(כל חורף מחדש)

@קיבוצניקית

(אני השנה גיליתי את הנעלי בית, אני פשוט מסתובבת איתן ברחבי האולפנא וזה שווה בטירוף, ושהשאר יתמודדו)

מסתבר ש"מותר סנדלים כל עוד לא לובשים סוודר" מדבר על כשחורף לפי התאריך. לא על על כשבאמת חורף.
ושאלו אותי איזה אלף פעם מה הקטע ואם יש בעיה. לא! אני פשוט שונאת נעליים! זה לא כזה מסובך ⁦🤦🏻‍♀️⁩

אמרתי לה שנגמרו הימים בהם היא יכלה להחביא אותן כשהחורף מתקרב. היה. נגמר.

היא דרשה שאני אכתוב שאמא שלי סבבה, אז שתדעו שאמא שלי ממש סבבה ואיכשהו זורמת וסובלת את זה שאנחנו הולכים עם סנדלים, ולא הייתה מחביאה לנו אותם אף פעם . (יש לי הרגשה שזה נתן לה רעיון. טוב נו, לי זה כבר פחות משנה)


היא העירה לי על זה היום בבוקר, אבל מיהרתי מספיק כדי שלא יהיה לי זמן להחליף לנעליים
אבל אז הרסר העיר לי, נו באמת. אמרו שמותר כל עוד לא לובשים סוודר, איך אני אמורה לנחש שאם יורד גשם גם אסור? |תמים|

אז הרס"ר מייצג את אמא שלך בנוסף להכל?  ????‍♂

 

 

בעיקרון להתחמק מהרסר זה לא בעיה
(מישהו אמר מסדרים? אה?
ברגע שהבנתי שהם כותבים אחרת את השם שלי כל פעם (ואף פעם לא נכון!) הבנתי שאף אחד לא באמת יודע אם אני שם או לא. זה עוד המון זמן לישון בבוקר )

ב. תתפלא, כבר ראיתי אנשים שהצליחו לטעות גם בזה
ג. כל דרך אפשרית

ב. יש אנשים דפרים

החלטת להישאר שם בסוף?

עכשיו נראה איך יוצאים משם. לא אמור להיות מסובך מדי.
אבל קודם רוצה לדעת למה כל הסיפור הזה... נראה אם נצליח להכריח אותם לגלות לי
<חצ>? נראה לי

בהצלחה ממש בהכל מעכשיו🙃⁦♥️⁩

"וואלה, איזה באסה זה להיות טרמפיסט במזג אוויר הזה"
"אני דווקא סבבה עם הקור הזה"
"חבל, אם הייתי יודע לא הייתי עוצר לך. אני בד"כ לא עוצר. עצרתי רק כי ריחמתי עליכם"

לאנשים בעבודה של אמא שלי יש קטע להביא לה כל מיני דברים שהם רוצים לזרוק. בעיקר בגדים, אבל לא רק. הם מביאים גם דברים ממש שווים.
אוקי?
אז השבוע היא אמרה שמישהי הביאה לה חצאית, ושאני אראה אם אני רוצה אותה.
רוב החצאיות שמביאים לה לא משהו.
ואז ראיתי את החצאית. צבע מושלם, אורך מושלם. נעימה ממש ויפה בטירוף.
ועכשיו לחלק ההזוי. היא נראית כמעט בדיוק כמו חצאית שקנו לי פעם. שהייתה יקרה בטירוף, ולבשתי בדיוק פעם אחת. אחרי זה איבדתי אותה. השאלה הבאמת מעניינת היא איך מאבדים חצאית? (זה היה לפני מספיק שנים, עשינו כאן פסח מספיק פעמים מאז. החצאית ההיא בוודאות לא בבית)
אבל קיצור. יש לי עכשיו חצאית חדשה, ויפה וארוכה. וזה ממש כיף

פעם *חמישית* מאז שעושים פסח בבית (אולי לא? כי שנתיים לא באמת... לא משנה)
אמא מצאה את החצאית הזו ⁦

(אני לא יודעת מה להגיד, רק אומרת שקראתי.

ו תתחדשי על החצאית)

והוא סיים את הוויכוח ב"זה עניין של טעם"
עניתי חזרה: "מה? לא מסיימים ככה ויכוח, הוצאת מזה את הכיף עכשיו.
רואה? זאת הבעיה עם אנשים שלא אוהבים חורף. הם לא אוהבים דברים כיפיים כמו לקפוץ בשלוליות, ונהיים מבוגרים שמנסים לפתור דברים בצורה בוגרת ומוציאים ככה את כל הכיף מהחיים"