להתקשר לנזכירות של הקופת חוליםאנונימי (פותח)

בפעם המליון.

 

לברר שוב מה קורה עם הוועדת חריגים.

לשמוע שוב שכלום לא זז.

לאיים שנעבור קופת חולים.

 

להילחם.

 

להילחם על הבדיקה האחרונה שנשארה לנו,

אחרי שכל האחרת תקינות.

 

להלחם על האופציה האחרונה שאולי יש.

על הסיכוי הקלוש,

שאולי כן יש בעיה שהרפואה יכולה לגלות,

ואז נוכל לטפל.

 

להלחם על להגיע להריון מתוך כל ההשתדלויות האפשריות

 

להלחם על לא להגיע להריון בעיניים עצומות בלי שום טיפול

ולהצטרך לפחד פחד מוות,

כפשוטו.

ולא להעיז לקוות.

 

להלחם על הכרה 

על הכרה בזה ששתי הפלות זה מספיק

זה מספיק כאב

פיזי ונפשי

 

להלחם על זה שאנחנו רוצים עכשיו לבדוק הכל

אפילו שרק פעמיים

 

להלחם.

 

 

לדבר איתה בטלפון הכי קשוחה שיש.

 

לנתק.

 

 

להתפרק מבכי.

להתפרק.

אוי יקירה ואהובה...בא לי רק לרוץ ולחבק אותך... כמה מלחמות...ציפי כהן
וכמה כאב
וכמה אהבה יש בך לעצמך,
שאת לא מרשה להם לסרב לך...

אני לא יודעת מה הצלחת והאם הצלחת להשיג את הבדיקה האחרונה,
אבל משהו במלחמה שלך, שממוטט אותך וגורם לך להרגיש מתפרקת,
גורם לי להרגיש שאת לביאה וחזקה יותר ממה שאפילו נדמה לך.
ומשהו בתוכי רוצה לומר לך-
יקירה,
יש הרבה תקווה.
מנסיון.
גם לי היתה סכנת חיים,
ועברתי בדיקות,
והיו תקינות,
ולכאורה לא היתה סיבה
(כי לא להכל קיימת סיבה...)
ורופאים אמרו די,
והלכנו לעוד,
וגם אמרו די,
וכמעט שהתייאשנו מלהביא לעולם עוד אחד, כי כמה אפשר...
לא רוצים לסכן שום דבר...
וכמה פחד וכמה כאב יש בתהליך הקשה הזה,
וכמה חוסר רצון לוותר...

ולבסוף כן הלכנו על זה
עם רופא שעקב והסכים ובדק,
והרבה תרופות ובדיקות וחרדות,
הרבה פחדים והרבה תקוות
ולבסוף תינוקת קטנטנה, אהובה ויקרה,
ואני בריאה ושלמה...

אין בי מלים לתהליך כה קשה,
אבל מהידיעה הפנימית שלי את אותו התהליך (דומה ושונה לאין שיעור)-
אני יודעת ורואה שאת לביאה אמיתית.
ומחבקת אותך בתקווה גדולה
באהבה
ובאמונה.

הלוואי. הלוואי. הלוואי.

ואם צריך קופה אחרת או רופא אחר- הקשיבי ללב ולכי.
מעבר קופה זה תהליך פשוט.
ואת חשובה ויקרה. מאוד.

חיבוקים חמים ואוהבים,
לכי לנוח ותראי שיחזרו לך כוחות חדשים.

איתך!!
ציפי יקרהאנונימי (פותח)

כמה כח את נותנת בתגובות שלך.

כמה הבנה והכלה.

 

 

עוד חייבת לך תגובה בשרשור אחר,

בתקופה שלא היה לי טיפת כח למעבר למינימום,

שקראתי ושמחתי שהגיבו, ולא היה לי כח להתייחס.

אבל שוב, תודה על כאן.

 

 

 

ולגבי הבדיקה (קריוטיפ, אגב. הבדיקה היחידה שלא עשינו. ולצערי כל השאר תקינות)

כנראה שצעקות עוזרות

וגם איומים.

כי הם כבר בשלב של להתנצל על העיכוב,

והמנהלת של הסניף פתאם דואגת שהתהליך יזורז.

יש אישור עקרוני של הרופאה המחוזית, ועכשיו זה סוף סוף חוזר לוועדת חריגים עצמה שצריכה להחליט על בסיס ההחלטה של הרופאה המחוזית.

 

תודה לך! שמחה שחיזקתי, במה שיכולתי...ציפי כהן
וכמובן אינך צריכה להרגיש חייבת להגיב על משהו.
הניחי פה את הלב, כשאין כח לענות זה בסדר רק להניח וללכת.
אנחנו מחזיקות.

איזה יופי שבסופו של דבר עושים לך את הבדיקה... לביאה, כבר אמרתי

בהצלחה יקירה!!
אישרו לך בדיקות קרישיות יתר מולדת?אין ייאוש בעולם
מממ לאידתאנונימי (פותח)

מה השם של הבדיקה?

 

אישרו לי משהו גנטי, אם זאת הכוונה

 

בבדיקות דם הוציאו לי 12 מבחנות

תבדקי שעשו לך בדיקות קרישיות. זה מאד חשובאין ייאוש בעולם
בבדיקות את תראי את המילה פקטור.
זה לא גנטי
זה בדיקה של מערכת קרישת הדם
פקטורים כן בדקו עד כמה שזכור ליאנונימי (פותח)


איזה פקטור?אנונימי (פותח)

אני ממש לא מצליחה להבין איך מבדלים

 

יש לי באתר רשימה של תוצאות, שכולן תחת הכותרת של קרישה.

מה בדקו שם אם לא קרישת דם?

קשה לי להאמין שזה באתר של הקופת חוליםאין ייאוש בעולם
זה בדיקות ששולחים אותך לבית חולים לבצע אותן
להגיע לבדיקת דם והאחות כבר מכירה אותך מרוב בדיקות...אין ייאוש בעולם
כן, את כבר vip שם... חיבוק!!ציפי כהן
אייייי מי כמוני יודעת כמה שזה מתסכלמחושלת
הייתי מאוד שמחה לעזור לך במספר פרטים שעזרו לי
אם תרצי תפני אליי במסר
אוקייאנונימי (פותח)

רוצים לדעת למה כלום לא זז עד שהתקשרנו להנהלה?

 

כי הטפסים פשוט לא הגיעו לוועדת חריגים.

כי כל פעם שדיברתי עם אחת מהמזכירות והיא בדקה מה קורה עם זה, היא לא שמה לב שהם בכלל לא שלחו את זה.

כי כל אחת שאמרה לי שזה מוזר שכ"כ הרבה זמן שום דבר לא מתקדם ומחר היא תבדוק- כנראה לא בדקה.

אחרת היא הייתה שמה לב.

 

אף אף אחד לא באמת בדק

ולא התייחס

 

ורק אחרי חודש, כשפנינו להנהלה,

הם טרחו לבדוק.

והתברר שצריך פשוט ללחוץ על כפתור.

כפתור שלנו אין גישה אליו.

רק להן.

כפתור 'שלח'.

 

ואז הן קיבלו על הראש

והייתה שיחה לכל הצוות

ועכשיו כל המזכירות כבר מכירות את השם שלנו.

כולן כבר יודעות שאני צריכה לתת את המספר זהות של בעלי ולא שלי.

 

 

כולן מתנצלות נורא כל פעם.

ואני לא עונה.

לא מסוגלת לומר להן מה מרגישה

לא יכולה לספר להן שאחרי כל שיחה שדיברנו בה

והן הבטיחו לבדוק

התפרקתי מחדש לחתיכות.

לא יכלה לספר שגם עכשיו אני בוכה.

 

הוועדה תהיה ב17/12

15 ימים בדיוק אחרי שהתלוננו.

שבועיים זה יקח, הם הבטיחו לי כשהגשנו את הטפסים.

איכשהו,

זה נהיה יותר מחודש וחצי.

 

 

ואין לי מילים.

אין לי.

רק דמעות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ואולי זה טוב יותר.

שנחכה קצת.

עוד זמן עד שנכנס לפחדים של הריון חדש.

 

 

יואווו איזה טירוף מערכות!!! כפשוטו...ציפי כהן
מה זו ההתמודדות ההזויה הזו שנפלה עלייך??
נשמע לי לא נומטיבי, ודאי לא בהקשר של בדיקות רגישות, שבדרך כלל מתיחסים בהקשר שלהן באופן רגיש, דיסקרטי, מקצועי...
אני מאוד מצטערת לשמוע שכך טיפלו בך.
לא ראוי.
את ראויה ליחס מקצועי, מכבד, דיסקרטי, אמין ומחוייב כלפייך.
ממש כך. לא פחות.
אני כל כך שמחה שיש בך הכח לפנות להנהלה ולדפוק על השולחן, שמחה שאת לא מקבלת את היחס הזה כמובן מאליו או כמשהו שפשוט קורה,
ולא אתפלא אם ביום מן הימים פשוט תחליטי שאת פותחת מחדש מערכת יחסים עם מקום אחר... ולו רק בגלל חוסר הנעימות מהמזכירות שמכירות כבר את התיק בעל פה, או מתנצלות בפעם האלף.
אוף.
(אגב, בעיניי אפשר גם לומר להן שהתפרקת בבכי אחרי כל שיחה. אם מתאים לך ואת רואה את זה כדבר שיכול לתרום במשהו...)

אני רוצה לומר לך שאת ראויה ליחס הוגן,
שאת יודעת לעמוד על שלך וזה מופלא בעיניי,
שהכעס והעלבון מוצדקים בעיניי,
ושכולי תקווה שמעתה היחס שתקבלי יהיה שונה בתכלית.
שתרגישי עטופה ומחובקת. מגיע לך.

חיבוקים על המסע המטלטל!!!!
מקוה שאת מחובקת מכיוונים אחרים, שאינם קופת החולים...
בכל אופן אנחנו פה מחבקות. וירטואלית, אבל מכל הלב.
לצערי זה ממש לא חדשמחושלת
בקופות ובבי"ח יש המון אנשים לא אנושיים וחסרי רגישות
לא אכפת להם מכלום. מבחינתם כל הסיפור של אובדן הריון זה רק כמה אותיות על דף, כאילו אין אנשים שסוחבים איתם את הכאב ומתפרקים כל פעם מחדש כשמורחים אותם שוב

מה לעשות, אנשים איבדו את הרגישות

לי למשל כשהרופאה עשתה גרידה בהפלה השלישית ברצף כולי הייתי שבורה וצרחתי בצער על העובר שאיננו "חמוד שלי..."
אז הרופאה לעגה לי בלעז "אוי החמוד שלה" בטון מזלזל ופוגע וזה עוד תוך כדי הגרידה

מזעזע מה שהולך פה
את יודעת מה? שלא נצטרך אותם אף פעם
אני פשוט בהלם. מחושלת יקרה, זה לא צריך להיות כך!ציפי כהןאחרונה
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך י"ג בכסלו תש"פ 07:03
ואני גם יודעת שזה לא כך בכל מקום.

בכל מקום יהיו אנשים לא רגישים, וזה מבאס וקשה. אבל זה לא כך בכל מקום!! ולא כולם נוהגים ככה!!

אני מכירה רופאות בעלות לב רחב, רחום ואוהב שיעשו המון עבור המטופלות שלהן, ברגישות גדולה.
(למשל הרופאה שטיפלה בי בלידה השקטה נשארה כל הלילה בבית החולים למרות שזו לא היתה המשמרת שלה, רק כדי להיות איתי בלידה. זה היה מרגש מאוד!)
יש אחיות רגישות ומקסימות, יש שגם פחות.

אני פוגשת צוותים רפואיים לפעמים,ואני קולטת שפעמים רבות הם כואבים מבפנים אבל קשה להם להתמודד עם כל כךהרבה כאב, אז הם חוסמים את עצמם מלהרגיש אותו...
לעג או ציניות זו תגובה שיכולה להגיע מתוך הגנה פנימית על עצמה, שלא תרגיש חזק מדי.

הזדעזעתי עד עומק נשמתי מהתגובה הזו של הרופאה,נשמע מעליב,משפיל ונוראי בכל קנה מידה!!! זו התגובה הכי לא ראויה שאפשר להגיב בה, והייתי מתלוננת עליה להנהלה שם,אם היה בי הכח לעשות זאת, כדי שהיא לא תישנה.

אני באמת מכירה לא מעט אחיות ורופאים והם נוהגים רובם ברגישות גדולה. עם זאת, תמיד יש כאלה שיאמרו אמירות מכאיבות או קשות. אוף. זה חלק מהסיבות שהעליתי הופעה. כדי להעלות מודעות לצרכים של מי שעובר.ת לידה שקטה. (וגם הופעתי בפני צוותים רפואיים עם הסיפור שלי כדי לקדם הבנה).

גם את, כמו הפותחת, ראויה ליחס מכבד.
אמירה מזעזעת מצד הרופאה.
חיבוק, אהובה!!!! הוא היה החמוד שלך.ועוד איך.
וואו.... קשה.

❤❤❤

כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה
לצערי מצטרפת למועדון בכאב רבאנונימי (פותח)

מישהי עשתה גרידה בשבוע 22?

הבנתי שיש באסף הרופא, תוהה אם בעוד מקום

רק גרידה?אנונימי (3)

השאלה אם זה נכון

אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)

לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)

בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות


חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️


מישהי המליצה ליאנונימי (פותח)

אני לא יודעת

לא יודעת

כואב לי

קשה לי

קשה לי גם המחשבה של לחוות לידה (ראשונה) כזו

חיבוק גדולאנונימי (3)

אני כל כך מבינה את הקושי ❤️

זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?

(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)

תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?

לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי


ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי

אולי תתייעצי עם מכון פועה?

זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק


שוב חיבוק גדול!

מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה

תודה רבהאנונימי (פותח)

באסף הרופא ובשיבא אין תורים לגרידה עד ר"ה/יוכ

סורוקה לא אומרים מראש אם גרידה או לידה שקטה.

אני לא יודעת אם רוצה לראות. מפחדת שיהיה לי כואב מידי לזכור ככה

אז לאאנונימי (3)

לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה

זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?

תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת

בגלל שהצגת את הצד הזה מציגה את הצד השנימתיכון ועד מעון

אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.

אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי 

ברור שלא חייביםאנונימי (3)
פשוט הצוות הרפואי לא מציעים מעצמם ואז מתחרטים אחר כך, רציתי שתדע שיש אופציה כזאת
שאני עברתי בבלינסוןמתיכון ועד מעון
היה להם ממש שאלון ארוך לבדוק מה אני רוצה 
יפה!אנונימי (3)
אני עברתי בשערי צדק, הם לא הציעו את האופציה בכלל, ביקשתי מעצמי (ככה הרגשתי לנכון), לכן כתבתי
לגבי גרידהמתיכון ועד מעון
ממה שהבנתי בהרבה מקרים בשלבים האלה של ההריון יש גרידה בסוף התהליך לנקות את הרחם כי השלייה מתפוררת לפעמים בגלל הפרוצדורה, אצלי ב''ה זה נחסך אבל לרוב צריך גם גרידה
כתבתי את זה (שיתכן ותהיה חייבת)אנונימי (3)
ועדין יש הבדל שמים וארץ לגוף בין גרידה של עובר בשבוע 22 לבין גרידה של שיליה, וחשוב לדעת את זה


עוד טיפ אם הפותחת מסוגלת לשמוע בכלל- לא ללחוץ! גם אם האחיות לוחצות, זה גומר את הגוף ועדין לא התאוששתי מזה 

אני עברתי בשבוע 19 בסורוקהאנונימי (4)

קודם כל הרבה כוחות ושה' ימלא חסרונכם במהרה!

בזמנו גם שמעתי שאסף הרופא עושים בשבועות האלה.. זה נראה לי כבר הקצה של האפשרות לכן לא רוצים להגיד לך מראש כנראה...

תקחי לך את  זמן והרבה כוחות הנפש והגוף!

ממה שאני בררתי זה המקום היחידמתיכון ועד מעון
בשלב הזה של ההריון, ובגלל שהם היחידים אז ממש פחדתי לקחת את הסיכון
אז באסף הרופא אין מנתחים בזמן הקרובאנונימי (פותח)

בשיבא בכלל עוד יותר מאוחר

בסורוקה לא אומרים מראש, רק אחרי אשפוז


אז נשארתי עם אופציה של לידה שקטה

לא יודעת אם עדיין רלוונטיאפונה

או שאת כבר אחרי.

בעיני לידה עדיפה עשרת מונים

נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.

גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.

בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש

אני אחריאנונימי (פותח)

עברתי לידה

זכיתי ובשלב הקריטי היו אחיות טובות

וה' חמל עליי והיא יצאה עם השיליה בשלמותה, ככה שנחסכה ממני גרידה


ואכן היה משהו בלהחזיק ולראות

נתנו לי להחליט באותו זמן, ובקצב שלי

ב"ה! לפחות זהאנונימי (3)

זה בהחלט מקל על הגוף שאין גרידה

ממש ממליצה לך לקרוא את הספר כחלום יעוף

חיבוק גדול, עכשיו מחכה לך תקופה לא קלה, בבקשה תעטפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך להתמודד, לפחות עד אחרי התל"מ שהיה אמור להיות

חיבוק גדול ממש ❤️

תודהאנונימי (פותח)

וואי התל"מ

זה יהיה זמן קשוח

ה'!

מקווה שעד אז ניהיה במקום אחר

מצטרפת להמלצה על הספראפונהאחרונה

ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.

רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.

ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.

אולי יעניין אותך