וואו. חתיכת סרט. וואו וואו.
זו בטח לא היתה הפעם האחרונה
או הלפני אחרונה שאראה.
שנזכה להאריך ימים בע"ה.
וואו. חתיכת סרט. וואו וואו.
זו בטח לא היתה הפעם האחרונה
או הלפני אחרונה שאראה.
שנזכה להאריך ימים בע"ה.
טאטע הושיעניהתחושה שלי אחרי הסרט היתה של זעזוע עמוק ובלבול
מעורר לכל כך הרבה מחשבות על אנשים שונים
והדברים שהם עוברים בחיים
ומה שהנסיבות שמזדמנות להם
ומה שאנשים עושים להם
אילו תהליכים נפשיים זה מעביר אותם
בוז
טאטע הושיעניתודה רבה על הדברים המחכימים ומעוררי המחשבה!
עוד אחשוב עליהם הרבה.
אפשר לעקוב אחרי התפתחות הנבלים בסרטי הקומיקס
אפילו מספיק לעקוב אחרי הדמויות השונות של הג'וקר
מהסרטים הראשונים ראשונים עד לסרט הזה
וללמוד המון על התפתחות הקולנוע
וכמו שאמרת על התפתחות הצופה בקולנוע
טאטע הושיעניועכשיו בגללך למדתי שהמילה סטודיו זה מאיטלקית
שהגיע מסטודיום הלטינית
השאלה היא מה ההתפתחות הזו מלמדת
על התבגרות של מעריצי הקומיקס וקהל צופי הסרטים?
על שינויי הדורות בקרב הצעירים שנחשפים לראשונה?
האנשים שעשו קריירה מביקורת
והיום הרשתות החברתיות נותנות להם יותר מקום
פעם הם היו רק בעיתונים
או רק בספרים שלהם שהדפיסו
מסכים ממש עם מה שכתבת בסוף...
דילמה אמיתית

ילדה מפונקת אחתבוז
טאטע הושיעני
חלקן הציקו לי תוך כדי צפיה
ואת חלקן עוררת אצלי עכשיו (מתחשק לבחון אותן שוב בסרט עצמו)
לדעתי זה ניסיון לרמוז או להתכתב עם ההקשר האמריקני הספציפי
בכל הנוגע לנגישות לנשק בכללי
ובפרט שאלת היציבות הנפשית של אלו שעשו דברים עם נשק
(למשל בדיון האמריקאי רבים מתומכי חופש החזקת נשק או טראמפ למשל
היא שהבעיה פה בתחום הנפשי,
טענה פוליטית לחלוטין שאני מניח שלא מתעניינת בידע המקצועי בתחום)
זה מעניין מצד אחר, כי זה טיעון שרגילים לשמוע אותו מפוליטיקאים
רפובליקנים פופוליסטיים שרוצים להגן על הזכות להחזיק נשק
אבל פה רוצים להראות שברגע שנעשו צמצומים בשירותי הרווחה הציבוריים
אז המתמודד הפך להיות סכנה לציבור.
וכמובן שהרע המובהק היחיד בסרט הוא התעשיין הקפיטליסט שמתנכר
לעובדת לשעבר ולמי שעשוי היה להיות בנו וכמובן לכל ה"ליצנים"
והוא סמל הניוון המוסרי המובהק ביותר של גותהאם.
הרי גותהאם לפי מה ששמעתי מרפררת לניו יורק,
בעיקר לתקופות בהן העוני והעזובה והזוהמה הציפו שם את הרחובות
באמת תהיתי מאוד לגבי תקופת הסרט
לפי הלבוש (בעיקר סגנון התסרוקות) והעובדה שהיו מסכים צבעוניים
אני מנחש שזה בין ה-70 ל-80
למרות שבאמת קשה שם להכריע
וארה"ב באמת ידעה דמויות שהלכו הרבה יותר רחוק מהדמות הזו
כדי שיוכל להזדהות יותר עם הדמות
ריאליזם סוריאליסטי

כי הוא בלי ספק חותר לפתח את הדמות - לפחות מבחינה חיצונית -
לכיוון הג'וקר שהית לדג'ר בנה.
למשל התסרוקת, האיפור, סגנון ההליכה והיציבה
(גם ההמונים במסכות הליצן הם גרסא מוקדמת של הבריונים מהאביר האפל)
וזה לא שאין אצלו גאונות. בהחלט יש.
וכל הלילה חשבתי עליו.
אחד הסרטים הטובים
באמת מטלטל ומטריד.
בכל מקרה מעורר הרבה מחשבות...
מעבר למה שאמרתם כולכם (הזדהתי עם חלק מרגשותיכם)
מה שמאד טפס אותי-
הקטע של עידוד הרציחות ואיך המון העם וקהל יכול
לאבד את עצמו ולהשתולל ולהזדהות עם רוצח?!
ואיזה עצוב זה כל העניין שחולה נפש עושה את זה מתוך שפיטת מציאות מעוותת
אבל אנשים נורמליים שלוקחים את מעשיו כדי לקפוץ על הגל ולהשתולל
מה זה אומר עלינו?
איזה מסר הם רצו להעביר?
על רשעות גדולה של ה'נורמלים'?
וציטוט שראיתי כבר שציטטו
ואני לא אשכח להרבה זמן
ארתור פלק: "מה אתה מקבל..."
"... כשאתה מפגיש..."
"... מתבודד חולה נפש עם חברה שמפקירה אותו ומתייחסת אליו כמו לאשפה?"
"אני אגיד לך מה אתה מקבל! אתה מקבל מה שמגיע לך, לעזאזל!")
אבל אולי זה עניין של צפייה, אני חשבתי שזה יהיה סרט אקשן וכל הסרט חיכיתי לזה.
ראש השנה
בעעע
לא אוהבת. ועוד חג של יומיים
חלום שלי לטוס לחו'ל לכל החגיםםם
אני דוקא די אוהב אותו
עם תפילות מרוממות
ולתהות על קנקנו, אז מה זה הפורום הזה?
יחסית מסביר. קצת. אולי.
ספסל אחורי של אוטובוס משהו..

אני עוברת על המסרים פה והשיחות אישיות.. כמה דרמות!! ואני לא זוכרת כלום! מביך למדי.
ולמה כשאני נכנסת לשיחה עם פצלש כתוב לי שהיא מחוברת?!
מה איתך?
המפגש טד יצא לפועל?
עוד אפשר להירשם? 😇
ריבוזוםהאחרון שניסינו להרים לא, למיטב זכרוני...
אבל היו שניים שכן, והם גם היו ממש טובים! בכלל הפורום הזה היה איכותי, אחותי |נוסטלגי|
כתבנו פה כל דבר איכותי שהיה בשנה האחרונה, אפשר לראות בקלות כמה זה
מלא אנשים שבאים להתארח ועושים מלא רעש ברחוב ומשאירים בלאגן ולכלוך...
לא כזה מגניב לבוא לפה
סדרות של כאן ארכיון- קרובים קרובים, סטרייט ולעניין.
בפייסבוק- עמוד בשם "הקופסה- רק דברים טובים", יש בו בדרך כלל קטעים מצחיקים מסרטים ישראלים ישנים..
ארץ השוקולדאחרונהשמגיע לפורום נטוש ותוהה על טיבו
הוד444או- מישהו שמכיר אותה במציאות יודע מה שלומה?
תמסרו לי שנזכרתי והתגעגעתי