אז כתבתי: (אין לי מושג מה זה בעצם. אבל העיקר כתבתי)
רק אתמול בלילה התהלכת בתחנת הרכבת תחתית החצי-עמוסה, עטופה במעיל שגדול עלייך בשלוש מידות, והשיער השחור שלך, הפרוע, מאפיל על פנייך.
בצעדים גדולים ויציבים, מבע פנים קשוח ואגרופים קמוצים חפונים במעיל הענק.
רק מי שיתבונן מקרוב באישונים המסתררים בין הריסים העבים שלך, יוכל לשים לב לילדה הקטנה שבך, צמאה לאהבה, לאמת. כאילו הכל בך התרגל לדמות שעטית עליך, בחורה קשוחה וחזקה שכמוך, ורק העיניים, משהו בהם פיספס את השינוי. אז את מנסה כמה שפחות להתקיל אותן בעיניים אחרות. שלא
יגלו אותך. שלא תשבר החומה המבוצרת שבנית.
שעיטת רכבת חותכת לך את חוט המחשבה, מחריבה את אי השקט הקטן שיצרת. את עולה עליה, נותנת לה להוביל אותך למקום חדש ובלתי-ידוע. לידך מתיישבת אישה אפרו-אמריקאית צעירה, יורה מילים ולחן בוכה בצעקות אל פומית הטלפון שבידה. צורחת את חייה המרים על האדם שמקשיב לה מעבר לקו. מקשיב, ושותק. ואת חושבת, לפחות יש לה מי שיקשיב. היא עוד מסוגלת לבכות לאי-מי. לשתף. לבטא במילים. השיחה מתנתקת, והאישה ממשיכה לקלל את אוויר העולם.
את מסכימה איתה בחצי פה, וממשיכה לשתוק. סורקת בעינייך את כל רצפת הקרון.
רק אתמול בלילה התהלכת בתחנת הרכבת תחתית החצי-עמוסה, עטופה במעיל שגדול עלייך בשלוש מידות, והשיער השחור שלך, הפרוע, מאפיל על פנייך.
בצעדים גדולים ויציבים, מבע פנים קשוח ואגרופים קמוצים חפונים במעיל הענק.
רק מי שיתבונן מקרוב באישונים המסתררים בין הריסים העבים שלך, יוכל לשים לב לילדה הקטנה שבך, צמאה לאהבה, לאמת. כאילו הכל בך התרגל לדמות שעטית עליך, בחורה קשוחה וחזקה שכמוך, ורק העיניים, משהו בהם פיספס את השינוי. אז את מנסה כמה שפחות להתקיל אותן בעיניים אחרות. שלא
יגלו אותך. שלא תשבר החומה המבוצרת שבנית.
שעיטת רכבת חותכת לך את חוט המחשבה, מחריבה את אי השקט הקטן שיצרת. את עולה עליה, נותנת לה להוביל אותך למקום חדש ובלתי-ידוע. לידך מתיישבת אישה אפרו-אמריקאית צעירה, יורה מילים ולחן בוכה בצעקות אל פומית הטלפון שבידה. צורחת את חייה המרים על האדם שמקשיב לה מעבר לקו. מקשיב, ושותק. ואת חושבת, לפחות יש לה מי שיקשיב. היא עוד מסוגלת לבכות לאי-מי. לשתף. לבטא במילים. השיחה מתנתקת, והאישה ממשיכה לקלל את אוויר העולם.
את מסכימה איתה בחצי פה, וממשיכה לשתוק. סורקת בעינייך את כל רצפת הקרון.
- לקראת נישואין וזוגיות