קורא לאחרת אמאאנונימי (פותח)
שלום לכולם , אינני יודעת אם הרגש שלי הוא טיפשי או שזה יכול לקרות לכל אחת אשמח לעיצות
יש לי ילד בן שנה ושלושה חודשים , כבר מגיל עשרה חודשים הוא קורא לי אמא , לפני כחודש גיסי ואשתו עברו לגור באיזור מגוריי אצל חמותי ומסיבה זו הם כל יום עוברים דרך ביתי "להגיד שלום" או שחמותי שומרת על בני בביתה מדי פעם .
לאחרונה הבחנתי בכך שבני קורא לה "אמא" ולמען האמת זה די מפריע לי עד כדי כך שאני מרגישה ממש מתוסכלת מהמצב . אני נותנת לו את כל תשומת הלב שאפשר להעניק , אני מעניקה לו גם כאמא וגם כאבא כי אביו נסע לחו"ל לכמה חודשים . אין לי מושג איך עלי להתמודד כי אותה זה די מספק אני רואה זאת לפי הבעות פניה וזה מה שהכי מרגיז . ניסתי להסביר לו לפי תמונתה שזאת כך וכך ולא אמא שלך אך ללא הועיל כל פעם שאני שואלת אותו מי זאת הוא עונה אמא , זה די כואב , איך אני אמורה להתמודד עם המצב???
 
הכוונה לגיסתי ולא לחמותיאנונימי (פותח)
תבדקי אם רקאמא מסורה
לגיסתך הוא קורא אמא, או לכל אישה שהוא רואה/ מכיר.
בסביבות הגיל הזה קיימת הכללת יתר במושגים שהוא מכיר, כמו למשל: כל בע"ח הם- כלב וגם כל הנשים הם- אמא וכו'
במיוחד אם הוא לא מצליח לבטא את השם של הדודה.
 
בגיל כזה להעלב?! לא יודעת, בד"כ בגיל כזה ילדים לא עושים ואומרים דברים "דווקא" כדי לפגוע אלא כי זה מה שהם מכירים ומנסים להתבטא באוצר מילים שקיים אצלם.
קורא לאחרת אמאאנונימי (פותח)
זהו .. שהוא קורא אך ורק לה אמא וזה מה שמדאיג אותי , ניסתי לחשוב שזה בגלל הילדים שלה שקוראים לה אמא לידו וכך הוא חושב שגם מבחינתו היא אמא אף על פי שגם לי הוא קורא אמא
זה בדיוק מה שרציתי לענות...שיקמה
סליחה, קפץ...שיקמה
יתכן בהחלט שהוא חושב ש"אמא" זה משהו כמו השם הפרטי שלה. הילדים שלנו היו קוראים לנו בשמות הפרטיים אחרי שהיינו אצל המשפחה המורחבת (והם שמעו את כולם קוראים לנו כך, אז הם הניחו שכך קוראים לנו)
מה שכתבתאמא מסורה
שהוא שומע את הילדים של גיסתך קוראים לה אמא, מחזק את זה שמבחינתו "אמא" זה שם ולא כינוי להורים הספציפיים שלו- בהחלט בגלל הגיל ולא משהו אישי- "נגדך".
אח"כ קראתי שוב את השאלה שלךאמא מסורה
ואז שמתי לב שיש לך בעיה נוספת עם הגיסה- שהיא נהנית מהיחס הזה של הבן שלך.
לדעתי, את צריכה לדבר איתה על הנושא ולאמר לה מה את מרגישה כשאת שומעת את הבן שלך קורא לה אמא ושמפריעה לך התגובה שלה (שהיא נהנית מכך..)
השיחה צריכה לבוא מתוך כאב שלך ולא לתקוף אותה- רק להבהיר את המצב מבחינתך.
ב-ד-י-ו-קאנונימי (פותח)
  שמת לב למשהו שהוא נכון , היא ממש נהנית לעשות דברים מסוג זה בייחוד לי כי כביכול לדבריה בפני חמותי "תפסתי את מקומה" מאז שנישאתי לבעלי ז"א כל היחס מבני המשפחה היו מגיעים אליה (אגב היא לא אחות של בעלי היא אשת אחיו)ומאז שאני נכנסתי למשפחה היא תמיד מנסה לעשות סכסוכים למינהם וכאלה , מה גם שחמותי בעצמה אמרה לי שהיא עצמה צעקה עליה ואמרה לה "די כבר כל דבר זה דורין פה דורין שם" וכאלה .. ואמרה בפירוש שהיא מקנאה לי , האמת אני די נזהרת בסביבתה ומשתדלת שלא להיכנס לחיכוכים כלשהם כי זה כבר קרה בעבר והיא הצליחה לעשות לי ממש מלחמה גדולה(היינו על סף גירושים) בבית עד כדי כך שבעלי גרם לי להתנצל בפניה על דברים שהיא עשתה  ושיקרה שאני עשיתי כי לא היה לו נעים  מאחיו, ומאז שילדתי את בני היא גורמת לי להרגיש מן כעס בעיניה מפני שלה יש בנות ובכל פעם שנולדה לה בת בעלה היה נותן לה תחושה של חוסר שביעות וכנראה שמפה מתחילה כל הקנאה אבל מה עלי לעשות אין לי מושג מפני שאני יודעת שאם אפנה אליה גם בדרך הכי נחמדה היא עלולה להתסיס את זה ולהפוך את פני הדברים לפי רצונה  והדבר שהכי אהוב עליה הוא לצעוק ולהרים את קולה בכדי שכולם ישמעו . אז מפה הבעיה מתחילה ולכן אנ י מרגישה עוד יותר רע עם זה שדווקא לה בני קורא אמא
תקראי לה דודהיהודיה מא"י
בהחלט נשמע שהבן שלך קורא לה אימא כי הוא שומע את הילדים שלה קוראים לה אימא. תקפידי לקרוא לה דודה כל הזמן. הנה דודה טובה(סתם לא יודעת איך קוראים לה) באה לבקר, וכל פעם שהיא אצלכם תשתדלי לקרוא לה דודה כמה שיותר פעמים.
לגבי מה שנראה דווקא כמו הבעיה המרכזית שלך וזה היחס של גיסתך. דבר ראשון קחי את זה כמחמאה כלל אנשים מקנאים רק במי שהם רואים כנעלים מהם. כלומר גיסתך רואה אותך כנעלה ממנה.
דבר שני צאי מהחמולה!!! תיבנו בית נפרד משלכם. ואין כמו מרחק מגורים פיזי כדי לפתור מריבות משפחתיות. וככה גיסתך אולי תפסיק לקנא, היא לא תרגיש שאת מאיימת עליה
אז עם כל הכאב שיש לך מגיסתךאמא מסורה
כדאי שתפרידי בין הדברים.
היחס ביניך לבין גיסתך- זו הבעיה אותה צריך לפתור.
בנך קורא לגיסתך אמא- עם כל כאב הלב שזה עושה לך, תזכרי שלא זו הבעיה וזה משהו שיעבור לו עם הגיל.
את מוזמנת לדבר עם גיסתךמאמע צאדיקה
להסביר לה שזה לא נעים לך, ושתפקדה ללמד את הילד שלך שרק את אמא- והיא דודה.
תקראי בבקשה את התשובה שהשבתי ל-אמא מסורהאנונימי (פותח)
נראה לי שבמצב כזה לא כדאי לתת לגיסתך את התענוגבילי
לדעת שזה מפריע לך.

אני ממש בעד, שבן אדם שלא מסתדרים איתו גם אם ניסינו והוא גורם לנו רק לתחושות רעות, פשוט להתרחק ממנו כמה שיותר. את מספיק בוגרת כדי לבחור את החברים שלך. אותה לא נראה לי שתוכלי לשנות.
ויוצר זה סכסכן (שכמעט גרם לגירושין!? ה' ישמור) עדיף לשמור ממנו מרחק.
צודקתאנונימי (פותח)
אני מאוד משתדלת לעשות זאת ז"א מעדיפה להישאר ב"שלום" מרחוק ..
אבל לצערי היא לא כל כך מבינה את זה ותמיד כשהיא עולה או יורדת היא עוברת דרכי כך שגם לגרש אותה אינני יכולה , כרגע אני בתהליך של רכישת דירה ואני מאוד מקווה שזה יתבצע במהרה
לגבי הבן: אפשר לשחק איתו משחק שיעזור לו להביןדבורי
אפשר שבכל פעם שהוא יקרא לה אמא, תעשי מזה צחוק, כמו בדיחה ביניכם. אם הוא היה קורא לאבא אמא, ולך אבא - היית צוחקת ומסבירה לו שזה הפוך. בגיל הזה ילדים מאד נהנים מהמשחק: "זה מלפפון? מה פתאום, זאת קוביה!" אז בינך לבין הילד, לא צריך שהדודה תהיה מעורבת בכלל עם הבלאגאן שלה, את יכולה להראות לו תמונה וכשהוא יאמר אמא תשאלי אותו - זאת אמא? ותצחקו ביחד - מה פתאום, אני אמא. או שתשאלי אותו - אתה אמא? ולאט לאט הוא יקלוט שזה משחק. אפשר לשחק כל היום, להצביע על הדלת - זאת אמא? מה פתאום! ושוב ושוב לטחון את זה איתו.  כשתהיי ליד הדודה, מספיק שתשאלי אותו בטון קצת מבודח אם זאת אמא, והגיוני שהוא יענה - מה פתאום... ואז גם אם מול הגיסה יש כל מיני קשיים, לפחות עם הבן את מסודרת, ופנויה יותר לשקיע בקשר ביניכם ולא להתעסק כל הזמן בגיסה.
ולגבי הגיסה, לפי מה שכתבת שהקשר איתה הוביל אותך לסף גירושין - אז זה ממש קריטי לברוח ממנה, אולי יש אפשרות לשכור דירה עד שהבית שלכם יהיה מוכן? הרי אם זה היה ענין רפואי קריטי הייתם משקיעים כל מה שצריך, אז שלום בית הוא הרבה יותר חשוב - אם יש אותו יש הכל... (כמובן שזה תלוי ביכולת כלכלית, אולי יש אופציה לעבור ליד ההורים שלך - את מכירה ויודעת מה האפשרויות).
בהצלחה!
תודה רבה על העצה עם המשחקאנונימי (פותח)
יה"ר שתצליחי במהרה לרכוש דירהמאמע צאדיקה
ושתהיה דירה טובה ונעימה עם שכנים נחמדים. (דירה זה דבר גדול- תמיד צריך עוד קצת ברכות.... )
 
לגבי הגיסה- תשמרי ממנה מרחק כמה שיותר, וגם בעלך מאח שלו. (לא סיכסוך- רק "שלום,שלום" ותו לא.)
אני לא הייתי נותנת לה לשמור על הילד שלי- אם היא עשתה לי מריבות בבית, אם היא קנאית ושקרנית--- מי היא שתשפיע על החינוך של הילד שלי?!
 
מזלך שחמותך מבינה את הבעיה ולא מתעלמת. תתפחי את הקשר איתה בלי הגיסה ברקע.
 
ודרך אגב- גם ללדת בנות זה ברכה. (עובדה- אפילו את בת!! ומישי נורא שמחה כשהיא ילדה אותך....)
 
 
 
תודה רבה..אנונימי (פותח)
אני מקווה שאוכל לעבור מפה במהרה וכן את בהחלט צודקת שגם בנות זה ברכה אבל כנראה שהם לא חושבים כך
גם בני קרא לאחרים אבא (או אמא, כבר לא זוכר)וזה עבראיל ב.
(זה היה לפני כמה שנים).
לא צריך להלחץ.
צריך פשוט להסביר לילד "לא, זאת לא אמא, זאת ...  . אני היא אמא", ולא בלחץ כל פעם שזה קורה, אלא מדי פעם, ובקרוב זה יעבור לו.
אפשר גם להסב את תשומת לבה של הגיסה שחושבת קצת שזה משעשע שלא תשתף פעולה עם הילד כי הוא צריך ללמוד את ההבדל בין אמא לאחרת.

כמו שכתבו, זה נובע מכך שהילד לא מבין את המושג, והוא חושב שזה שֵׁם של כל המבוגרים או של כמה אנשים דומים.
לפי מה שאני יודעת וזוכרת..מוריה
בס"ד

מזה שאני ואחותי מטפלות בתינוקת מקסימה גם בסביבות הגיל הזה, שהייתה קוראת גם לנו אמא לפעמים. וזה פשוט עבר לה.. כשהיא קלטה ב100% איך קוראים לנו.

נראה לי שפשוט הם מקשרים את האהבה לאמא. אז כל מי שהם אוהבים, הם קוראים לו אמא.
אל תדאגי!אנונימי (פותח)
ילד יודע טוב מאוד מי זאת אמא שלו והוא בטוח לא מתבלבל.
זה שהוא קורא לה אמא לא אומר שהוא חושב שהיא אמא שלו..
ברגע שתפסיקי להתעסק בזה, הוא פשוט יפסיק... תסמכי עליו!
זה יעבור לוzmil
להגיד יפה לאאנונימי (פותח)
פשוט תתקני אותו,
קרו אצלנו מצבים הרבה יותר מצחיקים עם תינוקות בגילאים האלה,
צריך להתייחס לזה בחיוך ולהנות מכל רגע,
זה יעבור לו מהר
זה קורה הרבה בגיל הזהאנונימי (פותח)
אני גרה בשכונה שיש בה הרבה ילדים. לבן שלי יש הרבה חברים שהם כל הזמן הולכים אחד לשני.
באמת,  בסביבות הגיל שנה וחצי שנתיים כל פעם שילד אחר היה בבית שלי הוא קרה לי אמא. זה פשוט טבעי לו, כי אני גם אמא (כי חבר שלו, הבן שלי, קורא לי אמא), ואני נראת פחות או יותר כמו אמא שלו, עם מטפחת וכ"ו..
וגם הבן שלי היה קורא לשכנות שלי אמא...  סביר להניח שפשוט הבן שלך לא יודע מה היה? כי היא לא סבתא.. הכי טוב ללמד אותו שזו דודה... עד שהוא יתרגל..
ואל תדאגי הוא מרגיש את כל האהבה שלך ומה שאת מעניקה. חוצמזה זה גם חולף, אצל הבן שלי וחברי והם גדלו ולמדו לקרוא לי כאמא של.... ולא רק אמא.
 
לילדים יש כישרוןאנונימי (פותח)
מיוחד ללחוץ לנו במקומות הכי רגישים, במודע ושלא במודע, לדעתי מגיל מאוד מאוד צעיר.
בעיני, ככל שתתעסקי בזה יותר זה רק ימשיך ויתעצם,למרות שזה לא קל לך תרפי, תניחי לזה ותיראי איך שזה ירגע..
 
תראי, היא כ"כ קטן ולא ממש מבין שאמא יש רק אחתיהודית פוגל
אין ליספק שכשיגדל מעט יפסיק מהר מאוד
. בינתיים הניחי לו, תיהני ממנו, תיהני מהחיים זו לא ממש בעיה שאמורה לגרום כזה שברון לב, אני במקומך הייתי צוחקת ונהנית. 
תודה לכולכם על היעוץ ועל התשובות שהענקתם ליאנונימי (פותח)
 אכן זה מאוד עזר ונתן לי להסתכל על זה בצורה שונה ולהתמודד עם זה בצורה נבונה  ונכון צדקתם כולכם כי באמת עם הזמן הוא באמת מפסיק לקרוא לה כך, ותודה רבה לך דבורי כי העצה שלך היתה מעולה היא אכן עובדת , תודה ענקית
סיפור חצי קשורנחשונית
אמי סיפרה לי שבגיל 2.5 בערך היא שמעה ילדים קוראים לאמם "אמא". לראשונה בחייה היא הבינה שלכל אחד יש אמא וזה לא פטנט בלעדי שלה. היא היתה בהלם. לא יכלה לעכל את זה הרבה זמן. כזאת אכזבה מרה, איך יתכן שאת הדבר הנפלא הזה שנקרא "אמא" יש לכל אחד?
=[////אמא קטנהאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך