אני לא יודע, נריה, אני לא יודע. פשוט... מורכב לי קצת.
נריה ישוב לצד עמיחי על גדר האבן המקיפה את גג הישיבה. מתחתיהם הומה בית המדרש בקולות סדר צהריים, הבחורים חוזרים נמרצים ורעננים מההפסקה. אבל עמיחי, המסוגל לשכוח עצמו בלימוד ולהזכר עם כניסת משכימי הקום לשחרית, יושב לידו בברכיו המורמות ומבטו כבוי. נריה נרעד מעט ומחכה להמשך דבריו. עמיחי שותק.
אתה מכיר את הרגע הזה, הוא מתנער פתאום, שאתה באמצע עמידה של מנחה ופתאום עולה בך התהיה, מי אמר שמישהו מקשיב, זאת אומרת, אתה מדבר איתו, כך, בפשטות, כבר חצי שעה ופתאום הקול הזה מתעורר בך ומנסה לערער את האמונה שלך, או כשאתה מדבר עם אח שלך והוא שואל אותך, תגיד, יכול להיות שאנחנו מקרה והכל מקרה וכי מחר נמות וזהו, ואתה רועד לרגע ותוהה לעצמך, מי אמר, באמת, ונכון שרגע אח"כ אתה כבר עונה לו תשובה ברורה ומנומקת ומבסס אותה על כ"כ הרבה שברור לך שזה נכון, אבל עדיין יש את הרגע הזה של, אולי לא חשבתי על זה, אז, ככה זה. אני לא בטוח.
הוא שותק לרגע וממשיך. אני אוהב אותה. ברור לי שאני אוהב אותה. וטוב לנו ביחד, ואני מחכה לרגעים שבהם אנחנו נפגשים, ואנחנו מדברים ושמח לי ואני לומד יותר, כמותית ואיכותית, וטוב לי, ואני מתגעגע אליה בימים ובלילות וברגעים שבהם אנחנו לא מספיקים לדבר לפני סדר בוקר ועד אחת לא מדברים. אבל איכשהו, לא יודע, לא ברור לי. אני לא יודע האם המניע שלי נכון, האם הרגש מדויק, עולות לי קושיות שכבר תקפתי וחקרתי בעבר. וקצת, יש לי תחושה כזו של כבדות וחשש, אולי אנחנו לא באמת מתאימים, לא מדברים באותו הקו, אולי זה לא זה. אולי נחפזתי מדי?
ונריה עונה לו ומנסה להרגיע, זה טבעי, זה חשש שטבוע באדם מסיבות מובנות אבל חקרת ובדקת והקשית וראית שאין לו בסיס, ו אממ, אני חושב שכן, זאת אומרת, אתם מתאימים, תנסה להסתכל על זה מבחוץ, אתם דומים ויש לכם שאיפות זהות ואתם מסתדרים מעולה ויש בינכם משיכה, ו, יהיה בסדר, הבוטח בד' חסד יסובבנו, אממ, אני חושב שזה נכון וטבעי שיהיו חששות אבל שאין להן בסיס, ונריה מהסס רגע וממשיך ואומר, אני ואביטל התלבטנו בזה אחרי האירוסין, אולי תדבר עם אפרת על זה.
ועמיחי מחכה רגע ואומר, תודה, ושותק דקה ואז מוסיף, טוב, בוא נלך ללמוד, כתובות מחכה לנו, נריה מהסס לרגע אבל רואה את מבטו של עמיחי ומבין שללמוד יהיה הדבר הנכון עכשיו (והוא מתמלא בהערכה רבה לעמיחי, אבל שותק), והם יורדים לישיבה ולומדים קצת עד שהרב בני מגיע ואומר עמיחי, נריה, הרב אפרים ישמח לדבר אתכם אחרי הסדר,
- לקראת נישואין וזוגיות