עבר עריכה על ידי פסידונית בתאריך א' בכסלו תש"פ 00:35
עבר עריכה על ידי פסידונית בתאריך ל' בחשון תש"פ 23:54
אזהרת טריגר - אני עצבנית, וזה יימחק.
ובכן
עדיין קיימת אפליה והיא הייתה קיימת מאז ומעולך וכנראה תישאר קיימת לעולם כיוון שהיא מובנית בטבע. אפשר לתלות אותה בבחירה אלוקית, אפשר בתהליכים אבולוציוניים, ואפשר בבחירה אלוקית שמתבטאת בתהליכים אבולוציוניים, אם אתם מתעקשים.
האףליה הזאת מתבטאת בלהיות מושבתת כמה ימים כל חודש, בלי יכולת ממשית להסביר למעסיק או לעצור איכשהו את שגרת החיים. כואב וזהו
היא מתבטאת בלמסור את הגוף לשליטת טפיל במשך תשעה חודשים תמימים, ולקבל אותו חזרה במצב הרבה פחות טוב בסופם (ואני לא מדברת על הלידה ועל תקופת ההנקה). במצב פחות טוב אני לא מתייחסת לאסתטיקה - הרבה מחלות שאני מכירה נגרמות או מואצות בתקופת ההריון (שתיים שעולות לי עכשיו -אוטוסקלרוזיס, סוכרת).
במישור הדתי - שפחות מובנה בטבע כל שאפשר לתלות כאן את האפליה בבחירה אלוקית או בהבניות חברתיות אם אתם דתלשים - אף חילוני מלידה לא קורא כאן - היא מתבטאת באופן שבו את מתחילה חיים משותפים - נקנית בפרוטה או בשווה פרוטה מעיקר הדין, ובאופן שבו את מסיימת אותם - תלויה ברצונו החופשי מאוד של בן זוגך, ובמוסד מסואב שרווחתך האישית מעניינת אותו כמידת הנעליים של איוונקה טראמפ תבדחלט''א.
היא מתבטאת בכך שבמקום העבודה שלך כמעט תמיד ימונה גבר לתפקיד הבכיר יותר, גם אם אתם עובדים בדיוק באותו מקצוע, גם אם הוא מציג יכולות בינוניות לחלוטין, גם אם הרוב המוחלט של העובדות הן נשים, ויש לי דוגמאות שהן למרבה הצער חשש אאוטינג. אחת שלא - למרות שאני לומדת מקצוע נשי לחלוטין, המדריך שלי הוא הגבר היחיד במכון, והוא לגמרי לא מקצועי יותר מהשאר (הוא אדם נהדר ואני שמחה שהוא מדריך אותי, אבל במקרה הזה הייתי מקבלת הכשרה מקצועית יותר אם הייתה לי מדריכה).
היא מתבטאת בזה שלמרות שהנשים שאני מכירה עובדות, ובמקרים רבים יותר קשה ולמשך שעות ארוכות יותר מהבעלים שלהן, הן אחראיות על הניקיון, על הכביסה ועל הבישולים, על מי יוציא את הילד מבית הספר ומי ישמור עליו אחרי הצהרון, מביאות את הילדים לריפוי בעיסוק והולכות איתם לרופאים.
וכן, למרות שזאת דוגמה שףמיניסטיות אומרות וזה עלול למתג אותי באזור הקיצוניות הנודניקיות שרוצות לקעקע את יסודות הדת, זה מתבטא בזה שהן יושבות מאחורה בבית הכנסת וכלשונו הזהב של עברי, לא עושות כלום חוץ מלרכל על הגברים. אני הולכת בשבתות לבית הכנסת, לא מרגישה חלק. זה מאבק תמידי שלי עם עצמי.
עכשיו סיוגים: *אני לא שונאת גברים, *אני מודעת לזה שהאנטומיה של האישה שונה משל הגבר, *אני יודעת שדמי המזונות שמוטלים על דברים גבוהים מאוד *לא הצעתי פתרונות. אני לא יודעת אם יש. אני יודעת מצויין מה הסיבה לכל סעיף ואין צורך להסביר לי. *בעז''ה אני אתחתן בעצמי עם מישהו ממין זכר ואולי אפילו יהיו לי ילדים בנים, מי יודע.
אני חוששת שקולות קיצוניים מהצד הפמיניסטי יצרו הגחכה של הציבור הזה ובעקבותיו זלזול במה שיש להן להגיד, למרות שחלק ממנו נכון וחשוב, ובנוסף גרמו לתנועת מטוטלת חזקה לכיוון השני, שמביאה משפטים כמו זה שנתת.