אזאנונימי (פותח)
סיימנו תוך 11 חודשים את כל הבדיקות הגנטיות האפשריות.
והתוצאה. צחוקים של החיים. משהו גנטי תורשתי חדש דנדש. שיכול שיקרה שוב באחוזים של 25%-50%. ומה יקרה? ממה שהיה לנו, פגיעה בלב, בכליות, במח וככל מה שעולה ברוחכם. כי פשוט אי אפשר לדעת. ( גם אם בסקירות הכל יראה מושלם, על התפתחות קונגטיבית ושכלית לא יהיה אפשר לדעת עד גיל שנה? שנתיים?)

אז.
מתלבטת, אבל ב"ה בהריון חדש
נראה מה יהיה בתחילתו, אמצעו, סופו, לאחריו.

ושלום שלום להריונות רגילים עם חששות רגילים. ולמספר הילדים שהייתי רוצה.
אוף לא פייראין ייאוש בעולם
חיבוק ממש מעצבןאנונימי (3)

דיברו אתכם על אופציה של PGD  מסלול של IVF 

שבודקים לך את הביציות לפני ההריון ורק מה שלא חולה מחזירים לרחם 

אין למה.אנונימי (פותח)
כי זה לא מוכר.
לא יודעים מה השינוי בגן שגורם את הבעיה. ( יש כמה חשודים ואין לדעת מי מהם הפתוגני. או אם בכלל גילו את מה שגרם לזה)

ככה,
שניסוי וטעייה. בילדים שלנו.
( לא יודעת מה נכון. להפסיק ילודה בגלל חשש להביא ילד פגוע לעולם. או לנסות. כי בכל זאת, אחרי לידה שקטה הדבר שאתה הכי רוצה זה ילד חי לחבק לנשק ולגדל (( וגם בלי קשר ללידה השקטה, הרי גם אותה רצינו, פשוט כי רצינו) )

לה' הפתרונות.
בגיל 100 אדע יותר אולי.

היי יקרה, איזה מקרה מורכב וקשה!! בולטת חוסר השליטה ביתר שאתציפי כהן
בלידה שקטה ובתקופת הבדיקות שאחריה, וגם בהריון שאחריה, יש הרבה מתח ותחושת חוסר אונים וחוסר שליטה.
לפעמים זה קשה מנשוא.
פה, נוסף לך נדבך נוסף לכל מה שהוא גם כך חסר שליטה:
לא יודעים מה יהיה בהריונות הבאים, והאם תהיה בעיה, האם תהיה מחלה או לא, ומה בכלל הגן שמייצר את הבעיה...
חוסר השליטה פה הוא עצום, ונראה שאין ממש פתרון למצב המסובך הזה...

אני מתארת לעצמי כמה כאב את חווה, אתם חווים,
כמה חוסר ידיעה וחוסר אונים אל מול המידע הזה-
שבעצם אומר: אין לנו מספיק מידע. לא יודעים מה יהיה...
וכמה כאב זה מייצר אל מול מצב של רצון עצום בילד, רצון עצום בילדים, צורך עצום במילוי של החסר הזה,
והפחד מלהביא לעולם ילד פגוע, אפילו מבלי לדעת אם הוא פגוע...
וחוסר אונים אל מול גידול של ילד שלא ידוע אם הוא פגוע, ורק להמתין כדי לדעת... כדי לגלות אם הוא בסדר...

נשמע כמו הצפה של נושאים מורכבים-
כל אחד בנפרד והכל יחד.

זה מזכיר לי את התקופה שבה נאלצנו להחליט על הפסקת הריון, וההרגשה שאין לי מה לעשות. הכל חסר שליטה, ואני תלויה בדברים חיצוניים לי, שאינם בשליטתי בכלל.
גם בתקופה שאחר כך, ובהריון שהגיע כמה שנים אחרי, אותה תחושה ליוותה אותי:
אני קטנה. אין לי שליטה על הכל. אולי על הרוב לא.
מה שאני יכולה לעשות- אעשה הכי טוב.
מה שלא... זה כבר נתון לידיים אחרות... לא בשליטתי.

אני רוצה לומר לך שבעיניי את/אתם זקוקים לליווי בתוך ים ההחלטות וההתמודדויות הקשות שאתם חווים.
גם לעיבוד כלשהו של הלידה, של האובדן,
גם עיבוד של הכאב על האפשרות להרות באופן טבעי בפשטות ולהביא ילד לעולם ככה פשוט, בלי מליון בדיקות וסיבוכים...
גםעל המשמעות של זה לגבי הילודה הבאה, כמותהילדים שאתם רוצים, החלום,ואולי גם שברו? אין לדעת.
וגם על חוסר האונים שבתוך הסיטואציות כולן.
בעיניי זה חשוב לאפשר מקום לכל אלה, ובתוכם גם לרגשות אחרים כגון כעס, אשמה, בושה, פחד, אבל, יאוש, תקוה ועוד.

עוד אני רוצה לומר לך, שבעיניי את עושה את מה שאת מסוגלת לעשות בתוך הסיטואציה הקשה כל כך.
עשיתם בדיקות והמתנתם להם, במשך 11 חודשים!! וואו.לא מובן מאליו בכלל!! וכמה סבלנות וכח זה דורש.
כמה אהבה לעצמכם ולתינוקת, ולתינוקות שיבואו...
זה המון ולא מובן מאליו!!
מעבר לזה, מה שאת יכולה את עושה.
ומה שלא בשליטתך... כנראה שייעשה על ידי גורמים אחרים... וכל שנותר הוא לקוות ולהתפלל לטוב ביותר.

מחבקת אותך ואתכם, ומקווה איתך לטוב ביותר!!!
❤❤❤
תודה!אנונימי (פותח)
אני בחשיבה שלי,
אומרת לה'.
אנחנו, את כל מה שיכלנו, עשינו.
כל הבדיקות, כל הרופאים, כל הבדיקות לילדים שיש לנו ב"ה , כל הנסיעות, כל הטרטור, כל הסבל בלדבר פעם בחודשיים עם יועצת גנטית שמחזירה הכל לנקודת ההתחלה .

אנחנו עשינו הכל.

עכשיו זה בידיים שלו.

מה שיהיה, איתו נתמודד. לטוב ולרע.
אנחנו את שלנו עשינו.

מקווה לעדכן בעוד כמה חודשים בבשורות טובות.
זו חשיבה יפה. משחררת שליטה ומאפשרת למציאות לתת לך את מתנותיהציפי כהן
מקווה איתך ביחד להרבה בשורות טובות!!

דרך צלחה.
נראה לי למדתי לשחרראנונימי (פותח)
את כל מה שלא בשליטתי
בתקופת הרווקות.

אנחנו 5 אחים צפופים. ואני תאומה.
וכולם התחתנו לפני.
הייתי איזה שנתיים שנתיים וחצי לבד בביית. ( וכן, רוב החברות גם)

שם למדתי לשחרר
ואולי זה היה סטאג' לעכשיו
וואו איזה מסע, את גיבורהאין ייאוש בעולם
המסעות של חיינו עוזרים לנו לקבל כוחות ואפשרויות בחירהציפי כהןאחרונה
למסעות הבאים.

וגם למה שעכשיו...

אני מזדהה עם ההרגשה שמסעות קודמים בחיי חיזקו בי את היכולת לעבור מסעות קשים בהמשך הדרך. למדתי שאני מסוגלת. גדלתי.
לכן בהריון שלאחר האבדן, כמה שהיה קשה ומעורר חרדה- היה בי גם חוסן פנימי. ידעתי שאני יכולה המון.

יחד עם זה...
כשלא מצליחים לעשות עבודה פנימית משמעותית במסעות חיינו- לפעמים המסע הבא עלול להיות קש ששובר את הגב...
לא תמיד חוסן צומח בהכרח. זה רק אם התחזקנו אחרי המסע הקודם.

חיבוק לך על המסעות, על השחרור של השליטה ועל היכולות שצמחו בך!! מרגש.
חיבוק!קטנה67
את נשמעת לי גיבורה ומדהימה ואני בטוחה שמה שלא יהיה את תהיי אמא מדהימה לילדים שלך!
גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך