קורה הרבה בגילאים האלה, בטח ובטח בחברה מעורבת.
מה זה אומר עליכם ? לא נראלי הרבה..
1:כי הוא כנראה לא חושב בכלל על חתונה ...2:אני לא בטוחה שזה מה שאת מחפשת בשביל בית..
אני חושבת שתתני לעצמך להתבגר עוד קצת , להחליט איפה את , מה את רוצה מעצמך, מהבית העתידי שלך , איזה ילדים את רוצה ובאיזו דרך . 
להתחתן עם חילוני כשאת בקונפליקטים זה ממש לא נכון ועלול להסב נזק והמון עגמת נפש.
1:כי הדרך של החילוניות היא דרך מסוימת , ולא נראה שאת שם. 
2:כי את בקונפליקטים בכלל עם עצמך , כדאי שקודם תפתרי אותם
 

אני מעידה על עצמי שבכל פעם שהייתי עבדתי לדוג' עם חברה מעורבת תמיד היה לי מישהו שהייתי יותר דלוקה עליו . מה זה אמר ?כלום.. לא התחתני עם אחד מהם... זה היה כמו שאמרתי, התאהבות ותו לא.

משמע, מפוצצת הורמונים , רוצה את החום והיחס הגופני , והנפשי מ"בן" . 
זה בסדר, אבל כל עוד את לא נותנת לזה להשפיע עלייך באופן שאולי את תתחרטי עליו מאוחר יותר (לדוג' קשר ארוך רגשי ופיזי שלא יוביל לחתונה, רק לעגמת נפש) .. כי בעוד שנה שנתיים את תהיי בוגרת יותר , ותביני יותר מה את מחפשת לבית שלך .
מה שקורה עכשיו זה התאהבות , ואני הכי מבינה אותך בעולם , הייתי במקום שלך (רק שאני התאהבתי בדתיים לרוב חח) 
אני חושבת שתתני לזה מקום בנפש,תקבלי את זה, תביני את זה, אבל תגידי לעצמך - "בשביל עצמי, בשביל הבית שלי העתידי ,אני אוותר ואפעל בחכמה" 
אני פה לכל שאלה, הכי מבינה אותך בעולם.

אם תהיי עם הבחור, את תחווי הרבה יותר קשיים .
הנה כמה מהם: כשתיפרדו(כי תביני שזה סתם היה התאהבות ולא קשר רציני לחיים ) 
כשהוא יבקש ממך להיות איתו (מינית) 
כשאת תביני לבד שזה לא מתאים , אבל את כבר תהיי מאוהבת בו ככ שתתפשרי .
וכו וכו' על זו הדרך...
אני מבינה אותך , אל תדחיקי,תני לזה להיות בתוכך , זה יעבור לבד ברגע שכבר לא תראי אותו כל יום בבית ספר..
לגבי הבחור העתידי המיועד ,אל תדאגי , את לא תחשבי על הבחור החילוני כי זה יהיה לך קשר מתוק אמיתי אוהב בע"ה עם בחור שעונה על שאיפתייך , על בחור רציני שמחפש קשר רציני , אב ילדייך וכו'
 

זה כמעט חייב לקרות כי את בחברה הזו עכשיו . זה לא שאת באולפנא עם בנות כל היום ובסביבה דתית והתאהבת בחילוני . את במקום חילוני אז זה די מתבקש.
לדעתי, אם את לא רוצה את הכיוון הזה (לפי מה שאני מבינה ממך) , תלכי לשירות לאומי בסוף השנה(במקום פחות בעייתי) ולא לצבא.
שיהיה לך המון בהצלחה, ואת מוזמנת להתייעץ תמיד!

אין לי מה להגיד לך בקשר לשאלה שלך.

רק שאת נשמעת בחורה מאוד מתוקה ומיוחדת! 

ובשנים הקרובות תמצאי יותר את הדרך שלך איך לשלב בין האנושיות החזקה והרגש המתפרץ הנפלא שלך לבין חיי הדת והאמונה בטוב. ולמצוא את הדרך רק שלך.

את יכולה לנסות עכשיו לחשוב על אלו דברים את עשויה להתחרט מאוחר יותר ועל אלו לא. בדרך כלל קשה לשים ברקס אמצע, אם זה קשר אז זה עשוי להיות עד הסוף, בוודאי אם הוא איננו דתי - קחי את זה בחשבון ותראי אם זה טוב לך ואם זה מה שאת רוצה. נשמע שאת מאוד אוהבת אותו ורוצה אותו. אם את רוצה להימנע מקשר כזה, את צריכה להכיר את עצמך ולדעת איך את יכולה להתגבר, או שזה פחות אפשרי לאורך זמן, ואז את צריכה לחשוב קצת איך לשנות את המציאות, שזה לא קל...

וגם בעתיד - איך תתנהגי במצבים כאלה שבטח יבואו. ואולי אם רוצה קשר וגם חתונה כדאי לך לחפש דתי על הספקטרום, ואולי יהיו ויתורים מסויימים בפן הדתי, שיהיה קצת יותר דתי או קצת פחות.

השאלות הן:

א. כמה חשוב לך בן זוג עכשיו?

ב. כמה חשוב לך שבן זוג זמני יהיה דתי?

ג. כמה חשוב לך שיהיה לך רק קשר אחד בחיים?

ד. כמה חשוב לך לא להיות עם מישהו לפני החתונה (אין לזלזל בחשיבות של זה, זה אבן הבניין של נישואין ארוכים)

ה. איך את בונה לעצמך, בתוך המסגרת הדתית שלך, מערכת מסודרת של קשרים.

ו. כמה את באמת באמת רוצה את הבחור ההוא.

ז. ושאלת השאלות, שלא תיפתר ברגע: כמה את מאמינה, ובמה את מאמינה. מה את רוצה לשמור, וכמה חשוב לך לשמור.

נ.ב. תרשי לי להיות רבן מעצבן לרגע - 

אם את הולכת על הקשר הזה או קשר אחר, ואם את בוחרת לקחת אותו עד הסוף.

ישנה סידרה של פעולות שמבדילה בין להיכרת מכלל ישראל, זאת אומרת להוציא את עצמך מכלל ישראל ומגורלו, לבין קדושה וטהרה.

קוראים לזה טהרת המשפחה ומקווה. וגם רווקה יכולה לשמור על זה. וזה לא כזה קשה. וזה גם משתלם לקשר.

גם באתרים הדתייים יש הרבה מסורתיים

שניים שהם אחד  -

הרשמה חינם לאתר הכרויות לדתיים - הכרויות לדתיים | מסורתיים | חרדים - שניים שהם אחד

וגם בשליש גן עדן.

אני מאמין שבאתרים החילוניים יש גם דתיים על הרצף.

אסל בעיקר בעיקר. לפקוח עיניים, להיענות להזדמנויות.

חייל חמוד באוטובוס מתחיל איתך? אולי הוא שלך!

את מכירה בחור מהשכונה שהוא דתי בערך בקטע שלך, ואת חושבת אולי את בעניין שלו? נסי לגרום לו להתעניין בך...

מי שבתוך קהילה סגורה, מצד אחד יש לו יתרון - הקהילה מספקת פלטפורמות להכירויות, אבל מצד שני הוא גם חסום, כי הוא הרבה פחות יכול לזרום באופן טבעי. את כבר לא חלק מהקהילה הזו, ויש לזה יתרונות.

בכיף גדול

שמחתי!!

זה שהוא חתיך ואת שמה עליו עין, זה יכול להיות רגש מאוד חלש ורק בגלל שזה פעם ראשונה שזה קורה לך את חושבת שזה ביג דיל. אין בניכם שום כלום. את לא קשורה אליו כשהוא לעצמו אלא למן איזו הופעה חיצונית שלו. יכול להיות שאם תדעי עוד פרט או שתיים עליו זה יוריד לך ממנו. וגם אם - עדיין אין פה אהבה. אהבה זה משהו שבונים עם הזמן עם הנסיון, ביחד. כל עוד הוא לא אוהב ומעריך אותך זה בחיים לא יוכל להיות אהבה. זה יכול לקרות לך עם עוד הרבה אנשים. במקרה זה יצא איתו מכל מיני סיבות. 

יש הרבה דברים שקיימים באנשים שגורמים לנו 'להמשך' אליהם. לכל אחד אלו דברים משתנים.

את אותם דברים את תמצאי גם באנשים אחרים.

הנקודה היא שעדיין אין בניכם שום מחוייבות ושום כלום ואם את רואה שיכולת להווצר בעיות משמעותיות מיצירת קשר עמוק איתו כדאי לך לא להכנס לזה. כי את עדיין לא שם. למה להכנס למיטה חולה? גם היא נוצצת מבחוץ, היא מיטה חולה..

שעדיין אין בניכם כלום. מה שאת מרגישה הוא סוג של פאטה מורגנה.

נדלקת עליו? בסדר, קורה.. זה לא דבר מיוחד

חשבתי לעצמי שאולי בגלל שאת חווה את זה פעם ראשונה אז את בטעות תופסת מזה משהו.

אז תדעי שזה כלום ושום דבר. תחושה כזאת יכולה להיות רק מקפצה למשהו אחר. חוץ מזה אין לתחושה הזאת ערך בפני עצמה. 

אם מה שאני אומר יכול להיות נכון לגבייך אז אם את תשאלי אנשים שאת מכירה (שהם בזוגיות) מה זה אומרים על יחס בינו ובינך הם יגידו לך שזה כלום.

אולי אולי...

בהצלחה.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

3 שנתונים זה קלאסי

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות