נרות אחדים רבים מתקבצים לזריחה, עלי מקום המקדש האירה.
בדרום אל מקום המנורה הטהורה, זיו קודש מתמלא נוגה.
כוהני המקדש רצים בהתלהבות, להעלות אור פתילת נרות בתמידות.
צהלה על פני הרואים, מאור זוהרה הפנימיים.
מעט מהאור טובע בחושך, אור קדוש ואדיר אותנו מושך.
חכמה מני המנורה יוצא, לתת לנו לב אריה.
לב שמוכן למסור את נפשו, גם כאשר צרות רבות סובבים אותו.
הוד ה' עלינו יראה, נושא בכנפיו חיים ומרפא.



