קורא לאחרת אמאאנונימי (פותח)
שלום לכולם , אינני יודעת אם הרגש שלי הוא טיפשי או שזה יכול לקרות לכל אחת אשמח לעיצות
יש לי ילד בן שנה ושלושה חודשים , כבר מגיל עשרה חודשים הוא קורא לי אמא , לפני כחודש גיסי ואשתו עברו לגור באיזור מגוריי אצל חמותי ומסיבה זו הם כל יום עוברים דרך ביתי "להגיד שלום" או שחמותי שומרת על בני בביתה מדי פעם .
לאחרונה הבחנתי בכך שבני קורא לה "אמא" ולמען האמת זה די מפריע לי עד כדי כך שאני מרגישה ממש מתוסכלת מהמצב . אני נותנת לו את כל תשומת הלב שאפשר להעניק , אני מעניקה לו גם כאמא וגם כאבא כי אביו נסע לחו"ל לכמה חודשים . אין לי מושג איך עלי להתמודד כי אותה זה די מספק אני רואה זאת לפי הבעות פניה וזה מה שהכי מרגיז . ניסתי להסביר לו לפי תמונתה שזאת כך וכך ולא אמא שלך אך ללא הועיל כל פעם שאני שואלת אותו מי זאת הוא עונה אמא , זה די כואב , איך אני אמורה להתמודד עם המצב???
 
הכוונה לגיסתי ולא לחמותיאנונימי (פותח)
תבדקי אם רקאמא מסורה
לגיסתך הוא קורא אמא, או לכל אישה שהוא רואה/ מכיר.
בסביבות הגיל הזה קיימת הכללת יתר במושגים שהוא מכיר, כמו למשל: כל בע"ח הם- כלב וגם כל הנשים הם- אמא וכו'
במיוחד אם הוא לא מצליח לבטא את השם של הדודה.
 
בגיל כזה להעלב?! לא יודעת, בד"כ בגיל כזה ילדים לא עושים ואומרים דברים "דווקא" כדי לפגוע אלא כי זה מה שהם מכירים ומנסים להתבטא באוצר מילים שקיים אצלם.
קורא לאחרת אמאאנונימי (פותח)
זהו .. שהוא קורא אך ורק לה אמא וזה מה שמדאיג אותי , ניסתי לחשוב שזה בגלל הילדים שלה שקוראים לה אמא לידו וכך הוא חושב שגם מבחינתו היא אמא אף על פי שגם לי הוא קורא אמא
זה בדיוק מה שרציתי לענות...שיקמה
סליחה, קפץ...שיקמה
יתכן בהחלט שהוא חושב ש"אמא" זה משהו כמו השם הפרטי שלה. הילדים שלנו היו קוראים לנו בשמות הפרטיים אחרי שהיינו אצל המשפחה המורחבת (והם שמעו את כולם קוראים לנו כך, אז הם הניחו שכך קוראים לנו)
מה שכתבתאמא מסורה
שהוא שומע את הילדים של גיסתך קוראים לה אמא, מחזק את זה שמבחינתו "אמא" זה שם ולא כינוי להורים הספציפיים שלו- בהחלט בגלל הגיל ולא משהו אישי- "נגדך".
אח"כ קראתי שוב את השאלה שלךאמא מסורה
ואז שמתי לב שיש לך בעיה נוספת עם הגיסה- שהיא נהנית מהיחס הזה של הבן שלך.
לדעתי, את צריכה לדבר איתה על הנושא ולאמר לה מה את מרגישה כשאת שומעת את הבן שלך קורא לה אמא ושמפריעה לך התגובה שלה (שהיא נהנית מכך..)
השיחה צריכה לבוא מתוך כאב שלך ולא לתקוף אותה- רק להבהיר את המצב מבחינתך.
ב-ד-י-ו-קאנונימי (פותח)
  שמת לב למשהו שהוא נכון , היא ממש נהנית לעשות דברים מסוג זה בייחוד לי כי כביכול לדבריה בפני חמותי "תפסתי את מקומה" מאז שנישאתי לבעלי ז"א כל היחס מבני המשפחה היו מגיעים אליה (אגב היא לא אחות של בעלי היא אשת אחיו)ומאז שאני נכנסתי למשפחה היא תמיד מנסה לעשות סכסוכים למינהם וכאלה , מה גם שחמותי בעצמה אמרה לי שהיא עצמה צעקה עליה ואמרה לה "די כבר כל דבר זה דורין פה דורין שם" וכאלה .. ואמרה בפירוש שהיא מקנאה לי , האמת אני די נזהרת בסביבתה ומשתדלת שלא להיכנס לחיכוכים כלשהם כי זה כבר קרה בעבר והיא הצליחה לעשות לי ממש מלחמה גדולה(היינו על סף גירושים) בבית עד כדי כך שבעלי גרם לי להתנצל בפניה על דברים שהיא עשתה  ושיקרה שאני עשיתי כי לא היה לו נעים  מאחיו, ומאז שילדתי את בני היא גורמת לי להרגיש מן כעס בעיניה מפני שלה יש בנות ובכל פעם שנולדה לה בת בעלה היה נותן לה תחושה של חוסר שביעות וכנראה שמפה מתחילה כל הקנאה אבל מה עלי לעשות אין לי מושג מפני שאני יודעת שאם אפנה אליה גם בדרך הכי נחמדה היא עלולה להתסיס את זה ולהפוך את פני הדברים לפי רצונה  והדבר שהכי אהוב עליה הוא לצעוק ולהרים את קולה בכדי שכולם ישמעו . אז מפה הבעיה מתחילה ולכן אנ י מרגישה עוד יותר רע עם זה שדווקא לה בני קורא אמא
תקראי לה דודהיהודיה מא"י
בהחלט נשמע שהבן שלך קורא לה אימא כי הוא שומע את הילדים שלה קוראים לה אימא. תקפידי לקרוא לה דודה כל הזמן. הנה דודה טובה(סתם לא יודעת איך קוראים לה) באה לבקר, וכל פעם שהיא אצלכם תשתדלי לקרוא לה דודה כמה שיותר פעמים.
לגבי מה שנראה דווקא כמו הבעיה המרכזית שלך וזה היחס של גיסתך. דבר ראשון קחי את זה כמחמאה כלל אנשים מקנאים רק במי שהם רואים כנעלים מהם. כלומר גיסתך רואה אותך כנעלה ממנה.
דבר שני צאי מהחמולה!!! תיבנו בית נפרד משלכם. ואין כמו מרחק מגורים פיזי כדי לפתור מריבות משפחתיות. וככה גיסתך אולי תפסיק לקנא, היא לא תרגיש שאת מאיימת עליה
אז עם כל הכאב שיש לך מגיסתךאמא מסורה
כדאי שתפרידי בין הדברים.
היחס ביניך לבין גיסתך- זו הבעיה אותה צריך לפתור.
בנך קורא לגיסתך אמא- עם כל כאב הלב שזה עושה לך, תזכרי שלא זו הבעיה וזה משהו שיעבור לו עם הגיל.
את מוזמנת לדבר עם גיסתךמאמע צאדיקה
להסביר לה שזה לא נעים לך, ושתפקדה ללמד את הילד שלך שרק את אמא- והיא דודה.
תקראי בבקשה את התשובה שהשבתי ל-אמא מסורהאנונימי (פותח)
נראה לי שבמצב כזה לא כדאי לתת לגיסתך את התענוגבילי
לדעת שזה מפריע לך.

אני ממש בעד, שבן אדם שלא מסתדרים איתו גם אם ניסינו והוא גורם לנו רק לתחושות רעות, פשוט להתרחק ממנו כמה שיותר. את מספיק בוגרת כדי לבחור את החברים שלך. אותה לא נראה לי שתוכלי לשנות.
ויוצר זה סכסכן (שכמעט גרם לגירושין!? ה' ישמור) עדיף לשמור ממנו מרחק.
צודקתאנונימי (פותח)
אני מאוד משתדלת לעשות זאת ז"א מעדיפה להישאר ב"שלום" מרחוק ..
אבל לצערי היא לא כל כך מבינה את זה ותמיד כשהיא עולה או יורדת היא עוברת דרכי כך שגם לגרש אותה אינני יכולה , כרגע אני בתהליך של רכישת דירה ואני מאוד מקווה שזה יתבצע במהרה
לגבי הבן: אפשר לשחק איתו משחק שיעזור לו להביןדבורי
אפשר שבכל פעם שהוא יקרא לה אמא, תעשי מזה צחוק, כמו בדיחה ביניכם. אם הוא היה קורא לאבא אמא, ולך אבא - היית צוחקת ומסבירה לו שזה הפוך. בגיל הזה ילדים מאד נהנים מהמשחק: "זה מלפפון? מה פתאום, זאת קוביה!" אז בינך לבין הילד, לא צריך שהדודה תהיה מעורבת בכלל עם הבלאגאן שלה, את יכולה להראות לו תמונה וכשהוא יאמר אמא תשאלי אותו - זאת אמא? ותצחקו ביחד - מה פתאום, אני אמא. או שתשאלי אותו - אתה אמא? ולאט לאט הוא יקלוט שזה משחק. אפשר לשחק כל היום, להצביע על הדלת - זאת אמא? מה פתאום! ושוב ושוב לטחון את זה איתו.  כשתהיי ליד הדודה, מספיק שתשאלי אותו בטון קצת מבודח אם זאת אמא, והגיוני שהוא יענה - מה פתאום... ואז גם אם מול הגיסה יש כל מיני קשיים, לפחות עם הבן את מסודרת, ופנויה יותר לשקיע בקשר ביניכם ולא להתעסק כל הזמן בגיסה.
ולגבי הגיסה, לפי מה שכתבת שהקשר איתה הוביל אותך לסף גירושין - אז זה ממש קריטי לברוח ממנה, אולי יש אפשרות לשכור דירה עד שהבית שלכם יהיה מוכן? הרי אם זה היה ענין רפואי קריטי הייתם משקיעים כל מה שצריך, אז שלום בית הוא הרבה יותר חשוב - אם יש אותו יש הכל... (כמובן שזה תלוי ביכולת כלכלית, אולי יש אופציה לעבור ליד ההורים שלך - את מכירה ויודעת מה האפשרויות).
בהצלחה!
תודה רבה על העצה עם המשחקאנונימי (פותח)
יה"ר שתצליחי במהרה לרכוש דירהמאמע צאדיקה
ושתהיה דירה טובה ונעימה עם שכנים נחמדים. (דירה זה דבר גדול- תמיד צריך עוד קצת ברכות.... )
 
לגבי הגיסה- תשמרי ממנה מרחק כמה שיותר, וגם בעלך מאח שלו. (לא סיכסוך- רק "שלום,שלום" ותו לא.)
אני לא הייתי נותנת לה לשמור על הילד שלי- אם היא עשתה לי מריבות בבית, אם היא קנאית ושקרנית--- מי היא שתשפיע על החינוך של הילד שלי?!
 
מזלך שחמותך מבינה את הבעיה ולא מתעלמת. תתפחי את הקשר איתה בלי הגיסה ברקע.
 
ודרך אגב- גם ללדת בנות זה ברכה. (עובדה- אפילו את בת!! ומישי נורא שמחה כשהיא ילדה אותך....)
 
 
 
תודה רבה..אנונימי (פותח)
אני מקווה שאוכל לעבור מפה במהרה וכן את בהחלט צודקת שגם בנות זה ברכה אבל כנראה שהם לא חושבים כך
גם בני קרא לאחרים אבא (או אמא, כבר לא זוכר)וזה עבראיל ב.
(זה היה לפני כמה שנים).
לא צריך להלחץ.
צריך פשוט להסביר לילד "לא, זאת לא אמא, זאת ...  . אני היא אמא", ולא בלחץ כל פעם שזה קורה, אלא מדי פעם, ובקרוב זה יעבור לו.
אפשר גם להסב את תשומת לבה של הגיסה שחושבת קצת שזה משעשע שלא תשתף פעולה עם הילד כי הוא צריך ללמוד את ההבדל בין אמא לאחרת.

כמו שכתבו, זה נובע מכך שהילד לא מבין את המושג, והוא חושב שזה שֵׁם של כל המבוגרים או של כמה אנשים דומים.
לפי מה שאני יודעת וזוכרת..מוריה
בס"ד

מזה שאני ואחותי מטפלות בתינוקת מקסימה גם בסביבות הגיל הזה, שהייתה קוראת גם לנו אמא לפעמים. וזה פשוט עבר לה.. כשהיא קלטה ב100% איך קוראים לנו.

נראה לי שפשוט הם מקשרים את האהבה לאמא. אז כל מי שהם אוהבים, הם קוראים לו אמא.
אל תדאגי!אנונימי (פותח)
ילד יודע טוב מאוד מי זאת אמא שלו והוא בטוח לא מתבלבל.
זה שהוא קורא לה אמא לא אומר שהוא חושב שהיא אמא שלו..
ברגע שתפסיקי להתעסק בזה, הוא פשוט יפסיק... תסמכי עליו!
זה יעבור לוzmil
להגיד יפה לאאנונימי (פותח)
פשוט תתקני אותו,
קרו אצלנו מצבים הרבה יותר מצחיקים עם תינוקות בגילאים האלה,
צריך להתייחס לזה בחיוך ולהנות מכל רגע,
זה יעבור לו מהר
זה קורה הרבה בגיל הזהאנונימי (פותח)
אני גרה בשכונה שיש בה הרבה ילדים. לבן שלי יש הרבה חברים שהם כל הזמן הולכים אחד לשני.
באמת,  בסביבות הגיל שנה וחצי שנתיים כל פעם שילד אחר היה בבית שלי הוא קרה לי אמא. זה פשוט טבעי לו, כי אני גם אמא (כי חבר שלו, הבן שלי, קורא לי אמא), ואני נראת פחות או יותר כמו אמא שלו, עם מטפחת וכ"ו..
וגם הבן שלי היה קורא לשכנות שלי אמא...  סביר להניח שפשוט הבן שלך לא יודע מה היה? כי היא לא סבתא.. הכי טוב ללמד אותו שזו דודה... עד שהוא יתרגל..
ואל תדאגי הוא מרגיש את כל האהבה שלך ומה שאת מעניקה. חוצמזה זה גם חולף, אצל הבן שלי וחברי והם גדלו ולמדו לקרוא לי כאמא של.... ולא רק אמא.
 
לילדים יש כישרוןאנונימי (פותח)
מיוחד ללחוץ לנו במקומות הכי רגישים, במודע ושלא במודע, לדעתי מגיל מאוד מאוד צעיר.
בעיני, ככל שתתעסקי בזה יותר זה רק ימשיך ויתעצם,למרות שזה לא קל לך תרפי, תניחי לזה ותיראי איך שזה ירגע..
 
תראי, היא כ"כ קטן ולא ממש מבין שאמא יש רק אחתיהודית פוגל
אין ליספק שכשיגדל מעט יפסיק מהר מאוד
. בינתיים הניחי לו, תיהני ממנו, תיהני מהחיים זו לא ממש בעיה שאמורה לגרום כזה שברון לב, אני במקומך הייתי צוחקת ונהנית. 
תודה לכולכם על היעוץ ועל התשובות שהענקתם ליאנונימי (פותח)
 אכן זה מאוד עזר ונתן לי להסתכל על זה בצורה שונה ולהתמודד עם זה בצורה נבונה  ונכון צדקתם כולכם כי באמת עם הזמן הוא באמת מפסיק לקרוא לה כך, ותודה רבה לך דבורי כי העצה שלך היתה מעולה היא אכן עובדת , תודה ענקית
סיפור חצי קשורנחשונית
אמי סיפרה לי שבגיל 2.5 בערך היא שמעה ילדים קוראים לאמם "אמא". לראשונה בחייה היא הבינה שלכל אחד יש אמא וזה לא פטנט בלעדי שלה. היא היתה בהלם. לא יכלה לעכל את זה הרבה זמן. כזאת אכזבה מרה, איך יתכן שאת הדבר הנפלא הזה שנקרא "אמא" יש לכל אחד?
=[////אמא קטנהאחרונה
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך