מה הסיפור היום שכבר לא כותבים בעליפרגולה למעלה

אלא האיש שלי, האיש שלה.

 

זה איזה קטע פמיניסטי או שפיספסתי משהו?

חחחח ככה אני אוהבת😍אשה שלו
הקונוטציה של "בעלי" פחות מגניבה 😜
זה קטע ישראלי גאוליסוסה אדומה
"והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי...".

אין שום מצווה לקרוא לגבר "בעל", אם כבר להפך.

ואם אישה שלא רואה את האיש שלה כ"בעלה" אלא כ"חבר" שלה, באותה מידה שהיא לא "בעלתו" - ואם אתה רואה את זה כפמיניזם - אז גם זה. מה רע?
ו... בעילה יכולה להיות גם בעילת זנות, מעבר לזה שזה לא מגניב בכלל לקרוא למישהו על שם זה כאילו זה הייעוד שלו.
לעומת זאת, אם תקביל "אישי" ל"אישות", נשמע הרבה יותר חיובי ובריא. רק שלמילה הזאת אין קונוטציה ישירה למשמעות הזאת.
בעל הוא לא חברחבובוש

בעל הוא שותף לחיים, חלק מהחיים, חלק ממנה.

חבר זה דבר שבא והולך וגם החבר הכי טוב, בכל אופן כך בעיני זה נתפס.

 

ואני נורא אוהבת את המילה בעלי, כן אני שלו, ואני לא מרגישה קטנה בגלל זה.

אבל גם כשאת אישתו את שלוסוסה אדומה
וגם כשהוא אישך את שלו. ובאופן הדדי.

איש הוא חבר במובן הזה ש*היחסים* בינהם שוויוניים, ולא שהוא הבעלים שלה והיא...
ואיש גם הוא שותף לחיים (שותף בגובה העיניים), חלק מהחיים וחלק מהאישה.

ולגבי חבר את צודקת אם היה מדובר בחבר בעלמא. אבל הדיבור הוא לא על המושג "חבר", אלא על המושג "איש".

בכל מצב, כמו שאמרתי, אין מצווה לקרוא לאיש "בעל"...
אם כבר להפך.

וככל שהיחס בינהם יהיה שוויוני יותר (לגבר אין עליונות על האישה וכמובן שגם לא להפך), החיבור בינהם נכון וגאולי יותר.

מי שמרגישה שנעים לה אחרת, שתקרא לו "בעלי".

אבל "והיה ביום ההוא... תקראי אישי...".
במילים אחרות כן.ירא שמים!
זה משהו פמיניסטי.
ממש לאאשה שלו
אני אוהבת את זה כי זה נשמע לי יותר אישי (תרתי משמע) מסתם "בעלי" סתמי
סבבה. לגיטימיירא שמים!
לדעתי (לא הוכח מחקרית כמובן) לרוב זה בא בקטע פמיניסטי כי הוא לא הבעלים שלי..
לא.סוסה אדומה
במילים אחרות זה "גם אם כן, אז מה?!".
אז כלוםירא שמים!
יש לי מחלוקת אם הגישה ואולי יצרום לי לשמוע את זה, אבל הוא שאל אם זה משהו ממקור פמיניסטי אז עניין להתפלסף...
זה לא כלום. התשובה הזאת באה לומרסוסה אדומה
מאי נפקא מינה אם זה פמיניסטי או לא?
קבל את האמת ממי שאמרה, גם אם היא פמיניסטית.
זאת כבר תשובה לשאלה שלו.ירא שמים!
הוא שאל מה המקור של זה.
תגידי לו מה הנפקמ מה המקור? זה בא להגיד ש...
נראה לי שעניתי לוסוסה אדומה
תשובה מלאה.

- המקור שלי הוא לא פמיניסטי, וגם אם כן, תוריד את ההגדרות ותברר את עמדתי כי יכול להיות שאתה מפספס אמת חיונית מאוד.
לגבי האמצע-חידוש

הפועל הוא על שם התואר ולא להפך

זה נכון אבל לא מדוייקנאור97
כי אי אפשר להקדים את הזמן בכח. "ביום ההוא"..
זה תוצאה ולא הוראה.
אנחנו עדיין לא שם. אישה שלא מכירה גם בזה שבעלה הוא בעלה ולא רק האיש שלה לא בטוח שעושה את זה מתוך המקום השלם העתידי.

למה הרי ה' אומר לכנסת ישראל שבעתיד היא לא תקרא לו בעלה אלא אישה? כי היא לא תצטרך בעלים שיכפו עליה בעתיד. היא תבחר בטוב בעצמה. הכפיה היא בגללה, ולא בגללו.

יש כיום נשים שלא מרגישות "בעלי" ומרשות לעצמן בכל מיני תחומים (אם חז"ל היו היום לא בטוח שהם היו מתירים להתייחד על סמך "בעלה בעיר").

כמובן שחלק ואפילו רוב האשמה היא בגברים שדיכאו נשים ולכן היה צורך בפמיניזם וכו', אבל מכאן ועד למחוק את רובד הבעל הדרך רחוקה. אדרבה, זה אחד מ"חטאי" הפמיניזם לדעתי. אמנם לא באשמתו כי זו פשוט הקיצוניות השניה הנצרכת כדי לתקן את הגברים. אבל וודאי שזו לא ההשקפה היהודית האותנטית (בעידן הזה).

לגבי ההמשך, בעלי זה לא בועלי. בעלי זה מלשון בעלים. אחת הדרכים לקנות אישה זה בביאה ולכן ביאה נקראת בעילה, על שם הבעלות.
לגבי הקונוטציה שהמילה הזאת מעלה -סוסה אדומה
אני לא אתווכח, זה אישי, ולכן זה מיותר.

ולגבי "אי אפשר להקדים את הזמן בכח", מי שמרגישה שזה בכח, שלא תגיע לשם. מאידך, מי שמרגישה ש"בעל" לא שייך אליה, לגמרי לא צריכה להתנצל על זה.

"להצטרך לבעלים" זה עניין של בחירה. מי שיודעת לבחור בטוב, לא צריכה לעבוד את הבעל. וגם לא צריכה "בעל".

מבחינתי יש במילה הזאת מימד של עבודה זרה, והיא צורמת באוזניי.

אני אומר שוב, מי שזה ערב לאזנה, שתמשיך.
אבל להתייחס למה שאמור להיות אידאלי באופן שלילי רק כי זה "פמיניסטי" (מי שישמע ששובניזם זה לא יותר גרוע), זה מגוחך.
קונוטציה נוצרת בגלל הבנה כלשהי. אז אי אפשר להאשים מילהנאור97
במשהו שהיא לא אשמה בו.. לא תופרים פה תיקים..

נראה לי שלא ממש הבנת את כוונתי.

את אולי מתוקנת, אבל הרבה נשים לוקחות את זה לכיוון לא נכון. הן באמת כן צריכות "בעל" כי הן לא יודעות לבחור בטוב לגמרי. הן כן צריכות כפיה ברמה מסויימת אבל מתכחשות לזה בגלל התרבות הפמיניסטית הנכונה בעקרון אבל בעלת סיגים.
זה כמו שאטען שאין לי צורך ביראת שמיים אני בוחר בטוב לבד בכל מקרה. אולי זה נכון ואולי זה נובע מהתכחשות ורצון שלא יכתיבו לי.

לגבי הפסקה האחרונה שלך, לא זה מה שנטען.
הטענה הייתה שאי אפשר למחוק עדיין את רובד הבעל. ממש לא נטען שהוא העיקר במקום רובד האיש.


בוודאי שיש למילה הזו מימד של ע"ז. אבל יש לה גם מימדים אחרים.
אני חושבת שונה ממך.סוסה אדומה
א. להגיד שהרבה נשים צריכות בעל, זה להקטין אותן ולהקטין את המציאות. אני רואה את המציאות שונה ממך.
וצורם לי שככה אתה רואה את רוב הנשים.
לצערי הרבה נשים משוכנעות שהן צריכות "בעל", ולכן המציאות עוד לא מספיק מתוקנת.
לגבי מה מביא למציאות מתוקנת פחות, זה עניין של מחלוקת.
בעיניי הפמיניזם זאת מדרגה מעל השובניזם גם אם היא לא המציאות האידאלית.
במילים אחרות, מעדיפה את הפמיניזם על פני השובניזם.

ב. לדעתי כן אפשר למחוק והלוואי שזה יקרה כמה שיותר מהר. זה עניין של בחירה.
אפשר להוציא את עמ"י מהגלות, אבל עמ"י צריכים לבחור להוציא את הגלות מעצמם.
בואו נתקדם.
שוב. את מבינה אותי לא נכוןנאור97
ממש לא אמרתי ששוביניזם עדיף מפמיניזם.
ולא אמרתי שנשים צריכות בעל כמו שהצגת.
אמרתי שברובד מסויים יש עדיין צורך בבעל אצל הרבה נשים. והוא ממש לא הרובד המרכזי.
הבנתי מצויין לדעתיסוסה אדומה
גם כאן אמרת ש"ברובד מסויים יש עדיין צורך בבעל אצל הרבה נשים". ואני לא מתחברת לאמירה הזאת.


מעבר לזה, לומר שהן לא יודעות לבחור בטוב לגמרי(?!) ולכן הן צריכות "כפיה"(?!) מסויימת. זו אמירה סופר שובניסטית גם אם לא התכוונת.
מהתגובה הקודמת שלך היה נראה שמאוד הקצנתנאור97
האמירה לא נובעת ממקום שוביניסטית אלא מהסתכלות על המציאות.
ראיתי את זה אצל לא מעט זוגות, גם פמיניסטים טהורים.
אישה שאין לה בעל שיודע לומר "די" לפעמים כשהיא מבולבלת ובסערת רגשות, זה הפסד שלה. אישה שאין לה קצת יראה טבעית מבעלה, מאבדת כיוון.
ומה עם איש שאישתו צריכה לומר לו "די"?סוסה אדומה
מתקבל??

שום הפסד שלה. הפסד שלה אם במקום לדעת להתמודד עם אישה כשהיא בסערת רגשות, יבוא לה "בעל" שיגיד לה "די". (כאילו אישה צריכה את האישור של האיש שלה. למה לא להפך?)
שם זה באמת הפסד.

יראה טבעית מבעלה??
למה אישה צריכה יראה מבעלה ולא להפך?
סליחה, אבל אני לא מקנאה במי שחושב שאישתו צריכה להיות יראה ממנו.

בזוגיות לא צריך שום מימד של יראה.
ועל זה בדיוק הגבתי לך.
כי אתה מדבר בעד הפמיניזם באותה נשימה שאתה מדבר מתוך שובניזם מפורש.


כמובן שמתקבל. אבל בד"כ האישה היא זונאור97
שנדה בגלל הרגשות שלה.

תתכחשו לזה עד מחר. תמיד ברובד כלשהו אישה ממוצעת תעדיף מישהו שידע להגיד לה די כשהיא סוערת או עצבנית במקום להמשיך להילחם עם עצמה בעצמה.
זה שיש מיעוט של נשים שאינן כאלה לא מעיד על הכלל. בד"כ זה גם נשים שכלתניות יותר.
אתה ממש ממש טועה. וחבל.סוסה אדומה
אתה מאד מסגבירהריונית ותיקה
וזה לא מגניב בכלל....
מאד עצוב שאתה חושב שאשה צריכה יראה מבעלה, זה אפילו מזעזע
כתבת פה בעצם שנשים צריכות בעל כי הןדינהדינה
פחות טובות מגברים וצריכות את הכוונתם וחסותם וגם הקבלת את זה ליראת שמיים, כשהאישה פה היא אדם והגבר אלוקים.
זאת תפיסה מאד מאד קיצונית, ובכנות מאד מאד שוביניסטית ולחלוטין מבוססת על מחשבות פרטיות שלך ממוחך הקודח. אני תוהה מה אשתך חושבת על האמירה שהיא זקוקה לך כדי שתכפה עליה את הטוב כי היא הטפשונת בלעדיך תלך לאיבוד.
אם את מסתפקת מה כוונתי את מוזמנת לשאול אותי במקוםנאור97
להגיד "כתבת פה בעצם" שזה בעצם אומר "הכנסתי את מה שאני חושבת למה שאתה אומר". אין שום קשר בין מה שכתבת למה שאני חושב.
את מדברת מהרגשות שלך במקום מהשכל. חבל. אישה בוגרת וחכמה ובלי רגשי נחיתות הייתה יודעת לקרוא את מה שכתבתי באמת.

יבוא יום ואמצא פמיניסטית אמיתית לדבר איתה על הדברים האלה בע"ה. בינתיים אני מוצא רק חיקויים לצערי. טובים יותר וטובים פחות.

די נו אתה לא כזה טמיר ונעלם. אין שום דבר שכתבתי שלא כתבתדינהדינה
בעצמך. אני לא מסתפקת כלל, סתם מעניין אותי על מה אתה מסתמך בגישה הזאת שלך, שאישה צריכה לפחד מבעלה כדי שלא תלך לאיבוד וכל זה. באמת שבכל שנותיי לא נחשפתי לשום דבר שדומה לזה ביהדות (ויש ביהדות גישות שוביניסטיות רבות אבל כזה לא ראיתי. מי הרב שלך?)
1. איפה כתבתי שנשים פחות טובות מגברים?נאור97
2. איפה כתבתי שהגבר אלקים?

זה מסקנות שלך.

לאישה על כל שלל מעלותיה יש בד"כ תנודות רגשיות. ולכן היא צריכה מישהו יציב מאחוריה שידע לדפוק על השולחן לפעמים וידע להגיד די. מה הבעיה? מה שוביניסטי בזה?
וואו. האמת? איכזבת.סוסה אדומה
תן לנשים להחליט מה הן צריכות.

מניחה שכאישה אני מבינה בזה קצת יותר ממך.
אז ככה, אישה לא צריכה גבר שיגיד לה "די" - מי שצריכה את זה, כנראה צריכה טיפול. (מקסימום כמו בכל סיטואציה חברתית אחרת, כשהיא בסערת רגשות - צריכה להרגיש שיש לה גב + חיבוק תומך. אין שום קשר בין גבר יציב לגבר אלים ומתנשא).
וכל שכן לא כזה שדופק על השולחן.
מה זו הצורה הזאת?
מאיפה זה??נאור97
דופק על השולחן זה משל..
ומה קשור אלים ומתנשא?

ברור שאישה עצובה וכדו' צריכה חיבוק ותמיכה.
סערת רגשות הכוונה שהיא עצבנית כי פגעו בה לדוג' ומתחילה לצאת מפרופורציות. אז אין בעיה שהבעל אומר לה די כמעין ציווי.
נאור, הגישה שלך בעייתית.סוסה אדומה
לפחות במה שהצגת בשרשור הזה (בשרשורים אחרים, לא יודעת... לא עקבתי).
צריך להמשיך להתברר... אתה גם לא מבין את הבעיתיות שבה.
אולי.. האמת אני מרגיש שאתן קצתנאור97
מתכחשות לרובד בסיסי באופי של נשים.
יש לי חסרונות כגבר ואני לא מתכחש אליהם וצריך אישה שתשלים אותי.
אני לא מבין למה אתן מנסות להתעלם מחסרון שיש להרבה נשים ומעדיפות למחוק אותו. זה לא בושה להודות שיש הרבה נשים שנסחפות רגשית וצריכות בעל שידע להוציא אותן מההיסחפות הזו. בעיניי זו גדלות להכיר בחסרונות במקום להילחם בהם רק כדי להגיד אני מספיק בוגר או עצמאי.
אין שום בעיה בלהודות בחסרונותסוסה אדומה
יש בעיה בלהמציא חסרונות וצרכים לא קיימים של נשים.
שובניזם בהתגלמותו. ואני מאוד שמחה שלא מצאת "פמיניסטית" כזאת.

העמדה שלך כלפי נשים לקויה מאוד כרגע.
אישה לא צריכה יראה וכפיה מהגבר שלה.
אישה שצריכה דבר כזה, צריכה טיפול דחוף, והגבר שלה עוד יותר (אולי גם בית כלא).
זוגיות זה לא.

זוגיות אמיתית בנויה על *כבוד* *הדדי*.
לחשוב שאישה צריכה כפיה ויראה מ"בעלה" כדי לא לאבד פרופורציות, זו אמירה בעייתית מכל כיוון שמסתכלים על זה.
אין לי חשק אפילו להתחיל לפרט.

לומר לאישה "די", זה חוסר כבוד.
גם אישה שאומרת לאיש שלה "די", זה חוסר כבוד (גם כשבהחלט יש על מה).
שום דבר מזה לא שייך ליציבות נפשית. אם כבר לשתלטנות שחייבת להיות מחוץ לתחום.
ולדפוק על השולחן, בין אם כמטאפורה ובין אם למעשה, זאת אלימות.

זה שנשים נסחפות לפעמים רגשית, זה לא אומר שהן צריכות גבר אלים ומתנשא שמרשה לעצמו לחשוב שיש לו זכות לומר לה די.
להפך.
כל הגישה צריכה להיות שיש הבנה שגם ב"חיסרון" הזה יש יתרון שצריך לתת לו מקום, ולא להשתיק אותו בצורה ברוטלית.
גם עזר "כנגדו" לא עושים בצורה כזאת.

זה בדיוק העניין. גבר הוא איש והמעמד שלהם שווה לחלוטין, הוא לא בעל.
וב"ה שאנחנו בדור מתוקן יותר שיכול להרשות לעצמו לומר את זה.
הגישה שלך רק מוכיחה כמה שם התואר הזה בעייתי.

אישתך לא תהיה הילדה שלך, וכל שכן שלא הכלבה שלך.
אני מקווה לפחות.

מאחלת לך להמשיך להתברר, כרגע זה לא בכיוון.

אני מבין שכנראה העניין נוגע לך בנקודות רגישות אבל נסחפת.נאור97
לגמרי.

אלים? מתנשא? אשתך לא תהיה הכלבה שלך?
מאיפה הקרצת את זה?

דרך ארץ קדמה לפמיניזם.
אם אומרים לך שבעל צריך להיות מחבק ותומך אבל גם מעמיד קצת במקום כשצריך ואת מקצינה את זה לגמרי כנראה שאלו סתם רגשי נחיתות או שטיפת מוח.

מכיר מלא זוגות של נשים חזקות ואסרטיביות אבל גם בעלות מודעות עצמית. הן לא צריכות משחקי מילים ולא להדחיק דברים. הן יודעות שלפעמים בעל זה בעל ושגערה תעזור להן.
והדברים נאמרו ביחס לגברים מתוקנים שיודעים מתי להעיר כמו שכתבתי. לא גברים שתלטנים כמו המקרים שאת מתייחסת אליהן.
אתה מבין לא נכון. ומשתמש בדמגוגיה.סוסה אדומה
כנ"לנאור97
שגערה תעזור להן 🙈 אתה חסר תקנה בנאדםדינהדינה
מציעה לך בכנות לבחון היטב היטב את התפיסות שלך על זוגיות. אין מבחן מציאות שייעשה איתן חסד.
חח טוב תודה (רציני). רק שאלה קטנהנאור97
הגברים הקטנוניים ששכיחים היום שרבים עם האישה שלהם כמו שני ילדים קטנים במקום להיות עם ראש גדול ומכילים (אבהיים) עדיפים?

הצד השני של זה זו גערה כשצריך.
זו נבלה וזו טרפה, ואלו ממש לא שתי האופציות היחידות אתה יודעדינהדינה
לא קטנוניות ולא גערות, לא אבהיות ולא ילדותיות, שני אנשים מבוגרים שחיים יחד, למה כל התאוריות האלה טובות? בטח לא להקמת בית בריא ושמח
סבבה. אבל אני באמת לאנאור97
מבין.
איך את מגדירה הישענות של אשה על הבעל כשקשה לה? זה לא מימד אבהי?

איך את מגדירה הישענות של הבעל על אשתו כשקשה לו?
זה לא מימד אמהי?
אם אתה רוצה, שיהיה. עניין של הגדרדינהדינה
בטח שתומכים ואוהבים ומכילים- הדדית. הלא לשם כך נתכנסנו. לגערות, יחסי יראה, ודפיקות על השולחן- אין מקום בזוגיות נורמטיבית.
דפיקות על השולחן היה משל. הבנתי שלא היה נכוןנאור97
להשתמש בו.

ומה תעשי אם תראי לדוגמא את בעלך עושה דברים לא בסדר ותדברי איתו וזה לא יעזור?
לא תגערי? לא תצעקי קצת?
אולי בעלך מבין הכל בדיבור אבל יש כאלה שלא.

זה לא גערה של שתלטנות והתנשאות. זה גערה של אדם שרואה שהשני במצב לא טוב ורוצה להוציא אותו ממנו ולפעמים זו הדרך.
עכשיו אתה מדבר על יחסים הדדיים,דינהדינה
וזה עולם אחר, שבכל שאר התגובות שלך התכחשת אליו.
לא התכחשתי אליו. פשוט עם גברים שהם בעלי גאווה גברית בד"כנאור97
זה לא כזה יעבוד..
אבל אין צורך שאתן תהיו לא בסדר כי אנחנו לא בסדר.
1. הן באמת צריכות בעל כי הן לא יודעותדינהדינה
לבחור בטוב לגמרי וכו... צריכות כפיה ברמה מסויימת (הן, נשים בניגוד לגברים אני מניחה)
2. כמו שאני אגיד שאני לא צריך ייראת שמיים אני בוחר בטוב לבד בכל מקרה (אתה מול אלוקים כמו אישה מול בעלה)
ובכנות, אני לא יודעת איזו מן מערכת יחסים יש לך ולאשתך אבל אם האיש שלי היה דופק על השולחן ואומר די במקרה הטוב הייתי פורצת בצחוק ובמקרה הרע נבהלת מאד וחוששת לעתיד יחסינו. אף אחד לא דופק על השולחן אצלנו, מדברים, מלבנים, לפעמים הוא אומר לי תחשבי בצורה רציונלית כשאני נסחפת עם איזה רגש, ולפעמים אני אומרת לו כשהוא נסחף.
אגב תשווה את מספר מקרי האלימות שקרו כי לגברים ״עלה הדם לראש״ והם לא שלטו בעצמם למקרי אלימות של נשים שאיבדו שליטה. ואת מספר מקרי התקיפות וההטרדות המיניות של גברים שלא שולטים בגופם ובהורמונים שלהם למקרי התקיפות וההטרדות אצל נשים. עדיין נשים הן אלה שזקוקות לריסון ושליטה חיצונית?
סליחה. הבנתי עכשיו מה לא הסברתי מספיקנאור97
1. הכוונה שכמו שגבר צריך יראה וכפיה מה' ככה אישה בגלל הרגשות שלה לפעמים מאבדת פרןפורציות וצריכה יראה וכיוונון מבעלה. זה העזר שלה ממנו. כמו שיש דברים בו היא עוזרת לו.
כמובן שזה לא שאין לנשים יר"ש, פשוט להן קשה יותר להשתלט על רגשות בד"כ ונוח להן ולו שהן יודעות גם לקבל מהבעל דברים כ"הוראה".
הנתיב שלהן לכפיה הוא גם דרך הבעל. כמובן אם הבעל מתוקן. לעומת זאת הנתיב של גבר הוא דרך ה'. לא כי הוא טוב יותר אלא כי המבנה הנפשי שלו שונה.

2. זה דוגמא.
לדפוק על השולחן זה משל כמובן..
הכוונה כמו מקודם. שיש נשים שנסחפות אחרי רגשות וצריכים לפעמים להעיר להן *קצת* בתקיפות (מילולית). קצת כמו לילד. את אולי לא כזו אבל יש הרבה נשים רגשיות יותר שכן.
לגבי הסוף- ברור שגברים צריכים יותר ריסון. ההבדל הוא מי המרסן.

זה היה כל הדיון פה.. האם צריכים את הרובד של "בעל" כמו פעם או כבר לא. ולא ההרחבה שכתבת שאין חולק עליה.
שוב, גישה שוביניסטית ובעייתית,דינהדינה
ומאד מאד חריגה. אף פעם לא שמעתי על ההבדל הזה שאישה היא דרך בעלה וכל זה.
(ובבקשה אל תגיד לי שוב שלא הבנתי אותך. אני מבינה, פשוט לא מסכימה עם שום מילה)
לא הבנתי מה חריג כ"כ. שלנשים יש קצת יראה מהבעל?נאור97
זה לא נכון?
זה לא נכון שחזל התירו יחוד כשבעלה בעיר מסיבה זו?
אישה מרגישה שהבעל הוא חבר ותו לא? אין קצת מימד של אבא שחלק מהמימד הזה זה *קצת* יראה?
זה שבעלים השתמשו בזה לרע לא אומר שאין בזה גרעין אמת שנצרך.
מה???סוסה אדומה
מימד של אבא?
תקשיב... אתה מערבב כנראה "משיכה" (צינזרתי מילה שהיתה אולי עשויה להעליב) אישית שלך לדפוס מסויים של קשר, עם מציאות נורמלית. ומנסה להתאים את האמת ואת המציאות להעדפה האישית שלך.

אישה בריאה לא מחפשת אבא בגבר שלה.
וגבר בריא, לא מחפש להיות אבא של אישתו.
חוץ מזה, גם עם אבא מימד היראה שאתה מדבר עליו לא צריך להיות קיים.
אם אתה מדבר על כבוד, זה דבר אחר, וזה צריך להיות *הדדי*.
במקומות שזה לא הדדי, שם נמצאות כל הבעיות.

ולגבי זה שהאיש שלה נמצא באותה העיר, זאת לא יראה מתוקף היותו גבר, אלא מתוקף היותו בן זוג.
באותה מידה שכנראה גבר שיש לו אישה לא מסכנה יהיה ירא שמא אישתו תמצא אותו בסיטואציה לא נכונה.
"גם עם אבא מימד היראה לא צריך להיות קיים"??נאור97
"איש אמו ואביו תיראו"?

זו לא יראת מכות. זה יראה טבעית בנפש. תקראי לזה כבוד אם בא לך אבל ברור שזה לא הדדי בין האב או האם לילד.
השמטת חלק משמעותי מהציטוט.סוסה אדומה
מימד היראה שאתה מדבר עליו.

גבר לא צריך לגעור באישתו.
זה אלים. ומתנשא מצדך לחשוב שכך.
ואבא לא צריך לגעור בילדיו?נאור97
ואגב אין שום בעיה לדעתי שגם אישה תגער בבעלה אם היא רואה שהוא סתם מאבד כיוון בגלל שטויות וצריך שימשכו אותו משם. הבעיה שלרוב הגברים אין מספיק ענווה בשביל זה.
תלוי באיזו צורה. וכמו שאמרתי כבר קודם, בזוגיות זה לא שייך.סוסה אדומה
ברור שהוא לא צורח ומחריב להם את עור התוףנאור97
אבל את אמרת שזה צריך להיות הדדי בין הורים לילד וזה פשוט לא נכון.

והוספתי מקודם. תראי.
מה שצריך להיות הדדיסוסה אדומה
זה בכבוד שבין איש ואשתו.

אבא לא צריך לגעור בילדים שלו כשהם בסערת רגשות.
יש דרך הרבה יותר בריאה ויעילה להתמודד עם דברים מהסוג הזה.
לא דיברתי על סערת רגשות של עצבנאור97
דיברתי על מקרים שילדים נסחפים אחרי דברים לא טובים.
שוב,סוסה אדומה
כלפי ילדים אתה יכול לומר שהם נסחפים אחר דברים לא טובים ויש עניין להציב בפניהם גבולות - וגם שם יש דרך.

לומר את זה על אישתך, זאת התנשאות.
אין פה מבוגר אחראי שמבין, וילדה קטנה שצריכה שיציבו לה גבולות ויגערו או יחנכו אותה.
ממש לא אמרתי שזה ככה תמידנאור97
אבל יש מצבים שזה נכון.
וזה נכון גם הפוך כמובן רק שבד"כ גברים לא יקבלו גערה כי יש להם גאווה גברית.

וגם כי הרבה פעמים שכיח שהאישה נדה בגלל הרגשות החזקים שלה ולכן ציינתי דווקא את הצד הגברי של הגערה.
אני לא חושבת שיש מצבים שבהם זה נכוןסוסה אדומה
שגבר או אישה יגערו האחד/ת בשני/ה.

גם כשאישה מבינה טוב יותר בעניין מסויים, היא צריכה ללמוד לכבד את הגבר שלה ולהסתכל עליו בגובה העיניים. אותו דבר לגבי הגבר.

גם נשים לא מקבלות גערה.
זה לא עניין של אגו.
זה עניין של כבוד אנושי.

אנחנו לא מחנכים של בני הזוג שלנו.

אישה נדה בגלל רגשות, גבר נד בגלל דברים אחרים, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שאמרת.
הכוונה היא במקרים שרואים שאין מוצאנאור97
ודיבורים לא עוזרים. ברור שזו לא דרך המלך.
לא מכירה...סוסה אדומה
וחושבת שאסור לראות את הדרך הזאת כאופציה במערכת זוגית.
חח היפותטית אם תראי את בעלך הצדיקנאור97
חוזר מהעבודה עצבני על מישהו והוא לא נרגע גם אחרי דיבורים וזמן לבד וכו', לא תגידי לו קצת בכעס יאללה די כבר תפסיק עם זה ואז אולי הוא יקלוט שהוא נכנס לבועה והקצין?

בכנות, אם זה היה קורה לי (סיכוי נמוך יותר מראשן, אבל נגיד) הייתי שמח שאשתי יודעת לא לפחד אלא לתת לי בראש וככה לשלוף אותי משם. לא הייתי נפגע אלא מעריך אותה.
אין קשר לפחדסוסה אדומה
אני פשוט לא מאמינה בגישה הזאת.

לשאלתך, לא.
אני אבין שהוא בסערת רגשות, אני אכיל ואכבד אותו ואצפה לאותו היחס מכיוונו במקרים דומים.

הכי הרבה, אנסה באופן מכבד לחזק ולעודד אותו כדי שיצא מהמצוקה שהוא נמצא בה.

כעס לא שייך לכאן.

טוב. לדעתי זה כעס חיובי ואכפתינאור97
כמו הורה..
לא רואה בזה משהו רע, אדרבה.
אבל מבין למה את חושבת אחרת.

פחד כי תוכחה בסגנון כזה מתקבלת בד"כ מאדם שיש קצת יראה כלפיו. גם יראת כבוד וגם סתם יראה טבעית מאדם כועס.
התפתחות הויכוח הזה פשוט מראהיהודה224
כמה אתה צודק...
רק מה שכן רואים כמה הן לא מבינות ראש וסגנון דיבור של גברים וכן להיפך...
סליחה, אבל האמת שתמיכה *שלך* במישהו, צריכה לעוררסוסה אדומה
שאלות אצל הנתמך.
במילים אחרות, לא מפתיע בכלל שאתה מצודד בדעות מהסוג הזה ומאשר אותן.
עייני ברמב"םיהודה224
הוא כותב את העניין בצורה הכי מדוייקת מפרט את חובות הבעל כלפי אשתו ואת חובת האשה כלפי בעלה אם את רוצה להתווכח תתווכחי איתו...
בהחלט הייתי מתווכחת עם הרמב"ם לו היתה לי אפשרות.סוסה אדומה
ולכן זה לא רלוונטי.

ספציפית, הדברים שאמר הרמבם בנושאים האלה התאימו לתקופתו.
זאת לא תורת נצח.
זו הטעות שלךיהודה224
ממש אמירה כפרנית
התורה לא תשתנה בשום זמן זה אחד מ13 עיקרים... וזה חל גם על דברי הרמב"ם
אתב לא מבין את מה שכותבים לך.סוסה אדומה
דובר פה על גישותיו של הרמבם בתחום הזה.
התורה נצחית.
הלכות וגישות לפעמים תלויים תקופה והכרח המציאות.
הרמבם בגישתו זו, היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך.
בהלכה אין גישות זה לאיהודה224
מחקר אונברסיטאי כמו שכנראה את נוטה לחשוב
אין חולקים עליו בנושא הזה.
הגישה שלך בהחלט היא גישה...
בהלכה יש גישות בהחלט.סוסה אדומה
ותלמד את הרמב"ם ואת ההוגים הרבניים שהתייחסו לדבריו.
כרגע להציג את הדברים כפי שאתה מציג אותם (אתה בעצם טוען שהרמב"ם שובניסט - ואכן, בהבנה לא מלומדת ככה ניתן להבין אותו) מייצרים חילול ה' וחילול שמו של הרמב"ם. וחבל מאוד.
אז תלמד ואחר כך תבוא לדון בזה בלי לומר דברים ערטילאיים בשמו כביכול להגנתך ולהגנת הגישה שלך.
ומעבר לזה, גם עם הרמב"ם אםשר ומותר להתווכח, אבל לא רלוונטי להתווכח ביחס לאמירות לא רלוונטיות לזמנינו.


וגישתו של הרמב"ם היא לא מחקר. היא הלכה למעשה שהיתה מתאימה לזמנו.
כמו בהרבה דברים אחרים שהתאימו לאותה התקופה בלי קשר לנושא המגדרי.
טוב ....יהודה224
את בעצמך אמרת שהיית חולקת עליו כך שאת מבינה שמה שאמר הוא לא כדברייך...
בנוגע לזה אין חולקים ותבדקי אותי..
הסייפא שלך לא הלכתית כלל לומדים היום מדברים שנכתבו בתנך 4000 שנה קודם אז הרמבם לפני 1800 שנה לא נלמד?? ההלכות שכתב נכונות להיום באותה מידה.
זה מזכיר לי את אלה שאומרים שהיום מותר להדליק אש בשבת כי היום זה ממש קל, ופעם היה צריך ממש להתאמץ..
לסיכום. ההלכה לא משתנית גם אם אינה נראית לך
הרמבם כתב מה שכתב ואם את חושבת שאת נמצאת במקום לחלוק עליו מסביר לכלל שוכני הפורום עם מי יש להם עסק.
מחילה אבל צחקתי מהתגובה שלךהריונית ותיקה
או שאתה טרול ממש טוב - וזה המצב הטוב.
המצב הרע הוא שאתה באמת עומד מאחורי הדברים שכתבת ואז ....הבעיה רצינית יותר .
מימד של אבא ?!?????! מההה?????
כמובן שזה לא נכון.דינהדינה
מצב שבו לאישה יש יראה מבעלה הוא לחלוטין לא תקין, ומצב שבו הגבר הוא קצת אבא והאישה קצת ילדה שלו... ובכן, זה כבר נשמע שייך לתחום אחר ואני לא ארחיב, אבל זה לא נחשב לדעתי בריא ושכיח (למרות שאם זה בהסכמת שני בני הזוג ומושתת על הצרכים של שניהם אולי זה גם יכול לעבוד, לא יודעת, מה שבטוח שממד של יראה הופך את זה למאד מאד חולה ולא תקין)
אני מנסה להבין את המקורות לגישה שלךrivki
במיוחד אם אתה באמת בחור רווק בן 22.
בעבר אנשים הוצרכו לעשות עבודה פיזית קשה כדי להתקיים, לכן רוב עול הפרנסה נפל על הגבר.
וגם לא הייתה רשת בטחון סוציאלי מטעם המדינה- לא פנסיה, לא ביטוח לאומי, לא דמי לידה, מחלה וכו.
בגלל זה רוב הנשים היו תלויות בגבר במשפחה, במיוחד בזמן שהן מגדלות ילדים קטנים.
מכאן היחס של כבוד ויראה והשוואה של בעל לאבא וכו. מהחיים, מכוח המציאות, ולא מתוך איזושהי אידיאולוגיה או גישה שהיא 'יותר אמיתית ' או 'יותר יהודית ' .

חבל שאתה לקחת את מה שהיה רלבנטי בעבר, הפכת את זה לשיטה ומנסה לכפות אותה בכוח על המציאות שהשתנתה. זה כמו להכריח גברים של היום לעבוד 'בזיעת אפיים' על המחרשה.
רוב האנשים והנשים היום לא מוכנים לחיות בסוג כזה של קשר.

ומה שכתוב בספרים, נכתב כדי להגן על הנשים שמצבם היה לא מזהיר ולא להפך.
ברור שהמציאות השתנתה. המימד של אבא הוא ממש לא כמו פעםנאור97
אבל ברמה קטנה מסויימת עדיין קיים.
אישה לא נשענת על בעלה כשקשה לה יותר ממה שהייתה נשענת על חברות לדוג'?

זה כמו שיש מימד מסויים של אמא באשתו של האדם. דאגה, קשב. ברור שזה לא העיקר בקשר אבל זה קיים ברמה כלשהי.
אז זה הדדי בין בעל לאישהrivki
בתגובות אחרות כתבת משהו אחר
אעשה קצת סדר ותגידי לי מה דעתך בבקשהנאור97
זה הדדי במובן שכ"א הוא *קצת* הורה לשני.
זה לא הדדי במובן שהוא קצת אבא עם הנגזרות והיא קצת אמא עם הנגזרות. פה השוני.

אגב אין לי גם בעיה שזה יהיה הדדי לגמרי. הבעיה שלרוב הגברים אין מספיק ענווה ויראה מהאישה כמו נגיד לילד מאמא שלו.
לא יודעת למה בדיוק אתה מתכווןrivki
כשאתה משתמש במילים כמו 'יראה', 'אימא' ו'אבא'.
לא, אני לא מעוניינת שבעלי יתיחס אלי כמו לאימא שלו או שתהיה לו יראה ממני. כי בעיניי מדובר בתלות וב'ה יש לנו ילדים שתלויים בנו וזה מספיק.
אולי אתה מתכוון למה שאנשים אחרים קוראים 'משפחתיות'. מן תחושה של חום ובטחון שמקבלים אותך בבית כמו שאתה ובכל מצב. זה כמובן אמור להיות בין בני הזוג.
אבל יש חברויות קרובות מאוד שגם מגיעים באופן חלקי לתחושה כזאת,
דיברתי על מימד קטן כזה בקשר שמתגלהנאור97
במצבי קצה.
תכלס, אם כבר להפך...סוסה אדומה
עדיין לא ממש קשורה לכאן..חצילוש
אבל הייתי חייבת להגיב. נראה לי שהוצאת את הדברים מהקשרם. לקחת פסוק אחד ולעשות איזושהי נפקא מינה ממנו (בדוחק) ולנתק אותו משאר ההקשר לא הופך את "האמת ממי שאמרה" לכאורה. ממליצה לקרוא בעיון את כל הפרקים המדוברים בהושע, לא נראה לי שזה הספר הנכון ללמוד ממנו על פמיניזם, ואין קשר בין היחס לעבודה זרה, משמע בעלים דאז, לבין בעל ואישה, במחילה. ומה אם אני אפרש אחרת ממך, ואומר שהיחס לקב"ה "ביום ההוא" על פי הנביא יהיה יחס שמנותק מכל בחינה של עבודה זרה בהסתכלות של עמ"י על הקב"ה, וזו המשמעות במילה "בעלי", ואפשר להוכיח בבהירות שהיחס לכל אורך הפסוקים שם הוא יחס שהקב"ה (הבעל להגדרתך) הוא המעניק והשולט ועמ"י (האישה להגדרתך) היא הנשלטת והמבולבלת, וכן מדובר שם על ה"בעלים" בהקשר של עמים אחרים עובדי ע"ז או כל מה שקשור לאלילות "ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם" והקב"ה בעצם מחריג את עצמו מהם ומבטיח שלעתיד לבוא לא תהיה יום בחינה של אלילות ביחס בין ישראל לקב"ה, להפוך את הבעל במשמעות בעל ואישה ע"י אנלוגיה מאוד מוטה למשהו שלילי וגלותי, זו טעות שטחית שנובעת מאי הבנה של דברי הנביא לענ"ד. אני חושבת ששתי המילים, אישי ובעלי, הן קבילות ותקינות, אבל אין מילה גאולית יותר או גאולית פחות, לא צריך על כל דבר להתפלסף ולהתיפייף, על הבעל לכבד ולהוקיר את אישתו בודאי, היא לא "חפץ שלו" אך על ידי קניין של חופה וקידושין הוא קנה את זכותו שתהיה שלו ומובדלת לו מכל העולם. זו המציאות, זו התורה, ואוליי אם זה לא בדיוק מסתדר עם הפוסט מודרניזם או עם האופנה, אוליי יש לשכה של נציב תלונות הציבור בהר סיני, מה שבאמת גאולי זה אהבת ישראל, וכמה שפחות אליטיסטיות, אישה ששמחה בבעלה, לא פחות גאולית מכל החכמות שפתאום הפכו לפרשניות (חלקים ספציפיים ולפי צורך מאוד ספציפי ומוגדר מראש) של המקרא.
זה בסדר גמור שתחלקי, וגם שתפרשני גישות שונות משלךסוסה אדומה
כאוות נפשך.
אבל אם תשאלי את המשורר, ותהי פנויה להקשיב, כנראה שתגיעי למסקנות שונות ממה שהגעת אליהן כרגע.


אני פשוט חושבת שלשלול מראשחצילוש
גישות שונות משלך זה לא בסדר. וזה פשוט מורגש. הזלזול הזה פשוט לא נעים, ואני בדרך כלל לא נכנסת לכאן או חושבת להגיב כאן, אבל מישהו צריך לכתוב את זה. את כותבת יפה מאוד, אבל לפעמים בין המילים היפות יש ביטול של כל גישה מנוגדת, חבל... משמח מאוד שאת יודעת איפה המשבצת שלך בפאזל האמוני-מחשבתי של עם ישראל, אבל פאזל מורכב מהרבה חלקים, וזה מה שגאולי באמת, קבלי את האמת ממי שאמרה.
פותח השרשור שאל שאלהסוסה אדומה
ועניתי תשובה ברורה ומנומקת.

אין שום קשר בין זלזול לבין התנגדות לגיטימית בהחלט לגישה מסויימת.
מציעה לך לקרוא שוב את התשובה.
ייתכן שלא תתחברי אליה, וזה בסדר. אבל לראות את זה כזלזול זו כבר פרשנות שלך שאין לי עניין להתווכח איתך עליה.

מעבר לזה לא נראה שיש מה להוסיף.
אין מה לדון יותר מדייחצילוש
לא דנה בכוונותייך, זה משהו שעולה מדברייך ולא רק האחרונים, שימי לב.
ולא דיברתי רק על התשובה, אלא על כל המענהחצילוש
לאלו שלא מסכימים איתך, וכן, גם על התשובה דיברתי. אם מעירים לך הרבה על הסגנון, כנראה שיש דברים בגו.
האיש..נשמע לי קצת זר.כלה נאה
ובעלי לא מלשון בעילה אלא אחראי של הבית.
וכייף להרגיש שיש מישהו שאחראי ואפשר להשען עליו.
לא הגזמנופרגולה למעלה

פתאום כל הנשים חדורות אמונה.

 

אגב, זה לא הגיע מהמגזר שלנו ולכן זה די פאתטי לתלות את זה בזה.

 

אכן, הרב קוק מדבר על זה שכחלק מחזרת העולם למצבו המקורי האשה באמת תחזור למה שהייתה קודם החטא

 

שהרי על זה נתקללה בחטא עץ הדעת. הרב טוען (כבר אז) שכחלק מהשיבה לגאולה גם הנושא של הפמניזם מתעורר

 

אך לא בצורה הנכונה. וניתן לראות את תחלואי הפמיניזם כשמגיע לא באופן כשר.

 

מה לעשות יש איש ויש אשה, ואם ה היה רוצה שלא יהיו הבדלים, לא היה בורא 2 אלא אחד.

 

בקבלה האיש הוא המשפיע והאשה היא מושפעת. הדוד והרעיה. לא לחינם שיר השירים ממשיל את היחס בין ה לישראל כדוד ורעיה..

  אולי באמת נתקן את שיר השירים...

 

הגזמתם. אבל סבבה.

 

זה משעשע אותי.

 

כאילו בעלי זה אפרטוניסטי, מושל עליי, מחליט עליי.

יש כאלה שאומריםביישן נ

שמילים בוראות מציאות

 

אז אל תציגו את זה כמשהו אמוניפרגולה למעלה

תגידו פמיניזם בלי לעטוף.

 

שוב,לא הגיע מהמגזר שלנו אלא מהעולם הכללי שמסרב להכיר בזה שביהדות לאיש ולאשה יש תפקידים שונים שהופכים אותם לאחד  כשמשלימים זה את זו.(אוי הייתי קודם צריך לומר זו את זה...)

 

למי שיש בעיה עם זה, בתפילה הקרובה שמדבר עם ה' שישפוך שיח גם על זה.

 

ואני פמיניסט  (יחסית) בדעותיי

אין קשר לאמונהביישן נ

יש קשר לתחושה של בעלות לעומת אישיות.

אין קשר גם לפמיניזם.

ושוב יש כאלה שהמילים יוצרות אצלם מציאות, ויש כאלה שמילים אצלם הם רק מילים

אני אציג את זה כפי שזה. ומבחינתי זה אמוני לחלוטין.סוסה אדומה
ואם פמיניזם מבחינתך = טשטוש ההבדל שבין המינים, אז אתה צריך ללמוד על זה קצת יותר.

אף אחד לא אמר שאין הבדלים, ושהאישה אינה מושפעת מן האיש.
בסה"כ נאמר שהאישה מושפעת מבחירה, וזה בדיוק העניין של איש ואישה. ולא בעל ואישה.
שניהם בעלי מעמד שווה רק שהתפקידים שלהם שונים.
....העני ממעש
קביעת תורים בבית חולים, בגלל ...., יש בלבד הגדרה 'בת זוג'.
ד' ירחם.
בעל זאת מילה לא יפה בעיני, לי אישית אין בעלים יש לי בן זוגדינהדינה
כי אני לא חפץ או כלב אלא בן אדם. אני אכן פמיניסטית שמחה ומוצהרת ולא רואה בזה מילת גנאי או משהו בזוי.
אגב אם יש אישה שרואה מעלה מיוחדת בזה שבן זוגה הוא הבעלים שלה ונהנית מהמילה הזו מה טוב, זו זכותה. זו המהות של הפמיניזם, הבחירה.
טיפשות של נשים שמנסות להיות שוות לבעלבין תקוה ליאוש
במקום להתרכז בחוזקות וביחודיות שלהן..
כמי שישאלו מי יותר חזק נמר או כריש שלמעשה כל אחד חזק במקום שלו.
אחחח..איך הפמיניסטיות הרסו את הכח של הנשים..את הרומנטיקה..
פמיניזם לא אמור לאיים על גברים שהם לא לוזרים.סוסה אדומה
ואני לא מדברת על פמיניזם שמטשטש את ההבדלים שבין המינים.
ולמה ישר החלטת שמדובר בפמיניזם?אשה שלו
ממש לא נכון
אנשים פה חושבים שעות נוספות
דיברת אלי?סוסה אדומה
אכן כןאשה שלו
מבחינתי "בעלי" זה סתם כינוי סתמי ולא מאפיין את הבן אדם שהכי קרוב אלי ואהוב בעולם.
לא ממקום של פמיניזם ולא נעליים

אין שום בעיה. תעשי את זה מכל מקום שתבחרי...סוסה אדומה
משהו גאוליהלוי מא
ביום ההוא לא תקראי לי עוד בעלי כי אם אישי
יאווווווווווווווווווווו רציתי לפתוח על זה שירשוררר !!!ה' אלוקינו


גם אני לא מבינה. "האיש שלי"..ארוך מידיכלה נאה
כניראה שהן לא מסכימות עם המושג שיש בעל הבית.
אלא אנחנו שווים!
פמניסטי לגמרי.
אגב, לגבי הגישה השובניסטית -סוסה אדומה
"השוביניזם מת - וטוב שכך": הזוגיות החדשה של הרב שפירא

מנסה למצוא שיעור שבו הוא מראה הקבלה ברורה בין היחסים שבין איש לאישתו באותו הדור, ליחסים שבין הקב"ה לכנסת ישראל.
יש לו שיעור מובנה ביחס לתהליך הנסירה בגן עדן.
והוא מציין את הפמיניזם כתהליך הכרחי במציאות כדי להגיע אל היעד שהוא הבחירה בהתאחדות שמגיעה מרצון.

אנסה להעלות מהזיכרון...
צלע - (כפיה... כפה עליהם הר כגיגית עד שהדור קיבלוה...) - שובניזם.
נסירה - גלות - פמיניזם. התרחקות של האישה מהאיש, ושל כנסת ישראל מקב"ה.
התאחדות - גאולה. עבודת ה' מבחירה ואהבה. וכך כך בהתאחדות הזוגית.
מקווה שאני מדייקת.

אם אני לא טועה, הוא משלב בין השגות שלו לדברים ששמע מהרב גינזבורג, אם אמצא, אשלח לכאן.

בכל אופן, העלתי את זה בשביל מי שצריך היתר "רבני" כדי להשתחרר מקללת השובניזם.
לפי מה שכתבת גם הפמיניזם הוא לא אידיאלי אלא שלבנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך כ"ח בחשון תש"פ 07:38
וככל שלב יש בו גם חסרונות (גם תהליך התבגרות של ילד נמשל לנסירה אפשר להבין דרך שם).
זה שבסופו של דבר הם יתאחדו פנים מול פנים לא אומר שיש שיוויון מוחלט אלא חזרה מבחירה לשלב ההתחלתי של הבריאה. שם יש לאיש יתרון אחד-הוא המקור ולאישה יתרון אחר- היא נבראה מאדם ולא מעפר (כל זה משל כמובן של התורה לתאר משהו נפשי).
את נלחמת בשוביניזם אבל לדעתי התקדמנו. המעבר הוא בין השלב השני לשלישי ולא בין הראשון לשני. לכן עדיף להילחם בבעיות שיש בפמיניזם כדי להביא את השלב השלישי.
ואני לא מתכווין רק לבעיות שיש בפמיניזם ברדיקלי אלא גם בפמיניזם עצמו.
ברור שהפמיניזם לא אידאליסוסה אדומה
אני חושבת שאתה יכול לחזור לקרוא שוב מה שנכתב למעלה.

אני אעשה לך סדר.
שובניזם הוא בעצם המצב של "לא טוב היות האדם לבדו" (מצב של "אחור באחור"), יש בו מימד של כפיה, יש בעיקר תורה מן השמיים, יש מקדש שבעיקר הדוד נמצא בו
האישה היא ממש צלע של האיש (האדם "לבדו").

בתהליך הנסירה - "פמיניזם" יש קריעה כואבת. האישה מורדת, יש פירוד ויחסי כוחות בין הרעיה לדוד, עמ"י יוצאים לגלות ורק בזכות זה, הם מפתחים את התורה שבע"פ - האמירה של הרעיה.
אחרי שהאישה נעשית יישות בפני עצמה - ורק אחרי זה (וזאת הסיבה שצריך להלחם במי שמתעקש להשאר שובניסט).

הם יכולים להתחבר באמת. וחיבור אמיתי נעשה רק מתוך בחירה שוויונית ועצמאית. האישה בוחרת בגבר.
עמ"י בוחר לשוב לארצו ולבנות את הבית המשותף שלהם. מתוך אהבה. (מה שאפשר לראות בדור שעם כל החסרונות שבו, עובד את ה' בעיקר מאהבה).

אין חזרה לשלב ההתחלתי של הבריאה.
(כלומר, תלוי למה אתה מתכוון... ההקבלה ל"אחור באחור", "נסירה" ו"פנים בפנים" היא סוג של תמצית התהליך שקיים בהסטוריה כולה).

ההתחלתי הוא שהאיש והאישה הם אחד ולא מאוחד - בבחינה של אחור באחור.

כדי להיות פנים בפנים, חייבים לעבור תהליך של נסירה.

אני נלחמת בשאריות השובניזם שאתמול נכחו פה בעוצמה רבה,
כל עוד יש פמיניזם, זה סימן שעדיין יש ממה להתנסר.
וכמו בכל תהליך קוסמי, זה חלק בלתי נפרד, והוא חשוב, והוא אלוהי.
לא שלילי כמו שנוח לשובניסטים לחשוב.

והלוואי שנוכל לומר שאנחנו באמת בין השלב השני לשלישי. זה בדיוק מה שניסיתי לומר לך אתמול.

הדברים שהצעת אתמול מתאימים יותר לשלב הראשוני, מצב שבו האישה לא עצמאית. טיפשה, זקוקה לגערת הגבר שלה כדי ללכת בתלם.
הגבר הוא זה שמאשר אותה.
אז זהו שלא.
אף אישה לא זקוקה לאישורים של הגבר שלה.
הם שניהם יחד בונים בית משותף, מתוך ההבחנה שבין המינים, מתוך כבוד הדדי כל אחד לאופיו של האחר. אבל אף אחד מהם לא חושב שיש בעל ואישה (שובניזם), או 'בעלית' ואיש (פמיניזם), אלא איש ואישה (מצב אידאלי).
פשוט מאוד.

אני אחזור שוב על הדברים שהדגשתי אתמול.
היחסים בינהם שוויוניים והדדיים, האופי שלהם שונה.
וזה לא שייך אחד לשני.

אתמול ניסית להדביק אופי לא קיים לגבר ולאישה (מכל מיני סיבות אישיות כנראה) ובחרת להסגביר.
זה קצת מצחיק להתווכח עם נשים ולספר להן מה הן צריכות ומה לא.
תשאל אותן. אתה לא חכם מהן.

שורה תחתונה, (איזה כיף לחזור על עצמי מליון פעם) - הפמיניזם הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, וברור שעדיף להיות בו מאשר להשאר בשלב הראשוני (כמו שהצעת בלי לשים לב אתמול) וגם את זה הדגשתי.
אבל כל המגמה היא להגיע להתאחדות הנכונה.
למצב של איש(י) ואישתי.

מעבר לזה, מי שלא נעים לה עם המושג "אישי".
שתחפש "בעלי" בתורה. אולי זה יגרום למישהו להתייחס לזה כמו שצריך, ולא לשייך את ההגדרה לפמיניזם שהגיע ארבעת אלפים שנה מאוחר יותר.
חחח את מצטטת מושגיםיהודה224
שאין לך בהם מושג וחצי מושג...
כן מה לעשות כבר כתב רבי נחמן שבדור האחרון יהיו רבנים שתנזול להם כפירה מהשרוולים של החלאט שלהם.... עם הזקן והפראק...
ועם כל מה שאת מצטטת עיקר הפמיניזם סותר את עניין הנסירה כי מאיש לוקחה זו...ועל כן נקראת אישה ע"ש האיש..
מסכים ותגובה יפהפרגולה למעלה

אבל, האם חשבת על זה לבד

 

או שהתעוררת לזה בעקבות העולם הכללי , כאשר ברור שאצלם זה נובע מפמיניזם השוואתי ותו לא

האמת?סוסה אדומה
אם תכיר אותי, התשובה תהיה לך ברורה.

ואין שום פסול להיות חלק בתהליך כללי כל עוד אתה מחובר אליו ומברר את עמדתך האמיתית.

ואם אתה מסכים לגבי זה, מסתבר שאין מחלוקת בנינו
מסכים לרעיון הכלליפרגולה למעלה

אבל בדרך כלל אם אתה רוצה לדעת לגבי טיבו של רעיון צא ולמד מי הפיצו.

 

זה קצת כמו לתקוע חץ ומסביבו לצייר את המטרה.

 

אם באמת זה היה אמיתי, זה היה עולה מעצמו..לא?

 

 

אני לא יודעת מה עם השארסוסה אדומה
וגם לא חושבת שזה משנה.

טיבו של רעיון מבררים לגופו של עניין ומחפשים את האמת שבו. פחות משנה מי אמרה.

אני לא רואה משהו שלילי בתהליכים של המציאות.
בשום תהליך.
ההוויה כולה וכפי שהיא מעניינת אותי, ואותה מבררים דרך תושב"כ ותושב"ע והמציאות עצמה. אין שום נתק בינהם. אין עוד מלבדו בעולם כלל - חלק מזה זה גם מה שנראה בעינינו לפעמים כשלילי ועוד לא מתוקן.

ולא מובן מה אתה אומר "אם באמת זה היה אמיתי..."
מה היה אמיתי? ומה לא עולה מעצמו?

שוב. לא חולק על ההסבר שלך. טענתי היא שלא כלול בשלב השלישינאור97
הגעה למצב של שיוויון בכל דבר כמו שאת חותרת להגיע. יש חסרונות בשני המינים מעצם בריאתם, שלא יפתרו *לגמרי* או יפתרו ע"י הרבה סבל מבלי בן זוג. זה פשוט וברור. כל אחד צריך עזר ולא יהיה שלם גם אם הוא מנסה להתכחש לכך וחושב שהוא כל יכול.
אין שום קשר בין זה לבין שוביניזם. ואין שום סתירה בין זה לבין קשר שיוויוני.

אז כן. *לפעמים* אדם נמצא במערבולת רגשית של כעס וכדו' שקשה לו לצאת ממנה. משום מה את רואה גאווה ושתלטנות בזה שמישהו ישלוף אותה משם בעזרת גערה.
זה בדיוק החסרון שבשלב השני הפמיניסטי. כמו אצל נערים שגם עוברים שלב של נסירה. ההרגשה שאם מישהו עוזר לי זה אומר שאני לא שווה מספיק וחסר יכולת וצריך למרוד. זה בדיוק ההיפך מבגרות שכוללת בתוכה ענווה, כנות ומודעות עצמית, ליתרונות ולחסרונות. אגו במילים פשוטות.

קיצר. בניגוד למה שאת בטוחה בו, לא הבנת אותי. חלק כי לא הסברתי נכון. חלק גם כי הקצנתי. חלק כי את מלבישה עליי דברים ששמעת מאחרים וחלק פשוט כי את פשוט נעולה על דעתך בגלל פחד לגלות שיש בך חסרונות או שאת צריכה להשתנות.
נאורסוסה אדומה
אתה מתבלבל ולא מוכן לקבל את מה שכולם ניסו להסביר לך אתמול.

אף אחד לא בא לטעון שאין חסרונות אצל נשים, (באותה מידה אגב שיש חסרונות אצל גברים).

אתה טענת שאישה צריכה גערה(?!) (ואמרת גם שהגבר הוא זה שמלמד אותה את הדרך הישרה - ושפ הטעות השובניסטית שלך), ואחר כך אמרת שגם לאישה מותר לגעור, אבל נשים צריכות את זה יותר כי (לא משנה הסיבה), ושעל גברים זה לא יעבוד כי הם בעלי אגו.

ובכן ידידי, אף אדם לא צריך היום גערה. לא גבר ולא אישה.
וההתנגדות הספציפית לטענה הזאת לא קשורה לגישה הפמיניסטית. זה עניין של בריאות ושכל ישר.

ואם דיברת על אגו, אז לא צריך לקדש אותו, תעבוד עליו.
לפעמים עוזר לשים אותו בצד ולנסות להבין את מה שאומרים לך.

אם תתנהל בגערות מול אישתך, אל תתפלא למצוא את עצמך בחיים של כאוס.
תתווכח על זה עד מחר, זה לא יהפוך את הגישה שלך לתקינה ולא משנה כמה תורות ואידאלים תנסה להדביק עליה.
את שוב מקצינה כדי להראות שאת צודקתנאור97
תעני על שאלה פשוטה- אדם כועס ועצבני על מישהו שאם צד שלישי (בן הזןג) יגער בו הוא יבין שהוא נסחף ויצא מזה. מה הבעיה לגעור בו? שיפגעו לו בכבוד?
הבעיה היאסוסה אדומה
שזאת דרך לא מכבדת ולא מועילה.
לצורך העניין, הדבר הכי לא טוב וטיפשי שאתה יכול לעשות כשאישתך נמצאת בסערת רגשות - זה לגעור בה, לדפוק על השולחן ולומר לה "די".
אתה לא חייב לקבל את זה. מקווה שלא תנסה את זה על אישתך, אבל אם יצא לך לנסות, תבוא אחר כך לספר לנו אם זה הועיל להרגשה שלה ולשלום הבית שלכם.

אדם צריך ללמוד לכבד את האדם שמולו, וכל שכן את בו הזוג שלו.
זוגיות תקינה לא מתנהלת בצורה שהצעת.
ההפך הוא הנכון.

אבל אני חושבת שיותר ממה שכבר נכתב, אין עניין להוסיף.

בהצלחה, אני מאמינה שכשתשים את האגו שדיברת עליו בצד, תצליח לראות שאף אחת לא מדברת ממקום אישי (אגב, האיש שלי ראה אתמול את ההתכתבות הזאת, וכגבר הוא הזדעזע לשמוע שאתה חושב שגערה ודפיקה על השולחן כמטאפורה או לא, היא דרך לגיטימית של התנהלות, ושבאמת עושה רושם שאתה חושב שגבר נמצא במעמד גבוה יותר מאישתו ומדבר באותה הנשימה בעד הפמיניזם. אז כנראה שזה לא אישי, גם אם נשים בחרו להזדעק על זה יותר).

הלוואי שתבין את זה, והלוואי שתמצא את אישתך הבריאה בקרוב ויהיה שלום וטוב בינכם.

מיציתי, אז מאחלת כל טוב באמת.
חח טוב הבנתי. כל הדיבורים הגבוהים שלכןנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך כ"ח בחשון תש"פ 11:59
מגיעים ממקום של חוסר ענווה. אוי אוי אוי יגערו בי המושלמת שאני סתם נסחפת עם הכעס שלי ובהתלהטות יצרים.
ועוד לי יש אגו..
אם זה הפמיניזם שלכן אז לא תודה. עדיף אישה עם מודעות עצמית שיודעת מתי היא לא בסדר ושמחה שיש מישהו מאחורה שיודע להרים אותה. כשצריך ע"י תמיכה וכשצריך לעיתים רחוקות אז גם ע"י גערה.
וכנ"ל לגבי גבר כמובן.
ואם בעלך אומר אחרת כנראה גם הוא רגיש ולא אוהב שמעירים לו בלי ליטוף.
זכותכם. רק אל תחשבו שאתם יותר טובים מאחרים בגלל זה. בעיניי זוגיות אמיתית זה *גבר* ואישה. גבר מתוקן מוחל על כבודו כאבא לילד. גבר מזוייף שיש לו רגישות לעצמו וכבוד עצמי נשי ולא כבוד עצמי גברי זה לא גבר מתוקן כמו שהרבה טועים לחשוב. זה גבר רגיש. לאחרים כמו לעצמו. זו לא חוכמה. זה פשוט חסרון שיש לו גם יתרון. אם הפמיניזם שלכן מסרס גברים במקום לתקן אותם הוא סתם טיפשי. אני מעדיף יהדות. שם מחנכים את הגבר להיות גבר לעצמו ורגיש לאחרים. ואגב, זה מה שמומלץ גם לנשים.
אז כדאי שבמקום להפוך את כל העולם להיות כמוכן לטוב ולרע פשוט תלמדו אותו לקחת רק את היתרונות שלכן ולתת לכם מהיתרונות שלו.
אתה באמת מתעקש לא להבין. והגישה שלך לחלוטין לא גישה יהודית.סוסה אדומה
אל תחלל את היהדות בבקשה.

מזמן הייתי מסיימת את הדיון אם לא הייתי חושבת שאתה וכמותך עושים עוול ל"יהדות".
אין בעיה שתהיה לך גישה אישית שיהיה ניתן להתווכח עליה, אבל שום ביסוס אמיתי לא הבאת לדברים שלך.
זה שלך בלבד (וגם של יהודה באופן לא מפתיע בכלל).

הסיבה השניה שהיה שווה להתווכח איתך על זה, זה רק בגלל הסיכוי שאולי זה יעזור לך בהמשך כשתניח בצד את האגו שדיברת עליו. כי כרגע, אולי אתה לא מצליח להרגיש בזה, אבל הדברים נכתבו מתוך דאגה לעתיד נישואיך.
אבל אין עניין יותר להתאמץ להציל אדם שלא מושיט את ידו לעזרה כי הוא בטוח שהים שהוא טובע בו הוא יבשה.

יכול להיות גם שכשתתחתן (ואני מקווה שכך) תראה את הדברים בצורה שונה.
מאחלת לל באהבה שזה יקרה בקרוב.
הבנתי. מודעות עצמית זה לא יהודינאור97
רגישות עצמית מוגזמת זה כן.

אם כשאני אומר שזה הדדי את עדיין אומרת שלגערות אין שום מקום זה אומר שאין שום קשר לשוביניזם ופמיניזם אלא זה סתם גאווה. שח"ו לא יעירו לי כי אני תמיד בשליטה ויודע מה אני עושה ואסור שמישהו יחשוב שהוא מעליי באותו רגע ויכול לגעור בי.
חבל שחולי תרבות המערב, נרקיסיזם, מוצג כיהדות.


אין שום קשר. יש דרך להעיר. וזה משהו שאתה מתעקש שלא להבין.סוסה אדומה
אני לא יודעת איזה חינוך קיבלת, ובהחלט יש סיכוי שמשם נובעת דעתך וגישתך, אבל תדע שהדרך שאתה מציע לא קשורה לענווה.
להפך, היא קשורה לגאווה של המוכיח.
במציאות תקינה, אישה מכבדת את אישה גם כשהיא (וזה קורה הרבה) מבינה יותר טוב ממנו, וגם כשהוא טועה.
וכך גם הגבר.
לא גוערים האחד בשניה.
יש כבוד הדדי, הכלה ותמיכה חיובית.
גם ביקורת צריכה להאמר בחיוביות. מתוך מקום ענוותני, שמברר את ההוויה שנמצאת במקום שבן הזוג שלי נמצא בו.
ואת מתעקשת לא להבין שלא בכל מצבנאור97
הדרך הרגילה של כבוד והכלה מועילה.
אף אחד לא טען שדרך המלך היא גערה. יש יוצאי דופן ועליהם דיברתי כמו שהדגשתי הרבה פעמים.

משום מה את חושבת שתוכחה נובעת תמיד מגאווה של המוכיח. וזה פשוט לא ככה. הורים מוכיחים מתוך גאווה?
את מבינה עכשיו למה את מעוותת?
כי את מכניסה את מה שאת מרגישה למה שאני אומר.
יש אנשים שיכולים לגעור מתוך דאגה ואהבה אחרי שדיבור והכלה ותמיכה לא עזרו. וממש לא מתוך גאווה. אל תשליכי ממה שאת מכירה על הכלל.

בזוגיות שלמה לדעתי, כשלכל צד באמת אכפת מהשני, אין בעיה לגעור כשצריך ואין דרך אחרת. והצד השני מבין שזה לא מגיע מגאווה ודעתנות אלא מתוך אכפתיות התבוננות והבנה שאין מוצא אחר, ולכן מודה לגוער.
אולי אצלכם הקשר לא ברמה כזו אלא בבניה אבל זה לא אומר שזה לא נכון.
טוב. עזוב. מיציתי...סוסה אדומה
הבנתי. כשמראים לך שאולי התפיסה שלךנאור97
נובעת מבעיות במידות אז מיצית. בדיוק מה שטענתי.שהכל יושב על אהבה עצמית מוגזמת וחוסר בענווה.
חחחח מה יהיה...סוסה אדומה
חחחח כנ"ל..נאור97
גערות לא מראות על קשר גבוה יותרדינהדינהאחרונה
ומידות מתוקנות יותר. ואני בטוחה במליון אחוז שכשתהיה לך זוגיות בע״ה עם אישה נורמטיבית אתה תלמד את זה מהר מאד.
למה דרך תקשורת לא נעימה ומכבדת נראית לך עדיפה ואידאלית?דינהדינה
זה ממש מוזר. תחשוב על אנשים אחרים בחיים שלך. הורים, אחים, חברים, תלמידים, קולגות. אתם גוערים זה בזה כדרך להבהיר עניינים ולדבר?
נאור.יהודה224
אתה חייב להסכים עם מה שכווולם(סוסה אדומה ודינהדינה) הסבירו לך אתמול ולא הבנת אז בקיצר תסכים איתן כי אם לא ישר אתה מקוטלג כגזען שוביניסט תלול מסלול וחסר תוחלת
תעשה טובה תסכים איתן שלא ימשיכו לאכול את הראש של יושבי הפורום.
חחח אני מודה האמת שלא הסברתי הכי טוב את עצמינאור97
וגם הקצנתי. אבל בעקרון אני ממש לא חושב שאני טועה.
חבל באמת שהן לא מצליחות לצאת מהמקום האישי שלהן ולחשוב פתוח.
שרשור כזה גורם לי להגידמופאסה
"ברוך שלא עשני דתי"
חחסוסה אדומה
תכלס...
אבל נא לנמק
נימוקמופאסה
קטנוני, חפרן, מכור להגדרות, לא מכבד ומזלזל...
יש יהודי תלמיד פרויידמופאסה
קראו לו וילהלם רייך,
כשהייתי צעיר הייתי קורא הרבה בספריו
כתב ספר בשם listen little man
אני מודה שדתיים גורמים לי להסכים אתו
ותכלססוסה אדומה
מה תוכנו?
נשמע כמו משהו שמעניין אותי לקרוא.
מין ספר מוסרמופאסה
נגד קטנוניות, גאווה, צמצום, כיווץ ועוד

ספר קצת קשה
תודה. אחפש בלנ"ד...סוסה אדומה
לא יודע אם תהני ממנומופאסה
אבל תמיד טוב להכיר...

(הוא אנטי-דתי כמורו ורבו)
גם אני אנטידתיתסוסה אדומה
אני בעד בירור אמיתי, לא עדרי ולא מגזרי של כל אדם באשר הוא ביחס לאמונותיו.

לצורך העניין, התורה לא שייכת לדתיים. התורה שייכת לכולם.
כשהדתיים יפסיקו לקחת עליה אפוטרופוס, יהיו הרבה יותר שומרי תורה ומצוות בע"ה.
אזפרגולה למעלה

1. תגיד

2.  אתה דתי או לא, מבחירה ולא בגלל שעשו אותך... אל תערב את הקב"ה בזה

אני לא דתימופאסה
אני שומר מצוות ע''פ ההלכה כחלק מהחיי הפרטיים ולאומיים.

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה לצביעהאדם פרו+

משהאחרונה
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך