יש לי ילדה כמעט בת 4 אפשר לקרוא לה בכיינית.. לא טוב לה משהו, לא מרוצה, קרה משהו היא בוכה וצורחת, נשכבת על הרצפה אפילו ברחוב באוטובוס.. היא לא מסבירה מה קרה ואפילו לא במילה אחת.. אני יכולה לנחש חצי שעה ולפני שהנשמה יוצאת לי, היא אולי תגיד מילה שקשורה לבכי.. מה אני אמורה לעשות?להשאיר אותה לבכות? להתחנן על נפשי שתספר מה קרה? נסתי את כל הדרכים לברר על מה הבכי, בעדינות וברוגע, בעצבים, בתחנונים.. מה לעשות? תודה מראש לכל המגיבים
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
ילדה שבוכה המון ולא מסבירה את עצמה..גן קסום
וכשהיא לא במצב של בכי, איך יכולת ההבעה שלה?צביה22
היא יודעת לספר דברים שקרו בצורה ברורה? לשתף ברגשות?
וגם- הייתי מנסה פעם אחרי סיטואציה כזו, אחרי שהכל נרגע, לנסות לתאר לה מה קרה מנקודת המבט שלך (בקצרה, רק שהיא תבין שאת לא יודעת מה הפריע לה), ולתאר לה איך היה אפשר שזה יהיה אחרת.
ובמצבים שאת כן יודעת מה הפריע לה, אז כשהיא מתחילה לבכות- לתת לה הדגמה של מה שהיא יכולה להגיד (למשל נפל לה משהו והיא מתחילה לבכות, אז להגיד משהו כמו 'אוי, נפל לך? את יכולה להגיד לי- אמא, נפל לי! את יכולה לעזור לי? וככה אני אבין מה קרה...')
וגם- הייתי מנסה פעם אחרי סיטואציה כזו, אחרי שהכל נרגע, לנסות לתאר לה מה קרה מנקודת המבט שלך (בקצרה, רק שהיא תבין שאת לא יודעת מה הפריע לה), ולתאר לה איך היה אפשר שזה יהיה אחרת.
ובמצבים שאת כן יודעת מה הפריע לה, אז כשהיא מתחילה לבכות- לתת לה הדגמה של מה שהיא יכולה להגיד (למשל נפל לה משהו והיא מתחילה לבכות, אז להגיד משהו כמו 'אוי, נפל לך? את יכולה להגיד לי- אמא, נפל לי! את יכולה לעזור לי? וככה אני אבין מה קרה...')
תמיד אני יושבת איתה אח"כ ומסבירה לה כפי שאת אומרת אבל עדייןגן קסום
כאילולא דברתי והסברתי לה שיש דרך..
לא חושב שזה יעזור..שד.
זו לא התנהלות כי "היא לא מבינה"..
בינתיים, היא רואה ש"יש רווחים" מהבכי.. אמא שמה לב; לפעמים מתעצבנת, לפעמים מדברת, לפעמים מתחננת...
אז אני לא בעד השיטה הזו שאם ילד רוצה תשומת לב, לא לתת לו... אבל לא טוב להרגיל אותה שזו הדרך - כמו שגם לא טוב להתעלם לחלוטין ממנה. אז האיזון הוא, גם יחס חם, וגם לא להתרגש.... תבין שזה לא עובד. יש הרבה ילדים ככה.
וכמובן, תמיד חשוב לשים לב ולתת יחס מתענין ואיכפתי וחם - ללא קשר לזמנים כאלה. זה גם יכול להפחית את הצורך..
היא תלמד לזהות, שכאשר מבקשת תשומת לב בדרכים נעימות, זה הולך יותר טוב..
[מעשה שהיה לפני זמן קצר: רב גן, מאד לבבי וחם, סיפר שאחד הילדים התחיל להתנהג בצורה מפריעה תוך כדי שהוא מלמד. שאל אותו בפשטות: למה אתה מתנהג ככה? אז הילד ענה בלי חוכמות: כי אני רוצה שתשים אלי לב...
ב"ה, הרב הזה, הוא ללא כל מיני "שיטות".. נתן לילד חיבוק, הושיב אותו על ידו - ומאז נופת צופים...
אבל כשזה הופך להתנהלות קבוע כזו, צריך גם לדעת איך בצד שידור החום וההתענינות, להתעלם..]
צודק בהחלט. תודה רבה על ההסבר מפורטגן קסום
מציע שתאמרי לה,ד.
בנחת, וממש בקול אוהב ומשתתף - כמובן אחרי ששאלת באמפתיה "מה קרה" ולא ענתה:
"כשתרצי לספר לי מה קרה ולמה את בוכה, ממש אשמח לשמוע ואני אשתדל לעזור לך"..
זהו.
תלכי משם לעיסוקייך.
את יכולה כל חמש דק' בערך, לשאול ממקומך בשלוה וחביבות: רוצה כבר לספר לי?... אה, עוד לא?...
ולחזור לעניינייך.
בשלב מסוים, או שתפסיק, או שתבוא לדבר.
בהצלחה..
צודק. נשמע שכך הכי נכון לעשות. אנסה זאת. תודהגן קסום
השאלה אם היא באמת יודעת להסביר את עצמהאמאשוני
יש לה רקע של בעיה בהתפתחות הדיבור? קושי בשליפה? קושי באוצר מילים?
צריך לבחון אם יש לה כלים מספקים להביע את עצמה ללא בכי.
טיפ שיכול להיות שימושי לעיתים: להפוך את הסיטואציה למוגזמת ומצחיקה. למשל היא בוכה אז לבכות איתה ואז פתאום להתחיל לצחוק, ועוד לפני שהיא מספיקה להגיב להמשיך לבכות ואז שוב לצחוק.. וככה להסיט את תשומת ליבה ולהעביר נושא.
עוד נקודה לבחון זה אם הסיטואציות האלו קורות כשהיא חשופה לעומס גירויים.
צריך לבחון אם יש לה כלים מספקים להביע את עצמה ללא בכי.
טיפ שיכול להיות שימושי לעיתים: להפוך את הסיטואציה למוגזמת ומצחיקה. למשל היא בוכה אז לבכות איתה ואז פתאום להתחיל לצחוק, ועוד לפני שהיא מספיקה להגיב להמשיך לבכות ואז שוב לצחוק.. וככה להסיט את תשומת ליבה ולהעביר נושא.
עוד נקודה לבחון זה אם הסיטואציות האלו קורות כשהיא חשופה לעומס גירויים.
היא דווקא יודעת להביע את עצמה מאוד יפה אבל שהיא בוכהגן קסום
כאילו היא לא יודעת לדבר מרוב הסטריה..
דווקא רעיון נחמד מה שאת כותבת. תודה
האמת נשמע הגיוניאמאשוני
שמרוב היסטריה היא לא מצליחה לדבר.
אולי במקום לשאול מה קרה תנסי לגשת לחבק אותה, להגיד לה נכון כשבוכים קשה לדבר? אז בואי לא נדבר.
לא לדחוק בה לשאול מה רוצה אלא קודם להרגיע ואח"כ כשהיא רגועה לנסות להבין מה קרה. ועם היא עושה סימנים של שוב נכנסת להיסטריה אז שוב להניח לנושא ולומר אני רואה שזה גורם לך לאי נעימות בואי קודם נירגע ביחד. אח"כ לשקף לה מה ניתן היה לעשות כדי להבין. ולתת ים של אמפתיה.
אם יש לכם מרפסת מניסיון זה מאוד עוזר להם להירגע. להקשיב לציפורים, לספור מכוניות.
גם אמבטיה עוזרת להירגע.
נראה לי הכי טוב להרגיע זה לעשות משהו בלתי צפוי להסחת הדעת ולנצל את המומנטום של ההלם בשביל פעילות מרגיעה.
למשל את בת השנתיים שלי כשאני לוקחת למרפסת והיא אומרת לי לא רוצה ללכת לא רוצה ללכת! אז אני אומרת לה ברור אנחנו לא הולכים אנחנו טסים, ואז אני עושה לה מטוס.
ואז היא צוחקת מתוך בכי כי מטוס זה כיף אבל אי אפשר לעשות מטוס יותר מדקה, אבל אז אנחנו כבר במרפסת מחפשים חתולים.
אולי במקום לשאול מה קרה תנסי לגשת לחבק אותה, להגיד לה נכון כשבוכים קשה לדבר? אז בואי לא נדבר.
לא לדחוק בה לשאול מה רוצה אלא קודם להרגיע ואח"כ כשהיא רגועה לנסות להבין מה קרה. ועם היא עושה סימנים של שוב נכנסת להיסטריה אז שוב להניח לנושא ולומר אני רואה שזה גורם לך לאי נעימות בואי קודם נירגע ביחד. אח"כ לשקף לה מה ניתן היה לעשות כדי להבין. ולתת ים של אמפתיה.
אם יש לכם מרפסת מניסיון זה מאוד עוזר להם להירגע. להקשיב לציפורים, לספור מכוניות.
גם אמבטיה עוזרת להירגע.
נראה לי הכי טוב להרגיע זה לעשות משהו בלתי צפוי להסחת הדעת ולנצל את המומנטום של ההלם בשביל פעילות מרגיעה.
למשל את בת השנתיים שלי כשאני לוקחת למרפסת והיא אומרת לי לא רוצה ללכת לא רוצה ללכת! אז אני אומרת לה ברור אנחנו לא הולכים אנחנו טסים, ואז אני עושה לה מטוס.
ואז היא צוחקת מתוך בכי כי מטוס זה כיף אבל אי אפשר לעשות מטוס יותר מדקה, אבל אז אנחנו כבר במרפסת מחפשים חתולים.
מזכיר מאד את הבת שליטובה21
גם בת כמעט 4 וגם אוהבת לפרוץ בבכי בלי להסביר את עצמה.
אני לא מבקשת ולא מתחננת אליה שתסביר לי מה קרה.
המצאתי דקלום קטן וכשהיא בוכה אני שרה לה אותו: ילדה שבוכה אני לא מבינה, ילדה שמדברת הכל היא מקבלת."
ככה אני שרה לה את זה פעמיים שלוש ואז אומרת לה ברוגע- כשתרצי שאעזור לך תבואי לדבר איתי.
מעבר לכך כשאני רואה שהיא רוצה להכנס להתקף בכי אבל מתגברת וכן מדבר איתי אני מחמיאה לה הרבה- איזה בוגרת את, איזה יופי שאת מסבירה לי מה מפריע לך וככה אני יכולה לעזור לך.
יפה אהבתי להמציא כזה דקלום ולשיר לה. אולי אם אשיר זה יביא ליגן קסום
פחות עצבים.. תודה
הבן שלי כזהשירקיאחרונה
והגננת הדריכה אותי לומר לו שאני פה כדי לשמוע למה הוא בוכה. היא אמרה שאם הוא אומר תוך כדי בכי פשוט לעזור לו להרגע או לחכות שירגע או יפסיק רגע את הבכי ויביע את עצמו ולומר לו אניי לא מבינה כשהוא בוכה . זה עבד ממש יפה. ועד עכשיו שהוא בוכה הוא מצליח להרגע לרגע להגיד לי מה מפריע לו (ואז לפעמים ממשיך לבכות אבל לפחות אני יודעת מה הסיבה ואיך לעזור לו)
אצלי הסיפור שהוא פשוט התרגל ככה לבכות שהוא רוצה משהו.
אצלי הסיפור שהוא פשוט התרגל ככה לבכות שהוא רוצה משהו.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות