אני הייתי עם אדרנלין עצבני אתמול כשהיה שלוש אצלנו אז.....

(לא שזה מפריע לי, זה טוב לי כי ככה לפחות יש מישהו שמספק לי תשומת לב)

ארבע זה כבר לפנות בוקר

*בת לאבא שקם בארבע כל יום

וכזה אמרתי יוו יש אנשים שזו השגרה שלהם

טוב, עבדתי לילות במשך כמה חודשים אני מכירה את הסיטואציה

זה שווה? מבחינת נחמדות וכייפיות

איפה שאני עבדתי קיבלנו את המינימום האפשרי אז זה לא השתלם כל כך אבל גם ככה לא היו לי חיים אז עשיתי את הכסף הזה ועזבתי כשנמאס לי מהאחראים

אז?🤔


()

או בקטע של לתת לי צומי?

טוב, לפחות אתה נהנה מזה

זה עדיף מ


בעצם אפשר ממש לומר.

בא לי לישון
שבוע

תעשי את זה, נמ.

איך אפשר לשנוא לישון?
אם הייתי יכולה הייתי ישנה כל היום וכל הלילה בערך

אבל שיהיה מעניין וכיף וחי וצבעוני, שיהיה כבר 🙄

אבל אין זאת הבעיה
אלא אם כן אני אמצא חברים נורמלים שיסכימו לטייל איתי באמת

השעות התבלבלו להם

(זורע אימה)



((ח"ו))

אבל אנחנו כבר לא ליד הים

שעתיים-שלוש שעות נסיעה ברכבת לים

אזהר בלשוני ואוסיף חלילה וחס.

זה דורש ממני לנסוע לסיאול איכשהו, ותאונה זה לא מגניב כמו צונאמי, קודם כל כי במילה צונאמי מסתתרת המילה צומי ודבר שני כי אם טובעים חיים לנצח בים, או יותר נכון עד שצפים בתור גופה נפוחה ומגעילה.

תאונת רכבות זה שונה


בעע, לא לא, יש כרישים וזהו.

חוץ מזה שככה לא תצוץ גופה נפוחה ומגעילה בטוח

לקחתי את זה כיתרון

אני תוהה אם נסתדר גם אם נפגש או שזה ישאר רק בגדר התכתבויות

מילא הייתי יודע מראש 🙄

בגלל זה אני תוהה
כי יש אנשים שאני נתקעת בהתכתבויות איתם אבל כשנפגשים סבבה לגמרי וכיף לי לדבר איתם ויש אנשים שההפך.

חוץ מזה שתמיד אפשר לשבת ולשתוק ולהיות מובכים נורא ואז חוזרים הביתה ומתכתבים שוב.

וציפיות תמיד הורסות, כאילו כשמחכים לסוג מסוים וזה ואז מופתעים
וכאילו דווקא הציפיות יוצרות שוני הרבה פעמים
ובכלל, כתב לא משקף דיבור, לפחות לא באופן מוחלט

אבל לפעמים זה שונה טוב דווקא או שונה-דומה כזה