משפחתו של אבי מנתה נפשות רבות בארץ מוצאה המרכז אירופי. אחד מבני המשפחה זיהה את סכנת הנאציזם באמצע שנות השלושים של המאה העשרים למניינם והחליט לעזוב את המשפחה והארץ ההיא ולעלות לארץ ישראל. הם היו חרדים ואדוקים, הוא נטש אותם ואת הקהילה הדתית והיגר, והם קרעו עליו קריעה וישבו שבעה על לכתו. הם לא היו מאמינים לרגע שיקרה להם מה שקרה, שהצבא הגרמני יגיע עד אליהם ושמישהו מהממשלה הגרמנית יעז בכלל לגעת בהם או בזכויותיהם, אפילו שבאותו זמן ממש כבר אירעו פרעות ממשלתיות מאורגנות ברחבי גרמניה תחת המגף הנאצי. בסופו של דבר, אחרי מספר שנות כיבוש וחיי אימה מבהילים ומבעיתים, בא היום הנמהר, כל יהודי המקום נלקחו באיום קני רובים לרכבות וישר למחנה המוות אושביינצ'ים.
אני לא יודע באיזו פלנטה אתה חי, אבל מי שהיה שם נלקח כצאן לטבח חד וחלק.

היו את יהודי גרמניה רומניה ואיטליה שנלקחו ללא אפשרות להילחם בצבא המקומי (כי היוו חלק מהברית הנאצית). ואני מעריך שלא בהכרח בכל מדינות הברית שירתו יהודים בצבא המקומי. אבל זה לא סיבה לשכוח שיהודים נלחמו בצבא הפולני, היווני, הצרפתי והצבא האדום לפני בא הנאצים והיו יהודים שנלחמו כדי לשחרר את אחיהם מהצרה (ולא במסגרת צה"ל, אז לכן מסתירים את זה לענ"ד) דרך הצבא האמריקאי, הקנדי, האוסטרלי, הצבא הפולני והיוונים הגולים, הצבא האדום, צבאו של שארל דה גול, וצבא בריטניה, שבו גויסו גם יהודים תושבי ארץ ישראל בקרב אל עלמיין השני ומאוחר יותר גם במסגרת הבריגדה היהודית שנלחמה באיטליה.

ומנחם בגין ששירת בו, תיאר יפה מאוד איך הוא היה לא יותר מאשר איזה מחנה תירגול חסר משמעות, לצורך הפוליטי של כינון העצמאות מחדש אחרי המלחמה, ואיך סטאלין תימרן את שיקורסקי כדי שזה לא יקרה, וכדי שהמדינה אחר שיחרורה תהיה בוודאות גרורה של הבולשביזם. שלא לדבר על אנטישמיות בקרב החיילים הגויים בשורותיו, ועוינות כלפי יהודים פולניים שחשבו שזה המקום להתנדב אליו.
ושוב לענייננו, שלושה מיליון יהודים אזרחי פולין נטבחו, בדרכים שעדיף לא לתאר אפילו בסתם דיון כזה כמו כאן, ובסיטואציות של פחדים ואימים שלקוחות מפרשת האזינו, "מחדרים אימה". מי בדיוק עזר להם, ויותר מכך, האם הם עצמם הצליחו לעשות יותר מאשר אחוז אולי של התנגדות ממשית? האם מצבם הנפשי היה איתן, כשהם כלואים במאות אלפיהם בגטאות כאסירים?
תשמע חבר. דעתך לגיטימית ואף אחד לא יכול לעקור אותה מראשך אם אכן היא מקובעת שם. אבל אני מציע לקורא - שהרי עבורו מתנהל הדיון הזה - לחשוב רגע מי צודק בוויכוח הזה כאן. ועוד יותר מכך גם לקרוא וללמוד. על סדר המאורעות בוורשה, בלודז', בקרקוב, בסוסנובייץ, באוטבוצק, בכל מקום ואתר ברחבי גיא ההריגה הזה. הגולה התגלתה שם במלוא מסכנותה ואף גסיסתה, יהודים חשבו שזה הגיוני שאדם במאה העשרים יעמוד במסדר הרכנת ראש במחנה ריכוז מול קלגסים נובחים במעילי עור שחורים ומגלבים. אין שום קשר בין זה לבין הבריגדה, או הקצינים היהודיים בצבא האדום, או אפילו מרגלים מהמחתרות היהודיות בתחפושות במעשי גבורה. מבחינתי כצד בדיון, הרעיון לגייס את הנופלים היהודיים במלחמה לטובת איזו ביקורת נגד הציונות הישראלית, זה טירוף מערכות דיאלקטי מוחלט, מחול שדים מעוות והזוי.
אני מעדיף כרגע כלל לא להתייחס לשאלת האפשרות לתקוף את המחנות הגרמניים, אבל ארמוז שלהבנתי אכן היתה זו אדישות מרתיחה ביותר של מנהיגי בנות הברית.

נרצח בידי בני עוולה לאומנים אוקראינים. הי"ד

אז כנראה שהופצצו מסילות ברזל שהובילו למחנות המוות

@חסדי הים

@אריך וייס

אשמח שתצרפו לדיונים שיש כאן...

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡