עבר עריכה על ידי Bla בתאריך י"ט בכסלו תש"פ 20:19
שמי חרוט על אותו עץ אבוד
ומליון עיניים נועצות בי מעלמעה מבט מייסר
כי השמות החלולים שמצאו את מקומם על הדבר היחיד שנתן לי יציבות באותה תקופה
נתנו תקוות שווא לאותם שעברו בשדרה כל יום
והיום את אותם עלים תלושים ממציאות שלווה ותקווה
אני נושאת על גבי בנוסף לבדידות שהיא חברתי הטובה ביותר
והם שואבים ממני תקווה בלי שאחרוט את שמי על עצים
שואבים ממני שמחה כאילו יש לי בכלל
שואבים ממני עוצמה ומחלישים את רוחי
ואני נשאבת בתוך עצמי
חורטת על ליבי כדי לא לחזור על טעויות
חורטת על ידי כדי לזכור
חורטת בגופי כדי לפגום
ומחפשת אחרי העץ שיכיל ויחבק
יחלוק איתי זכרונות
שנחרטו בנפשינו
- לקראת נישואין וזוגיות