קטשופ הוא אחד מהתעלומות הגדולות של היקום האכיל.
כאילו,
אחי סיפר שאצלם בקבוצה היו קוראים לקטשופ מסיר טעמים
מה שאני עד עכשיו חושבת שלא לגמרי מדויק אבל מסווה טעמים נשמע פחות מוצלח אז מה יש לעשות
בכל מקרה
יש דברים שהם הגיוניים ומשתלבים מצויין עם קטשופ.
כמו שניצל תירס או טוסט עם גבינה צהובה
(שלנצח טוסט עם קטשופ ישמע לי במבטא פרסי מעורר גיחוך ומעלה אחריו את השאלה - במקום הפיצה שלנו?! אבל מה אפשר לעשות)
אבל יש דברים שאנלא מבינה את הקשר, ובכל זאת זה עובד
איך זה קורה?
כאילו,
בורגר
עם ירקות, חסה, טחינה, סחוג, מה הקשר קטשופ? אין קשר
אבל זה פשוט הולך
למה?
או עוד דבר שאני עדיין לא מבינה מה הקשר
פסטה אורז וקטשופ.
איך זה עובד?
למה?
אבל זה עובד
פתאום זה מזכיר לי את הסיפור שאחותי מספרת בערך בכל הזדמנות שאני מעזה להביע ביקורת על קטשופ
אז ככה
כשהייתי בת שנתיים, אמא שלי ילדה תינוק קטן, מה שמשמח נורא והכל, כמובן.
ואיזו חברה של אמא הביאה לנו סלט פסטה כזה שהיה בו מעט קטשופ.
ואני בת השנתיים ישבתי לאכול הוספתי עוד ועוד קטשופ, מה שגרם לאחותי, שהייתה אז קצת לפני שהיא התחתנה, בת שמונה עשרה אני מניחה, לומר לי - היי תראי, יש לך קצת פסטה בקטשופ.
ואני ברצינות גמורה של ילדה בת שנתיים שמפריעים לה באמצע האוכל עניתי, כן, כי יותר מידי קטשופ לבד זה כבר לא טעים.
אז כן
לדעתה של אחותי זה שולל כל זכות שהייתה לי אי פעם להביע ביקורת על בחירות קולניריות של אנשים.
מה שלדעתי קצת לא פיר
אבל היי, אני לא טעיתי
באמת קטשופ לבד נשמע לא טעים בהחלט
אז זהו אנשים
אני רוצה לשמוע רעיונות שלכם לדברים שקטשופ לא אמור להסתדר איתם אבל הוא בכל זאת כן
או הפוך,
או כל סיפור קטשופ שיש לכם לשתף
שוטו

הצחקתם אותי...