בס"ד
החורף הגיע ואיתו הגשמים. הראות הופכת גרועה, הכבישים חלקים ומוצפים במים והמשמעות, לנהגים רבים, היא חרדה מנהיגה בתנאים הללו, נהיגת חורף.
החרדה מובנת – אנחנו, בישראל, רגילים לכביש יבש לסך השמש ולמשקפי השמש ברוב ימות השנה. כביש מוצף במים, מתפרש אצלנו כאיום, ברד חזק הניתך על השמשה הקדמית הופך את הנהיגה כבר לסיוט אמיתי. חורף.
בעבר, נהיגה במכוניות ישנות, הצריכה מיומנות נהיגה הגבוהה בהרבה מאשר המכונית המודרנית שלכם. במכונית ההיא, בעלת ההנעה האחורית, השילדה הלא מתוחכמת והלא ממש מאוזנת, כל פעולת נהיגה שגויה, ובמיוחד בתנאי נהיגה קיצוניים, הייתה עלולה להסתיים באסון. המכונית המודרנית שלכם הרבה יותר מתוחכמת – צמיגים, מערכות בלימה מתקדמות, חיישנים אלקטרוניים ומחשבים, כולם כאחד יודעים לחפות ולמזער את הסיכון שעלול להיגרם עקב פעולה לא נכונה או טיפשית מצד הנהג, ואפילו – להציל את המצב לפני שיחמיר. מכונית סלחנית.
אין זה אומר שהנהג חף מכל אחריות, או שאינו צריך להתאים את נהיגתו למצב החדש שנוצר – כביש חלק ובעל מקדם חיכוך נמוך יותר, לדוגמא.
הכלל הוא פשוט למדי – ככל שהאחיזה בכביש פחותה יותר, על הנהג לנהוג בצורה איטית והדרגתית יותר. כל פעולות הנהיגה חייבות להפוך לעדינות יותר, "עגולות" יותר, מתונות יותר, כלומר – האטה מוקדמת והדרגתית, האצה מתונה וסבלנית וכניסה/יציאה איטיות יותר בעקומות.
בניגוד לדעה הרווחת, הגורמים המרכזיים להחלקת רכב אינם הגשם או השכבה הבוצית שנוצרת על הכביש. אלה, אמנם, יזרזו את התרחשות ההחלקה (יחסית לנסיעה בכביש היבש והנקי), אבל, למעשה, ההחלקה נגרמת בעיקר בשל פעולותיו של הנהג – השימוש בדוושת ההאצה, הבלם וההגה, הוא זה שיכריע אם תתרחש החלקה. וזו, בסבירות גבוהה, תתרחש, אם השימוש בהם יהיה מוגזם ואגרסיבי מידי…
1.כדי שלא להגיע לפעולות קיצוניות (כבלימה חזקה או הפנייה חדה של ההגה) נדרש תכנון נהיגה מוקדם וחכם. תכנון כזה נדרש, כמובן, בכל מצבי הנהיגה, אך בחורף ובתנאים קיצוניים חשיבותו גבוהה אף יותר. שמירת רווח מהרכב שלפנים, מבט הרחק לפנים, האטה לפני מקומות מועדים לפורענות (כצמתים, מעברי חצייה וכד') – כל אלה יפחיתו את הסיכויים להפתעה ולצורך בתגובה פתאומית וחדה.
2. צמיגים תקינים המנופחים בלחץ הנכון יתרמו את חלקם במניעת איבוד האחיזה ויעלו את סף ההחלקה, וזאת, לעומת צמיג ותיק/יבש או צמיג שלחץ האוויר בו נמוך מדי.
3. גם בנהיגה עם צמיג תקין וראוי, יש לזכור כי חריצי הצמיג (שתפקידם הוא פינוי המים ושמירה על שטח המגע עם הכביש) מוגבלים ביכולתם. מעל לרף מהירות מסוימת, יתקשו החריצים לנקז את המים ותופעת ציפה מסוכנת (Aquapanning) עלולה להתרחש ולגרום להחלקת הרכב. ההבדל בין שיוט על כביש רטוב במהירות 100 קמ"ש ל-90 קמ"ש עלול לעיתים קריטי במצבים שכאלה. הפתרון המיידי – הפחתת המהירות.
4. בעת נהיגה בחורף יש לתת את הדעת גם ללבוש בו אתם נוהגים. נהיגה בלבוש מסורבל מידי פוגעת בנינוחות הנהיגה ובתפעול הרכב.
5. נעל בעלת סוליה רטובה עלולה להחליק מדוושת הבלם וליצור מצב מסוכן, לכן, נגבו אותה בטרם תתחילו בנהיגה.
6. לפני יציאה לדרך, אל תתעצלו ודאגו להפשיר את האדים מחלונות הרכב, כמו כן, וודאו שקיים נוזל שמשות במיכל ושמגבי הרכב אכן תקינים.
7. מעבר בשלוליות עמוקות מעלה חששות, ובצדק. ההחלטה האם לצלוח את השלולית או לא, מהווה, לעיתים קרובות, הימור. רצוי לחשוב טוב לפני שנכנסים לשלולית שעומקה לא ידוע לכם. יתרה מכך, מומלץ לתת לאחרים לבצע ראשונים את הבדיקה ולהסתמך על תוצאותיה.
8. הנסיעה בשלולית תתבצע באיטיות, בהילוך נמוך. ביציאה ממנה, לחצו בעדינות על דוושת הבלם על מנת לייבש את הבלמים.
9. נהיגה ברכב מחומם ונעים לאורך זמן (ובמיוחד בשעות הלילה) עלולה להביא לירידה חדה בעירנות. לכן רצוי להפעיל את כניסת האויר הצח מחוץ לרכב, או לפתוח חרך בחלון הרכב לכניסת חמצן.
טיפ לסיום:
אישית, אנו ממליצים לנהוג עם אורות נסיעה בכל ימות השנה גם במהלך היום. בעת נהיגת חורף – על אחת כמה וכמה. זכרו שפנסי תאורת היום (RDL) ברכבים מודרניים, אינם פועלים, בד"כ, בשילוב עם אלה האחוריים.
את אורות הערפל השאירו לתנאי ראות קיצוניים בלבד – ערפל ו / או גשם קיצוני. בכל מצב אחר, אורות הערפל (במיוחד אלה מאחור) יסנוורו ויסכנו את משתמשי הדרך האחרים, וגם אתכם.
החורף מזמן לנו תנאי נהיגה מאתגרים, ולעיתים, מפחידים. במזג אויר קיצוני, בגשמים הראשונים שבהם הכבישים מאוד חלקים (ובעצם, בכל מצב בו אינכם מרגישים בטוחים בנהיגתכם), ותרו על הנסיעה, אם באפשרותכם.
שתהיה לכולנו נסיעה בטוחה.
כתבה זו מתוך אתר drivetime
נהיגת חורף - כדאי לדעת | Drive Time
והנה עוד שני סרטונים מיוטיוב