ושוב זה

פורום חשבתם שיהיה טוב?!

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

ושוב זהפסידונית

הקרבה הזו שבנאדם מרגיש כלפיך, והחדות הזאת שבה אתה יודע כמה העניין שברירי ברגע שידעו.

זה מעציב ויוצר תחושת חוסר יציבות מובנית.

אולי זו הסיבה שאני אוהבת את פאודה.

ויש דברים שרק מי שעבר איתך יביןפסידונית

ולא המשפחה, לא

בהנחה שכשעברתם אתזה יחד היית כנהמפוחית

|רק אומר|

אני לא משקרת לאף אחד בנוגע לכלום.פסידונית

תודה

הו את מותקמפוחיתאחרונה

אבל לא צריך לשקר כדי לא לספר כל מה שאת מרגישה...

מה הם כבר יכולים לדעת שיגרום להם לא לחוש קרבה אליך יותר?בוז

שאני לא חולקת איתם אותם ערכיםפסידונית

אפילו לא קרוב

הן מקבלו אותי כחלק מאוד אינטגרלי מהקבוצה כשלמעשה

את מדברת על החברות ללימודים?בוז

חלק מהןפסידונית

יאללה אז את מצביעה למרצ במקום הרשימה המשותפת, מה קרה?ימ''ל

כולם חייבים להיות אותו דבר?

אם זו סיבה שבגללה לא ירגישו קרבה אז זו קרבה מזויפת, מי בכלל צריך קרבה כזו?

בוז

(ההיפך, הרשימה המשותפת במקום מרצ אם כבר

)

תכלססספסידונית

אבל אני נורא שמחה שאני חוו דברים כאלהפסידונית

אם נהיה מהמגזימים - קצת חיקוי של טירונות

זאת הנחה שלך שזה הולך לקרות?יהיה בסדר....

זה חד משמעית מה שהיה קורהפסידונית

לא רוצה להישמע קלישאתיתיהיה בסדר....

אבל בגדול שמצפים לתגובה מסוימת הרבה פעמים זה מה שמקבלים

בתת מודע את מתנהגת כמחכה לתגובה x (השיפוטית)
אם זה העיניים שבוחנות
או הגוף שנהיה קפוא
או השהייה בשיחה כי "צריך להיות מזה עניין"

לפעמים גם אנחנו אלו שעושים מזה אישיו ודווקא אחרים לא, ואז השיחה מנותבת בדרך הזאת

גם אם זה קרה כבר הרבה פעמים, זה מעגל שמזין את עצמו.

אני חושבת שאנחנו מדברות על עניינים שונים מאודפסידונית

וזה בסדר, הייתי די עמומה

לא הייתי מוותרת על כלום מזהפסידונית

תכלס אנרגיות מטורפות על כלום וחצי, ובכל זאת לא מוותרתפסידונית

את מי את ואה כזר ומה קורה כשהוא לא זרפסידונית

ואיך זה להיות כל כך שונים אבל לצחוק מאותן בדיחות

חשבתם שיהיה טוב?!תתעלמו ממני

הצחקתם אותי...

לא רק חושבארץ השוקולדאחרונה

אלא בטוח.

מאחל רק טוב גבר

ורק משתי מילים אני הכי פוחדנועה.