איך פותריםאוי טאטע!
את המלחמה בין הראש ללב?

בכוונה לא מסביר... תענו לפי מה ש(/לא)הבנתם...
אממיהיה בסדר....
1. מבינים שזה לא מלחמה
2. מתחילים בהליכי שלום
3. מוצאים איזון
המממאוי טאטע!
1. בפועל הם נלחמים...
2. הם צריכים להסכים להשלים
3. כעיקרון נכון, אבל הלוואי!
הם לא נלחמיםיהיה בסדר....

הם מנהלים דיון וצריך לתת לכל אחד את המקום שלו.

 

קצת קשה לענות ספציפית על שאלה מידי כללית או היפוטתית,

אבל בעקרון הדרך היא להקשיב לשני הצדדים.

 

תנסי לדבר אל עצמך במקום לעצמך

לשאול את עצמך שאלות כגורם שלישי.

 

ובעיקר בעיקר ממקום אמפטי ולא תובעני.

 

 

לנהל דיוןאוי טאטע!
בלי לנסות באמת להקשיב ותוך כדי הכאבה אחד לשני קוראים לזה מלחמה
המטרה היא להפוך את זה לדיון
והשאלה היא איך?
איך מרגיעים? איך מקשיבים? איך גורמים להם לדבר? איך יוצרים בניהם אמון? איך משכנעים שאין תועלת ממלחמה? וכו'
ובאמת כתבת שתי עצות טובות! משתמש בהם באמת, אבל מחפש עוד כי לבנתיים קצת תקוע
תודה!
אולי בתור התחלהיהיה בסדר....

תנסה להפסיק להתייחס אליהם כשני קצוות מנוגדים שצריכים איחוד.

לפעמים במקום לשכנע שדרך אחרת עדיפה כדאי פשוט לנסות אותה.

 

ואולי גם תנסה להביא את הדברים יותר לפרקטיקה ופחות לדבר על זה מטפורית,

בסה"כ מדובר במחשבות, ברצונות, בהחלטות וכו'.

 

 

 

 

 

כפיה. עד מצב שהלב יתכוונן לפי המוח והמוח לא יפריע ללבנאור97
ואם זה לא מוח ולבאוי טאטע!
אלא ראש ולב אז מי אמר שהראש צודק?

יותר שואל את עצמי מאשר אותך
גם אם זה מח ולב מי אמר שהמח צודק..נאור97
ומה אתה מתכווין בהבדל בין מח לראש?
לא יודעאוי טאטע!
חשבתי שאולי תאמר לי שתמיד צריך לבחור עם השכל כלומר מוח והרגש נועד רק לכוון או ליעץ
ואין הכי נמי...
אז מי אמר באמת?
לפעמים הלב "צודק" ולא המוח הקר שנוטה להמעיט בערךנאור97
הרגש-חיים.
כמו אבא שמכריח את ילדיו ללמוד יותר מדי כי חשוב לו העתיד שלהם. אבל הוא לא מבין את החשיבות והצורך של המשחקים הקטנים שמרגשים אותם ומשמחים אותם.

מי שהרגש שלו כבר מכוון נכון ובמידתיות לא צריך שכל שיאזן בגלל שאין כבר מה לאזן. האדם בטבעו כבר נוטה אז למה שראוי. כמובן שזה בדרגות שונות.
זה תלוי במה זההפי
אם זה משהו שדורש יותר רגש אז נותנים יותר מקום ללב
ואם זה משהו שדורש יותר שכל אני אשתדל לתת מקום יותר לשכל .

זה לא תמיד מצליח אבל אני מנסה לעשות את השיוך הזה.
ואיך זה פותר את המלחמה?אוי טאטע!
לא קונפליקט
זה כן פותרהפי
כי גם אם זה מלחמה יש קצת יותר שכל או יותר רגש בזה
לא הבנתיאוי טאטע!
מסתבר שגם אני חחחהפי
לא הבנת אותי?אוי טאטע!
או את עצמך?
לא יודעת אין לי כוחהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך י"א בכסלו תש"פ 11:29
אפילו בכניסה של השירשור לא הסברת אז זה קשה להסביר מה אני הבנתי ממה שאתה לא הסברת
יושבים לשיחה. מלחמות זה דבר רע. אפשר לדבר אחד על אחדאורות הכתובה
אפשר להשיג מתווך/מגשר/מטפל זוגי,
כאשר גורם הביניים הוא פנימי או חיצוני

מזכיר לי אחד מרבותיי היקרים, לחם במלחמת יו''כ,
כשנתקל בספר 'אורות המלחמה' בבוקסה של אחד הבחורים בישיבה-
'קוראים לזה אורות המלחמה, אבל מי שהיה במלחמה, יודע שבמלחמות אין אורות. מלחמות זה חושך, אפלה. לא אור'
זה כי נדירים מאוד אלה שבדרגת ר' עקיבא..נאור97
מצד האמת במלחמה כן יש אורות. כמו בכל דבר. לראות אותם תוך כדי זה דבר עצום.
אבל מה שכן, המלחמות שלנו הן ברובן מלחמות הנובעות מחולשה מדינית או אמונית או מגאווה כמו במלחמת יוה"כ. אבל גם שם זה עורר גל של תשובה (בניגוד לששת הימים שם השמחה לא תורגמה לגל של תשובה).
חבל שאת הטראומה שלו - הוא מעביר לתלמידים...הסטורי
אין לי טענה אישית על מי שבטראומה, אבל מחנך לא יכול לחנך כך. כל מהלך העולם ע"פ התורה בנוי על 'אורות מאופל'. ואכמ"ל.
הוא בא לחדד את החידוש של הרבוהוא ישמיענו
אם הבנתי נכון
אין ספר כזה...אריאל יוסף

לכל יותר, יש בספר "אורות" פרק שנקרא "המלחמה"

בחלק הראשון של הספר שנקרא "אורות מאופל".

 

כדאי גם שישים לב לכך, שמדי בוקר בתפילת שחרית,

הוא מונה בין שבחיו של הקב"ה את היותו "בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות".

הסדר הזה לא נקבע שם לחינם.

היום יום של י'ב בשבטנפשי חמדה
את יכולה להביא?אוי טאטע!
קצת פחות נגיש ללא חבדניקים שביננו...
זאת תורה שלמה היום יום הזה. גאונות לשמהנפשי חמדה
השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל
נותן לשכל לדבר דברים רכים על הלב כדי להטות אותו לדרךחסדי הים
הישרה.
בחינת "וידבר על לב הנער(ה)"
תודה!אוי טאטע!
זה הכיוון שלי לבנתיים... לפחות עד שניכנס לשלב יותר עמוק
אני לא אוהבת מלחמותחיות צבעונית
אף אחד לא באמת מנצח.
מבחינתיחיות צבעונית
זה להיות שם באהבה, בלי לחץ לתוצאה.
כמו שהרב קוק אומר, במקום לקבול להוסיף אור.
ואז נרגעים, יש הקשבה,דיבור ושיח. אז נוצר אמון
אצלי כבר מזמן כל הצדדים שוכנעו שאין עניין במלחמה. אם אני נלחמת בעצמי, מישהו תמיד מפסיד.
השיר בחתימהאוי טאטע!
שלי שם שם
הבעיה היא שאני גם צד פה... זה קשה באמת לא לדרוש שום תוצאה...

ואני לא חושב שזה קשור ללא לקבול אלא להוסיף אור
שם מדובר על אור וקדושב שהם מציאות שדוחה המון רשעה וחושך שהם חוסר
וגם, אני לא הצדיקים הטהורים😜 או לפחות עוד לא⁦
אשרייך ותודה!
תיקון המידות.me.

מזהים את מה שהלב יודע לעשות.

 

מזהים את מה שהתת מודע יודע לעשות.

 

משתמשים במוח בשביל לתעל את כולם לתכנית אחת

לא הבנתיאוי טאטע!
אשמח אם תפרט ותסביר
עניתי לפי הבנתי.me.
ולא לשאלה שלך.

בשאלה שלך הבנתי:
ראש - נפש אלוקית.
לב - נפש בהמית .

תוספת שלי
שכל - המושל על התזמורת הזו.
גם לפי הבנתךאוי טאטע!
לא הבנתי...

התת מודע זה הראש-נפש אלוקית?
ומוח זה שכל כאילו?
תפוס לשון אחרון.me.
הקשר לתת מודע שונה.

התת מודע זה אוסף של אובייקטים שלאדם אין גישה אליהם באופן ישיר.
למשל רגשות שלא ברור מדוע הם מופיעים. כמו ריח טוב שנותן תחושה עליאית ואתה לא מצליח לזכור למה זה טוב.

הלב - היצר. התאוות. הרצונות. הכבוד. האגו.

המוח - משכן הנפש. בדכ מתייחס אל הדברים האלוקיים. אל השפיטה ההגיונית, הקרה.

שכל - כוח בנפש. הכוח החושב איתו מעבדים את המידע הנקלט בחושים.


בין הראש לגוף יש צינור דק של צוואר.
גם הגוף בנוי בצורה כזו שיש הפרש מובנה בין מה שיש במוח לבין מה שיש בלב.
לא כל מה שהראש מבין הלב מקבל. ככה ה ברא.

הפתרון הוא תיקון המידות.
תיקון המידות:.
חסד. הוא מידה. כלומר , כמט בעוגה אם שמים יותר מדי או פחות מדי מכל מוצר העוגה לא תצא טוב. כך בחסד, אם תשים ממנו הרבה זה לא טוב, ואם תשים מעט זה לא טוב. יש לשים במידה.
לתקן את המידה- כאשר האדם לא משתמש במידה הנכונה, עליו לתקן את המינון.

קביעת המינון נקבעת על פי הרבה דברים. השלבים להגיע אל התיקון הוא
הכנעה הבדלה המתקה.
לזהות מה המינון הנוכחי. הכנעה
לבחור מה נכון ומה לא במינון.הבדלה
לתקן את הרע ולשים אותו במידה הנכונה. המתקה.
לרובהשאלה.
כשאני מחזיקה ראש אני זוכרת שבלילה הכל יותר מבולבל וסוער ויש יותר סימני שאלה וחוסר בהירות, ומניחה לפיתרון לבוקר. לפעמים הסערה פשוט נבעה מעצם העומס שיש בסוף יום, ובבוקר הכל מתבהר ואני מבינה למה היו לי תהיות

לפעמים אני הולכת לישון וקמה הולכת לישון עם אותם סימני שאלה, מה שעוזר לי זה להתרחק מהמקום שאני לא מוצאת בו פיתרון (מהבית) ובמקום אחר אני מרגישה מה חסר לי. לפעמים אפשר להסתכל מרחוק מה באמת חסר
זה דווקאאוי טאטע!
לא שאלה של לילה דווקא, אבל יפה!

ולמה ללכת למקום לא מוכר זה עוזר?
כי משםהשאלה.
אפשר לראות את החיים שלנו היתר בהירות - מה בעצם יש לנו.
כשנמצאים בתוך, קצת יותר קשה לדעת מה אנחנו צריכים
מעניין... תודה!אוי טאטע!
מתלבט אם זה יועיל גם במקרה שלי
אוליהשאלה.
בעצם מה שאני באה לומר זה
שהפיתרון מגיע אצלי מתוך מידת רוחק על המציאות, לא כשאני בתוך העניין. בזמן אמת - זה קצת אבוד. לפני ואחרי אפשר להסיק מסקנות מקדמות שהפעם הבאה הקונפליקט יחסך
בדרכ אצליהשאלה.
יש יותר בלאגן בלילה.. למרות שאמא שלי תעיד שלאחרונה אני מציקה לה כל בוקר עם התלבטויות ;)
מסביר טיפהאוי טאטע!
עבר עריכה על ידי אוי טאטע! בתאריך י"א בכסלו תש"פ 23:05
וגם התבהר לי קצת יותר
יש לי את הזהות שחייתי בה/אותה עד עכשיו שהיא עכשיו בלב
ויש לי את הזהות החדשה שגיליתי (שיותר קיבלתי והכלתי אותה מאז השרשור על האובדן זהות
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1141649#12136865)
שעכשיו היא בראש
הבעיה היא שהראש לא מביל את הטוב שיש בלב ולא מעריך אותו וממילא לא מוכן לעשות שום צעד לקראת הלב
הלב לעומתו כן יודע את היתרונות של הראש ומבין ומעריך אותו, אבל הוא לא מוכן ללכת לקראת הראש כי הוא לא מכיל אותו
והבעיה היא שגם אני לא כ"כ ניטרלי... מוטה לראש...
תודה על כל התגובות!
אולי אתה צריך לחיות יותר את הלב וככה יווצר איזוןנאור97
ברמה מסויימת הראש לא אמור להבין את הלב.
הלב זו מציאות מסויימת שהראש לא אמור להתכחש אליה או להילחם בה.
זה כמו שאם אדם (בלי קשר לדת) יחשוב בשכל למה לחיות ולהתאמץ וכל זה הוא לא ימצא תשובה מספיק טובה לכל העמל הזה. אבל יש לו יצר חיים או יצר הנאה או יצר להיטיב שמניע אותו. זה לא דבר שכלי.
^^חיות צבעונית
מה שהוא אמר.
ממש ללמוד לשחרר את הראש
אופפאוי טאטע!
לא הצלחתי לכתוב מובן... מתלבט אם יש לי כוח להסביר...
בואאוי טאטע!
לא נגדיר את זה כראש ולב אלא סתם כשתי זהויות
היית עונה אחרת?
והזהות הקודמת סובלת מבדידות וחוסר בטחון/הערכה עצמי
אסל איפה נמצא המאבק בין שתי הזהויות? באיזה רובד?נאור97
מה הכוונה איזה רובד?אוי טאטע!
דוגמאות?
גם. ואיפה המאבק? בשכל, ברגש?נאור97
מה "גם"?אוי טאטע!
לא זה ולא זה
כל אחד רוצה שאני אחיה בתודעה שלו ואתנהג לפיה
מרגיש את המאבק פיזית בגוף
גם לגבי הדוגמאותנאור97
אז זה מאבק רגשי יותר להבנתי
הוא נראה לי גם וגםאוי טאטע!
כי זה גם קצת ויכוח שכלי איך צריך לחיות...

בכל מקרה, אז...?
צריך לפתור את הבעיות שכתבת שיש בזהות הקודמתנאור97אחרונה
הן אולי גורמות לחשוב שאי אפשר להתנהל עם הזהות החדשה
מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלתאחרונה

אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

אממ… בנותבנות רבות עלי

מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?

שלכן*בנות רבות עליאחרונה

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

את מבלה הרבה בקיונים?משה

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

לא הרבהעשב לימון

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אולי בגלל שאני רגיש מאוד אף פעם לא אהבתי קניוניםמשה

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

מה זה חיות כיס אאלט?נחלת

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

חיות כיס זה שם של פודקאסט על כלכלהעשב לימון

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

מעניין שגם אני החלטתי לכתוב את הקיצור הזה...נחלתאחרונה

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

כאן ההבדל, בהכללה גסה, בין גברים ונשיםפ.א.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

ובין הציפיות השונות בין גברים לנשיםעשב לימון

מנשים מצפים יותר

מצפים יותר כלומר בקניון?משה

מצפים להיות יותר מטופחותעשב לימון

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אה. כן. ציפיות מגדריותמשה

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

אני כן. אבל בתנאים שלי עשב לימון

נכון מאודפ.א.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

נכון. כמו גלגל שיניים.נחלת

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אינטרנט זה אתגר קשוח. והבחירות לא חד משמעיות.משה

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

אצל מי שזה צורך מקצועי, כמותך, ההסתכלות אחרתפ.א.

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

בספריה אפשר להאבד בדיוק כמו באינטרנטמשה

נכון. לזה התכוונתיפ.א.

הזכרת לימשה

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

שיר נוסטלגי מקסים 😻פ.א.

נכון. אבל זה אחרת. לספריה, בעיני, יש שם יותר טובנחלת

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

אני לא נמשך לויזואלימשה

רק לקריאה.

יש אפשרות בפלאפון של איכות חיים ובקרת הוריםארץ השוקולד

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

גם במחשב אפשר להגדיר זמן? כדי להגביל? ואם אכן, איךנחלת

אבל כבר לא ילדה ולא צריכה להיות תחת בקרת הורים …פ.א.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

לכל הפחות screenzenשבורת,לב

נכון. גם אני חשה כך. אז אתמול לא פתחתי. בכוח!נחלת

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

אולי יעניין אותך