אשכול צ'יזבאטים, לא להספאים!
נתחיל:
יואל(שם בדוי)=)חזר מחבר ב3 בלילה
ואז הוא ראה הרבה אנשים עם פרצופים ירוקים ורגלים של תרנגול
הוא נבהל לגמרי ולא ידע לאן לרוץ הוא עוד שניה הרגיש שהוא
מת..........
פתאום הוא רואה אור במקווה הוא שם ת'טיסה של החייםמ שלו לשם
בשיא השקט....(פה תמתח אותם)
הוא נכנס ורואה שם איש יואל התחיל לצרוח ולבכות לו....
האיש ניסה להרגיע אותו!
ושאל אותו מה קרה.
ואז יואל אמר לו בבכי היסטרי"ראיתי אנשים מפחידים כאלה-
עם רגלים של תרנגול...."
אז הוא שואל אותו כמו שלי??ואז הצביע על הרגלים שלו...................
כ-כ-כ-כ-ן-ן-ן-ן-ן!.......
(תמרח את זה שיהיה ארוך.)!!!
עוד אחד:
יום אחד באה לשמור על מ"ש.... הבייביסיטר.
הילדים הלכו לישון כבר היא הייתה שיא השמחה וישבה לקרוא ספר...
פיתום צילצל הטלפון היא ענתה ואז היא שמעה מהצד השני:
שלום מדברת ה"אצבע האדומה" בעוד כשעה אני אגיע תתכונני...
ההיא ניכנסה ללחץ -(וכאן לימרוח- מה היא עשתה איך היא שיקשקה...)
לאחר רבע שעה הטלפון מצלצל היא עונה ושומעת עוד פעם:
שלום מדברת ה"אצבע האדומה" בעוד שלושתרבעי שעה אני באה תתכונני....
ההיא הייתה ממש בלחץ...
טוב! עכשיו הסרט הזה חוזר כל רבע שעה-אין לי כח לכתוב.....
ואז 10 דקות לפני השעה הידועה הטלפון שוב מצלצל היא כבר לא עונה ואז היא שומעת משום מקום אני עוד 10 דקות אגיע תתכוני היטב....
היא הייתה בלחץ אטומי כל מי שהיא התקשרה אליו לא ענה.....לימרוח....
אחרי עוד כמה דקות הטלאפון מצלצל היא עונה ועוד פעם זאת האצבע האדומה...וכו...
ההיא נעלה את כל החלונות הדלתות וכו....
ואז היא שומעת צעדים במדרגות ולאחר כמה שניות היא שומעת דפיקות...
היא מתה מפחד והיא לא מעיזה להתקרב לדלת ואז היא שומעת את השכנה:
היי רוחלה(?) אני צ'כה פלסטר יורד לי דם וניגמרו לי בבית הפלסטרים....
עוד:
מוטי, שם בדוי, עושה את הביבי סיטר הראשון שלו.
הוא כולו נרגש, מתייצב ב 6 בערב בבית של הילדים שהוא צרך לשמור, ההורים הבטיחו לו שהם חוזרים ב 12, הילדים הלכו לשון צ'יק צ'ק, וההוא ישב וקרא ספר. כל 5 הילדים ישנו בשקט, הכל היה ח ל ק.
בסביבות 9 בלילה, הטלפון צילצל. ההורים מארו לו לענות לכל טלפון שיתקשרו, ולהגיד שהם לא בבית.
הוא מרים את הטלפון.
"הלו? מוטי?" נשמע קול מפחיד מהצד השני.
"מ-מ-מי? זההה?" רעד מוטי, הקול היה מפחייייד (תעשו את זה מפחיייידד...).
"אני יודע מי אתה, ואני צריך להטיל עליך משימה" אמר הקול המפחיד.
"מי אתה? מאתה רוצה??" שיקשק מוטי.
"אני אף אחד, אתה לא יודע. עכשיו, תלך למטבח, תוציא משם את הסכין של הבשר, ותשחט את הילד הבכור".
"מההה? לאאא! אני לא עושה את זה!!" צווח מוטי.
"כדאי לך מוטי, אחרת אני אבוא וארצח אותך, עכשיו!" איים הקול, וניתק.
מוטי, משקשק, הולך למטבח, מוצא בקלות את הסכין לבשר, מרים אותה, ומיד הניח אותה. "לא! אני לא עושה את זה!".
פתאום הוא שמע צעדים, ואת הטלפון מצלצל, הוא הרים את הסכין, הצעדים פסקו, והטלפון דמם.
הוא הבין, זה או הוא, או הילד.
הוא.
הוא הרים את הסכין, נכנס לחדר של הילדים, סתם את הפה של הבכור, ורצח אותו.
כולו בוכה ומשקשק, רץ לסלון, והתיישב על הספה רועד. שוב ציצל הטלפון.
"הלו?" שאל בקול רועד.
"מוטי?" הקל המפחיד שאל "כל הכבוד, ביצעת את זה בהצלחה, עכשיו יש לי עוד משימה, ותעשה אותה מהר".
"אני לא עושה אותה!!" צוות מוטי.
"אני לא שואל אותך. תלך למרפסת, תוציא משאם את החבל, ותחנוק את הילד השני". ציווה הקול, וניתק.
~~כך הסיפור ממשיך עד לילד החמישי, גם הוא נרצח\= ושוב מצלצל הטלפון~~
מוטי עונה בידיים רועדות "מה עכשיו?"
"אני רוצה שתלך לארון, תוציא את האדקח, ותרצח את הילד השישי".
"מהה?? יש רק חמש ילדים!!" ילל מוטי.
"מהה? רגע, משפחת לוי?" שאל הקול, מבולבל.
"לא! זה משפחת כהן!" צרח מוטי.
"טעות במספר", אמר הקול, וניתק.
אאוץ'<<<
יש לכם עוד? שלחו לפה!!
תנעצו.
