גם לי היתה סכרת הריון 3 פעמים ובהריון האחרון-  מתחילת ההריון!!! (דיאטה של שלושה חודשים זה הרבה יותר קל)

לפעמים אני מתגעגעת לתקופה הזאת, הארוחות מסודרות, התזונה בריאה יותר וממילא אין צרבות, אין חוסר ברזל, אין התכווצויות שרירים, הגעתי ללידה הרבה יותר חזקה ובלי שומנים מיותרים והורדתי את המשקל בתוך שבוע מהלידה...

ואגב, מותר לך לפרגן לעצמך מידי פעם משהו מתוק, זה יעזור לך להמשיך לשמור ולא להתיאש., צריך לדעת איך לעשות את זה (הדיאטנית תסביר לך)

ולא, ממש לא מחייב ניתוח קיסרי) אצלי הייתה סוכרת קשה ממש והלידה הייתה קלה במיוחד

מאחלת לך בהצלחה ואת יכולה להתיעץ תמיד..

והאמת שבהתחלה זה היה נורא כי הייתי אצל דיאטנית נוראית שהורידה לי בערך כל דבר אפשרי מהתפריט (כולל עגבניות!!).

כשנשברתי וזה היה כי הייתי ככ רעבה עברתי לדיאטנית פרטית ואז הבנתי כמה כל ההנחיות שקיבלתי היו גרועות.

מה שהכי חשוב זה לא להיות רעבים!! אחרת הגוף נכנס ללחץ ורמות הסוכר בגוף עולוץ

אז נראלי שזה קצת מרגיע

בגדול הייתי צריכה להקפיד לאכול כל 3 שעות ביום (סה"כ 6 ארוחות- 3 מתוכם בינתיים) והיה לי מותר אפילו שורה של שוקולד מריר ביום.

הקושי היה בלהמנע מקמח לבן וכל הנלווה שאני מאוד אוהבת אבל הייתי ממש צמודה לתפריט ובסופו של דבר סיימתי את ההריון רק עם דיאטה, בלי כדורים ובלי אינסולין

ולגבי הלידה, הייתי אמורה לעשות זירוז. הגעתי לבי"ח והיתה פתיחה שלוש וחצי בלי שהרגשתי כלום!!

אז לכי תדעי.... חח

והדיאטנית שלי הסכימה איתי, לא עשיתי בדיקות בשבת ונשארתי מאוזנת...

קמח מתפרק לסוכר בגוף. יש לך בעיה עם פחמימות כרגע...

אני למשל הופתעתי מזה שפיתה קטנה עם חומוס ופסטרמה גרמה לסוכר להשתולל!

גם בחלב יש סוכר וצריך לצרוך ממנו בזהירות.

ההנחיות שאני קיבלתי: לאכול מיד לאחר הקימה (פרי או כוס חד"פ פצפוצי אורז ללא סוכר עם מעט חלב)

אחרי שעתיים כריך מקמח מלא/ כוסמין עם חלבון וירקות בשפע

ארוחת צהריים אותו עקרון חלבון+ ירקות(חיים או מבושלים. לא כולל תפו"א ובטטה)+ מנה קטנה של פחמימה.

אחהצ פרי נוסף

ארוחת ערב

משהו לפני השינה (פריכיות אורז,סלט, יוגורט לא ממותק)

אני הייתי ממושמעת וב"ה ילדתי עובר קטן בלידה טובה ועבר... ועדיין משתדלת לאמץ את אורח החיים הזה.

הפחתת סוכר היא גמילה לכל דבר ועניין.

אחרי כמה ימים תראי שהחשק פוחת.

אתחיל מהסוף: 

אין כל קשר בין קיסרי לסוכרת הריונית. את יכולה בשלום ללדת קיסרי גם אם אבחנו לך סוכרת.

דבר אחר חשוב לדעת: סוכרת הריונית לרוב חולפת עם ההריון, אך היא מעידה על כך, שיש לך נטייה לסוכרת. סטטיסטית, רוב הנשים שחוו סוכרת הריונית במוקדם או במאוחר חלו בסוכרת סוג2.

זאת לא אומרת שצריך להיכנס לסרטים, זאת אומרת, שחשוב ביותר לשמור על דיאטה.

הבה פעמים מספיק לשמור דיאטה כדי לאזן סוכרת הריונית וגם כדי להימנע מהתפתחות סוכרת סוג2 בהמשך.

את לא יודעת מה לאכול? - יש לך גישה למחשב. תימצאי לך טבלה של אינדקס גליקמי. יש שם 3 סוגים: אינדקס נמוך, בינוני וגבוה.

כל מה שנמוך - תאכלי ללא הגבלה.מה שבינוני - תאכלי בהגבלה, גבוה - מומלץ לא לאכול כלל. זה הכול.

אפשרות אחרת - לעבור לתזונה טבעונית ולאכול את הכול במסגרת תזונה זו.

לגבי מעקב ובדיקות. זה מאד חשוב. לא רק עבורך, גם עבור תינוקך.  לכן עשי מאמץ ותקפידי על המעקב וכל הבדיקות המומלצות בעניין.

לגבי דקירה עצמית - יש הרבה אנשים שזה מפחיד אותם בהתחלה, אך בסופו של דבר אין בזה שום דבר באמת מפחיד או קשה, ואנשים מתרגלים.

לגבי לא כיף - נו, כל החיים זה לא כייף, כפי שאמרו חז"ל עדיף היה לו לאדם שלא יוולד. אבל אין מה לעשות. צריך לחיות עם מה שיש ולהשתדל לעשות זאת בכבוד.

אז אל תפחדי!

תחשבי, כמה טוב שגילו את זה בזמן!! זה מה חשוב.

בסכרת מותר לאכול חלבונים - בשר דגים ביצים - חופשי.

ולעומת זאת פחמימות ממש ממש בהגבלה, וחלק גדול מאוכל טבעוני כמו למשל, לחם, אורז, תפוחי אדמה, קטניות שונות - זה פחמימות. והאינדקס הגליקמי עוזר לאיזון, אבל לא משנה את גודל המנה וכמה מותר לאכול ממנה.

למי שיש סוכרת עדיף לאכול לחם מלא, אבל עדין היא יכולה לאכול רק פרוסה אחת, בדיוק כמו לחם לבן. כנל כל פחמימה אחרת. 

מכיון שבסכרת אוכלים מעט פחמימות אז רעבים, ותזונה טבעונית תהיה מאד מאד מאד קשה. 

בוודאי שלא כדאי בדיוק בתקופה הזו שרעבים ומותר לאכול חלבונים מן החי חופשי שימלאו את הרעב של אשה בהריון- לעבור בדיוק אז לתזונה הזו.

נראה שיש לך קצת בלבול . סכרת זה כמובן קשור לסוכר. אבל סוכר נמצא בכל דבר, בעיקר פחמימות

קצת סדר עד שתלכי לדיאטנית - 

ירקות - חופשי. שמן - אגוזים, אבוקדו טחינה וכל סוג שמן אחר- חופשי. 

חלבונים - בשר ביצים דגים טונה מוצרי חלב (לא ממותקים) וכו - חופשי.

מה מוגבל- מתוק, ופחמימה.

מתוק, ממש לעיתים רחוקות ובמידה.

פחמימות - לחם, אורז, תפוחי אדמה, פירות (כן, פרי זה פחמימה)

את מחלקת את הארוחות שלך ל6. שלוש עיקריות, שלוש ביניים

בארוחות עיקריות מותר לך שתי מנות פחמימה - למשל שתי פרוסות לחם.

בארוחות ביניים פחמימה אחת- למשל, פרי.

את הפחמימה רצוי מאד לאכול עם משהו מקטגורית שמן, שמאט את ספיגת הסוכר בגוף

למשל- לחם מרוח בטחינה או אבוקדו

למשל - פרי עם חופן שקדים 

זה הכל בראש, אין שום סיבה שתהיי רעבה

דוגמאות לארוחות

ארוחת בוקר יכולה להיות ביצה, טונה, שתי פרוסות לחם עם טחינה, סלט גדול, גבינה (טוב זה המון , בקשר למשקל תדאגי לבד. אבל מבחינת סכרת- מותר לך לאכול את כל זה)

ארוחת צהרים- רבע עוף , כף הגשה של אורז, ירקות מוקפצים, סלט גדול

ארוחות ביניים - פרי+ יוגורט + חופן שקדים

פרוסת לחם אחת + פרוסה גבינה צהובה

שתי קוביות שוקולד מריר + כמה שקדים (טיפ, להמיס שוקולד מריר ולטבול בו שקדים)

בקיצור, אפשר לאכול המון עם הסוכרת כל עוד מקפידים על פיזור פחמימות בצורה מתונה לאורך היום.

הדיאטנית תסביר לך מתי לדקור ואיך לאכול יותר לעומק, אבל אחרי שבוע -מתרגלים

בונוס- מסיימים את ההריון עם ממש מעט עודף משקל, אם בכלל. וחוזרים מהר לצורה שלפני.

בקשר לעוגה שכתבת לילדים, אמנם טוב וראוי לשמור על תזונה טובה לכולם אבל לא הכי הגיוני לצפות מילדים שעכשיו לא יאכלו מתוק כי קשה לך. תנסי לחשוב על דברים שאת פחות אוהבת אולי חטיפים במקום עוגה. אבל אין מה לעשות. צריך להתאפק.

מה שיעזור לך חוץ מאימת הקיסרי (אני קיסרית, אז הפחד שלך מוצדק. תנסי לא להגיע לשם)

זה לזכור שעשו מחקרים ויש השפעות על העובר גם אם לא מגיעים לקיסרי , כשאמא לא מאוזנת.

זה משפיע על השמנה שלו בעתיד

אז כמו שאת לא שותה אלכוהול או קפה או מעשנת- למי שיש סכרת, סוכר זה כמו עישון. אסור. פוגע בעובר.

ברגע שמפנימים את זה, זה נהיה הרבה יותר קל.

בהצלחה!!!

ממש עוזר שיש אתכן!!!

אמנם לא הצלחתי להגיב לכל אחת, אבל קראתי את כל התגובות פה כמה פעמים ועזר לי מאוד!

האמת שעדיין קשה לי נפשית ממש ממש ממש עם כל ה"גזירות" אבל אני מאוד מקווה שיהיה לי קל יותר בהמשך, כפי שכתבתן שאפילו אימצתן חלק מההרגלים גם להמשך אח"כ...

מרגישה שחפרתי פה המון וכבר לא נעים לי...

אז אני הולכת להתחפר במיטה בינתיים ולקוות שהבאסה תעבור לי עם הזמן.

תודה על הכל!!

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!