אז נכון, חורף והכל.
אבל עדיין
לשטוף רצפה ופתאום לשים לב שהאגודל שלי מדמם כאילו הוא מתחפש לצינור כיבוי אש.
איך זה קרה?
ה' יודע.
אז סיימתי לשטוף
(משו שפעם אהבתי לעשות, אבל אעפס שתי בעיות עכשיו, אחת; חורף, לשטוף רצפה בחורף זה לא כיף. שתיים; שליש מהבית שלי עם רצפת עץ. שהיא חמודה והכל, אבל לשטוף אותה זה מעצבן).
ועכשיו אני יושבת עם ערימות מתחלפות טישו על האגודל שלי ומחכה שהוא יירגע.
או עד שייגמר לי הדם, לחילופין.
אגב, אפשר לוותר על שבת אולי? אינלי כח אליה.
בלי להעליב
או לישון ברצף במשך כל השבת. זה פתרון קביל לטעמי.





