עזרה בנושא משפחתי בהול: אבא שלי מבזבז את כל הכסף שלו על תרומjon_snow

שלום רב לכולם. 
יש לי שאלה קצת ארוכה אבל אשמח מאוד לעזרתכם, זה עניין קריטי למשפחה שלי! 

 

תקציר: 
אבא שלי תורם יותר מדי כסף בחודש עד למצב שעוד מעט לא ישאר לו כסף כי הוא מאמין שזה פדיון בשביל הילדים, ואני מחפש טיעונים הלכתיים להראות לו שהוא טועה ושהוא צריך להפחית. 

 

אבא שלי אדם מאמין. בנוסף, יש לו מחלה נפשית כבר הרבה זמן.

יש לו ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה, וכך יוצא שהוא מקבל תקציב חודשי. 
התקציב החודשי הוא יותר ממה שהוא צריך, אבל התקציב הולך להגמר בעוד 10 שנים (פנסיה). הורי גרושים, ואנחנו 5 אחים, הבכור בן 28. אין נכסים או כסף למשפחה. 

 

בנוסף, הוא גר במקום עם הרבה מאוד עניים שכולם הולכים אליו והוא תורם לכולם. הוא תורם באיזור 3000-4000 ש"ח בחודש. בנוסף הוא מלווה המון, גם למשפחה שלו אבל לא רק. הלוואות של עשרות אלפי שקלים שלא חוזרות אליו והוא מוותר על זה לאנשים (מטוב לב, מבחינתו). זה לא תרומות בסגנון של הקש בדלת, אלא ממש אנשים קבועים במסווה של חברים שמגיעים אליו ובוכים לו והוא מביא להם כסף. בהרבה פעמים עוקצים ומנצלים את תום ליבו. 

 

המצב בעוד 10 שנים: 
- מכל ההכנסות הוא הולך לקבל 3,000 ש"ח סה"כ, שזה לא סכום שמספיק להתקיים ממנו. במילים אחרות, הוא הולך להיות עני.

אני מנסה לשכנע אותו לחסוך: לשים כסף בצד כל חודש, בשביל שתהיה לו אפשרות לכלכל את עצמו בעוד 10 שנים. 

מבחינתו, הקב"ה הוא זה שעוזר לו והוא סומך עליו ב100% שהוא יעזור לו גם בעוד 10 שנים שיגמר לו התקציב. 

 

הוא פעם ניסה לעשות חסכון פנסיוני, אבל ביטל את זה מהסיבה ש
"לעשות חיסכון זה אומר שהוא לא מספיק מאמין באלקים"

הוא מאמין בכל ליבו שזה שהוא תורם 3000-4000 ש"ח לחודש זה מה שעוזר למשפחה. 

הוא טוען שהוא לא מסוגל להגיד לעניים שבאים שאין לו לתת. 

עכשיו, ברור שהמצב הזה ממש לא תקין ושכל אדם לא משנה כמה הוא צדיק מבין זאת. 

 

אבל מבחינתו: 
- אין לו אופציה להפסיק לתרום אלפי שקלים בחודש
- הצדקה הזאת זה מה שמציל את המשפחה
- הוא סומך על בורא עולם ולא מעוניין לעשות חסכונות, כי אז זה יראה שהוא לא סומך על בורא עולם
- רק בורא עולם הציל אותו במהלך השנים ודאג לו לתקציב (ולא הביטוח אובדן כושר עבודה)

בקיצור, אני מחפש *** כל טיעון הלכתי *** שיוכל לעזור לי, בסגנון: 
"עניי ביתך קודמים לעניי עירך", ודברים כאלה. כך שאוכל לבוא לתת לו את הטיעונים "בשפה שלו". 

בבקשה תעזרו לי ולמשפחתי. תודה רבה!
 

אם יש לו מחלה נפשית וכו אז תפנו לגורמי מדינה תספרו להםסוג'וק

או לבנק או למי שצריך

ושהם יגבילו את יכולתו

אני לא חושב שיש אופציה כזאת. גורמני המדינה מודעים, והכסף שלוjon_snow

 

תודה על התגובה ! 

 

גורמי המדינה יודעים שהוא חולה נפשית ולכן הוא מקבל תקציב, אבל הם לא יכולים להגביל אותו בגלל שזה בסוף כסף שעובר לו בבנק... אני מחפש טיעונים הלכתיים. 

הגורמים יודעים שהוא מבזבז?סוג'וק

הוא צריך אפוטרופוס על הכסף

לא אבל זה לא עניינם.jon_snow

לביטוח לאומי לא אכפת מה אנשים עושים עם הכסף שהם מקבלים. 

 

לאיזה גורם בדיוק ניתן לפנות שיהיה אכפת לו..? 

 

אמנם יש לו מחלה נפשית אבל להרבה אנשים יש מחלות נפשיות, והם עדיין יכולים לקבל את הכסף שמגיע להם

תברר. ברור שיש לזה פתרון מסודרסוג'וק

אולי דרך רופא שלו שגם כדאי שידע. בטח יש לזה הגדרה פסיכיאטרית גם. הם טובים בלהגדיר כל שטות...

יש הליך של מינוי אפטרופוס...אדם כל שהוא

עד כמה שהצלחתי להבין, זה דרך בית משפט.

כמובן צריך לחשוב האם הנסיבות מצדיקות את זה, או שאפשר להסביר ולשכנע. מהמעט שכתבת, זה נשמע לי שהמצב מצדיק את זה, אבל אי אפשר לקבוע בנחרצות בצורה הזו. אם יש פסיכיאטר שמטפל בו, כדאי לדבר איתו, ולשאול האם הוא ממליץ על מינוי אפוטרופוס, או שיש לו פתרון אחר.

אני חושב שזה קצת OVERKILL, אנחנו רק התחלנו ללחוץ עליוjon_snow

אני מאמין שעם הטיעונים הנכונים אנחנו נצליח לשכנע אותו. הרעיון זה לפתוח קופת חסכון שאליו יעביר כל חודש סכום כסף שתהיה רשומה על אחד האחים, ואז בהמשך אנחנו נוכל לכלכל אותו מהקופה הזאת

אתה מכיר אותו, לא אני...אדם כל שהוא

אם בסופו של דבר במצב שאפשר לדבר אליו בהיגיון, והא ישתכנע ויפעל בצורה הגיונית, אז זה כמובן עדיף.

[למרבה הצער, בחלק מהמקרים של בעיות נפשיות, אי אפשר לשכנע בטענות הגיוניות, או לחילופין, גם אם האדם מסוגל להבין ומשתכנע, הוא לא מצליח לשנות את ההתנהגות שלו.]

מעשר כספיםכלנית1

...וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לו -

מהדרין- לתת חומש (20%).  שו"ע יו"ד רמט, א

                             **  אפילו אצל המהדרין, אם היה מדובר בדאורייתא, לא צריך יותר מחומש

מידה בינונית- מעשר (10%)

לפי פניני הלכה/ הרב מלמד-  עני פטור לגמרי ממעשר כספים, ורק כשירחיב ה' את גבולו, יתחיל להפריש מעשר מרווחיו

רוב המפרשים סבורים שזה מנהג ולא דאורייתא ולכן- עני לא חייב במעשר אלא יתן מתנה קטנה למי שעני ממנו (פניני הלכה)

לגבי הילדים- אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם ככסף של מעשר (פניני הלכה)

 

שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן קצה)- וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים וע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו

אדם שבמצב כלכלי דחוק או שיש לו חובות- מתשובתו של הרב זילברשטיין (לרגון פעמונים)-

מה ניתן לעשות עם מעשר כספים בכל זאת?

  • אפשר לצאת ידי חובת מצוות מעשר גם בסכום נמוך יותר, שאיננו 10% בדיוק מסך ההכנסות.
  • לפי רוב הפוסקים גם הוצאות על חינוך הילדים ניתן לשלם מכספי המעשר, כך שאפשר לבדוק מהו הסכום שאנו משלמים על חינוך ילדים ולהפחיתו מסכום המעשר.
  • נתינת צדקה לא בכסף ממש, אלא בדרכים אחרות – התנדבות בארגון ונתינת מעשר בשעות התנדבות; בישול ארוחות למשפחות נצרכות וכד'.
  • אפשר לרשום את סכומי המעשרות כ"חוב" ולשלם את החוב הזה לאחר סיום תשלום החובות האחרים שהם נושאי ריבית.

 

 

ממש תודה! משפטים מעולים! כמה שאלות על המשפטיםjon_snow

 

לא הבנתי את: 

"שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן קצה)- וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים וע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו" 

 

זה פשוט פירוש? מה המשפט המקורי שאותו המשפט הזה בא להסביר? 

אני מנסה להבין מאיפה המסקנה ש"ע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו" ומה זה בעצם אומר.

 

 

בעל חובכלנית1

(לעניות דעתי, לפי ההמשך שלו)- אם אדם בעל חוב הוא מוריד מהתשלום לחוב בזה שהוא משתמש בכסף למטרה אחרת וכמו כן, הוא יצטרך לשלם ריבית בעתיד בגלל שנתן מהכסף שאין לו

המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריותנאור97
כתובות נ.
והובא בבית יוסף וברמ"א ביודה דעה סימן רמט סעיף א
''המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות''ימ''ל
אסור להוציא יותר מחמישית מהנכסים. מי שנותן צדקה וע''י זה מגיע למצב שהוא יצטרך צדקה לא עושה מצווה אלא עבירה.
מעולה זה משפטים טובים. תודהjon_snow


בשמחהימ''ל
לגופו של עניין - אני ממליץ לכם לא לנסות לשכנע אותו כי מבחינתו אתם בעלי אינטרס שנוגד את הדת ולכן ההתנגדות שלכם רק תכניס אותו למגננה אפילו אם תבואו עם טיעונים תורניים, עדיף לכם לקחת אותו לרב שהוא סומך עליו שהוא יסביר לו למה ההתנהלות שלו לא נכונה.
ועוד לגבי המקרה עצמוכלנית1

מאחר שמדובר באדם מיוחד (אולי גם רגיש לכאב של אחרים, למרות הבעיה האישית שלו), כדאי ללכת בדרך שלו. בנוסף ליעוץ מקצועי, כדאי לתת לו להחליט את ההחלטות שלו. רק אז הוא יוכל לקבל אותן בלי התנגדות-

להכין טבלה ובה ההכנסות שלו, הסכום המדוייק של מעשר כספים לפי המצב (10% שמצב שהוא רווק ואין לו חובה לפרנס את אשתו וילדיו...), כך שקודם כל תצאו מהמצב של 90%

 

ועל מי שמבזבז יותר מחומש (שאת לא המלצה לתת חומש ולא מעשר, אלא הגבלה)-

המבזבז אל יבזבז יותר מחומש תניא נמי הכי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות - גמרא, כתובות דף נ עמ' א

 

 

אז בעצם הסכום המדוייק זה מעשר לפי לפי פניני הלכה/ הרב מלמד?jon_snow


בנוסףjon_snow

אחת מהבעיות איתו זה שהוא "לא מצליח להגיד לו" כאשר אנשים באים אליו. 

הוא אומר שהלב שלו "יוצא" אל הורים לילדים שבאים אליו ואומרים להם שאין להם כסף. אז זה גם משהו שהמעשר לא בטוח יפתור. 

קודם לדאוג לעצמו- המקורכלנית1

חייב אדם להקדים פרנסתו לכל אדם. ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו, שנאמר: "וחי אחיך עמך" - חייך קודמין לחיי חברך       טור, יורה דעה רנא

 

ומהתנ"ך-

האשה הצרפתיה אמרה לאליהו הנביא "ועשיתי לי ולבני", כלומר, קודם כל היא תדאג לעצמה ואחר כך לבנה!! והוא הסכים איתה וענה "לך ולבנך תעשי באחרונה" (מלכים א פרק יז)

 

 

 

(לגבי שו"ת שבט הלוי- אין לי מקור מדוייק בבית, אבל הרבה מפרשים מביאים אותו)

לפנות בשאלת רבכלנית1

תתקשרו לרב שאפשר לסמוך עליו שהוא יודע את המקורות ולתת לו כמה פרטים חשובים

ואחר כך להפנות אותו לאותו רב:

 

הרב יהודה עמיחי- מכן התורה והארץ

רב מארגון פעמונים (אפשר לנסות לבקש פגישה עם ארגון פעמונים גם אם לא נראה

שהוא יעמוד בתנאים שלהם)

 

(אני יוצאת מתוך הנחה שעזרה מקצועית לא עזרה לכם עד כה, כי בודקים טוב טוב לפני שנותנים קיצבה)

 

בהצלחה!

 

הגשתי שאלה באתר שלו, והגשתי עוד שאלות רב לרבנים שמצאתי. תודהjon_snow


שו"ע יו"ד סי' רמ"טאוא"ר
כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים:שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית פחות מכאן עין רעה וחומש זה שאמרו שנה ראשונה מהקרן מכאן ואילך חומש שהרויח בכל שנה: הגה ואל יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות (ב"י בשם הגמ' פ' נערה שנתפתתה)...
לשאול עוד לגבי אפוטרופסות.העני ממעש
לפי דעתי מקורות זה לא הענייןמישהו כל שהוא
אם במקרה קל אז סמכות תורנית שהאב מכבד יכולה להועיל
אם לא אז צריך לחשוב איך לקחת אחריות על הכסף שלו...
אני מניח שהאבחנה שקיבל אינה שגויה ולכן כנראה שצריך להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך בעניין
זה קשה ולא נעים אבל יתכן ואין ברירה

למה אתה חושב שלא הקב"ה שלח לו את הביטוח וכו'?בניאלאחרונה

אז מי שלח לו?

 

אתה מנסה להציג אותו כחולה נפש ואת חבריו כרמאים - אולי זו האמת, אבל לנו אסור להאמין בזה בלי סייג.

 

3000 שקל זה בהחלט תקציב שאפשר לחיות ממנו בגיל הזקנה ולכן זה לא נכנס לגדר "להזדקק לבריות" של השו"ע.

 

וגם יש גמרא מפורשת: מי שיש לו מה לאכול היום ודואג מה יאכל למחר - הרי זה מקטני אמנה. לכן מי שבוחר לא לעשות חסכון אינו משוגע לגמרי.

 

כמובן שאם בני ביתו הקטנים עדיין יהיו זקוקים לעזרה בעוד 10 שנים, זו שאלה מאוד לא פשוטה והדעת נוטה שהוא צריך לוותר על חלק מהצדקה ולחסוך.

 

 

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

אין מהדוגמאות הללו שמץ של ראייה לטענתךדורש טוב לעמי

מה לוקחים מהדמות של הרב מורדכי אויערבך?אביעד מילוא

כמה דבריםצע
  1. יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?

  2. אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..

    יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?

שנה טובה לכולםטיפות של אור

לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים

קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי

גמר חתימה טובה לכולם

שנה טובה קעלעברימבאראחרונה

גמר חתימה טובה

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי

אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.

גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי

ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

לכן את רוח התורה לוקחיםקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ו' בתשרי תשפ"ז 23:20

רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.

אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.

ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.

ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה

דברים מהמורה נבוכים הם רוח התורה?ארץ השוקולד

ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?

לא מספיק מורה נבוכים, צריך את הפרשנותקעלעברימבאר

של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.

כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.

ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?

ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה

לא נכנס לנושא הספציפי גםארץ השוקולד

דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.

בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?

המורה נבוכים מבוסס רק על לוגיקה ושכל ישר ולאקעלעברימבאר

על שום ערך מערכי יוון.

לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.

משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.

כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.

שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.

ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים

מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד

מתחלק לשניים:קעלעברימבאר

א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי

ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.

(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)

מענייןארץ השוקולד

א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.

ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.

ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.

ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.

ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי

מענייןארץ השוקולד

א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.

ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.

ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.

ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.

לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים

בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.

ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק

יישר כח על ההרחבהארץ השוקולד

א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.

ב. טענה מעניינת.

ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.

אזקעלעברימבאראחרונה

א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).

ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.

ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית

הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלג

שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר

תן הפניה בבקשהארץ השוקולד

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנות

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

אולי יעניין אותך