אני לא רוצה לדבר עם אבא אני לא רוצה לדבר עם המחנכת אני לא רוצה להיות אני לא רוצה להיות.
למה הם מרכלים עליי כל הזמן, למה היא מקבלת דיווחים שאני שוב המון במיטה ומי אמר לה בכלל. אני לא נמצאת במיטה כמעט, די.
למה אמא מסתכלת לי בתיק ובודקת מה עם הכדורים, למה אני לא יכולה להרגיש טיפת פרטיות עם עצמי. למה כל חשוף להם בלי שאני יודעת בכלל.
מה קשה לבוא ולשאול, במקום להסתכל לי בכל הדברים ולחקור ולבדוק. מה.
למה הם כל-כך לחוצים שאני בלי כדורים ולמה הם חושבים שלא ניסיתי לתפוס את הפסיכיאטר. אני ניסיתי, ולמה שתאמינו. ולכם אין כח להתמודד עם שום דבר שנקרא פיצית ולא עם כל מה שהיא מביאה איתה, ולא עם איך שהיא בגלל אלוהים.
אז למה אני פה עדיין. אין לכם כח להתמודד איתי, אולי בלעדיי יהיה לכם יותר קל, לא תצטרכו לדאוג לי בנוסף לכולם ולא תצטרכו להוציא עליי את כל המשכורות של אבא בשביל טיפול ופסיכיאטר שלא עוזרים לי בשיט.
למה אני בוכה. מטומטמת תמותי כבר תמותי תמותי תמותי.
תפסיקו לחשוב שאתם מצילים אותי עם כל זה, אתם לא.
למה אתם מדברים עם קידום נוער בשביל למצוא עוד משהו שישמור עליי מלעשות שטויות.
אני אעזור לכם לא להצטרך להתמודד עם ילדה חולת נפש שעושה לכם בעיות ו

כוסעמק.

הכל עוד לא התחרבן אבל הולך לקרות בקרוב מאוד. ואני לא יודעת מה לעשות הלאה.