אחרי הכל אני גדלתי בתקופה היותר דוסית של אבא ומה ששמענו בבית היה יצחק פוקס, עדי רן, שולי רנד ויהודה גלאנץ. רק עכשיו, כשאבא הזדקן יותר הוא חוזר לנוסטלגיות הילדות שלו ואנחנו מגלים שהטעם שלנו חופף גם בזה.
אם יש כמובן דברים שאני אוהבת והוא פחות, בעיקר דברים שהוא פשוט לא גדל עליהם אז זה לא עושה לו אתזה, אבל אנחנו עושים הכרויות אחד לשני עם דברים שאנחנו חושבים שהשני יאהב.
זה חמוד
איך העולם הזה היה נראה בלי מוזיקה,
לא שעם מוזיקה הוא מושלם |ממהר לסייג| אבל בלי זה הכל היה מדרדר הרבה יותר מהר הרבה יותר למטה...




