וחוץ מזה - מה פתאום בת שואלת שאלות? אין לך משהו לבשל או לכבס?
1. השאלה היא לא אם וכמה קשה להם, אלא קודם כל כלפי עצמך - האם מעשה מסוים צנוע או לא צנוע כשלעצמו, עוד לפני השאלה אם ומה זה גורם לאחר.
שנית, אמנם רמת ההשפעה של גירויים על האדם מושפעת מהנורמה החברתית ומהגירויים שהאדם רגיל אליהם - אבל השאלה היא מה הנורמה הנכונה (בהשקפה דתית: על פי התורה) והאם חספוס שמוביל לסף רגישות גבוה הוא הדבר הנכון.
שלישית, בתרבויות השונות הבעיה מוגדרת אחרת - לגברים (ולנשים) יש יצר וזה ברור. יש פערים בין הגישה השמרנית לפיה טבע האדם מועד לפורענות ולכן יש להתחשב בו ולעשות גדרים ולא נכון להתעלם ממנו, לבין הגישה הליברלית לפיה זכות הפרט קודמת לזהירות מהשלכות ההתעלמות והדרישה היא כלפי האדם לשלוט בטבע שלו (אם בכלל מכירים בו). אבל ע''פ הגישה הדתית השאלה היא לא אם שולטים בטבע או לא - עצם ההתמודדות היא עצמה בעיה, ולא רק 'התמודדות' אלא גם מחשבה כמו 'היא יפה' שבתרבות החילונית היא לגיטימית לגמרי היא בעייתית מבחינה דתית.
2. את קוראת לזה הדרה מהמרחב הציבורי, הם רואים את זה כחובה שלך כלפי עצמך (או כלפי אלוהים) ואפילו כבוד "כל כבודה וכו'". שיח הזכויות לא מתחיל כי זה לא שמישהו אחר אומר לך מה לעשות, וגם אין כאן מחיר שאת משלמת - זה כביכול הרצון שלך (או לפחות אמור להיות).
2. זה אמור להיות הרצון שלך, אם הרצון שלך הוא לקיים את ההלכה. כשיש התנגשות בין תרבויות זה יוצר דיסוננס, אבל מי שמזוהה עם העמדה התורנית לא תרגיש דיכוי ממנה.
שאין בהן כמעט מקורות (לפחות לא ישירים) כך שעיקר התשובה תלויה בשיקול הדעת.
אנחנו נחשבים משפחה די דוסית וביום חמישי האחרון בברית של אחיין שלי גיסתי היא שדיברה והסבירה על השם של התינוק ואחי לא דיבר בכלל וזה לא היה נראה נועז או תמוהה למישהו.
2. לגבי דיבור יש סוגיה של 'קול באשה ערווה' (בגמרא זה מופיע לגבי דיבור ולא לגבי שירה כמו שרווח לחשוב), אבל עיקר השאלה היא לגבי תשומת הלב והעיניים שבדבר.
ההלכה היא לא כלי לדיכוי, אבל כן הרבה ממנה נובע מתפיסות ומנורמות חברתיות שאלו דברים שיכולים להשתנות (ידועה ההלכה הפמיניסטית באופן יחסי לזמנה ברמב''ם ש"כל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה או לקרובותיה כדי שיבואו הם לה. שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא. אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות. ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא פעם אחת בחודש או כמה פעמים בחודש לפי הצורך. שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה")
זה לא מקובל אצל דוסים (אצל פחות דוסים זה יותר מקובל), אבל גם לא פרוץ ברמה של הפסדת כתובה.
גם אצלי אני מבשל ועושה כביסה (ושוטף כלים ורצפה ועושה הכל בעצם) וזה טבעי לי לגמרי ומובן מאליו.
זו רק הייתה דוגמה לשאלה שמבוססת על הנחה שאותה הצד השני לא מקבל.
בוזראש השנה
בעעע
לא אוהבת. ועוד חג של יומיים
חלום שלי לטוס לחו'ל לכל החגיםםם
אני דוקא די אוהב אותו
עם תפילות מרוממות
ולתהות על קנקנו, אז מה זה הפורום הזה?
יחסית מסביר. קצת. אולי.
ספסל אחורי של אוטובוס משהו..
אני עוברת על המסרים פה והשיחות אישיות.. כמה דרמות!! ואני לא זוכרת כלום! מביך למדי.
ולמה כשאני נכנסת לשיחה עם פצלש כתוב לי שהיא מחוברת?!
מה איתך?
המפגש טד יצא לפועל?
עוד אפשר להירשם? 😇
ריבוזוםהאחרון שניסינו להרים לא, למיטב זכרוני...
אבל היו שניים שכן, והם גם היו ממש טובים! בכלל הפורום הזה היה איכותי, אחותי |נוסטלגי|
כתבנו פה כל דבר איכותי שהיה בשנה האחרונה, אפשר לראות בקלות כמה זה
מלא אנשים שבאים להתארח ועושים מלא רעש ברחוב ומשאירים בלאגן ולכלוך...
לא כזה מגניב לבוא לפה
סדרות של כאן ארכיון- קרובים קרובים, סטרייט ולעניין.
בפייסבוק- עמוד בשם "הקופסה- רק דברים טובים", יש בו בדרך כלל קטעים מצחיקים מסרטים ישראלים ישנים..
ארץ השוקולדאחרונהשמגיע לפורום נטוש ותוהה על טיבו
הוד444או- מישהו שמכיר אותה במציאות יודע מה שלומה?
תמסרו לי שנזכרתי והתגעגעתי
