פורקת קצת אחרי שבת אצל ההורים של בעליתוהה לי
החלטתי ב"ה, סוף סוף,לא לדבר סרה על ההורים של בעלי באזני בעלי. תמיד הרגשתי צדיקה שאני אומרת לו רק מאית מהדברים, אבל גם זה לא היה לו נחמד לשמוע כמובן ובצדק!
אז אבא שלו מדבר לאמא שלו בצורה שהיא לפעמים ממש לא יפה ופטרונית, מתעצבן ביום שישי שהיא מתקלחת קרוב לשבת ומכניסה אוכל לתנור קרוב לשבת (כי כשבאנו והדלקנו את המזגן בחדר הוא הקפיץ את החשמל, אז הוא התעצבן עליה שבגללה גם התנור במטבח דולק וגם החימום במקלחת שלה, כאשר הסיבה האמיתית שהמזגן הזה קפץ זה שצריך להזמין חשמלאי והוא מתעצל), ובעיניי היא אישה בוגרת, שיכולה לעשות מה שבא לה, ובמקום להגיד תודה על כל הבישולים שלה, הוא מתעצבן עליה באזנינו וזה ממש לא נעים.
ובשבת עצמה הוא משתיק אותה מלא, קורה לה בשם שהוא קורא לילדים או לנכדים כשהם אומרים משו טפשי, ולא מקשיב לה.
וחוץ מזה שהוא אומר כל מיני דעות מוזרות ואי אפשר לדון איתו עליהם כי הוא לא מקשיב ובטוח שהוא צודק. לדוגמה שבגלל שאנשים מתחסנים בשפעת, הם מדביקים אותו בשפעת. אז ניסיתי להגיד לו שמדובר בחיידק מומת שלא יכול להדביק אבל הוא ממשיך בשלו.. אז נכון שלא דחוף לי להתווכח איתו, אבל זה מעצבן לשבת בשולחן שבת אותו הוא מנהל ולשמוע דברים כאלו בלי שום יכולת להגיב ורק להקשיב ולהנהן.
ועוד נקודה לא קשורה, היגיינה. הבית מלוכלך קצת, האמא מוצצת מלא עצמות שזה דוחה אותי ברמות, הם יכולים לאכול עם הידיים, להכניס את המזלג האישית לצלחת מרכזית. בקערת מרק שלי גיליתי שערה. ועוד ועוד.
והם אנשים נחמדים, וטובים, באמת. אבל את כל מה שפירטתי לא שיתפתי את בעלי, אז פורקת בפני אוזניכן הקשובות והמכילות..
תודה ושבוע נהדר לכולכן!
מקסימהאמא וגם

נשמע בהחלט כמו משהו שדורש התגברות...

תמשיכי לפרוק אצלנואם כל חי

את עושה ממש בחכמה

מצדיעה לך

זה לא פשוט להיות במקום שיש בו הרבה... איך לקרוא לזה? אתגרים?!

אותי קצת עודד השרשור הקודם שהיה בנושא השבתות, להבין שאני לא משוגעת עם הקשיים שלי בנוגע להתארחות

אז את בנורמליות

וכל הכבוד שלא שפכת בפניו

ותמשיכי גם הלאה

שמעי, באמת לא נעים בכלל...כל הכבוד לך שאת גיבורה ולא מקטרת לוואוו

לבעלך!!!

משתפת שלי קשה עם חמותי והערותיה.

אני מרגילה את עצמי פשוט להיות בעבודה עצמית לפני שהיא באה אלינו. העבודה היא לשתוק.(ומי שמכיר אותי יודע שזה קשה...אני דעתנית ודברנית....) לא להתווכח, לקבל, להקשיב לה ולהכיל. (כמובן אלא אם כן יש משהו מעשי שבאמת אני לא מסכימה איתו).

אין טעם להתווכח עם חמיך אם הוא מלא בעצמו.

תראי את המפגש איתם כהזדמנות לעבודת המידות של עין טובה, לימוד זכות, הקשבה וכבוד.

וואיתוהה לי
נשמע קשוח ממש, אם משהו היה מעיר לי ישירות הייתי מתפוצצת! לא מבינה איך את עושה את זה
תודה על התמיכה!
יקרהאביול
כל הכבוד לך על השתיקה.
אני באותו מצב והייתי שמחה להיות בעמדה שלך ולא לספר לבעלי... הלוואי שאצליח בע"ה.
וואו זה ממש קשהמיואשת******

כל הכבוד לך שאת לא מדברת באזני בעלך

ממש קשה מה שאת אומרת לי הכי מפריע שילדים יראו כזו התנהגות. לא נעים.

חיבוק, שולחת כוחות.

תודה רבה יקרותתוהה לי
חיזקתן!
וואי, היא נשמעת אישה שלא מכבדים אותה אין ייאוש בעולם
ספציפית, לגביי לקחת עם מזלג מהצלחת המרכזית ולאכול עם הידיים (טוב תלוי מה, אבל למשל עוף), זה עניין של תרבות וזה מצוי, זה לא כזה הזוי...(לא מדברת על השערה ועל העצמות). אותי באופן אישי זה לא כזה מגעיל. ואפילו אם המשפחה של בעלי היתה מתורבתת מדי לא היה לי נח..
ואני בנאדם אסטניסט, נקי ומסודר.
תודה על התגובהתוהה לי
יש באמת דרך לעשות את מה שאת מתארת באופן לא מגעיל, אבל שם האמא ממש נוברת עם המזלג בצלחת המרכזית, מחפשת חתיכות רצויות.. יכולה גם סוג של לשחק באוכל עם האצבעות בלי לשים לב. יום אחד היא עמדה ודיברה איתי ותוך כדי סידרה עם הידיים חתיכות של טורטיות ממולאות, וסידרה ויישרה ונגעה בכל חתיכה איזה עשרים פעם בלי לשים לב ולפני זה ראיתי שליקקה את האצבעות, וזה ממש ממש ממש מגעיל אותי בטירוף וכמובן שלא נגעתי בזה.
היא גם לא שמה לב כשמלוכלך לה מסביב לפה, ומלא פעמים יש לה לכלוכים משמעותיים כמו רוטב או חתיכות אוכל ליד הפה או על הסנטר והיא פשוט לא שמה לב.
אבל אני איכשהו מסתדרת עם זה (חוץ מהקטע של העצמות, מחריד!)
טוב שפרקת כאןגנינה
מצטרפת לפריקה
גם אני הייתי השבת עם המשפחה של בעלי
כלומר הם התארחו אצלנו
והיה סבבה סה''כ

חוץ מהקטע שלמרות שכל הבית היה ממש נקי. וסידרנו להם מיטה עם שמיכות כריות וסדינים נקיים.
ושכל האוכל היה מושלם ושהם באו על המוכן ולא הביאו בערך כלום.
פתאום במוצאי שבת חמותי מחליטה לנקות לנו את המקרר. היא לא ממש הקשיבה להתנגדות שלי וטענה שהיא נהנית מזה.
ובחייאת מה הקטע הדחוף לנקות לנו את המקרר.
אז היא ניקתה ותוך כדי היא זורקת הערות למה אתם מחכים להגיע למצב כזה. למה אתם לא מנקים מייד. ותקנו מגבונים של סנו ועוד כל מיני רעיונות והמלצות.
שגרמו לי להרגיש שאני לא נקייה מספיק.
וגם במהלך השבת היו לה הערות על מה אנחנו צריכים לעשות כדי לעצב את הבית ואיזה ריהוט ליקנות ובאיזה צבעים.

ואוווף זה הבית שלי - שלנו.
מה את מתערבת?

סה''כ היא אישה ממש טובה ואנחנו מסתדרות.
אבל ההערות האלה ממש מעצבנות.
אוף מבאסהריוניתאנונימית
ופוגע
אמא שלי כזאת...מחי
בטח מחמות זה פוגע יותר
אבל לשמוע את זה מאמא כל הזמן על כל דבר זה סיוט, אז מבינה אותך מהכיוון הזה... תמיד משהו לא יהיה מספיק מושלם.
ובאמת יש כאלה שאוהבים לנקות מקררים (סבתא שלי קבוע כשמגיעה להורים שלי מתחילה לנקות את המקרר, זורקת חצי מהדברים ומעצבנת את אמא שלי ) אבל כשזה מגיע עם הערות זה כבר יותר מדי...
לגביי הריהוט, תגידי לה שתביא גם את הצ'ק ואז בכיף....אין ייאוש בעולם
אוישתוהה לי
ממש פוגע ולא נעים!
מה שמרגיע אותי באנשים כאלו שזה כזה ברור שהם נולדו עם חוסר טקט משווע, שזה בעיקר מעורר רחמים עליהם שהם מסתובבים בעולם עם אופי כזה.
נקודת המבט שלי -שבוע שעבר חמותי קפצה לביקורבריאות ונחת
כיבדתי אותה במרק ירקות אז אחרי האוכל היא שטפה את הכלים שאכלנו בהם ועל הדרך ניקתה לי את השיש והכיור.
סגרנו שהיא באה פעם בשבוע להמשיך עם מה שהתחילה
😁😁😁
אין לי בעיה שתנקהגנינה
אבל שלא תעיר הערות.

יש מצב שזאת הדרך שלה להרגיש יעילה ונצרכתחילזון 123

לא בצורה מודעת כמובן
אבל למשל גם חמותי לא מסוגלת לבוא וסתם לשבת אצלינו
היא אומרת, אני כבר פה, שלא יהיה שבאתי "סתם".... אני רוצה לעזור...
היא צריכה להרגיש שהיא באמת היתה ניצרכת
מן הסתם היא גם מתעלת את התחושה הזאת לדברים שמפריעים לה בעיניים יותר (וזה דברים שונים ממה שמפריעים לי...)
אני משתדלת ליזרום עם זה, כי בגדול זה כן עוזר לי שהיא עושה דברים, למרות שלא כל דבר שהיא תסדר יהיה לרוחי
ויש דברים שאני די אעשה אחריה שוב...

אבל אני משתדלת לא לקחת קשה מדי
ואם היא מגיעה אני משתדלת להחביא חלק מהכביסה לקיפול, כי זה רק מעצבן אותי איך שהיא מקפלת...
אבל גם אם לא החבאתי, מקסימום כשהיא הולכת מחזירה לסל הנקי...
או מנסה לבקש ממנה משהו מסויים שכן יעזור לי...

לגבי הכביסהאני זה א
גם חמתי אוהבת לקפל לי כביסה כשהיא באה לשמור על הילדים מדי פעם כשיוצאים בלילה..
אז או שאני מחביאה את הכביסה או שאנימפשוט מקפלת שוב כשהיא הוחכת. לפעמים זה מעצבן כי אז אני צריכה לקפל את הכביסה מהר לםני שתיראה(גרה בחצר שלה) אבל למדתי חהגיד תודה יפה ולא להתעצבן.
פעם אחרונה קיפלה לי כביסה כשהייתי במוקד עם הילד בשישי בצהרים ולא ידעתי איך אספיק להכניס לארון את הכביסה לםני שבת. ממש נלחצתי והתחלתי לקפל מהר ובנס הקטן שלי משך את הערמותשהיא עשתה פעם ראשונה ששמחתי שילד הורס כביסה מקופלת חחח
הכי מבינה אותך בעולם..חדשה כאן 1
גם אצל חמותי זה ככה..
ההיגיינה בבית לא הכי נעימה כבר שנים שהכל באותו מצב - ומשום מה בעלי יצא מסודר נקי אחד שדואג שהכל יהיה בבית מתותקתק ..
אצל ההורים שלו גם אפשר למצוא שיערות באוכל, הכל שם מתנהל בצעקות וריבים .. במידה ואוכלים שם לא מפנים את האוכל ועד שמפנים עם כל השאריות הכל בכיור.. הזבל יכול להישאר יומים ואף אחד לא יפנה תמיד שאני שם היא מבקשת סליחה כי זה בגלל שהם מבוגרים ובאמת שהם אנשים טובים והיא אוהבת לכבד את כולם .. לשבת הכינה להם ממולאים בלי תבלינים שהרוטב היה מים רותחים כי לא הצליחה לאלתר רוטב 😭 או שיש תפוחי אדמה רקובים ואף
אחד לא חושב לזרוק אותם והם נשארים ככה המון זמן .. או לא להעביר אקונומיקה בכיורים ואסלות 🥺 וככה גם הגיסות שלי חיות בבלאגן שאני הולכת אני לא נוגעת בכלום לצערי
והיא רק מחפשת לעשות טוב לכולם, היא מציעה שאחזור לעבודה והיא תשמור על הילדה אבל מודעת לבית המלוכלך והחוסר היגיינה בבית .. וכואב לי שהיא תזחל בריצפה שרואה פעם ב סמרטוט 😭 לפני שאני ובעלי נישאנו הייתי אוהבת להשתלבש להם על הבית ולארגן לה אותו והם היו מאושרים מזה בכלל לא הייתה מתנגדת ומתלוננת שאני מפריעה לה ..

אבל מצד שני .. אני גדלתי בבית הכי נקי בעולם (וקבלתי חינוך כזה) שהכל מתוקתק כמו חיילים אין דבר כזה מזלג בכיור ומגיל 8 ידעתי לעשות כבר הכל בבית מא עד ת אבל ... שיתפתי פה גם בשרשור אחר שאמא שלי אמרה לי היום אחרי ויכוח קצר של טוב את יושבת בבית אוכלת חינם ומקבלת כסף מביטוח לאומי אני צריכה לעבוד .. אחרי שילדות שלמה את מבזבזת ב לתקתק לה את הבית והסביבה זה המילים שהיא אומרת לי .. אז לפעמים הייתי מעדיפה לגדול בסירחון אבל שיעריכו ויאהבו אותי

זהו פרקתי גם🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️
וואי יקרהתוהה לי
נשמע מאתגר מאד! איזה הבדלים מהותיים יש בין 2 הבתים גם מבחינת הנקיון וגם מבחינת החמימות והקבלה.
קשה להתארח ככה כשהכל בלכלוך כזה, את גיבורה שהולכת לשם.
את מהממתחשוב לחייך
גם הורים טועים לפעמים .
את גדולה! ממש!המקורית
זה ממש ראוי להערכה ואני בטוחה שזה יחזור אלייך בכפל כפליים עם ילדייך שלך. מה שאת עושה למען השלום בבית.
וגם אצל חמתי מוצצים עצמות - איזה מנהג מוזר! (בעיני כאילו). גם אותי זה מגעיל אבל המכלול הוא כלכך טוב ששווה להתעלם מזה.
מנגד - בבית הוריי נוהגים להגיש שניצלים במרוכז וכל אחד בודק את הקראנץ' עם היד. כן כן. היום זה מגעיל גם אותי. ובהתחלה לא הבנתי מה בעלי רוצה ממני ולמה מבקש שאגיש לו בנפרד לפני שכולם אוכלים.


חחחחחתוהה לי
הצחקת אותי עם השניצלים! זה באמת מצחיק כמה כל בית וההרגלים שלו שנראים הכי נורמטיביים..
תודה על המילים החמות!
עצוב תמיד לשמוע על אשה כנועה ומושפלתהריונית ותיקה
כואב הלב .
תמיד מפליא אותי איך הילדים עומדים מנגד ? הם עיוורים?
איך אפשר לעמוד מנגד ולראות ולשמוע שאמא מושפלת, מוקטנת . לא ברור
מזדהה איתך!תוהה לי
אבל כדי לשים לב שהאמא מושפלת ושהאבא עושה עליה מלא מניפולציות של הקטנה, צריך לדעת לנתח אופי ושפה וסמנטיקה. אני לא חושבת שהילדים שמים לב להכל.
וגם יש פה שאלה גדולה יותר, האם ילד צריך לגונן על הורה, האם זה ישמח את אמא שלו ויעזור לה או רק ישפיל אותה יותר.. האם יש לילד בכלל את הכלים לגונן מפני אדם מניפולטיבי שבטוח שהוא אדם מאד חשוב ושכל מה שהוא עושה זה מצויין. אני חושבת שהוא קצת נרקיסיסט וכחלק מזה יש לו אפס מודעות איך הוא נשמע,מתנהג וחושב.
אישית כל פעם שהוא מקטין אותה בא לי לצעוק, או שמישהו אחר ימחה במקומי, ולרוב זה לא קורה.
לא יודעת אני רואה בזה חובה ואפילו הכרחהריונית ותיקה
בואי נזכור שלא מדובר בילדים קטנים אלא באנשים בוגרים שמבינים סיטואציות ויש להם את הכלים להבין שאמא מושפלת .
אם אני שמה את עצמי בסיטואציה לא יודעת אם הייתי מצליחה להחזיק את עצמי..... וזה לא בא ממקום של לחנך או להטיף או לצער את בעלך , זה בא ממקום של לראות עוולה ולא לגשת ולא לנסות לעזור , ממש כמו לראות אדם שרוע על הרצפה ברחוב ולא לגשת.
סורי על הכנות ... ובהצלחה
בתור מישהי שנמצאת שםהרקולסית
1. אבא משפיל את אמא ושום דבר שאני אעשה לא יהפוך אותה ללא מושפלת.
2. אני צריכה להסתכל פנימה ולראות איך טוב לי להגיב עבור הבריאות הנפשית שלי. לי כרגע טוב להבין שאמא היא לא באחריותי ושאין באפשרותי להציל אותה. (או כל שם אחר שתבחרי לקרוא לזה)
עצובהיכונו
צר לי שאת שםהריונית ותיקה
אנשים אלימים כנראה ישארו אלימים לא משנה מה נעשה *אבל* יש עוד דרכים לעזור ובגדול שום דבר הוא לא גזירת גורל - גן לא נישואים של 40 שנה.
כי לאיש לא מגיע לחיות כך. בטח לא לאמא.
וברור שאמא היא לא באחריותנו היא אשה בוגרת, זה עדין לטעמי לא נותן לגיטימציה לעמוד מהצד ולהשקיף על הסיטואציה , שהיא סיטואציה אלימה גם אם אין בה אלימות פיזית.
החצי הראשון נכוןהרקולסית
לאיש לא מגיע לחיות כך ותמיד אפשר לשנות
אבל
מבוגר אחד לא משנה מבוגר אחר. אם אדם מבוגר בוחר להשאר בסיטואציה לא בריאה (אחרי ולמרות דיבורים כאלה ואחרים), *אין לי מה לעשות בנידון*
מבינה שזה קשה לקבל.. ואולי זה לא מתאים לך. אבל העבודה של החיים שלי עד עכשיו היא לקבל ולהפנים את העובדות הללו
אני מבינה למה את מתכוונת ורוצה לחזק אותך בזה..לפניו ברננה!
משום מה נראה לי שזה לא המקום הנכון של בת מול ההורים שלה.
הרבה כוחות, זה בטח לא קל לראות דמויות שאת מעריכה מתנהגות ככה (משני הצדדים, גם האבא וגם האמא..) ⁦❤️⁩
תודה רבה רבה ❤הרקולסית
מצטרפת.תיתי2
זה לא תפקיד של בת מול אמא
אין בזה תועלת. רק הרס לבת.

אמא היא אמא
היתה שם לפנייך
יש לה בחירה
יש לה בחירה.
היתה לה בחירה לפני שנולדת
ומאז שנולדת
וזה מה שהיא בוחרת, עם כל הכאב.
חבל להשאב למערבולת של הבחירה הקשה הזאת, בתור בת.
אדם מבחוץ זה שונה לגמרי, הוא לא מעורב ולא מכניס את כל החיים שלו לתוך קונפליקט שנוצר לפני שנולד ושהוא נולד לתוכו.
מהמם תודההרקולסית
ממש התרגשתי ממה שכתבת ואיך... תודה על ההבנה!
וואי. כמה קשה. שולחת לך כוחותמיואשת******
ואני חושבת שאת צודקת זה לא התפקיד שלך ולא המקום שלך וטוב שאת עובדת על זה. מאחלת לך אושר ושלווה אמיתית
תודה לך!הרקולסית
תודה על ההבנה. ודווקא מרגישה שיש לי אושר ושלווה אמיתית! ממש זכיתי
בהצלחה! וליבי איתך באמת לא פשוט!הריונית ותיקה
תודה יקרה!הרקולסיתאחרונה
איזה קשה זה!תוהה לי
שולחת לך חיבוק
זו באמת שאלה מאד גדולה מה תפקיד הילד. ילד לא יכול להציל את ההורה, ולא תמיד יעזור למחות, לפעמים יכול בטח להזיק יותר.
מסכימה עם הריונית ותיקה שזו אלימות לכל דבר, רק שאלימות בין מבוגרים לא פשוט לעצור
תודה רבה על ההבנה הרקולסית
זה לא קל להתערבבאורות
אני מרשה לעצמי כי אני בכורה והקשר שלי עם ההורים שלי טוב, אז אם הם רבים באמצע ארוחה למשל ואחד מהם אומר מילים מגעילות אני אגיד משהו. (כמובן שיריבו בכיף בחדר..אבל אם הם רבים ליד השולחן אז לרוב אני לא נותנת לזה לעבור בשקט, אין לי עצבים לזה היום...)
יש הבדל בין ריבים - שזה בוודאי לא דורש התערבותהריונית ותיקה
לבין אלימות מילולית והשפלה חד צדדית
נכון..במקרה כזה סביר שהייתי מדברת עם האמא בצד..באורות
אם זה חם וחמות אז אומרת לבעלי שאולי כדאי להגיד משהו לאבא.
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

🛑✋️די לנצלש.טארקו

אנחנו לא רוצות לנעול כי הנושא חשוב

וההתנצחות הזו על גבי השרשור מסיתה את הדיון ופוגעת בפותחת.


אם ימשיך ככה נתחיל למחוק הודעות ללא התראה.


לילה טוב.

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אני חושבתשומשומאחרונה

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


היא גם לא כתבה לא לאכולפשוט אני..
היא כתבה שצריך לסמוך על הגוף, ואם מרגישים פחות רעב אז באמת לא צריך לאכול.


הבאתי כדוגמה את עניין השתייה, שגם כאשר לא מרגישים צורך לשתות, זה לא אומר שהגוף ''צודק'' ובאמת אין צורך בשתייה.


ובמקום אחר הבאתי דוגמה לכך שגם מנגנון הרעב הוא לא מדויק ולא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות.


לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקוריתאחרונה

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

יש הבדל גדול בין גיל ההתבגרות לגיל 261112
נכון, אבל אני מאמינה שזה יישאר להם גם בבגרות...מתואמת
זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
חח אני גם מאדדד אוהבת לקראחנוקה

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

 

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

אני גם אוהבת לקרוא, ודוקא מעדיפה להחזיק בביתיעל מהדרום

לק"י


ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...


(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

תלוי איזהחילזון 123
יש ספרים שכיף שיש אותם קרוב ואפשר לקרוא בהם שוב ושוב
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אז משהו נחמד שקשור ללמידהמרגול

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.


או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.


בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

מתלבטת אם אפשר לעשות שידוך על סמךאהבה.
מה בחור יאהב לקבל מתנה חחחחחחח 
שעוןמחיאחרונה
אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אולי סטנדר שולחן?אביגיל ##
ארנק או נגןמולהבולה
מה התחביבים שלו?דיאן ד.

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

 

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

מנסה מהיכרותי-אנונימיות

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

השתנקות בזמן הנקהמולהבולה

התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ

ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...

יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

אולישירה_11

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)
להישען אחורה בזמן הנקהממשיכה לחלוםאחרונה
הנקה-- לנשים בלבדחולמת להצליח

בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?

התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.

(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)

תנסיבאתי מפעם

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

אני עושה את זה וזה לא מספיק עוזרחולמת להצליח
חלק מהגושים נשארים..
זה מפחיד אותך כאילו שזה משהו בעייתי? או שסתם מציק?באתי מפעם
רק אומרת בהנקה יש הרבה פעמים תחושה של גושים וזה בסדר. בכל אופן תמיד עדיף לבדוק שתהיי רגועה. 
ממש תלכי לרופאת הנקהצמאה

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק

מה זה רופאת הנקה? התכוונת ליועצת?חולמת להצליחאחרונה
כן זה קצת מלחיץחולמת להצליח
כי זה גושים גדולים
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

גם אנחיו ממש משתדלים להדליק בזמןאורי8
אבל לפי התורה יש עוד מצוות כמוו כיבוד הורים... ואם יש אחים שעובדים בבוקר ומסבך אותם להגיע מוקדם, ולא מסתדר בזאת חנוכה מכל מיני סיבות. וחשוב חהורים שיהיה מפגש משפחתי ערב אחד וחשוב גם לנו ,כי הגודל של המשפחה כבר כמעט ולא מאפשר שבתות של כולם יחד), וזה הקשר של הילדים עם הבני דודים. אז' מותר לפי דעתי ( ודעת בעלי שהדלקה בזמן חשובה לו מאוד) ערב אחד להדליק מאוחר . 

אולי יעניין אותך