מה הכי חיזק אותך?פרח לב זהב
היי.
חשבתי לעצמי שיהיה מעניין לשמוע ולשתף -
מה או מי נתן לכל אחת את התקווה?
את הכח להמשיך?
את השינוי העמוק ש"הנה עכשיו אני מסוגלת לנסות שוב"


לי הכי עזר - השיתוף עם חברה קרובה שאמנם אז הייתה רווקה ולא היה לה מושג וחצי מושג מה חוייתי, אבל לפחות הייתה שם המון בשבילי כשזה הציף אותי, סתם באמצע היום.
איזו חברה טובה! ואיזו הרגשה טובה שיש עם מי לדבר כשזה מציף❤ציפי כהן
לי היה פורום תמיכה לאחר אובדן, באתר כיפה,שבו יכולתי להביא את הקשיים האישיים שלי לתוך חבורה תומכת וקשובה.
היתה גם חברה קרובה ששיתפתי כשהיה לי קשה מדי,
היתה לי מוזיקה שתמיד ליוותה אותי כשהיה לי קשה מדי (הפסנתר ישב בסלון... תמיד פתוח ומוכן לקבל הכל..., הגיטרה חיכתה לי בחדר...),
היתה לי כתיבה, כתבתי לעצמי המון בתקופה ההיא. זה עזר לי לפרק ולפרוק הרבה.
והיה טיפול פסיכולוגי שהלכתי אליו מדי שבוע, שעזר לי להרגיש שפויה, הגיונית, אנושית... זה היה מקום להניח בו את עצמי כמו שאני, ולקבל חמלה, רכות, הבנה וחום, כמו גם עבודה על נושאים מורכבים והכלה שלהם ממקום בריא יותר.

תודה לך על הנושא המשמעותי! גרמת לי לחשוב.
מעניין מה יהיה לעוד א.נשים לספר. מה חיזק אתכן.ם?

❤❤❤
אניאנונימי (2)
לשרוד את התקופה של הלידה השקטה:
מוזיקה בפול ווליום.
כתבתי גם את הסיפור לידה בפורום אחר. ומדי פעם חזרתי לקרוא.
המון שוקולד
וכמובן שהמשפחה המצומצמת שלי.
גם קצת הודעות שחור לאחותי בוואטסאפ.

אבל בעיקר להמשיך? הרצון לילד . רצון אדיר וחזק (מתבאסת שאני לא מאלה שמסתפקים או רוצים 2 ילדים וכלב. היה לי יותר לקבל את מצבי אם זה היה מה שבנפשי.)
מה גם. שכל דבר כמעט אפשר לשפר. בטח אם עברת אותו פעם אחת. ככה. שח"ו במידת הצורך, אדע לאיזה מומחה ללכת כדי לקצר תהליכים, אדע באיזה בי"ח עדיף, אני יודעת מה הפרוצדורה ןכמה טפסי 17 וטרטורים היא דורשת. אני יודעת ששוקו מ2 מקופלות ועוגת שוקולד חמה זה אחלה 5 דק של רק מתוק בפה. אצלי, ידע זה כח. ( וזה לא יהיה שוק חיי. כבר עברתי את זה.)
איזה מזל שהיה לך את אחותךאין ייאוש בעולם
כי לא כולם יודעים להכיל הומור שחור.
מתחברת למה שכתבת בעניין מספר הילדים, יש לי חברה בטיפולים שרוצה 3-4 ילדים (לא בגלל הטיפולים, מראש זה הרצון שלה)
ו.. וואלה כיף לה כי זה ריאלי
הלוואי שהייתי מסתפקת בזה בחלום שלי..
אבל אלוקים גדול.. עוד נראה ישועות

לגביי הידע, מסכימה שזה כח אבל זה גם כאב ראש.
באופן אישי הייתי דווקא מעדיפה לא לדעת
לא הייתי בוחרת בזה לעולםאנונימי (2)
החיים הובילו אותי לזה.
אז לפחות אני יודעת.
היה לי חלום שיהיו לי לפחות חמישה ילדים.ציפי כהן
כשהבנתי שזה פחות ריאלי... עבדתי מבפנים על השלמה עם זה שיהיו פחות.
היה שלב שחשבתי שיהיו שניים, ושמחתי בזה.
בסוף קיבלתי מתנה עצומה ונולדה לי עוד בת... זו מתנה אדירה!!!
אני במקום שאני מקבלת את המתנות באהבה ובשמחה, בידיעה כמה הכל ממש לא מובן מאליו. כלום.
אבל מבינה מאוד את מי שרוצה עוד ומתאבלת מאוד על החסר. זה קשה להשלים עם זה.
חלום ושברו, זה קשה.
אני כותבת ממקום קצת אחראנונימי (3)
באתי ממש' מרובת ילדים והיה לי תמיד ברור שיהיה לי גם הרבה ילדים.
ההתחלה היתה בסדר יחסית. רק שכל פעם לקח לי כמה חודשים יותר להכנס להריון מהרגע שהפסקתי מניעה. כך שלהריון החמישי כבר חיכיתי כמעט שנתיים, ואז העובר הפסיק להתפתח בחודש שלישי. ועברתי גרידה. היה לי מאוד קשה. במיוחד שזה נודע לי בערב ליל הסדר שבו היו לי הרבה אורחים. ואירחתי את כולם בשמחה וסיפרתי רק לאימי. זה היה קשה אבל ההימצאות עם המשפחה המורחבת והמצומצמת חיזק אותי מאוד.
לקח לי עוד כמעט שנתיים להכנס להריון נוסף. (לאחר שלא נמצאו בעיות בבדיקות הלכתי לדיקור במשך חצי שנה ורק אז זה הגיע)
ב"ה ההריון הצליח ויש לנו ילד חמישי מהמם.
לפני חצי שנה לאחר שנה וחצי של ניסיונות נכנסתי להריון והוא נגמר בהפלה ארוכה ונוראית. (איבדתי כלכך הרבה דם שנאלצתי לקבל מנות דם וכמויות של ברזל)
אח'כ ניסינו עוד חצי שנה וכלום. ועכשיו החלטנו שדי, מספיק לנסות. עשינו את שלנו. אנחנו מבוגרים מידי ועייפים מידי לזה. נשמח בחמשת ילדינו, נשקיע בהם את כל שנוכל וזהו.
מאוד מחזק אותנו שיש לנו אחד את השני ואת ילדינו (ש3 כבר מתבגרים ואוטוטו אחד כבר עוזב את הקן,😟)
אישית מחזק אותי שככה החליט הקב'ה והוא יודע הכי טוב מה טוב בשבילי. אני גם יודעת שצמחו מזה גם דברים טובים כמו המודעות שיש לי היום לאנשים שעוברים טיפולים/ הפלות. עד שאתה עובר את זה אתה לא מבין באמת את הציפייה והאכזבות והסבל.
אני יותר מברכת על הילדים שכן זכיתי בהם ואוהבת אותם יותר, וחלקם ממש מאתגרים אותי.
ומהיכרות עם עצמי אני יודעת שאני לא מגיבה טוב ללחץ של החיים של הרבה קטנים בבית וצריך לתת צומי לכולם. וגם הי לי הריונות לא קלים שבחלקם בקושי תיפקדתי אז יותר טוב לאלה שבבית שאמא תתפקד.
אז אני באה ממקום של יש. נכון שחלמתי על הרבה יותר (ואפילו בנינו בית ממש גדול כי חשבנו שנצטרך) אבל מה שיש לי המון.
יש לי גיס (חילוני עם הרבה ילדים בלע"ה) מאוד ציניקן ולפעמים גם חסר טאקט. אז פעם הוא זרק לנו: " אתם מתנחלים לייט, יש לכם מעט מידי ילדים", אז לא נעלבנו, רק אמרנו שאנחנו עובדים על האיכות לא על כמות. 😁
אחרי הבוראנונימי (4)
שנפער בגלל הפסקת הריון רציתי מיד עוד הריון
לקח לו טיפה זמן והוא הגיע
והזמן ריפא את הרוב ❤
לי עזר שלא הצבתי את זה כסודנועה נועה
מיד כשגיליתי ואחרי שהתקשרתי לבעלי, טלפון שני היה לאחות שלי שהיא - לצערי הרב - ה'מומחית' המשפחתית בנושאי הפלות ואובדן. בהמשך סיפרתי לאמא שלי, לחברה קרובה ולאחות קרובה (הייתי מספרת לעוד אחות אבל היא היתה חודשיים לפני חתונה והרגיש לי לא מתאים. בסוף יצא שסיפרתי לה בשבת כלה כי היא חשבה שאני בהריון :/). סיפרנו גם לאחי וגיסתי ששמרו על הגדולה כשנסענו לבית חולים. בעלי סיפר לאמא שלו כי גם הוא היה צריך תמיכה. וכל זה רק ב24 שעות הראשונות... בהמשך סיפרתי לעוד ועוד נשים בעוד מעגלים, היום גם כמעט כל האחים שלי יודעים (אבל לא הגיסים ולא חמי). וגם בשלב מסוים הפסקתי להסתיר בפורומים. זה מאוד משחרר שאפשר לדבר על זה, להסביר חרדות, לזרוק בדיחות ציניות קצת. ואפילו זה שאפשר לתמוך ולייעץ למי שנמצאת באותו מקום, איכשהו לצאת מעצמך סביב הנושא הזה מעביר אותך לעמדה של כוח ונתינה סביב המקום הזה שבמקור הוא פשוט חוסר אונים אחד גדול.
וברוך השם זה ששנה אחרי כבר הייתי באמצע הריון גם עזר מאוד...
מסכימה איתך כל כךאורית13
ההסתרה מקשה מאוד, מוסיפה מאוד מאוד על הקושי, היא קושי בפני עצמו
מאוד מאוד מקל לשחרר ולספר וכל מי שנראה מתאים ויכול לתמוך ולעזור
הרב שלנוחדשה111111
ישב איתנו בנחת, עודד, הקשיב, חיבק.
משהו אלוקי ,מנחם.. כאילו הוא היה מסר מהקב"ה.

המשפחות כמובן לא נתנו לנו שקט רגע אחד.
ההורים שלי לקחו חופש שבועים מהעבודה והינו אצלם.. היו שם, הקשיבו, תמכו.
חמותי וחמי שיחיו עד 120 באו כל ערב נסיעה של 40 דקות כל כיוון כדי להיות איתנו.
עד שלאט לאט חזרנו לעצמו, לחייך,לשמווח... וגם לבית שלנו.שגם של עדיין היה את כולם מסביבנו אבל זה אחרת... ב"ה . הקב"ה שולח שליחים.

וכמובן בעלי הנסיך שלא הלך לעבוד 3 חודשים כדי להיות איתי שלא אשקע לדיכאון.. ואו קיבלתי צמרמורת שרשמתי את זה. עכשיו רק מעכלת כמה עשה למעני.
ב"ה ביום שחזר לעבוד גילינו על ההיריון ,שעכשיו הוא ישן לידי תודה לה'.
וואו איזה כיף שהיתה לך את המעטפת הזאתאין ייאוש בעולם
ושהיה אפשרות כלכלית לא לעבוד.

שרק יעטפו אותך בשמחות!
וואו. איזו עטיפה מדהימה ולא מובנת מאליה בכלל!!ציפי כהןאחרונה
שום דבר פה לא מובן מאליו.
החל מההשקעה של שני הצדדים של ההורים, העטיפה, החיבוק, ההישארות של בן זוגך...
וואו. נשמע מאוד מאוד עוטףוקשוב ורגיש.
זכית!
גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך