטרך בעלים שיכפו עליה בעתיד. היא תבחר בטוב בעצמה. הכפיה היא בגללה, ולא בגללו.
יש כיום נשים שלא מרגישות "בעלי" ומרשות לעצמן בכל מיני תחומים (אם חז"ל היו היום לא בטוח שהם היו מתירים להתייחד על סמך "בעלה בעיר").
כמובן שחלק ואפילו רוב האשמה היא בגברים שדיכאו נשים ולכן היה צורך בפמיניזם וכו', אבל מכאן ועד למחוק את רובד הבעל הדרך רחוקה. אדרבה, זה אחד מ"חטאי" הפמיניזם לדעתי. אמנם לא באשמתו כי זו פשוט הקיצוניות השניה הנצרכת כדי לתקן את הגברים. אבל וודאי שזו לא ההשקפה היהודית האותנטית (בעידן הזה).
לגבי ההמשך, בעלי זה לא בועלי. בעלי זה מלשון בעלים. אחת הדרכים לקנות אישה זה בביאה ולכן ביאה נקראת בעילה, על שם הבעלות.
זה תוצאה ולא הוראה.
אנחנו עדיין לא שם. אישה שלא מכירה גם בזה שבעלה הוא בעלה ולא רק האיש שלה לא בטוח שעושה את זה מתוך המקום השלם העתידי.
למה הרי ה' אומר לכנסת ישראל שבעתיד היא לא תקרא לו בעלה אלא אישה? כי היא לא תצטרך בעלים שיכפו עליה בעתיד. היא תבחר בטוב בעצמה. הכפיה היא בגללה, ולא בגללו.
יש כיום נשים שלא מרגישות "בעלי" ומרשות לעצמן בכל מיני תחומים (אם חז"ל היו היום לא בטוח שהם היו מתירים להתייחד על סמך "בעלה בעיר").
כמובן שחלק ואפילו רוב האשמה היא בגברים שדיכאו נשים ולכן היה צורך בפמיניזם וכו', אבל מכאן ועד למחוק את רובד הבעל הדרך רחוקה. אדרבה, זה אחד מ"חטאי" הפמיניזם לדעתי. אמנם לא באשמתו כי זו פשוט הקיצוניות השניה הנצרכת כדי לתקן את הגברים. אבל וודאי שזו לא ההשקפה היהודית האותנטית (בעידן הזה).
לגבי ההמשך, בעלי זה לא בועלי. בעלי זה מלשון בעלים. אחת הדרכים לקנות אישה זה בביאה ולכן ביאה נקראת בעילה, על שם הבעלות.
לגבי הקונוטציה שהמילה הזאת מעלה -סוסה אדומה
אני לא אתווכח, זה אישי, ולכן זה מיותר.
ולגבי "אי אפשר להקדים את הזמן בכח", מי שמרגישה שזה בכח, שלא תגיע לשם. מאידך, מי שמרגישה ש"בעל" לא שייך אליה, לגמרי לא צריכה להתנצל על זה.
"להצטרך לבעלים" זה עניין של בחירה. מי שיודעת לבחור בטוב, לא צריכה לעבוד את הבעל. וגם לא צריכה "בעל".
מבחינתי יש במילה הזאת מימד של עבודה זרה, והיא צורמת באוזניי.
אני אומר שוב, מי שזה ערב לאזנה, שתמשיך.
אבל להתייחס למה שאמור להיות אידאלי באופן שלילי רק כי זה "פמיניסטי" (מי שישמע ששובניזם זה לא יותר גרוע), זה מגוחך.
ולגבי "אי אפשר להקדים את הזמן בכח", מי שמרגישה שזה בכח, שלא תגיע לשם. מאידך, מי שמרגישה ש"בעל" לא שייך אליה, לגמרי לא צריכה להתנצל על זה.
"להצטרך לבעלים" זה עניין של בחירה. מי שיודעת לבחור בטוב, לא צריכה לעבוד את הבעל. וגם לא צריכה "בעל".
מבחינתי יש במילה הזאת מימד של עבודה זרה, והיא צורמת באוזניי.
אני אומר שוב, מי שזה ערב לאזנה, שתמשיך.
אבל להתייחס למה שאמור להיות אידאלי באופן שלילי רק כי זה "פמיניסטי" (מי שישמע ששובניזם זה לא יותר גרוע), זה מגוחך.
קונוטציה נוצרת בגלל הבנה כלשהי. אז אי אפשר להאשים מילהנאור97
במשהו שהיא לא אשמה בו.. לא תופרים פה תיקים..
נראה לי שלא ממש הבנת את כוונתי.
את אולי מתוקנת, אבל הרבה נשים לוקחות את זה לכיוון לא נכון. הן באמת כן צריכות "בעל" כי הן לא יודעות לבחור בטוב לגמרי. הן כן צריכות כפיה ברמה מסויימת אבל מתכחשות לזה בגלל התרבות הפמיניסטית הנכונה בעקרון אבל בעלת סיגים.
זה כמו שאטען שאין לי צורך ביראת שמיים אני בוחר בטוב לבד בכל מקרה. אולי זה נכון ואולי זה נובע מהתכחשות ורצון שלא יכתיבו לי.
לגבי הפסקה האחרונה שלך, לא זה מה שנטען.
הטענה הייתה שאי אפשר למחוק עדיין את רובד הבעל. ממש לא נטען שהוא העיקר במקום רובד האיש.
בוודאי שיש למילה הזו מימד של ע"ז. אבל יש לה גם מימדים אחרים.
נראה לי שלא ממש הבנת את כוונתי.
את אולי מתוקנת, אבל הרבה נשים לוקחות את זה לכיוון לא נכון. הן באמת כן צריכות "בעל" כי הן לא יודעות לבחור בטוב לגמרי. הן כן צריכות כפיה ברמה מסויימת אבל מתכחשות לזה בגלל התרבות הפמיניסטית הנכונה בעקרון אבל בעלת סיגים.
זה כמו שאטען שאין לי צורך ביראת שמיים אני בוחר בטוב לבד בכל מקרה. אולי זה נכון ואולי זה נובע מהתכחשות ורצון שלא יכתיבו לי.
לגבי הפסקה האחרונה שלך, לא זה מה שנטען.
הטענה הייתה שאי אפשר למחוק עדיין את רובד הבעל. ממש לא נטען שהוא העיקר במקום רובד האיש.
בוודאי שיש למילה הזו מימד של ע"ז. אבל יש לה גם מימדים אחרים.
אני חושבת שונה ממך.סוסה אדומה
א. להגיד שהרבה נשים צריכות בעל, זה להקטין אותן ולהקטין את המציאות. אני רואה את המציאות שונה ממך.
וצורם לי שככה אתה רואה את רוב הנשים.
לצערי הרבה נשים משוכנעות שהן צריכות "בעל", ולכן המציאות עוד לא מספיק מתוקנת.
לגבי מה מביא למציאות מתוקנת פחות, זה עניין של מחלוקת.
בעיניי הפמיניזם זאת מדרגה מעל השובניזם גם אם היא לא המציאות האידאלית.
במילים אחרות, מעדיפה את הפמיניזם על פני השובניזם.
ב. לדעתי כן אפשר למחוק והלוואי שזה יקרה כמה שיותר מהר. זה עניין של בחירה.
אפשר להוציא את עמ"י מהגלות, אבל עמ"י צריכים לבחור להוציא את הגלות מעצמם.
בואו נתקדם.
וצורם לי שככה אתה רואה את רוב הנשים.
לצערי הרבה נשים משוכנעות שהן צריכות "בעל", ולכן המציאות עוד לא מספיק מתוקנת.
לגבי מה מביא למציאות מתוקנת פחות, זה עניין של מחלוקת.
בעיניי הפמיניזם זאת מדרגה מעל השובניזם גם אם היא לא המציאות האידאלית.
במילים אחרות, מעדיפה את הפמיניזם על פני השובניזם.
ב. לדעתי כן אפשר למחוק והלוואי שזה יקרה כמה שיותר מהר. זה עניין של בחירה.
אפשר להוציא את עמ"י מהגלות, אבל עמ"י צריכים לבחור להוציא את הגלות מעצמם.
בואו נתקדם.
שוב. את מבינה אותי לא נכוןנאור97
ממש לא אמרתי ששוביניזם עדיף מפמיניזם.
ולא אמרתי שנשים צריכות בעל כמו שהצגת.
אמרתי שברובד מסויים יש עדיין צורך בבעל אצל הרבה נשים. והוא ממש לא הרובד המרכזי.
ולא אמרתי שנשים צריכות בעל כמו שהצגת.
אמרתי שברובד מסויים יש עדיין צורך בבעל אצל הרבה נשים. והוא ממש לא הרובד המרכזי.
הבנתי מצויין לדעתיסוסה אדומה
גם כאן אמרת ש"ברובד מסויים יש עדיין צורך בבעל אצל הרבה נשים". ואני לא מתחברת לאמירה הזאת.
מעבר לזה, לומר שהן לא יודעות לבחור בטוב לגמרי(?!) ולכן הן צריכות "כפיה"(?!) מסויימת. זו אמירה סופר שובניסטית גם אם לא התכוונת.
מעבר לזה, לומר שהן לא יודעות לבחור בטוב לגמרי(?!) ולכן הן צריכות "כפיה"(?!) מסויימת. זו אמירה סופר שובניסטית גם אם לא התכוונת.
מהתגובה הקודמת שלך היה נראה שמאוד הקצנתנאור97
האמירה לא נובעת ממקום שוביניסטית אלא מהסתכלות על המציאות.
ראיתי את זה אצל לא מעט זוגות, גם פמיניסטים טהורים.
אישה שאין לה בעל שיודע לומר "די" לפעמים כשהיא מבולבלת ובסערת רגשות, זה הפסד שלה. אישה שאין לה קצת יראה טבעית מבעלה, מאבדת כיוון.
ראיתי את זה אצל לא מעט זוגות, גם פמיניסטים טהורים.
אישה שאין לה בעל שיודע לומר "די" לפעמים כשהיא מבולבלת ובסערת רגשות, זה הפסד שלה. אישה שאין לה קצת יראה טבעית מבעלה, מאבדת כיוון.
ומה עם איש שאישתו צריכה לומר לו "די"?סוסה אדומה
מתקבל??
שום הפסד שלה. הפסד שלה אם במקום לדעת להתמודד עם אישה כשהיא בסערת רגשות, יבוא לה "בעל" שיגיד לה "די". (כאילו אישה צריכה את האישור של האיש שלה. למה לא להפך?)
שם זה באמת הפסד.
יראה טבעית מבעלה??
למה אישה צריכה יראה מבעלה ולא להפך?
סליחה, אבל אני לא מקנאה במי שחושב שאישתו צריכה להיות יראה ממנו.
בזוגיות לא צריך שום מימד של יראה.
ועל זה בדיוק הגבתי לך.
כי אתה מדבר בעד הפמיניזם באותה נשימה שאתה מדבר מתוך שובניזם מפורש.
שום הפסד שלה. הפסד שלה אם במקום לדעת להתמודד עם אישה כשהיא בסערת רגשות, יבוא לה "בעל" שיגיד לה "די". (כאילו אישה צריכה את האישור של האיש שלה. למה לא להפך?)
שם זה באמת הפסד.
יראה טבעית מבעלה??
למה אישה צריכה יראה מבעלה ולא להפך?
סליחה, אבל אני לא מקנאה במי שחושב שאישתו צריכה להיות יראה ממנו.
בזוגיות לא צריך שום מימד של יראה.
ועל זה בדיוק הגבתי לך.
כי אתה מדבר בעד הפמיניזם באותה נשימה שאתה מדבר מתוך שובניזם מפורש.
כמובן שמתקבל. אבל בד"כ האישה היא זונאור97
שנדה בגלל הרגשות שלה.
תתכחשו לזה עד מחר. תמיד ברובד כלשהו אישה ממוצעת תעדיף מישהו שידע להגיד לה די כשהיא סוערת או עצבנית במקום להמשיך להילחם עם עצמה בעצמה.
זה שיש מיעוט של נשים שאינן כאלה לא מעיד על הכלל. בד"כ זה גם נשים שכלתניות יותר.
תתכחשו לזה עד מחר. תמיד ברובד כלשהו אישה ממוצעת תעדיף מישהו שידע להגיד לה די כשהיא סוערת או עצבנית במקום להמשיך להילחם עם עצמה בעצמה.
זה שיש מיעוט של נשים שאינן כאלה לא מעיד על הכלל. בד"כ זה גם נשים שכלתניות יותר.
אתה ממש ממש טועה. וחבל.סוסה אדומה
אתה מאד מסגבירהריונית ותיקה
וזה לא מגניב בכלל....
מאד עצוב שאתה חושב שאשה צריכה יראה מבעלה, זה אפילו מזעזע
מאד עצוב שאתה חושב שאשה צריכה יראה מבעלה, זה אפילו מזעזע
כתבת פה בעצם שנשים צריכות בעל כי הןדינהדינה
פחות טובות מגברים וצריכות את הכוונתם וחסותם וגם הקבלת את זה ליראת שמיים, כשהאישה פה היא אדם והגבר אלוקים.
זאת תפיסה מאד מאד קיצונית, ובכנות מאד מאד שוביניסטית ולחלוטין מבוססת על מחשבות פרטיות שלך ממוחך הקודח. אני תוהה מה אשתך חושבת על האמירה שהיא זקוקה לך כדי שתכפה עליה את הטוב כי היא הטפשונת בלעדיך תלך לאיבוד.
זאת תפיסה מאד מאד קיצונית, ובכנות מאד מאד שוביניסטית ולחלוטין מבוססת על מחשבות פרטיות שלך ממוחך הקודח. אני תוהה מה אשתך חושבת על האמירה שהיא זקוקה לך כדי שתכפה עליה את הטוב כי היא הטפשונת בלעדיך תלך לאיבוד.
אם את מסתפקת מה כוונתי את מוזמנת לשאול אותי במקוםנאור97
להגיד "כתבת פה בעצם" שזה בעצם אומר "הכנסתי את מה שאני חושבת למה שאתה אומר". אין שום קשר בין מה שכתבת למה שאני חושב.
את מדברת מהרגשות שלך במקום מהשכל. חבל. אישה בוגרת וחכמה ובלי רגשי נחיתות הייתה יודעת לקרוא את מה שכתבתי באמת.
יבוא יום ואמצא פמיניסטית אמיתית לדבר איתה על הדברים האלה בע"ה. בינתיים אני מוצא רק חיקויים לצערי. טובים יותר וטובים פחות.
את מדברת מהרגשות שלך במקום מהשכל. חבל. אישה בוגרת וחכמה ובלי רגשי נחיתות הייתה יודעת לקרוא את מה שכתבתי באמת.
יבוא יום ואמצא פמיניסטית אמיתית לדבר איתה על הדברים האלה בע"ה. בינתיים אני מוצא רק חיקויים לצערי. טובים יותר וטובים פחות.
די נו אתה לא כזה טמיר ונעלם. אין שום דבר שכתבתי שלא כתבתדינהדינה
בעצמך. אני לא מסתפקת כלל, סתם מעניין אותי על מה אתה מסתמך בגישה הזאת שלך, שאישה צריכה לפחד מבעלה כדי שלא תלך לאיבוד וכל זה. באמת שבכל שנותיי לא נחשפתי לשום דבר שדומה לזה ביהדות (ויש ביהדות גישות שוביניסטיות רבות אבל כזה לא ראיתי. מי הרב שלך?)
1. איפה כתבתי שנשים פחות טובות מגברים?נאור97
2. איפה כתבתי שהגבר אלקים?
זה מסקנות שלך.
לאישה על כל שלל מעלותיה יש בד"כ תנודות רגשיות. ולכן היא צריכה מישהו יציב מאחוריה שידע לדפוק על השולחן לפעמים וידע להגיד די. מה הבעיה? מה שוביניסטי בזה?
זה מסקנות שלך.
לאישה על כל שלל מעלותיה יש בד"כ תנודות רגשיות. ולכן היא צריכה מישהו יציב מאחוריה שידע לדפוק על השולחן לפעמים וידע להגיד די. מה הבעיה? מה שוביניסטי בזה?
וואו. האמת? איכזבת.סוסה אדומה
תן לנשים להחליט מה הן צריכות.
מניחה שכאישה אני מבינה בזה קצת יותר ממך.
אז ככה, אישה לא צריכה גבר שיגיד לה "די" - מי שצריכה את זה, כנראה צריכה טיפול. (מקסימום כמו בכל סיטואציה חברתית אחרת, כשהיא בסערת רגשות - צריכה להרגיש שיש לה גב + חיבוק תומך. אין שום קשר בין גבר יציב לגבר אלים ומתנשא).
וכל שכן לא כזה שדופק על השולחן.
מה זו הצורה הזאת?
מניחה שכאישה אני מבינה בזה קצת יותר ממך.
אז ככה, אישה לא צריכה גבר שיגיד לה "די" - מי שצריכה את זה, כנראה צריכה טיפול. (מקסימום כמו בכל סיטואציה חברתית אחרת, כשהיא בסערת רגשות - צריכה להרגיש שיש לה גב + חיבוק תומך. אין שום קשר בין גבר יציב לגבר אלים ומתנשא).
וכל שכן לא כזה שדופק על השולחן.
מה זו הצורה הזאת?
מאיפה זה??נאור97
דופק על השולחן זה משל..
ומה קשור אלים ומתנשא?
ברור שאישה עצובה וכדו' צריכה חיבוק ותמיכה.
סערת רגשות הכוונה שהיא עצבנית כי פגעו בה לדוג' ומתחילה לצאת מפרופורציות. אז אין בעיה שהבעל אומר לה די כמעין ציווי.
ומה קשור אלים ומתנשא?
ברור שאישה עצובה וכדו' צריכה חיבוק ותמיכה.
סערת רגשות הכוונה שהיא עצבנית כי פגעו בה לדוג' ומתחילה לצאת מפרופורציות. אז אין בעיה שהבעל אומר לה די כמעין ציווי.
נאור, הגישה שלך בעייתית.סוסה אדומה
לפחות במה שהצגת בשרשור הזה (בשרשורים אחרים, לא יודעת... לא עקבתי).
צריך להמשיך להתברר... אתה גם לא מבין את הבעיתיות שבה.
צריך להמשיך להתברר... אתה גם לא מבין את הבעיתיות שבה.
אולי.. האמת אני מרגיש שאתן קצתנאור97
מתכחשות לרובד בסיסי באופי של נשים.
יש לי חסרונות כגבר ואני לא מתכחש אליהם וצריך אישה שתשלים אותי.
אני לא מבין למה אתן מנסות להתעלם מחסרון שיש להרבה נשים ומעדיפות למחוק אותו. זה לא בושה להודות שיש הרבה נשים שנסחפות רגשית וצריכות בעל שידע להוציא אותן מההיסחפות הזו. בעיניי זו גדלות להכיר בחסרונות במקום להילחם בהם רק כדי להגיד אני מספיק בוגר או עצמאי.
יש לי חסרונות כגבר ואני לא מתכחש אליהם וצריך אישה שתשלים אותי.
אני לא מבין למה אתן מנסות להתעלם מחסרון שיש להרבה נשים ומעדיפות למחוק אותו. זה לא בושה להודות שיש הרבה נשים שנסחפות רגשית וצריכות בעל שידע להוציא אותן מההיסחפות הזו. בעיניי זו גדלות להכיר בחסרונות במקום להילחם בהם רק כדי להגיד אני מספיק בוגר או עצמאי.
אין שום בעיה בלהודות בחסרונותסוסה אדומה
יש בעיה בלהמציא חסרונות וצרכים לא קיימים של נשים.
שובניזם בהתגלמותו. ואני מאוד שמחה שלא מצאת "פמיניסטית" כזאת.
העמדה שלך כלפי נשים לקויה מאוד כרגע.
אישה לא צריכה יראה וכפיה מהגבר שלה.
אישה שצריכה דבר כזה, צריכה טיפול דחוף, והגבר שלה עוד יותר (אולי גם בית כלא).
זוגיות זה לא.
זוגיות אמיתית בנויה על *כבוד* *הדדי*.
לחשוב שאישה צריכה כפיה ויראה מ"בעלה" כדי לא לאבד פרופורציות, זו אמירה בעייתית מכל כיוון שמסתכלים על זה.
אין לי חשק אפילו להתחיל לפרט.
לומר לאישה "די", זה חוסר כבוד.
גם אישה שאומרת לאיש שלה "די", זה חוסר כבוד (גם כשבהחלט יש על מה).
שום דבר מזה לא שייך ליציבות נפשית. אם כבר לשתלטנות שחייבת להיות מחוץ לתחום.
ולדפוק על השולחן, בין אם כמטאפורה ובין אם למעשה, זאת אלימות.
זה שנשים נסחפות לפעמים רגשית, זה לא אומר שהן צריכות גבר אלים ומתנשא שמרשה לעצמו לחשוב שיש לו זכות לומר לה די.
להפך.
כל הגישה צריכה להיות שיש הבנה שגם ב"חיסרון" הזה יש יתרון שצריך לתת לו מקום, ולא להשתיק אותו בצורה ברוטלית.
גם עזר "כנגדו" לא עושים בצורה כזאת.
זה בדיוק העניין. גבר הוא איש והמעמד שלהם שווה לחלוטין, הוא לא בעל.
וב"ה שאנחנו בדור מתוקן יותר שיכול להרשות לעצמו לומר את זה.
הגישה שלך רק מוכיחה כמה שם התואר הזה בעייתי.
אישתך לא תהיה הילדה שלך, וכל שכן שלא הכלבה שלך.
אני מקווה לפחות.
מאחלת לך להמשיך להתברר, כרגע זה לא בכיוון.
שובניזם בהתגלמותו. ואני מאוד שמחה שלא מצאת "פמיניסטית" כזאת.
העמדה שלך כלפי נשים לקויה מאוד כרגע.
אישה לא צריכה יראה וכפיה מהגבר שלה.
אישה שצריכה דבר כזה, צריכה טיפול דחוף, והגבר שלה עוד יותר (אולי גם בית כלא).
זוגיות זה לא.
זוגיות אמיתית בנויה על *כבוד* *הדדי*.
לחשוב שאישה צריכה כפיה ויראה מ"בעלה" כדי לא לאבד פרופורציות, זו אמירה בעייתית מכל כיוון שמסתכלים על זה.
אין לי חשק אפילו להתחיל לפרט.
לומר לאישה "די", זה חוסר כבוד.
גם אישה שאומרת לאיש שלה "די", זה חוסר כבוד (גם כשבהחלט יש על מה).
שום דבר מזה לא שייך ליציבות נפשית. אם כבר לשתלטנות שחייבת להיות מחוץ לתחום.
ולדפוק על השולחן, בין אם כמטאפורה ובין אם למעשה, זאת אלימות.
זה שנשים נסחפות לפעמים רגשית, זה לא אומר שהן צריכות גבר אלים ומתנשא שמרשה לעצמו לחשוב שיש לו זכות לומר לה די.
להפך.
כל הגישה צריכה להיות שיש הבנה שגם ב"חיסרון" הזה יש יתרון שצריך לתת לו מקום, ולא להשתיק אותו בצורה ברוטלית.
גם עזר "כנגדו" לא עושים בצורה כזאת.
זה בדיוק העניין. גבר הוא איש והמעמד שלהם שווה לחלוטין, הוא לא בעל.
וב"ה שאנחנו בדור מתוקן יותר שיכול להרשות לעצמו לומר את זה.
הגישה שלך רק מוכיחה כמה שם התואר הזה בעייתי.
אישתך לא תהיה הילדה שלך, וכל שכן שלא הכלבה שלך.
אני מקווה לפחות.
מאחלת לך להמשיך להתברר, כרגע זה לא בכיוון.
אני מבין שכנראה העניין נוגע לך בנקודות רגישות אבל נסחפת.נאור97
לגמרי.
אלים? מתנשא? אשתך לא תהיה הכלבה שלך?
מאיפה הקרצת את זה?
דרך ארץ קדמה לפמיניזם.
אם אומרים לך שבעל צריך להיות מחבק ותומך אבל גם מעמיד קצת במקום כשצריך ואת מקצינה את זה לגמרי כנראה שאלו סתם רגשי נחיתות או שטיפת מוח.
מכיר מלא זוגות של נשים חזקות ואסרטיביות אבל גם בעלות מודעות עצמית. הן לא צריכות משחקי מילים ולא להדחיק דברים. הן יודעות שלפעמים בעל זה בעל ושגערה תעזור להן.
והדברים נאמרו ביחס לגברים מתוקנים שיודעים מתי להעיר כמו שכתבתי. לא גברים שתלטנים כמו המקרים שאת מתייחסת אליהן.
אלים? מתנשא? אשתך לא תהיה הכלבה שלך?
מאיפה הקרצת את זה?
דרך ארץ קדמה לפמיניזם.
אם אומרים לך שבעל צריך להיות מחבק ותומך אבל גם מעמיד קצת במקום כשצריך ואת מקצינה את זה לגמרי כנראה שאלו סתם רגשי נחיתות או שטיפת מוח.
מכיר מלא זוגות של נשים חזקות ואסרטיביות אבל גם בעלות מודעות עצמית. הן לא צריכות משחקי מילים ולא להדחיק דברים. הן יודעות שלפעמים בעל זה בעל ושגערה תעזור להן.
והדברים נאמרו ביחס לגברים מתוקנים שיודעים מתי להעיר כמו שכתבתי. לא גברים שתלטנים כמו המקרים שאת מתייחסת אליהן.
אתה מבין לא נכון. ומשתמש בדמגוגיה.סוסה אדומה
כנ"לנאור97
שגערה תעזור להן 🙈 אתה חסר תקנה בנאדםדינהדינה
מציעה לך בכנות לבחון היטב היטב את התפיסות שלך על זוגיות. אין מבחן מציאות שייעשה איתן חסד.
חח טוב תודה (רציני). רק שאלה קטנהנאור97
הגברים הקטנוניים ששכיחים היום שרבים עם האישה שלהם כמו שני ילדים קטנים במקום להיות עם ראש גדול ומכילים (אבהיים) עדיפים?
הצד השני של זה זו גערה כשצריך.
הצד השני של זה זו גערה כשצריך.
זו נבלה וזו טרפה, ואלו ממש לא שתי האופציות היחידות אתה יודעדינהדינה
לא קטנוניות ולא גערות, לא אבהיות ולא ילדותיות, שני אנשים מבוגרים שחיים יחד, למה כל התאוריות האלה טובות? בטח לא להקמת בית בריא ושמח
סבבה. אבל אני באמת לאנאור97
מבין.
איך את מגדירה הישענות של אשה על הבעל כשקשה לה? זה לא מימד אבהי?
איך את מגדירה הישענות של הבעל על אשתו כשקשה לו?
זה לא מימד אמהי?
איך את מגדירה הישענות של אשה על הבעל כשקשה לה? זה לא מימד אבהי?
איך את מגדירה הישענות של הבעל על אשתו כשקשה לו?
זה לא מימד אמהי?
אם אדינהדינה
אם אתה רוצה, שיהיה. עניין של הגדרדינהדינה
בטח שתומכים ואוהבים ומכילים- הדדית. הלא לשם כך נתכנסנו. לגערות, יחסי יראה, ודפיקות על השולחן- אין מקום בזוגיות נורמטיבית.
דפיקות על השולחן היה משל. הבנתי שלא היה נכוןנאור97
להשתמש בו.
ומה תעשי אם תראי לדוגמא את בעלך עושה דברים לא בסדר ותדברי איתו וזה לא יעזור?
לא תגערי? לא תצעקי קצת?
אולי בעלך מבין הכל בדיבור אבל יש כאלה שלא.
זה לא גערה של שתלטנות והתנשאות. זה גערה של אדם שרואה שהשני במצב לא טוב ורוצה להוציא אותו ממנו ולפעמים זו הדרך.
ומה תעשי אם תראי לדוגמא את בעלך עושה דברים לא בסדר ותדברי איתו וזה לא יעזור?
לא תגערי? לא תצעקי קצת?
אולי בעלך מבין הכל בדיבור אבל יש כאלה שלא.
זה לא גערה של שתלטנות והתנשאות. זה גערה של אדם שרואה שהשני במצב לא טוב ורוצה להוציא אותו ממנו ולפעמים זו הדרך.
עכשיו אתה מדבר על יחסים הדדיים,דינהדינה
וזה עולם אחר, שבכל שאר התגובות שלך התכחשת אליו.
לא התכחשתי אליו. פשוט עם גברים שהם בעלי גאווה גברית בד"כנאור97
זה לא כזה יעבוד..
אבל אין צורך שאתן תהיו לא בסדר כי אנחנו לא בסדר.
אבל אין צורך שאתן תהיו לא בסדר כי אנחנו לא בסדר.
1. הן באמת צריכות בעל כי הן לא יודעותדינהדינה
לבחור בטוב לגמרי וכו... צריכות כפיה ברמה מסויימת (הן, נשים בניגוד לגברים אני מניחה)
2. כמו שאני אגיד שאני לא צריך ייראת שמיים אני בוחר בטוב לבד בכל מקרה (אתה מול אלוקים כמו אישה מול בעלה)
ובכנות, אני לא יודעת איזו מן מערכת יחסים יש לך ולאשתך אבל אם האיש שלי היה דופק על השולחן ואומר די במקרה הטוב הייתי פורצת בצחוק ובמקרה הרע נבהלת מאד וחוששת לעתיד יחסינו. אף אחד לא דופק על השולחן אצלנו, מדברים, מלבנים, לפעמים הוא אומר לי תחשבי בצורה רציונלית כשאני נסחפת עם איזה רגש, ולפעמים אני אומרת לו כשהוא נסחף.
אגב תשווה את מספר מקרי האלימות שקרו כי לגברים ״עלה הדם לראש״ והם לא שלטו בעצמם למקרי אלימות של נשים שאיבדו שליטה. ואת מספר מקרי התקיפות וההטרדות המיניות של גברים שלא שולטים בגופם ובהורמונים שלהם למקרי התקיפות וההטרדות אצל נשים. עדיין נשים הן אלה שזקוקות לריסון ושליטה חיצונית?
2. כמו שאני אגיד שאני לא צריך ייראת שמיים אני בוחר בטוב לבד בכל מקרה (אתה מול אלוקים כמו אישה מול בעלה)
ובכנות, אני לא יודעת איזו מן מערכת יחסים יש לך ולאשתך אבל אם האיש שלי היה דופק על השולחן ואומר די במקרה הטוב הייתי פורצת בצחוק ובמקרה הרע נבהלת מאד וחוששת לעתיד יחסינו. אף אחד לא דופק על השולחן אצלנו, מדברים, מלבנים, לפעמים הוא אומר לי תחשבי בצורה רציונלית כשאני נסחפת עם איזה רגש, ולפעמים אני אומרת לו כשהוא נסחף.
אגב תשווה את מספר מקרי האלימות שקרו כי לגברים ״עלה הדם לראש״ והם לא שלטו בעצמם למקרי אלימות של נשים שאיבדו שליטה. ואת מספר מקרי התקיפות וההטרדות המיניות של גברים שלא שולטים בגופם ובהורמונים שלהם למקרי התקיפות וההטרדות אצל נשים. עדיין נשים הן אלה שזקוקות לריסון ושליטה חיצונית?
סליחה. הבנתי עכשיו מה לא הסברתי מספיקנאור97
1. הכוונה שכמו שגבר צריך יראה וכפיה מה' ככה אישה בגלל הרגשות שלה לפעמים מאבדת פרןפורציות וצריכה יראה וכיוונון מבעלה. זה העזר שלה ממנו. כמו שיש דברים בו היא עוזרת לו.
כמובן שזה לא שאין לנשים יר"ש, פשוט להן קשה יותר להשתלט על רגשות בד"כ ונוח להן ולו שהן יודעות גם לקבל מהבעל דברים כ"הוראה".
הנתיב שלהן לכפיה הוא גם דרך הבעל. כמובן אם הבעל מתוקן. לעומת זאת הנתיב של גבר הוא דרך ה'. לא כי הוא טוב יותר אלא כי המבנה הנפשי שלו שונה.
2. זה דוגמא.
לדפוק על השולחן זה משל כמובן..
הכוונה כמו מקודם. שיש נשים שנסחפות אחרי רגשות וצריכים לפעמים להעיר להן *קצת* בתקיפות (מילולית). קצת כמו לילד. את אולי לא כזו אבל יש הרבה נשים רגשיות יותר שכן.
לגבי הסוף- ברור שגברים צריכים יותר ריסון. ההבדל הוא מי המרסן.
זה היה כל הדיון פה.. האם צריכים את הרובד של "בעל" כמו פעם או כבר לא. ולא ההרחבה שכתבת שאין חולק עליה.
כמובן שזה לא שאין לנשים יר"ש, פשוט להן קשה יותר להשתלט על רגשות בד"כ ונוח להן ולו שהן יודעות גם לקבל מהבעל דברים כ"הוראה".
הנתיב שלהן לכפיה הוא גם דרך הבעל. כמובן אם הבעל מתוקן. לעומת זאת הנתיב של גבר הוא דרך ה'. לא כי הוא טוב יותר אלא כי המבנה הנפשי שלו שונה.
2. זה דוגמא.
לדפוק על השולחן זה משל כמובן..
הכוונה כמו מקודם. שיש נשים שנסחפות אחרי רגשות וצריכים לפעמים להעיר להן *קצת* בתקיפות (מילולית). קצת כמו לילד. את אולי לא כזו אבל יש הרבה נשים רגשיות יותר שכן.
לגבי הסוף- ברור שגברים צריכים יותר ריסון. ההבדל הוא מי המרסן.
זה היה כל הדיון פה.. האם צריכים את הרובד של "בעל" כמו פעם או כבר לא. ולא ההרחבה שכתבת שאין חולק עליה.
שוב, גישה שוביניסטית ובעייתית,דינהדינה
ומאד מאד חריגה. אף פעם לא שמעתי על ההבדל הזה שאישה היא דרך בעלה וכל זה.
(ובבקשה אל תגיד לי שוב שלא הבנתי אותך. אני מבינה, פשוט לא מסכימה עם שום מילה)
(ובבקשה אל תגיד לי שוב שלא הבנתי אותך. אני מבינה, פשוט לא מסכימה עם שום מילה)
לא הבנתי מה חריג כ"כ. שלנשים יש קצת יראה מהבעל?נאור97
זה לא נכון?
זה לא נכון שחזל התירו יחוד כשבעלה בעיר מסיבה זו?
אישה מרגישה שהבעל הוא חבר ותו לא? אין קצת מימד של אבא שחלק מהמימד הזה זה *קצת* יראה?
זה שבעלים השתמשו בזה לרע לא אומר שאין בזה גרעין אמת שנצרך.
זה לא נכון שחזל התירו יחוד כשבעלה בעיר מסיבה זו?
אישה מרגישה שהבעל הוא חבר ותו לא? אין קצת מימד של אבא שחלק מהמימד הזה זה *קצת* יראה?
זה שבעלים השתמשו בזה לרע לא אומר שאין בזה גרעין אמת שנצרך.
מה???סוסה אדומה
מימד של אבא?
תקשיב... אתה מערבב כנראה "משיכה" (צינזרתי מילה שהיתה אולי עשויה להעליב) אישית שלך לדפוס מסויים של קשר, עם מציאות נורמלית. ומנסה להתאים את האמת ואת המציאות להעדפה האישית שלך.
אישה בריאה לא מחפשת אבא בגבר שלה.
וגבר בריא, לא מחפש להיות אבא של אישתו.
חוץ מזה, גם עם אבא מימד היראה שאתה מדבר עליו לא צריך להיות קיים.
אם אתה מדבר על כבוד, זה דבר אחר, וזה צריך להיות *הדדי*.
במקומות שזה לא הדדי, שם נמצאות כל הבעיות.
ולגבי זה שהאיש שלה נמצא באותה העיר, זאת לא יראה מתוקף היותו גבר, אלא מתוקף היותו בן זוג.
באותה מידה שכנראה גבר שיש לו אישה לא מסכנה יהיה ירא שמא אישתו תמצא אותו בסיטואציה לא נכונה.
תקשיב... אתה מערבב כנראה "משיכה" (צינזרתי מילה שהיתה אולי עשויה להעליב) אישית שלך לדפוס מסויים של קשר, עם מציאות נורמלית. ומנסה להתאים את האמת ואת המציאות להעדפה האישית שלך.
אישה בריאה לא מחפשת אבא בגבר שלה.
וגבר בריא, לא מחפש להיות אבא של אישתו.
חוץ מזה, גם עם אבא מימד היראה שאתה מדבר עליו לא צריך להיות קיים.
אם אתה מדבר על כבוד, זה דבר אחר, וזה צריך להיות *הדדי*.
במקומות שזה לא הדדי, שם נמצאות כל הבעיות.
ולגבי זה שהאיש שלה נמצא באותה העיר, זאת לא יראה מתוקף היותו גבר, אלא מתוקף היותו בן זוג.
באותה מידה שכנראה גבר שיש לו אישה לא מסכנה יהיה ירא שמא אישתו תמצא אותו בסיטואציה לא נכונה.
"גם עם אבא מימד היראה לא צריך להיות קיים"??נאור97
"איש אמו ואביו תיראו"?
זו לא יראת מכות. זה יראה טבעית בנפש. תקראי לזה כבוד אם בא לך אבל ברור שזה לא הדדי בין האב או האם לילד.
זו לא יראת מכות. זה יראה טבעית בנפש. תקראי לזה כבוד אם בא לך אבל ברור שזה לא הדדי בין האב או האם לילד.
השמטת חלק משמעותי מהציטוט.סוסה אדומה
מימד היראה שאתה מדבר עליו.
גבר לא צריך לגעור באישתו.
זה אלים. ומתנשא מצדך לחשוב שכך.
גבר לא צריך לגעור באישתו.
זה אלים. ומתנשא מצדך לחשוב שכך.
ואבא לא צריך לגעור בילדיו?נאור97
ואגב אין שום בעיה לדעתי שגם אישה תגער בבעלה אם היא רואה שהוא סתם מאבד כיוון בגלל שטויות וצריך שימשכו אותו משם. הבעיה שלרוב הגברים אין מספיק ענווה בשביל זה.
תלוי באיזו צורה. וכמו שאמרתי כבר קודם, בזוגיות זה לא שייך.סוסה אדומה
ברור שהוא לא צורח ומחריב להם את עור התוףנאור97
אבל את אמרת שזה צריך להיות הדדי בין הורים לילד וזה פשוט לא נכון.
והוספתי מקודם. תראי.
והוספתי מקודם. תראי.
מה שצריך להיות הדדיסוסה אדומה
זה בכבוד שבין איש ואשתו.
אבא לא צריך לגעור בילדים שלו כשהם בסערת רגשות.
יש דרך הרבה יותר בריאה ויעילה להתמודד עם דברים מהסוג הזה.
אבא לא צריך לגעור בילדים שלו כשהם בסערת רגשות.
יש דרך הרבה יותר בריאה ויעילה להתמודד עם דברים מהסוג הזה.
לא דיברתי על סערת רגשות של עצבנאור97
דיברתי על מקרים שילדים נסחפים אחרי דברים לא טובים.
שוב,סוסה אדומה
כלפי ילדים אתה יכול לומר שהם נסחפים אחר דברים לא טובים ויש עניין להציב בפניהם גבולות - וגם שם יש דרך.
לומר את זה על אישתך, זאת התנשאות.
אין פה מבוגר אחראי שמבין, וילדה קטנה שצריכה שיציבו לה גבולות ויגערו או יחנכו אותה.
לומר את זה על אישתך, זאת התנשאות.
אין פה מבוגר אחראי שמבין, וילדה קטנה שצריכה שיציבו לה גבולות ויגערו או יחנכו אותה.
ממש לא אמרתי שזה ככה תמידנאור97
אבל יש מצבים שזה נכון.
וזה נכון גם הפוך כמובן רק שבד"כ גברים לא יקבלו גערה כי יש להם גאווה גברית.
וגם כי הרבה פעמים שכיח שהאישה נדה בגלל הרגשות החזקים שלה ולכן ציינתי דווקא את הצד הגברי של הגערה.
וזה נכון גם הפוך כמובן רק שבד"כ גברים לא יקבלו גערה כי יש להם גאווה גברית.
וגם כי הרבה פעמים שכיח שהאישה נדה בגלל הרגשות החזקים שלה ולכן ציינתי דווקא את הצד הגברי של הגערה.
אני לא חושבת שיש מצבים שבהם זה נכוןסוסה אדומה
שגבר או אישה יגערו האחד/ת בשני/ה.
גם כשאישה מבינה טוב יותר בעניין מסויים, היא צריכה ללמוד לכבד את הגבר שלה ולהסתכל עליו בגובה העיניים. אותו דבר לגבי הגבר.
גם נשים לא מקבלות גערה.
זה לא עניין של אגו.
זה עניין של כבוד אנושי.
אנחנו לא מחנכים של בני הזוג שלנו.
אישה נדה בגלל רגשות, גבר נד בגלל דברים אחרים, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שאמרת.
גם כשאישה מבינה טוב יותר בעניין מסויים, היא צריכה ללמוד לכבד את הגבר שלה ולהסתכל עליו בגובה העיניים. אותו דבר לגבי הגבר.
גם נשים לא מקבלות גערה.
זה לא עניין של אגו.
זה עניין של כבוד אנושי.
אנחנו לא מחנכים של בני הזוג שלנו.
אישה נדה בגלל רגשות, גבר נד בגלל דברים אחרים, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שאמרת.
הכוונה היא במקרים שרואים שאין מוצאנאור97
ודיבורים לא עוזרים. ברור שזו לא דרך המלך.
לא מכירה...סוסה אדומה
וחושבת שאסור לראות את הדרך הזאת כאופציה במערכת זוגית.
חח היפותטית אם תראי את בעלך הצדיקנאור97
חוזר מהעבודה עצבני על מישהו והוא לא נרגע גם אחרי דיבורים וזמן לבד וכו', לא תגידי לו קצת בכעס יאללה די כבר תפסיק עם זה ואז אולי הוא יקלוט שהוא נכנס לבועה והקצין?
בכנות, אם זה היה קורה לי (סיכוי נמוך יותר מראשן, אבל נגיד) הייתי שמח שאשתי יודעת לא לפחד אלא לתת לי בראש וככה לשלוף אותי משם. לא הייתי נפגע אלא מעריך אותה.
בכנות, אם זה היה קורה לי (סיכוי נמוך יותר מראשן, אבל נגיד) הייתי שמח שאשתי יודעת לא לפחד אלא לתת לי בראש וככה לשלוף אותי משם. לא הייתי נפגע אלא מעריך אותה.
אין קשר לפחדסוסה אדומה
אני פשוט לא מאמינה בגישה הזאת.
לשאלתך, לא.
אני אבין שהוא בסערת רגשות, אני אכיל ואכבד אותו ואצפה לאותו היחס מכיוונו במקרים דומים.
הכי הרבה, אנסה באופן מכבד לחזק ולעודד אותו כדי שיצא מהמצוקה שהוא נמצא בה.
כעס לא שייך לכאן.
לשאלתך, לא.
אני אבין שהוא בסערת רגשות, אני אכיל ואכבד אותו ואצפה לאותו היחס מכיוונו במקרים דומים.
הכי הרבה, אנסה באופן מכבד לחזק ולעודד אותו כדי שיצא מהמצוקה שהוא נמצא בה.
כעס לא שייך לכאן.
טוב. לדעתי זה כעס חיובי ואכפתינאור97
כמו הורה..
לא רואה בזה משהו רע, אדרבה.
אבל מבין למה את חושבת אחרת.
פחד כי תוכחה בסגנון כזה מתקבלת בד"כ מאדם שיש קצת יראה כלפיו. גם יראת כבוד וגם סתם יראה טבעית מאדם כועס.
לא רואה בזה משהו רע, אדרבה.
אבל מבין למה את חושבת אחרת.
פחד כי תוכחה בסגנון כזה מתקבלת בד"כ מאדם שיש קצת יראה כלפיו. גם יראת כבוד וגם סתם יראה טבעית מאדם כועס.
התפתחות הויכוח הזה פשוט מראהיהודה224
כמה אתה צודק...
רק מה שכן רואים כמה הן לא מבינות ראש וסגנון דיבור של גברים וכן להיפך...
רק מה שכן רואים כמה הן לא מבינות ראש וסגנון דיבור של גברים וכן להיפך...
סליחה, אבל האמת שתמיכה *שלך* במישהו, צריכה לעוררסוסה אדומה
שאלות אצל הנתמך.
במילים אחרות, לא מפתיע בכלל שאתה מצודד בדעות מהסוג הזה ומאשר אותן.
במילים אחרות, לא מפתיע בכלל שאתה מצודד בדעות מהסוג הזה ומאשר אותן.
עייני ברמב"םיהודה224
הוא כותב את העניין בצורה הכי מדוייקת מפרט את חובות הבעל כלפי אשתו ואת חובת האשה כלפי בעלה אם את רוצה להתווכח תתווכחי איתו...
בהחלט הייתי מתווכחת עם הרמב"ם לו היתה לי אפשרות.סוסה אדומה
ולכן זה לא רלוונטי.
ספציפית, הדברים שאמר הרמבם בנושאים האלה התאימו לתקופתו.
זאת לא תורת נצח.
ספציפית, הדברים שאמר הרמבם בנושאים האלה התאימו לתקופתו.
זאת לא תורת נצח.
זו הטעות שלךיהודה224
ממש אמירה כפרנית
התורה לא תשתנה בשום זמן זה אחד מ13 עיקרים... וזה חל גם על דברי הרמב"ם
התורה לא תשתנה בשום זמן זה אחד מ13 עיקרים... וזה חל גם על דברי הרמב"ם
אתב לא מבין את מה שכותבים לך.סוסה אדומה
דובר פה על גישותיו של הרמבם בתחום הזה.
התורה נצחית.
הלכות וגישות לפעמים תלויים תקופה והכרח המציאות.
הרמבם בגישתו זו, היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך.
התורה נצחית.
הלכות וגישות לפעמים תלויים תקופה והכרח המציאות.
הרמבם בגישתו זו, היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך.
בהלכה אין גישות זה לאיהודה224
מחקר אונברסיטאי כמו שכנראה את נוטה לחשוב
אין חולקים עליו בנושא הזה.
הגישה שלך בהחלט היא גישה...
אין חולקים עליו בנושא הזה.
הגישה שלך בהחלט היא גישה...
בהלכה יש גישות בהחלט.סוסה אדומה
ותלמד את הרמב"ם ואת ההוגים הרבניים שהתייחסו לדבריו.
כרגע להציג את הדברים כפי שאתה מציג אותם (אתה בעצם טוען שהרמב"ם שובניסט - ואכן, בהבנה לא מלומדת ככה ניתן להבין אותו) מייצרים חילול ה' וחילול שמו של הרמב"ם. וחבל מאוד.
אז תלמד ואחר כך תבוא לדון בזה בלי לומר דברים ערטילאיים בשמו כביכול להגנתך ולהגנת הגישה שלך.
ומעבר לזה, גם עם הרמב"ם אםשר ומותר להתווכח, אבל לא רלוונטי להתווכח ביחס לאמירות לא רלוונטיות לזמנינו.
וגישתו של הרמב"ם היא לא מחקר. היא הלכה למעשה שהיתה מתאימה לזמנו.
כמו בהרבה דברים אחרים שהתאימו לאותה התקופה בלי קשר לנושא המגדרי.
כרגע להציג את הדברים כפי שאתה מציג אותם (אתה בעצם טוען שהרמב"ם שובניסט - ואכן, בהבנה לא מלומדת ככה ניתן להבין אותו) מייצרים חילול ה' וחילול שמו של הרמב"ם. וחבל מאוד.
אז תלמד ואחר כך תבוא לדון בזה בלי לומר דברים ערטילאיים בשמו כביכול להגנתך ולהגנת הגישה שלך.
ומעבר לזה, גם עם הרמב"ם אםשר ומותר להתווכח, אבל לא רלוונטי להתווכח ביחס לאמירות לא רלוונטיות לזמנינו.
וגישתו של הרמב"ם היא לא מחקר. היא הלכה למעשה שהיתה מתאימה לזמנו.
כמו בהרבה דברים אחרים שהתאימו לאותה התקופה בלי קשר לנושא המגדרי.
טוב ....יהודה224
את בעצמך אמרת שהיית חולקת עליו כך שאת מבינה שמה שאמר הוא לא כדברייך...
בנוגע לזה אין חולקים ותבדקי אותי..
הסייפא שלך לא הלכתית כלל לומדים היום מדברים שנכתבו בתנך 4000 שנה קודם אז הרמבם לפני 1800 שנה לא נלמד?? ההלכות שכתב נכונות להיום באותה מידה.
זה מזכיר לי את אלה שאומרים שהיום מותר להדליק אש בשבת כי היום זה ממש קל, ופעם היה צריך ממש להתאמץ..
לסיכום. ההלכה לא משתנית גם אם אינה נראית לך
הרמבם כתב מה שכתב ואם את חושבת שאת נמצאת במקום לחלוק עליו מסביר לכלל שוכני הפורום עם מי יש להם עסק.
בנוגע לזה אין חולקים ותבדקי אותי..
הסייפא שלך לא הלכתית כלל לומדים היום מדברים שנכתבו בתנך 4000 שנה קודם אז הרמבם לפני 1800 שנה לא נלמד?? ההלכות שכתב נכונות להיום באותה מידה.
זה מזכיר לי את אלה שאומרים שהיום מותר להדליק אש בשבת כי היום זה ממש קל, ופעם היה צריך ממש להתאמץ..
לסיכום. ההלכה לא משתנית גם אם אינה נראית לך
הרמבם כתב מה שכתב ואם את חושבת שאת נמצאת במקום לחלוק עליו מסביר לכלל שוכני הפורום עם מי יש להם עסק.
מחילה אבל צחקתי מהתגובה שלךהריונית ותיקה
או שאתה טרול ממש טוב - וזה המצב הטוב.
המצב הרע הוא שאתה באמת עומד מאחורי הדברים שכתבת ואז ....הבעיה רצינית יותר .
מימד של אבא ?!?????! מההה?????
המצב הרע הוא שאתה באמת עומד מאחורי הדברים שכתבת ואז ....הבעיה רצינית יותר .
מימד של אבא ?!?????! מההה?????
כמובן שזה לא נכון.דינהדינה
מצב שבו לאישה יש יראה מבעלה הוא לחלוטין לא תקין, ומצב שבו הגבר הוא קצת אבא והאישה קצת ילדה שלו... ובכן, זה כבר נשמע שייך לתחום אחר ואני לא ארחיב, אבל זה לא נחשב לדעתי בריא ושכיח (למרות שאם זה בהסכמת שני בני הזוג ומושתת על הצרכים של שניהם אולי זה גם יכול לעבוד, לא יודעת, מה שבטוח שממד של יראה הופך את זה למאד מאד חולה ולא תקין)
אני מנסה להבין את המקורות לגישה שלךrivki
במיוחד אם אתה באמת בחור רווק בן 22.
בעבר אנשים הוצרכו לעשות עבודה פיזית קשה כדי להתקיים, לכן רוב עול הפרנסה נפל על הגבר.
וגם לא הייתה רשת בטחון סוציאלי מטעם המדינה- לא פנסיה, לא ביטוח לאומי, לא דמי לידה, מחלה וכו.
בגלל זה רוב הנשים היו תלויות בגבר במשפחה, במיוחד בזמן שהן מגדלות ילדים קטנים.
מכאן היחס של כבוד ויראה והשוואה של בעל לאבא וכו. מהחיים, מכוח המציאות, ולא מתוך איזושהי אידיאולוגיה או גישה שהיא 'יותר אמיתית ' או 'יותר יהודית ' .
חבל שאתה לקחת את מה שהיה רלבנטי בעבר, הפכת את זה לשיטה ומנסה לכפות אותה בכוח על המציאות שהשתנתה. זה כמו להכריח גברים של היום לעבוד 'בזיעת אפיים' על המחרשה.
רוב האנשים והנשים היום לא מוכנים לחיות בסוג כזה של קשר.
ומה שכתוב בספרים, נכתב כדי להגן על הנשים שמצבם היה לא מזהיר ולא להפך.
בעבר אנשים הוצרכו לעשות עבודה פיזית קשה כדי להתקיים, לכן רוב עול הפרנסה נפל על הגבר.
וגם לא הייתה רשת בטחון סוציאלי מטעם המדינה- לא פנסיה, לא ביטוח לאומי, לא דמי לידה, מחלה וכו.
בגלל זה רוב הנשים היו תלויות בגבר במשפחה, במיוחד בזמן שהן מגדלות ילדים קטנים.
מכאן היחס של כבוד ויראה והשוואה של בעל לאבא וכו. מהחיים, מכוח המציאות, ולא מתוך איזושהי אידיאולוגיה או גישה שהיא 'יותר אמיתית ' או 'יותר יהודית ' .
חבל שאתה לקחת את מה שהיה רלבנטי בעבר, הפכת את זה לשיטה ומנסה לכפות אותה בכוח על המציאות שהשתנתה. זה כמו להכריח גברים של היום לעבוד 'בזיעת אפיים' על המחרשה.
רוב האנשים והנשים היום לא מוכנים לחיות בסוג כזה של קשר.
ומה שכתוב בספרים, נכתב כדי להגן על הנשים שמצבם היה לא מזהיר ולא להפך.
ברור שהמציאות השתנתה. המימד של אבא הוא ממש לא כמו פעםנאור97
אבל ברמה קטנה מסויימת עדיין קיים.
אישה לא נשענת על בעלה כשקשה לה יותר ממה שהייתה נשענת על חברות לדוג'?
זה כמו שיש מימד מסויים של אמא באשתו של האדם. דאגה, קשב. ברור שזה לא העיקר בקשר אבל זה קיים ברמה כלשהי.
אישה לא נשענת על בעלה כשקשה לה יותר ממה שהייתה נשענת על חברות לדוג'?
זה כמו שיש מימד מסויים של אמא באשתו של האדם. דאגה, קשב. ברור שזה לא העיקר בקשר אבל זה קיים ברמה כלשהי.
אז זה הדדי בין בעל לאישהrivki
בתגובות אחרות כתבת משהו אחר
אעשה קצת סדר ותגידי לי מה דעתך בבקשהנאור97
זה הדדי במובן שכ"א הוא *קצת* הורה לשני.
זה לא הדדי במובן שהוא קצת אבא עם הנגזרות והיא קצת אמא עם הנגזרות. פה השוני.
אגב אין לי גם בעיה שזה יהיה הדדי לגמרי. הבעיה שלרוב הגברים אין מספיק ענווה ויראה מהאישה כמו נגיד לילד מאמא שלו.
זה לא הדדי במובן שהוא קצת אבא עם הנגזרות והיא קצת אמא עם הנגזרות. פה השוני.
אגב אין לי גם בעיה שזה יהיה הדדי לגמרי. הבעיה שלרוב הגברים אין מספיק ענווה ויראה מהאישה כמו נגיד לילד מאמא שלו.
לא יודעת למה בדיוק אתה מתכווןrivki
כשאתה משתמש במילים כמו 'יראה', 'אימא' ו'אבא'.
לא, אני לא מעוניינת שבעלי יתיחס אלי כמו לאימא שלו או שתהיה לו יראה ממני. כי בעיניי מדובר בתלות וב'ה יש לנו ילדים שתלויים בנו וזה מספיק.
אולי אתה מתכוון למה שאנשים אחרים קוראים 'משפחתיות'. מן תחושה של חום ובטחון שמקבלים אותך בבית כמו שאתה ובכל מצב. זה כמובן אמור להיות בין בני הזוג.
אבל יש חברויות קרובות מאוד שגם מגיעים באופן חלקי לתחושה כזאת,
לא, אני לא מעוניינת שבעלי יתיחס אלי כמו לאימא שלו או שתהיה לו יראה ממני. כי בעיניי מדובר בתלות וב'ה יש לנו ילדים שתלויים בנו וזה מספיק.
אולי אתה מתכוון למה שאנשים אחרים קוראים 'משפחתיות'. מן תחושה של חום ובטחון שמקבלים אותך בבית כמו שאתה ובכל מצב. זה כמובן אמור להיות בין בני הזוג.
אבל יש חברויות קרובות מאוד שגם מגיעים באופן חלקי לתחושה כזאת,
דיברתי על מימד קטן כזה בקשר שמתגלהנאור97
במצבי קצה.
תכלס, אם כבר להפך...סוסה אדומה
עדיין לא ממש קשורה לכאן..חצילוש
אבל הייתי חייבת להגיב. נראה לי שהוצאת את הדברים מהקשרם. לקחת פסוק אחד ולעשות איזושהי נפקא מינה ממנו (בדוחק) ולנתק אותו משאר ההקשר לא הופך את "האמת ממי שאמרה" לכאורה. ממליצה לקרוא בעיון את כל הפרקים המדוברים בהושע, לא נראה לי שזה הספר הנכון ללמוד ממנו על פמיניזם, ואין קשר בין היחס לעבודה זרה, משמע בעלים דאז, לבין בעל ואישה, במחילה. ומה אם אני אפרש אחרת ממך, ואומר שהיחס לקב"ה "ביום ההוא" על פי הנביא יהיה יחס שמנותק מכל בחינה של עבודה זרה בהסתכלות של עמ"י על הקב"ה, וזו המשמעות במילה "בעלי", ואפשר להוכיח בבהירות שהיחס לכל אורך הפסוקים שם הוא יחס שהקב"ה (הבעל להגדרתך) הוא המעניק והשולט ועמ"י (האישה להגדרתך) היא הנשלטת והמבולבלת, וכן מדובר שם על ה"בעלים" בהקשר של עמים אחרים עובדי ע"ז או כל מה שקשור לאלילות "ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם" והקב"ה בעצם מחריג את עצמו מהם ומבטיח שלעתיד לבוא לא תהיה יום בחינה של אלילות ביחס בין ישראל לקב"ה, להפוך את הבעל במשמעות בעל ואישה ע"י אנלוגיה מאוד מוטה למשהו שלילי וגלותי, זו טעות שטחית שנובעת מאי הבנה של דברי הנביא לענ"ד. אני חושבת ששתי המילים, אישי ובעלי, הן קבילות ותקינות, אבל אין מילה גאולית יותר או גאולית פחות, לא צריך על כל דבר להתפלסף ולהתיפייף, על הבעל לכבד ולהוקיר את אישתו בודאי, היא לא "חפץ שלו" אך על ידי קניין של חופה וקידושין הוא קנה את זכותו שתהיה שלו ומובדלת לו מכל העולם. זו המציאות, זו התורה, ואוליי אם זה לא בדיוק מסתדר עם הפוסט מודרניזם או עם האופנה, אוליי יש לשכה של נציב תלונות הציבור בהר סיני, מה שבאמת גאולי זה אהבת ישראל, וכמה שפחות אליטיסטיות, אישה ששמחה בבעלה, לא פחות גאולית מכל החכמות שפתאום הפכו לפרשניות (חלקים ספציפיים ולפי צורך מאוד ספציפי ומוגדר מראש) של המקרא.
זה בסדר גמור שתחלקי, וגם שתפרשני גישות שונות משלךסוסה אדומה
כאוות נפשך.
אבל אם תשאלי את המשורר, ותהי פנויה להקשיב, כנראה שתגיעי למסקנות שונות ממה שהגעת אליהן כרגע.
אבל אם תשאלי את המשורר, ותהי פנויה להקשיב, כנראה שתגיעי למסקנות שונות ממה שהגעת אליהן כרגע.
אני פשוט חושבת שלשלול מראשחצילוש
גישות שונות משלך זה לא בסדר. וזה פשוט מורגש. הזלזול הזה פשוט לא נעים, ואני בדרך כלל לא נכנסת לכאן או חושבת להגיב כאן, אבל מישהו צריך לכתוב את זה. את כותבת יפה מאוד, אבל לפעמים בין המילים היפות יש ביטול של כל גישה מנוגדת, חבל... משמח מאוד שאת יודעת איפה המשבצת שלך בפאזל האמוני-מחשבתי של עם ישראל, אבל פאזל מורכב מהרבה חלקים, וזה מה שגאולי באמת, קבלי את האמת ממי שאמרה.
פותח השרשור שאל שאלהסוסה אדומה
ועניתי תשובה ברורה ומנומקת.
אין שום קשר בין זלזול לבין התנגדות לגיטימית בהחלט לגישה מסויימת.
מציעה לך לקרוא שוב את התשובה.
ייתכן שלא תתחברי אליה, וזה בסדר. אבל לראות את זה כזלזול זו כבר פרשנות שלך שאין לי עניין להתווכח איתך עליה.
מעבר לזה לא נראה שיש מה להוסיף.
אין שום קשר בין זלזול לבין התנגדות לגיטימית בהחלט לגישה מסויימת.
מציעה לך לקרוא שוב את התשובה.
ייתכן שלא תתחברי אליה, וזה בסדר. אבל לראות את זה כזלזול זו כבר פרשנות שלך שאין לי עניין להתווכח איתך עליה.
מעבר לזה לא נראה שיש מה להוסיף.
אין מה לדון יותר מדייחצילוש
לא דנה בכוונותייך, זה משהו שעולה מדברייך ולא רק האחרונים, שימי לב.
ולא דיברתי רק על התשובה, אלא על כל המענהחצילוש
לאלו שלא מסכימים איתך, וכן, גם על התשובה דיברתי. אם מעירים לך הרבה על הסגנון, כנראה שיש דברים בגו.
האיש..נשמע לי קצת זר.כלה נאה
ובעלי לא מלשון בעילה אלא אחראי של הבית.
וכייף להרגיש שיש מישהו שאחראי ואפשר להשען עליו.
וכייף להרגיש שיש מישהו שאחראי ואפשר להשען עליו.
לא הגזמנופרגולה למעלה
פתאום כל הנשים חדורות אמונה.
אגב, זה לא הגיע מהמגזר שלנו ולכן זה די פאתטי לתלות את זה בזה.
אכן, הרב קוק מדבר על זה שכחלק מחזרת העולם למצבו המקורי האשה באמת תחזור למה שהייתה קודם החטא
שהרי על זה נתקללה בחטא עץ הדעת. הרב טוען (כבר אז) שכחלק מהשיבה לגאולה גם הנושא של הפמניזם מתעורר
אך לא בצורה הנכונה. וניתן לראות את תחלואי הפמיניזם כשמגיע לא באופן כשר.
מה לעשות יש איש ויש אשה, ואם ה היה רוצה שלא יהיו הבדלים, לא היה בורא 2 אלא אחד.
בקבלה האיש הוא המשפיע והאשה היא מושפעת. הדוד והרעיה. לא לחינם שיר השירים ממשיל את היחס בין ה לישראל כדוד ורעיה..
אולי באמת נתקן את שיר השירים...
הגזמתם. אבל סבבה.
זה משעשע אותי.
כאילו בעלי זה אפרטוניסטי, מושל עליי, מחליט עליי.
יש כאלה שאומריםביישן נ
שמילים בוראות מציאות
אז אל תציגו את זה כמשהו אמוניפרגולה למעלה
תגידו פמיניזם בלי לעטוף.
שוב,לא הגיע מהמגזר שלנו אלא מהעולם הכללי שמסרב להכיר בזה שביהדות לאיש ולאשה יש תפקידים שונים שהופכים אותם לאחד כשמשלימים זה את זו.(אוי הייתי קודם צריך לומר זו את זה...)
למי שיש בעיה עם זה, בתפילה הקרובה שמדבר עם ה' שישפוך שיח גם על זה.
ואני פמיניסט (יחסית) בדעותיי
אין קשר לאמונהביישן נ
יש קשר לתחושה של בעלות לעומת אישיות.
אין קשר גם לפמיניזם.
ושוב יש כאלה שהמילים יוצרות אצלם מציאות, ויש כאלה שמילים אצלם הם רק מילים
אני אציג את זה כפי שזה. ומבחינתי זה אמוני לחלוטין.סוסה אדומה
ואם פמיניזם מבחינתך = טשטוש ההבדל שבין המינים, אז אתה צריך ללמוד על זה קצת יותר.
אף אחד לא אמר שאין הבדלים, ושהאישה אינה מושפעת מן האיש.
בסה"כ נאמר שהאישה מושפעת מבחירה, וזה בדיוק העניין של איש ואישה. ולא בעל ואישה.
שניהם בעלי מעמד שווה רק שהתפקידים שלהם שונים.
אף אחד לא אמר שאין הבדלים, ושהאישה אינה מושפעת מן האיש.
בסה"כ נאמר שהאישה מושפעת מבחירה, וזה בדיוק העניין של איש ואישה. ולא בעל ואישה.
שניהם בעלי מעמד שווה רק שהתפקידים שלהם שונים.
....העני ממעש
קביעת תורים בבית חולים, בגלל ...., יש בלבד הגדרה 'בת זוג'.
ד' ירחם.
ד' ירחם.
בעל זאת מילה לא יפה בעיני, לי אישית אין בעלים יש לי בן זוגדינהדינה
כי אני לא חפץ או כלב אלא בן אדם. אני אכן פמיניסטית שמחה ומוצהרת ולא רואה בזה מילת גנאי או משהו בזוי.
אגב אם יש אישה שרואה מעלה מיוחדת בזה שבן זוגה הוא הבעלים שלה ונהנית מהמילה הזו מה טוב, זו זכותה. זו המהות של הפמיניזם, הבחירה.
אגב אם יש אישה שרואה מעלה מיוחדת בזה שבן זוגה הוא הבעלים שלה ונהנית מהמילה הזו מה טוב, זו זכותה. זו המהות של הפמיניזם, הבחירה.
טיפשות של נשים שמנסות להיות שוות לבעלבין תקוה ליאוש
במקום להתרכז בחוזקות וביחודיות שלהן..
כמי שישאלו מי יותר חזק נמר או כריש שלמעשה כל אחד חזק במקום שלו.
אחחח..איך הפמיניסטיות הרסו את הכח של הנשים..את הרומנטיקה..
כמי שישאלו מי יותר חזק נמר או כריש שלמעשה כל אחד חזק במקום שלו.
אחחח..איך הפמיניסטיות הרסו את הכח של הנשים..את הרומנטיקה..
פמיניזם לא אמור לאיים על גברים שהם לא לוזרים.סוסה אדומה
ואני לא מדברת על פמיניזם שמטשטש את ההבדלים שבין המינים.
ולמה ישר החלטת שמדובר בפמיניזם?אשה שלו
ממש לא נכון
אנשים פה חושבים שעות נוספות
אנשים פה חושבים שעות נוספות
דיברת אלי?סוסה אדומה
אכן כןאשה שלו
מבחינתי "בעלי" זה סתם כינוי סתמי ולא מאפיין את הבן אדם שהכי קרוב אלי ואהוב בעולם.
לא ממקום של פמיניזם ולא נעליים
לא ממקום של פמיניזם ולא נעליים
אין שום בעיה. תעשי את זה מכל מקום שתבחרי...סוסה אדומה
משהו גאוליהלוי מא
ביום ההוא לא תקראי לי עוד בעלי כי אם אישי
יאווווווווווווווווווווו רציתי לפתוח על זה שירשוררר !!!ה' אלוקינו
גם אני לא מבינה. "האיש שלי"..ארוך מידיכלה נאה
כניראה שהן לא מסכימות עם המושג שיש בעל הבית.
אלא אנחנו שווים!
פמניסטי לגמרי.
אלא אנחנו שווים!
פמניסטי לגמרי.
אגב, לגבי הגישה השובניסטית -סוסה אדומה
"השוביניזם מת - וטוב שכך": הזוגיות החדשה של הרב שפירא
מנסה למצוא שיעור שבו הוא מראה הקבלה ברורה בין היחסים שבין איש לאישתו באותו הדור, ליחסים שבין הקב"ה לכנסת ישראל.
יש לו שיעור מובנה ביחס לתהליך הנסירה בגן עדן.
והוא מציין את הפמיניזם כתהליך הכרחי במציאות כדי להגיע אל היעד שהוא הבחירה בהתאחדות שמגיעה מרצון.
אנסה להעלות מהזיכרון...
צלע - (כפיה... כפה עליהם הר כגיגית עד שהדור קיבלוה...) - שובניזם.
נסירה - גלות - פמיניזם. התרחקות של האישה מהאיש, ושל כנסת ישראל מקב"ה.
התאחדות - גאולה. עבודת ה' מבחירה ואהבה. וכך כך בהתאחדות הזוגית.
מקווה שאני מדייקת.
אם אני לא טועה, הוא משלב בין השגות שלו לדברים ששמע מהרב גינזבורג, אם אמצא, אשלח לכאן.
בכל אופן, העלתי את זה בשביל מי שצריך היתר "רבני" כדי להשתחרר מקללת השובניזם.
מנסה למצוא שיעור שבו הוא מראה הקבלה ברורה בין היחסים שבין איש לאישתו באותו הדור, ליחסים שבין הקב"ה לכנסת ישראל.
יש לו שיעור מובנה ביחס לתהליך הנסירה בגן עדן.
והוא מציין את הפמיניזם כתהליך הכרחי במציאות כדי להגיע אל היעד שהוא הבחירה בהתאחדות שמגיעה מרצון.
אנסה להעלות מהזיכרון...
צלע - (כפיה... כפה עליהם הר כגיגית עד שהדור קיבלוה...) - שובניזם.
נסירה - גלות - פמיניזם. התרחקות של האישה מהאיש, ושל כנסת ישראל מקב"ה.
התאחדות - גאולה. עבודת ה' מבחירה ואהבה. וכך כך בהתאחדות הזוגית.
מקווה שאני מדייקת.
אם אני לא טועה, הוא משלב בין השגות שלו לדברים ששמע מהרב גינזבורג, אם אמצא, אשלח לכאן.
בכל אופן, העלתי את זה בשביל מי שצריך היתר "רבני" כדי להשתחרר מקללת השובניזם.
לפי מה שכתבת גם הפמיניזם הוא לא אידיאלי אלא שלבנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך כ"ח בחשון תש"פ 07:38
וככל שלב יש בו גם חסרונות (גם תהליך התבגרות של ילד נמשל לנסירה אפשר להבין דרך שם).זה שבסופו של דבר הם יתאחדו פנים מול פנים לא אומר שיש שיוויון מוחלט אלא חזרה מבחירה לשלב ההתחלתי של הבריאה. שם יש לאיש יתרון אחד-הוא המקור ולאישה יתרון אחר- היא נבראה מאדם ולא מעפר (כל זה משל כמובן של התורה לתאר משהו נפשי).
את נלחמת בשוביניזם אבל לדעתי התקדמנו. המעבר הוא בין השלב השני לשלישי ולא בין הראשון לשני. לכן עדיף להילחם בבעיות שיש בפמיניזם כדי להביא את השלב השלישי.
ואני לא מתכווין רק לבעיות שיש בפמיניזם ברדיקלי אלא גם בפמיניזם עצמו.
ברור שהפמיניזם לא אידאליסוסה אדומה
אני חושבת שאתה יכול לחזור לקרוא שוב מה שנכתב למעלה.
אני אעשה לך סדר.
שובניזם הוא בעצם המצב של "לא טוב היות האדם לבדו" (מצב של "אחור באחור"), יש בו מימד של כפיה, יש בעיקר תורה מן השמיים, יש מקדש שבעיקר הדוד נמצא בו
האישה היא ממש צלע של האיש (האדם "לבדו").
בתהליך הנסירה - "פמיניזם" יש קריעה כואבת. האישה מורדת, יש פירוד ויחסי כוחות בין הרעיה לדוד, עמ"י יוצאים לגלות ורק בזכות זה, הם מפתחים את התורה שבע"פ - האמירה של הרעיה.
אחרי שהאישה נעשית יישות בפני עצמה - ורק אחרי זה (וזאת הסיבה שצריך להלחם במי שמתעקש להשאר שובניסט).
הם יכולים להתחבר באמת. וחיבור אמיתי נעשה רק מתוך בחירה שוויונית ועצמאית. האישה בוחרת בגבר.
עמ"י בוחר לשוב לארצו ולבנות את הבית המשותף שלהם. מתוך אהבה. (מה שאפשר לראות בדור שעם כל החסרונות שבו, עובד את ה' בעיקר מאהבה).
אין חזרה לשלב ההתחלתי של הבריאה.
(כלומר, תלוי למה אתה מתכוון... ההקבלה ל"אחור באחור", "נסירה" ו"פנים בפנים" היא סוג של תמצית התהליך שקיים בהסטוריה כולה).
ההתחלתי הוא שהאיש והאישה הם אחד ולא מאוחד - בבחינה של אחור באחור.
כדי להיות פנים בפנים, חייבים לעבור תהליך של נסירה.
אני נלחמת בשאריות השובניזם שאתמול נכחו פה בעוצמה רבה,
כל עוד יש פמיניזם, זה סימן שעדיין יש ממה להתנסר.
וכמו בכל תהליך קוסמי, זה חלק בלתי נפרד, והוא חשוב, והוא אלוהי.
לא שלילי כמו שנוח לשובניסטים לחשוב.
והלוואי שנוכל לומר שאנחנו באמת בין השלב השני לשלישי. זה בדיוק מה שניסיתי לומר לך אתמול.
הדברים שהצעת אתמול מתאימים יותר לשלב הראשוני, מצב שבו האישה לא עצמאית. טיפשה, זקוקה לגערת הגבר שלה כדי ללכת בתלם.
הגבר הוא זה שמאשר אותה.
אז זהו שלא.
אף אישה לא זקוקה לאישורים של הגבר שלה.
הם שניהם יחד בונים בית משותף, מתוך ההבחנה שבין המינים, מתוך כבוד הדדי כל אחד לאופיו של האחר. אבל אף אחד מהם לא חושב שיש בעל ואישה (שובניזם), או 'בעלית' ואיש (פמיניזם), אלא איש ואישה (מצב אידאלי).
פשוט מאוד.
אני אחזור שוב על הדברים שהדגשתי אתמול.
היחסים בינהם שוויוניים והדדיים, האופי שלהם שונה.
וזה לא שייך אחד לשני.
אתמול ניסית להדביק אופי לא קיים לגבר ולאישה (מכל מיני סיבות אישיות כנראה) ובחרת להסגביר.
זה קצת מצחיק להתווכח עם נשים ולספר להן מה הן צריכות ומה לא.
תשאל אותן. אתה לא חכם מהן.
שורה תחתונה, (איזה כיף לחזור על עצמי מליון פעם) - הפמיניזם הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, וברור שעדיף להיות בו מאשר להשאר בשלב הראשוני (כמו שהצעת בלי לשים לב אתמול) וגם את זה הדגשתי.
אבל כל המגמה היא להגיע להתאחדות הנכונה.
למצב של איש(י) ואישתי.
מעבר לזה, מי שלא נעים לה עם המושג "אישי".
שתחפש "בעלי" בתורה. אולי זה יגרום למישהו להתייחס לזה כמו שצריך, ולא לשייך את ההגדרה לפמיניזם שהגיע ארבעת אלפים שנה מאוחר יותר.
אני אעשה לך סדר.
שובניזם הוא בעצם המצב של "לא טוב היות האדם לבדו" (מצב של "אחור באחור"), יש בו מימד של כפיה, יש בעיקר תורה מן השמיים, יש מקדש שבעיקר הדוד נמצא בו
האישה היא ממש צלע של האיש (האדם "לבדו").
בתהליך הנסירה - "פמיניזם" יש קריעה כואבת. האישה מורדת, יש פירוד ויחסי כוחות בין הרעיה לדוד, עמ"י יוצאים לגלות ורק בזכות זה, הם מפתחים את התורה שבע"פ - האמירה של הרעיה.
אחרי שהאישה נעשית יישות בפני עצמה - ורק אחרי זה (וזאת הסיבה שצריך להלחם במי שמתעקש להשאר שובניסט).
הם יכולים להתחבר באמת. וחיבור אמיתי נעשה רק מתוך בחירה שוויונית ועצמאית. האישה בוחרת בגבר.
עמ"י בוחר לשוב לארצו ולבנות את הבית המשותף שלהם. מתוך אהבה. (מה שאפשר לראות בדור שעם כל החסרונות שבו, עובד את ה' בעיקר מאהבה).
אין חזרה לשלב ההתחלתי של הבריאה.
(כלומר, תלוי למה אתה מתכוון... ההקבלה ל"אחור באחור", "נסירה" ו"פנים בפנים" היא סוג של תמצית התהליך שקיים בהסטוריה כולה).
ההתחלתי הוא שהאיש והאישה הם אחד ולא מאוחד - בבחינה של אחור באחור.
כדי להיות פנים בפנים, חייבים לעבור תהליך של נסירה.
אני נלחמת בשאריות השובניזם שאתמול נכחו פה בעוצמה רבה,
כל עוד יש פמיניזם, זה סימן שעדיין יש ממה להתנסר.
וכמו בכל תהליך קוסמי, זה חלק בלתי נפרד, והוא חשוב, והוא אלוהי.
לא שלילי כמו שנוח לשובניסטים לחשוב.
והלוואי שנוכל לומר שאנחנו באמת בין השלב השני לשלישי. זה בדיוק מה שניסיתי לומר לך אתמול.
הדברים שהצעת אתמול מתאימים יותר לשלב הראשוני, מצב שבו האישה לא עצמאית. טיפשה, זקוקה לגערת הגבר שלה כדי ללכת בתלם.
הגבר הוא זה שמאשר אותה.
אז זהו שלא.
אף אישה לא זקוקה לאישורים של הגבר שלה.
הם שניהם יחד בונים בית משותף, מתוך ההבחנה שבין המינים, מתוך כבוד הדדי כל אחד לאופיו של האחר. אבל אף אחד מהם לא חושב שיש בעל ואישה (שובניזם), או 'בעלית' ואיש (פמיניזם), אלא איש ואישה (מצב אידאלי).
פשוט מאוד.
אני אחזור שוב על הדברים שהדגשתי אתמול.
היחסים בינהם שוויוניים והדדיים, האופי שלהם שונה.
וזה לא שייך אחד לשני.
אתמול ניסית להדביק אופי לא קיים לגבר ולאישה (מכל מיני סיבות אישיות כנראה) ובחרת להסגביר.
זה קצת מצחיק להתווכח עם נשים ולספר להן מה הן צריכות ומה לא.
תשאל אותן. אתה לא חכם מהן.
שורה תחתונה, (איזה כיף לחזור על עצמי מליון פעם) - הפמיניזם הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, וברור שעדיף להיות בו מאשר להשאר בשלב הראשוני (כמו שהצעת בלי לשים לב אתמול) וגם את זה הדגשתי.
אבל כל המגמה היא להגיע להתאחדות הנכונה.
למצב של איש(י) ואישתי.
מעבר לזה, מי שלא נעים לה עם המושג "אישי".
שתחפש "בעלי" בתורה. אולי זה יגרום למישהו להתייחס לזה כמו שצריך, ולא לשייך את ההגדרה לפמיניזם שהגיע ארבעת אלפים שנה מאוחר יותר.
חחח את מצטטת מושגיםיהודה224
שאין לך בהם מושג וחצי מושג...
כן מה לעשות כבר כתב רבי נחמן שבדור האחרון יהיו רבנים שתנזול להם כפירה מהשרוולים של החלאט שלהם.... עם הזקן והפראק...
ועם כל מה שאת מצטטת עיקר הפמיניזם סותר את עניין הנסירה כי מאיש לוקחה זו...ועל כן נקראת אישה ע"ש האיש..
כן מה לעשות כבר כתב רבי נחמן שבדור האחרון יהיו רבנים שתנזול להם כפירה מהשרוולים של החלאט שלהם.... עם הזקן והפראק...
ועם כל מה שאת מצטטת עיקר הפמיניזם סותר את עניין הנסירה כי מאיש לוקחה זו...ועל כן נקראת אישה ע"ש האיש..
מסכים ותגובה יפהפרגולה למעלה
אבל, האם חשבת על זה לבד
או שהתעוררת לזה בעקבות העולם הכללי , כאשר ברור שאצלם זה נובע מפמיניזם השוואתי ותו לא
האמת?סוסה אדומה
אם תכיר אותי, התשובה תהיה לך ברורה.
ואין שום פסול להיות חלק בתהליך כללי כל עוד אתה מחובר אליו ומברר את עמדתך האמיתית.
ואם אתה מסכים לגבי זה, מסתבר שאין מחלוקת בנינו
ואין שום פסול להיות חלק בתהליך כללי כל עוד אתה מחובר אליו ומברר את עמדתך האמיתית.
ואם אתה מסכים לגבי זה, מסתבר שאין מחלוקת בנינו
מסכים לרעיון הכלליפרגולה למעלה
אבל בדרך כלל אם אתה רוצה לדעת לגבי טיבו של רעיון צא ולמד מי הפיצו.
זה קצת כמו לתקוע חץ ומסביבו לצייר את המטרה.
אם באמת זה היה אמיתי, זה היה עולה מעצמו..לא?
אני לא יודעת מה עם השארסוסה אדומה
וגם לא חושבת שזה משנה.
טיבו של רעיון מבררים לגופו של עניין ומחפשים את האמת שבו. פחות משנה מי אמרה.
אני לא רואה משהו שלילי בתהליכים של המציאות.
בשום תהליך.
ההוויה כולה וכפי שהיא מעניינת אותי, ואותה מבררים דרך תושב"כ ותושב"ע והמציאות עצמה. אין שום נתק בינהם. אין עוד מלבדו בעולם כלל - חלק מזה זה גם מה שנראה בעינינו לפעמים כשלילי ועוד לא מתוקן.
ולא מובן מה אתה אומר "אם באמת זה היה אמיתי..."
מה היה אמיתי? ומה לא עולה מעצמו?
טיבו של רעיון מבררים לגופו של עניין ומחפשים את האמת שבו. פחות משנה מי אמרה.
אני לא רואה משהו שלילי בתהליכים של המציאות.
בשום תהליך.
ההוויה כולה וכפי שהיא מעניינת אותי, ואותה מבררים דרך תושב"כ ותושב"ע והמציאות עצמה. אין שום נתק בינהם. אין עוד מלבדו בעולם כלל - חלק מזה זה גם מה שנראה בעינינו לפעמים כשלילי ועוד לא מתוקן.
ולא מובן מה אתה אומר "אם באמת זה היה אמיתי..."
מה היה אמיתי? ומה לא עולה מעצמו?
שוב. לא חולק על ההסבר שלך. טענתי היא שלא כלול בשלב השלישינאור97
הגעה למצב של שיוויון בכל דבר כמו שאת חותרת להגיע. יש חסרונות בשני המינים מעצם בריאתם, שלא יפתרו *לגמרי* או יפתרו ע"י הרבה סבל מבלי בן זוג. זה פשוט וברור. כל אחד צריך עזר ולא יהיה שלם גם אם הוא מנסה להתכחש לכך וחושב שהוא כל יכול.
אין שום קשר בין זה לבין שוביניזם. ואין שום סתירה בין זה לבין קשר שיוויוני.
אז כן. *לפעמים* אדם נמצא במערבולת רגשית של כעס וכדו' שקשה לו לצאת ממנה. משום מה את רואה גאווה ושתלטנות בזה שמישהו ישלוף אותה משם בעזרת גערה.
זה בדיוק החסרון שבשלב השני הפמיניסטי. כמו אצל נערים שגם עוברים שלב של נסירה. ההרגשה שאם מישהו עוזר לי זה אומר שאני לא שווה מספיק וחסר יכולת וצריך למרוד. זה בדיוק ההיפך מבגרות שכוללת בתוכה ענווה, כנות ומודעות עצמית, ליתרונות ולחסרונות. אגו במילים פשוטות.
קיצר. בניגוד למה שאת בטוחה בו, לא הבנת אותי. חלק כי לא הסברתי נכון. חלק גם כי הקצנתי. חלק כי את מלבישה עליי דברים ששמעת מאחרים וחלק פשוט כי את פשוט נעולה על דעתך בגלל פחד לגלות שיש בך חסרונות או שאת צריכה להשתנות.
אין שום קשר בין זה לבין שוביניזם. ואין שום סתירה בין זה לבין קשר שיוויוני.
אז כן. *לפעמים* אדם נמצא במערבולת רגשית של כעס וכדו' שקשה לו לצאת ממנה. משום מה את רואה גאווה ושתלטנות בזה שמישהו ישלוף אותה משם בעזרת גערה.
זה בדיוק החסרון שבשלב השני הפמיניסטי. כמו אצל נערים שגם עוברים שלב של נסירה. ההרגשה שאם מישהו עוזר לי זה אומר שאני לא שווה מספיק וחסר יכולת וצריך למרוד. זה בדיוק ההיפך מבגרות שכוללת בתוכה ענווה, כנות ומודעות עצמית, ליתרונות ולחסרונות. אגו במילים פשוטות.
קיצר. בניגוד למה שאת בטוחה בו, לא הבנת אותי. חלק כי לא הסברתי נכון. חלק גם כי הקצנתי. חלק כי את מלבישה עליי דברים ששמעת מאחרים וחלק פשוט כי את פשוט נעולה על דעתך בגלל פחד לגלות שיש בך חסרונות או שאת צריכה להשתנות.
נאורסוסה אדומה
אתה מתבלבל ולא מוכן לקבל את מה שכולם ניסו להסביר לך אתמול.
אף אחד לא בא לטעון שאין חסרונות אצל נשים, (באותה מידה אגב שיש חסרונות אצל גברים).
אתה טענת שאישה צריכה גערה(?!) (ואמרת גם שהגבר הוא זה שמלמד אותה את הדרך הישרה - ושפ הטעות השובניסטית שלך), ואחר כך אמרת שגם לאישה מותר לגעור, אבל נשים צריכות את זה יותר כי (לא משנה הסיבה), ושעל גברים זה לא יעבוד כי הם בעלי אגו.
ובכן ידידי, אף אדם לא צריך היום גערה. לא גבר ולא אישה.
וההתנגדות הספציפית לטענה הזאת לא קשורה לגישה הפמיניסטית. זה עניין של בריאות ושכל ישר.
ואם דיברת על אגו, אז לא צריך לקדש אותו, תעבוד עליו.
לפעמים עוזר לשים אותו בצד ולנסות להבין את מה שאומרים לך.
אם תתנהל בגערות מול אישתך, אל תתפלא למצוא את עצמך בחיים של כאוס.
תתווכח על זה עד מחר, זה לא יהפוך את הגישה שלך לתקינה ולא משנה כמה תורות ואידאלים תנסה להדביק עליה.
אף אחד לא בא לטעון שאין חסרונות אצל נשים, (באותה מידה אגב שיש חסרונות אצל גברים).
אתה טענת שאישה צריכה גערה(?!) (ואמרת גם שהגבר הוא זה שמלמד אותה את הדרך הישרה - ושפ הטעות השובניסטית שלך), ואחר כך אמרת שגם לאישה מותר לגעור, אבל נשים צריכות את זה יותר כי (לא משנה הסיבה), ושעל גברים זה לא יעבוד כי הם בעלי אגו.
ובכן ידידי, אף אדם לא צריך היום גערה. לא גבר ולא אישה.
וההתנגדות הספציפית לטענה הזאת לא קשורה לגישה הפמיניסטית. זה עניין של בריאות ושכל ישר.
ואם דיברת על אגו, אז לא צריך לקדש אותו, תעבוד עליו.
לפעמים עוזר לשים אותו בצד ולנסות להבין את מה שאומרים לך.
אם תתנהל בגערות מול אישתך, אל תתפלא למצוא את עצמך בחיים של כאוס.
תתווכח על זה עד מחר, זה לא יהפוך את הגישה שלך לתקינה ולא משנה כמה תורות ואידאלים תנסה להדביק עליה.
את שוב מקצינה כדי להראות שאת צודקתנאור97
תעני על שאלה פשוטה- אדם כועס ועצבני על מישהו שאם צד שלישי (בן הזןג) יגער בו הוא יבין שהוא נסחף ויצא מזה. מה הבעיה לגעור בו? שיפגעו לו בכבוד?
הבעיה היאסוסה אדומה
שזאת דרך לא מכבדת ולא מועילה.
לצורך העניין, הדבר הכי לא טוב וטיפשי שאתה יכול לעשות כשאישתך נמצאת בסערת רגשות - זה לגעור בה, לדפוק על השולחן ולומר לה "די".
אתה לא חייב לקבל את זה. מקווה שלא תנסה את זה על אישתך, אבל אם יצא לך לנסות, תבוא אחר כך לספר לנו אם זה הועיל להרגשה שלה ולשלום הבית שלכם.
אדם צריך ללמוד לכבד את האדם שמולו, וכל שכן את בו הזוג שלו.
זוגיות תקינה לא מתנהלת בצורה שהצעת.
ההפך הוא הנכון.
אבל אני חושבת שיותר ממה שכבר נכתב, אין עניין להוסיף.
בהצלחה, אני מאמינה שכשתשים את האגו שדיברת עליו בצד, תצליח לראות שאף אחת לא מדברת ממקום אישי (אגב, האיש שלי ראה אתמול את ההתכתבות הזאת, וכגבר הוא הזדעזע לשמוע שאתה חושב שגערה ודפיקה על השולחן כמטאפורה או לא, היא דרך לגיטימית של התנהלות, ושבאמת עושה רושם שאתה חושב שגבר נמצא במעמד גבוה יותר מאישתו ומדבר באותה הנשימה בעד הפמיניזם. אז כנראה שזה לא אישי, גם אם נשים בחרו להזדעק על זה יותר).
הלוואי שתבין את זה, והלוואי שתמצא את אישתך הבריאה בקרוב ויהיה שלום וטוב בינכם.
מיציתי, אז מאחלת כל טוב באמת.
לצורך העניין, הדבר הכי לא טוב וטיפשי שאתה יכול לעשות כשאישתך נמצאת בסערת רגשות - זה לגעור בה, לדפוק על השולחן ולומר לה "די".
אתה לא חייב לקבל את זה. מקווה שלא תנסה את זה על אישתך, אבל אם יצא לך לנסות, תבוא אחר כך לספר לנו אם זה הועיל להרגשה שלה ולשלום הבית שלכם.
אדם צריך ללמוד לכבד את האדם שמולו, וכל שכן את בו הזוג שלו.
זוגיות תקינה לא מתנהלת בצורה שהצעת.
ההפך הוא הנכון.
אבל אני חושבת שיותר ממה שכבר נכתב, אין עניין להוסיף.
בהצלחה, אני מאמינה שכשתשים את האגו שדיברת עליו בצד, תצליח לראות שאף אחת לא מדברת ממקום אישי (אגב, האיש שלי ראה אתמול את ההתכתבות הזאת, וכגבר הוא הזדעזע לשמוע שאתה חושב שגערה ודפיקה על השולחן כמטאפורה או לא, היא דרך לגיטימית של התנהלות, ושבאמת עושה רושם שאתה חושב שגבר נמצא במעמד גבוה יותר מאישתו ומדבר באותה הנשימה בעד הפמיניזם. אז כנראה שזה לא אישי, גם אם נשים בחרו להזדעק על זה יותר).
הלוואי שתבין את זה, והלוואי שתמצא את אישתך הבריאה בקרוב ויהיה שלום וטוב בינכם.
מיציתי, אז מאחלת כל טוב באמת.
חח טוב הבנתי. כל הדיבורים הגבוהים שלכןנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך כ"ח בחשון תש"פ 11:59
מגיעים ממקום של חוסר ענווה. אוי אוי אוי יגערו בי המושלמת שאני סתם נסחפת עם הכעס שלי ובהתלהטות יצרים.ועוד לי יש אגו..
אם זה הפמיניזם שלכן אז לא תודה. עדיף אישה עם מודעות עצמית שיודעת מתי היא לא בסדר ושמחה שיש מישהו מאחורה שיודע להרים אותה. כשצריך ע"י תמיכה וכשצריך לעיתים רחוקות אז גם ע"י גערה.
וכנ"ל לגבי גבר כמובן.
ואם בעלך אומר אחרת כנראה גם הוא רגיש ולא אוהב שמעירים לו בלי ליטוף.
זכותכם. רק אל תחשבו שאתם יותר טובים מאחרים בגלל זה. בעיניי זוגיות אמיתית זה *גבר* ואישה. גבר מתוקן מוחל על כבודו כאבא לילד. גבר מזוייף שיש לו רגישות לעצמו וכבוד עצמי נשי ולא כבוד עצמי גברי זה לא גבר מתוקן כמו שהרבה טועים לחשוב. זה גבר רגיש. לאחרים כמו לעצמו. זו לא חוכמה. זה פשוט חסרון שיש לו גם יתרון. אם הפמיניזם שלכן מסרס גברים במקום לתקן אותם הוא סתם טיפשי. אני מעדיף יהדות. שם מחנכים את הגבר להיות גבר לעצמו ורגיש לאחרים. ואגב, זה מה שמומלץ גם לנשים.
אז כדאי שבמקום להפוך את כל העולם להיות כמוכן לטוב ולרע פשוט תלמדו אותו לקחת רק את היתרונות שלכן ולתת לכם מהיתרונות שלו.
אתה באמת מתעקש לא להבין. והגישה שלך לחלוטין לא גישה יהודית.סוסה אדומה
אל תחלל את היהדות בבקשה.
מזמן הייתי מסיימת את הדיון אם לא הייתי חושבת שאתה וכמותך עושים עוול ל"יהדות".
אין בעיה שתהיה לך גישה אישית שיהיה ניתן להתווכח עליה, אבל שום ביסוס אמיתי לא הבאת לדברים שלך.
זה שלך בלבד (וגם של יהודה באופן לא מפתיע בכלל).
הסיבה השניה שהיה שווה להתווכח איתך על זה, זה רק בגלל הסיכוי שאולי זה יעזור לך בהמשך כשתניח בצד את האגו שדיברת עליו. כי כרגע, אולי אתה לא מצליח להרגיש בזה, אבל הדברים נכתבו מתוך דאגה לעתיד נישואיך.
אבל אין עניין יותר להתאמץ להציל אדם שלא מושיט את ידו לעזרה כי הוא בטוח שהים שהוא טובע בו הוא יבשה.
יכול להיות גם שכשתתחתן (ואני מקווה שכך) תראה את הדברים בצורה שונה.
מאחלת לל באהבה שזה יקרה בקרוב.
מזמן הייתי מסיימת את הדיון אם לא הייתי חושבת שאתה וכמותך עושים עוול ל"יהדות".
אין בעיה שתהיה לך גישה אישית שיהיה ניתן להתווכח עליה, אבל שום ביסוס אמיתי לא הבאת לדברים שלך.
זה שלך בלבד (וגם של יהודה באופן לא מפתיע בכלל).
הסיבה השניה שהיה שווה להתווכח איתך על זה, זה רק בגלל הסיכוי שאולי זה יעזור לך בהמשך כשתניח בצד את האגו שדיברת עליו. כי כרגע, אולי אתה לא מצליח להרגיש בזה, אבל הדברים נכתבו מתוך דאגה לעתיד נישואיך.
אבל אין עניין יותר להתאמץ להציל אדם שלא מושיט את ידו לעזרה כי הוא בטוח שהים שהוא טובע בו הוא יבשה.
יכול להיות גם שכשתתחתן (ואני מקווה שכך) תראה את הדברים בצורה שונה.
מאחלת לל באהבה שזה יקרה בקרוב.
הבנתי. מודעות עצמית זה לא יהודינאור97
רגישות עצמית מוגזמת זה כן.
אם כשאני אומר שזה הדדי את עדיין אומרת שלגערות אין שום מקום זה אומר שאין שום קשר לשוביניזם ופמיניזם אלא זה סתם גאווה. שח"ו לא יעירו לי כי אני תמיד בשליטה ויודע מה אני עושה ואסור שמישהו יחשוב שהוא מעליי באותו רגע ויכול לגעור בי.
חבל שחולי תרבות המערב, נרקיסיזם, מוצג כיהדות.
אם כשאני אומר שזה הדדי את עדיין אומרת שלגערות אין שום מקום זה אומר שאין שום קשר לשוביניזם ופמיניזם אלא זה סתם גאווה. שח"ו לא יעירו לי כי אני תמיד בשליטה ויודע מה אני עושה ואסור שמישהו יחשוב שהוא מעליי באותו רגע ויכול לגעור בי.
חבל שחולי תרבות המערב, נרקיסיזם, מוצג כיהדות.
אין שום קשר. יש דרך להעיר. וזה משהו שאתה מתעקש שלא להבין.סוסה אדומה
אני לא יודעת איזה חינוך קיבלת, ובהחלט יש סיכוי שמשם נובעת דעתך וגישתך, אבל תדע שהדרך שאתה מציע לא קשורה לענווה.
להפך, היא קשורה לגאווה של המוכיח.
במציאות תקינה, אישה מכבדת את אישה גם כשהיא (וזה קורה הרבה) מבינה יותר טוב ממנו, וגם כשהוא טועה.
וכך גם הגבר.
לא גוערים האחד בשניה.
יש כבוד הדדי, הכלה ותמיכה חיובית.
גם ביקורת צריכה להאמר בחיוביות. מתוך מקום ענוותני, שמברר את ההוויה שנמצאת במקום שבן הזוג שלי נמצא בו.
להפך, היא קשורה לגאווה של המוכיח.
במציאות תקינה, אישה מכבדת את אישה גם כשהיא (וזה קורה הרבה) מבינה יותר טוב ממנו, וגם כשהוא טועה.
וכך גם הגבר.
לא גוערים האחד בשניה.
יש כבוד הדדי, הכלה ותמיכה חיובית.
גם ביקורת צריכה להאמר בחיוביות. מתוך מקום ענוותני, שמברר את ההוויה שנמצאת במקום שבן הזוג שלי נמצא בו.
ואת מתעקשת לא להבין שלא בכל מצבנאור97
הדרך הרגילה של כבוד והכלה מועילה.
אף אחד לא טען שדרך המלך היא גערה. יש יוצאי דופן ועליהם דיברתי כמו שהדגשתי הרבה פעמים.
משום מה את חושבת שתוכחה נובעת תמיד מגאווה של המוכיח. וזה פשוט לא ככה. הורים מוכיחים מתוך גאווה?
את מבינה עכשיו למה את מעוותת?
כי את מכניסה את מה שאת מרגישה למה שאני אומר.
יש אנשים שיכולים לגעור מתוך דאגה ואהבה אחרי שדיבור והכלה ותמיכה לא עזרו. וממש לא מתוך גאווה. אל תשליכי ממה שאת מכירה על הכלל.
בזוגיות שלמה לדעתי, כשלכל צד באמת אכפת מהשני, אין בעיה לגעור כשצריך ואין דרך אחרת. והצד השני מבין שזה לא מגיע מגאווה ודעתנות אלא מתוך אכפתיות התבוננות והבנה שאין מוצא אחר, ולכן מודה לגוער.
אולי אצלכם הקשר לא ברמה כזו אלא בבניה אבל זה לא אומר שזה לא נכון.
אף אחד לא טען שדרך המלך היא גערה. יש יוצאי דופן ועליהם דיברתי כמו שהדגשתי הרבה פעמים.
משום מה את חושבת שתוכחה נובעת תמיד מגאווה של המוכיח. וזה פשוט לא ככה. הורים מוכיחים מתוך גאווה?
את מבינה עכשיו למה את מעוותת?
כי את מכניסה את מה שאת מרגישה למה שאני אומר.
יש אנשים שיכולים לגעור מתוך דאגה ואהבה אחרי שדיבור והכלה ותמיכה לא עזרו. וממש לא מתוך גאווה. אל תשליכי ממה שאת מכירה על הכלל.
בזוגיות שלמה לדעתי, כשלכל צד באמת אכפת מהשני, אין בעיה לגעור כשצריך ואין דרך אחרת. והצד השני מבין שזה לא מגיע מגאווה ודעתנות אלא מתוך אכפתיות התבוננות והבנה שאין מוצא אחר, ולכן מודה לגוער.
אולי אצלכם הקשר לא ברמה כזו אלא בבניה אבל זה לא אומר שזה לא נכון.
טוב. עזוב. מיציתי...סוסה אדומה
הבנתי. כשמראים לך שאולי התפיסה שלךנאור97
נובעת מבעיות במידות אז מיצית. בדיוק מה שטענתי.שהכל יושב על אהבה עצמית מוגזמת וחוסר בענווה.
חחחח מה יהיה...סוסה אדומה
חחחח כנ"ל..נאור97
גערות לא מראות על קשר גבוה יותרדינהדינהאחרונה
ומידות מתוקנות יותר. ואני בטוחה במליון אחוז שכשתהיה לך זוגיות בע״ה עם אישה נורמטיבית אתה תלמד את זה מהר מאד.
למה דרך תקשורת לא נעימה ומכבדת נראית לך עדיפה ואידאלית?דינהדינה
זה ממש מוזר. תחשוב על אנשים אחרים בחיים שלך. הורים, אחים, חברים, תלמידים, קולגות. אתם גוערים זה בזה כדרך להבהיר עניינים ולדבר?
נאור.יהודה224
אתה חייב להסכים עם מה שכווולם(סוסה אדומה ודינהדינה) הסבירו לך אתמול ולא הבנת אז בקיצר תסכים איתן כי אם לא ישר אתה מקוטלג כגזען שוביניסט תלול מסלול וחסר תוחלת
תעשה טובה תסכים איתן שלא ימשיכו לאכול את הראש של יושבי הפורום.
תעשה טובה תסכים איתן שלא ימשיכו לאכול את הראש של יושבי הפורום.
חחח אני מודה האמת שלא הסברתי הכי טוב את עצמינאור97
וגם הקצנתי. אבל בעקרון אני ממש לא חושב שאני טועה.
חבל באמת שהן לא מצליחות לצאת מהמקום האישי שלהן ולחשוב פתוח.
חבל באמת שהן לא מצליחות לצאת מהמקום האישי שלהן ולחשוב פתוח.
שרשור כזה גורם לי להגידמופאסה
"ברוך שלא עשני דתי"
חחסוסה אדומה
תכלס...
אבל נא לנמק
אבל נא לנמק
נימוקמופאסה
קטנוני, חפרן, מכור להגדרות, לא מכבד ומזלזל...
יש יהודי תלמיד פרויידמופאסה
קראו לו וילהלם רייך,
כשהייתי צעיר הייתי קורא הרבה בספריו
כתב ספר בשם listen little man
אני מודה שדתיים גורמים לי להסכים אתו
כשהייתי צעיר הייתי קורא הרבה בספריו
כתב ספר בשם listen little man
אני מודה שדתיים גורמים לי להסכים אתו
ותכלססוסה אדומה
מה תוכנו?
נשמע כמו משהו שמעניין אותי לקרוא.
נשמע כמו משהו שמעניין אותי לקרוא.
מין ספר מוסרמופאסה
נגד קטנוניות, גאווה, צמצום, כיווץ ועוד
ספר קצת קשה
ספר קצת קשה
תודה. אחפש בלנ"ד...סוסה אדומה
לא יודע אם תהני ממנומופאסה
אבל תמיד טוב להכיר...
(הוא אנטי-דתי כמורו ורבו)
(הוא אנטי-דתי כמורו ורבו)
גם אני אנטידתיתסוסה אדומה
אני בעד בירור אמיתי, לא עדרי ולא מגזרי של כל אדם באשר הוא ביחס לאמונותיו.
לצורך העניין, התורה לא שייכת לדתיים. התורה שייכת לכולם.
כשהדתיים יפסיקו לקחת עליה אפוטרופוס, יהיו הרבה יותר שומרי תורה ומצוות בע"ה.
לצורך העניין, התורה לא שייכת לדתיים. התורה שייכת לכולם.
כשהדתיים יפסיקו לקחת עליה אפוטרופוס, יהיו הרבה יותר שומרי תורה ומצוות בע"ה.
אזפרגולה למעלה
1. תגיד
2. אתה דתי או לא, מבחירה ולא בגלל שעשו אותך... אל תערב את הקב"ה בזה
אני לא דתימופאסה
אני שומר מצוות ע''פ ההלכה כחלק מהחיי הפרטיים ולאומיים.
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה
מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?
אסביר,
הוא איש טוב ואבא טוב.
לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.
מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.
כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.
הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.
הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.
חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.
כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.
מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.
הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.
עד שהוא נכנס הביתה.
הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.
על הכל הוא מוותר.
מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.
עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.
פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.
אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.
ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.
מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.
ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.
עדיין הכל נותר על כנו.
מה כן אפשר לעשות?
לא סתם הקב"ה ברא לילד 2 הוריםאורי8
זה בריא ומייצר גמישות נפשית ומחשבתית שאבא ואמא שונים. ושעם כל הורה מתנהלים אחרת. את נותנת להם צד חשוב מאוד באישיות . אבל נם יכולים כם להתרם ממה שקורה אצלו. שם הם קצת מתפרקים ומרשים לעצמם להשתולל ולהיות פחות בתוך הגבולות, מי אמר שזה רע? אני חושבת שזה בריא לנפש שיש גם מקום להשתולל, לפרוק ואפילו להתחצף קצת. זה לא באמת מזיק להם. מבינה ממש שזה קשה לך, גם לי קשה להגיע לבית הפוך... ואני יכולה להתחרפן מזה, רק שב"ה יש ביני לבין בעלי יחסים טובים, ועל כל פשעים תכסה אהבה... וממה שאני מבינה אתם במצב אחר. במצב זוגי לא טוב יש נטיה לשחור לבן, וככה את מתארת את המצב אצלך יש קסם, ואצלו כאוס. טובת הילדים שלך שתתני לילדים שלך לחוות את 2 ההורים שלהם . מניחה שרוב הזמן את איתם ואת נותנת גבולות וסדר , אז מידי פעם עם אבא יש בלאגן, זה לא יפגע בהם, הפוך הם יגדלו להיות ילדים יותר בריאים בנפשם( הסדר נותן רוגע ושגרה , קצת בלאגן מייצר ילדים יותר יצירתיים, ועם יותר אומץ ותעוזה , חשוב מאוד בחיים ). לכן, אני מציעה, שחררי, תני להם להנות עם אבא שלהם, זה האבא שהם קיבלו מהקב"ה ואת לא המחנכת שלו , הוא באמת לא הילד'שלך, תני לו להיות אבא בדרכו. לא תארת פה שום דבר מסכן חיים( זה הדבר היחיד שאני רבה עם בעלי עליו בענין , כשהוא מרשה דברים שמסוכנים בעיני , לראות מסך בשעה מאוחרת לא מסכן חיים...)
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים..
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד
גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
זה באמת מורכבהסטורי
השאלה אם יש לו ברירה.
לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום
לק"י
לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.
ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.
אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.
בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב
עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..
זה די פשוט ובסיסי
אפשרתהילה 3>
שיפריע לך
כדאי לשתף בזה❤️
אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים.. או שילמדו בזום.
החשש מובןנפשי תערוג
יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו
ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)
אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם
אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה
שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.
אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.
גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.
והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.
אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.
מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.
זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...
העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.
אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.
אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.
וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים
בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...
זו האמת וזו דרכה של תורה
ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.
*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.
אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).
ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.
אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.
הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואהאחרונה
לשאול אותו
אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט
אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט
ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.
יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך 
- נשואים טריים
עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..אחרונה
וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝
אבל גם היום ❤️
איני יודעת מה לעשות?אורית יעל
ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.
בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.
הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.
הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.
הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל
בישלתי , גם בשביל אותו אדם.
בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.
עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.
התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.
אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.
חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי
ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".
היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים
אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.
היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.
ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.
אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.
אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת
אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה
אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...
כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.
מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה
ולגבי שם של גרושה עדיף
אבל לחיות בנחת ובשלווה .
נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.
אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו
הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה
יש פה כמה דבריםכל היופי
א. העזרה של בעלך לאדם בודד
ב. חוסר בגבולות בעזרה
ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה
ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו
אתחיל מההתחלה.
בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.
גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.
הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.
כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.
ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.
השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?
למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?
האם את מרגישה שאכפת לו ממך?
האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?
ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?
האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?
תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.
להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.
שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.
למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.
מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.
יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.
מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.
בהצלחה יקרה!
וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.
מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.
מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.
ממש בשולי הדבריםפשוט אני..
לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?
אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.
החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם.
ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28
או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק
או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.
הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?
לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.
נשמע מוזר קיצונילביטה
נשמעתהילה 3>
שיש כל מיני מורכבויות,
מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.
ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,
וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)
אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.
קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.
יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.
בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר
(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").
מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.
לבעלך יש לב רגיש זה טוב בשבילךאדם פרו+
ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך
ובפרט כשאת בהריון
תעצרי אותו לשיחה
ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.
בצורה ברורה.
אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר
לא מקובל וכאלה
רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע
ולא לדפדף את המקרה
כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון
הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.
זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם
מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.
הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,
ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית
לפעמים האנשים האלה סבירים
יודעים לא להפריע.
ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.
ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי
תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.
אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו
נתח מהזמן, שישים לב.
רפרוף קצר על כל ההודעות שלך כאן...השתדלות !
בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!
למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.
את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.
תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.
אשכרה לכל שרשור פה צריך "בפרקים הקודמים"נעמי28
כל החיים שלנו זהמתלבט34
מה היה בפרקים הקודמים...
רק רוצה להאירעוד מעט פסחאחרונה
שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.
כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).
נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות
נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*
רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.
רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.
תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.
לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.
לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.
להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.
להסתכל *לה* בעיניים
לשמח *אותה*
להצחיק אותה
לפלרטט איתה
לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום
לשלוח לה אימוג'ים אוהבים
לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?
לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
-----------
"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך
והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.
תהיי האישה שלו, ורק שלו.
שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.
ראי חיים ואהבה יחד איתו
כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.
השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.
להביט בו בעיניים
לשמח אותו
לצחוק איתו
להעריך ולתמוך בו
לאהוב אותו.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..
הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.
עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.
(GPT)
יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
תודהנפשי תערוגאחרונה
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות
נשואים טרייםנשואה127
היי
מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...
תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה?
בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק
ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.
לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.
ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.
קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.
בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם
שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.
בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם
בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד
אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.
מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:
1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).
2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.
עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.
כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.
אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.
מלא הצלחה יקרים!
ומזל טוב 🍷
תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה
פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.
המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה
קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.
אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...
מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)
הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש
אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה
ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...
שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)
זה עניין של החלטהרקלתשוהנ
ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.
אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.
מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר.
לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 17:49
שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.
אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.
מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).
מציע לדייקהסטוריאחרונה
באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.
אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.
הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.
כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.
מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות
ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.
ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,
ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.
כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,
ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:
בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.
זו ממש עבודת חיים.
בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,
גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם
ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.
ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:
לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.
וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.
וזה ממש לא סתם.
הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -
שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"
וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.
עכשיו,
בתקופה שאסורים,
ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,
ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -
פתאום נלקחה מכם השפה הזו!
משניכם!
אז גם בעלך - זה קשה לו
כי הוא אוהב אותך
ורוצה להגיד את זה
להגיד את זה גם במגע
והוא לא יכול!!!
ואת, אוהבת אותו כל כך
ורוצה להיות קרובה אליו
אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!
ואז מה קורה?
למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...
ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!
ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -
*כי* כל כך אוהבים
*כי* כל כך קשה בלי המגע
ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי
וגם כדי לא ליפול.
השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!
שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!
שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו
שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!
אם מבינים את השורש של זה,
את המקום ממנו הכל קורה -
זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.
כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית
אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך
ואז התסכול גדול שבעתיים
גם אין שפת המגע
וגם אין את שפת המילים
אז כאילו מה? אז מה כן יש?
מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?
מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?
מה, הוא כבר לא אוהב אותי?
מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?
מה יש לנו?!
אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!
יש ביניכם קשר שלם!
אהבה שלמה ואמיתית
אתם פשוט אנושיים!
פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!
והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!
עכשיו זה חשוב חשוב חשוב
אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן
וכ"כ למה?
כי דווקא בימים האלו,
הימים שאיש ואישתו אסורים,
הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".
הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש
אותו איש
או אותה אישה
יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה
ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם
ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי
ע"י קשרים אסורים ל"ע
או מריבות
ויכוחים
צעקות
חוסר הבנה
רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,
או לצחוק ממישהו אחר חלילה,
או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו
וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק
כיוון שאין ואקום בעולם.
איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.
וישר צריך למלא אותו!
כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"
ומפרש רש"י מים אין בו
אבל נחשים ועקרבים יש בו!
ז"א, אם אין את הקירבה
אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!
וצריך להיזהר שבעתיים!
צריך ל"סור מרע" שבעתיים!
ואז "לעשות טוב" שבעתיים
לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)
לא לריב מריבות מכוערות
להמשיך להבין אחד את השני
כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)
כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע
כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,
כן לדבר על הדברים
כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"
או בפתקים
או מחוות
או חיוך
כן להתמלא במה שכן יש
במה שכן היה
להיזכר בזה
לזכור את זה
להפנים את זה
להסניף את זה עמוק לתוכנו
ובשאר הזמן?
בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.
ולשחרר.
להרפות.
ככה זה.
אי אפשר תמיד מושלם.
אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*
זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו
זמן יותר לפיתוח תחביבים
זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר
זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר
זמן יותר לבקר הורים ומשפחה
זמן יותר לישון
זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג
וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו
זמן יותר לעצמו
לעבודה/לימוד תורה
לחברים
ליציאות עם משפחה וחברים
לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו
ואז
כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע
אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -
שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,
ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים
עוד יותר שמחים
עוד יותר *הם*
ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר
כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)
ואז יש גם את הגעגוע
והציפייה
והכמיהה
והתשוקה
ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!
ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.
אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"
שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,
שצריך מדי פעם להתאפס
לאפס אותו.
כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה
אבל כאשר מאפסים אותו
ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה
ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -
שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,
שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,
למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,
אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,
לדבר על הילדים החמודים
להקדיש יותר זמן לילדים החמודים
לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים
לרקוד
לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)
בילוי יזום יחד
שיחה טובה
מבט בעיניים א ר ו ך
ממש להעיר את הקירבה הזו
כמו שעון מעורר
ואז,
במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -
ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות
עם חברה
לצאת לאוויר עם מוזיקה
לישון
להסניף את הילדים
להתפלל על זה ולהתפלל בכלל
להתחזק
לראות סרט טוב
לראות תמונה שלכם יחד
ליצור משהו
לעזור למישהו - בטוב
ממש להתכוונן לזה!
לדבר את זה.
לשהות לבקש מהשם את זה.
במילים פשוטות.
כל יום.
ואם קשה אז יותר חזק לבקש.
ותמיד תמיד לחשוב
מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -
אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?
ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?
וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!
וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!
ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹
יש מטפלים בקהל?חוזר
אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה
אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.
מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.
מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.
טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר
מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?
מה היקף העבודה?
על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי
מנסה להשיג.
המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.
מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה
גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.
המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.
אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?
תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.
ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים
אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..
בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.
אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..
חזרתי ואמרתי לה - זה שלי! אני רעב!
ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??
בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה?
למה שלא תלמד לבשל בעצמך?shaulreznik
זה מעניין, לא גוזל יותר מדי זמן אם מכינים תבשילי קדרה, אורז עם ירקות, פשטידות וכיו"ב. בנוסף תזכה להמון מחמאות מאשתך וחמותך.