יש לי עניין שאני לא מצליחה להתמודד איתו כבר כמה שנים מאז שהתחתנתי והוא הקשר עם אימו של בעלי, לא הכרתי כ'כ את המשפחה לפני אבל לא נכנס לזה עכשיו ..האישה חסרת מודעות לגמרי אישה מאוד פשוטה וכמה שאני מנסה לגלות חמלה כלפיה כי היא גם אלמנה מאוד קשה לי איתה היא גרה רחוק מאיתנו תודה לאל אבל בעלי רוצה שתגיע אלינו שבתות גם לראות את הילדה מדי פעם ומדי פעם נוסעים אליה .. כמובן שהיא מתלוננת שלא רואה אותה מספיק אבל לי זה ממש מספיק... היא מגיעה אלינו אמנם באמת עוזרת מבחינת אוכל וכזה אם קשה לי אבל ההערות שלה מאחורי הגב ודברים שאומרת גם בפניי אין לי סבלנות להכיל את זה .. פשוט לא מסוגלת לסבול אותה.. היא משוגעת לניקיון ויכולה להעיר לבעלי שאני כביכול לא שומעת היא חושבת שאני סתומה לא שומעת מהחדר עד שגם הוא התעצבן עליה ואמר לה ככה זאת אשתי וכל אחד איך שהוא גדל וביקש שתפסיק.. היא התחילה להגיד לי יש לך נשירה נכון? שכל הבית מלא שערות.. בקיצור הבנתם את הטיפוס והיא גם מעשנת ככה שאני ממש לא מתחברת לטיפוס כל שבת רק מתפללת שתגמר שהיא אצלנו או אנחנו אצלה .. כמה אפשר לסבול את זה? ממש מרגישה שאני לא יכולה להיות במחיצתה.. וזה משפיע על הקשר שלי עם בעלי..
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
אמא של הבעלהריון ולידה2
מקפיצה שלא יירד למטההריון ולידה2
אף פעם אני לא אצליח להבין למה הן חושבותבתי 123
שהן יכולות להתייחס מגעיל לכלה ועדיין לצפות להתארח ולהתראות.
אני רואה את זה הרבה גם אצלי זה ככה לצערי... מבחינתן זה הבן שלהם אלו הנכדידים שלה..בדגש על שלה. יש לה זכות לראות והכלה סתם שם מפריעה לה בדרך
וכמובן שלחמות גם אם היא תגור אצלך בבית היא תתלונן שלא רואה את הנכדים מספיק
לא נראה לי שהן יכולות לשלוט בזה .
מה שחשוב הוא שבעלך יהיה בצד שלך ולא שלה והיא אלמנה זה קצת קשה יש לי כמה שכנות באותו מצב וכולן מספרות את אותו הדבר כמוך.
יש לבעלך עוד אחים ואחיות? תעשו סדר אירוח קבוע שלא יפול תמיד עליכם
אני רואה את זה הרבה גם אצלי זה ככה לצערי... מבחינתן זה הבן שלהם אלו הנכדידים שלה..בדגש על שלה. יש לה זכות לראות והכלה סתם שם מפריעה לה בדרך
וכמובן שלחמות גם אם היא תגור אצלך בבית היא תתלונן שלא רואה את הנכדים מספיק
לא נראה לי שהן יכולות לשלוט בזה .
מה שחשוב הוא שבעלך יהיה בצד שלך ולא שלה והיא אלמנה זה קצת קשה יש לי כמה שכנות באותו מצב וכולן מספרות את אותו הדבר כמוך.
יש לבעלך עוד אחים ואחיות? תעשו סדר אירוח קבוע שלא יפול תמיד עליכם
זה הבעיה שאחים שלו חוץ מאחד לא דתייםהריון ולידה2
אז לא מתארחת אצלם שבתות.. היא טיפוס בכללי נורא בעייתי שלא נראה לי מסתדרת עם הרבה אנשים.. מספיקה לריב עם הרבה אנשים היתה הולכת הרבה שבתות לאח שלה , דוד של בעלי וגם הספיקה לריב עם גיסתה ואז יוצא שמי שהכי סובל זה אנחנו.. בהתחלה היו לי ממש ריבים קשים איתו עליה עד שהוא הבין שהנישואים שלנו בסכנה בגללה ולא אכפת לה נראה לי מחיי הנישואין שלנו.. כן היא כזאת פרימיטיבית כמו שאת מתארת מבחינתה זה הנכדים שלה והילדים שלה בגלל זה הכלות שלה לא סובלות אותה והיא לא מבינה למה .. באמת למה ממש נעים להיות במחיצתך.. מדהים אותי כמה חוסר מודעות יכול להיות לאנשים...
תקשיבי חמותי כשהיא עם אנשים אחריםבתי 123
עם מאוד עם טאקט ומאוד מודעת
איתי היא פשוט לא יכולה לשלוט בעצמה וכמובן שאם בעלי מנסה לדבר איתה על זה (כי אחרי הכל זה לטובתה ) אז היא ישר נפגעת בוכה או עושה לבעלי סרטים.
רק יכולה לומר לך שאת ממש גיבורה שאת מחזיקה מעמד למרות הקושי
איתי היא פשוט לא יכולה לשלוט בעצמה וכמובן שאם בעלי מנסה לדבר איתה על זה (כי אחרי הכל זה לטובתה ) אז היא ישר נפגעת בוכה או עושה לבעלי סרטים.
רק יכולה לומר לך שאת ממש גיבורה שאת מחזיקה מעמד למרות הקושי
איתך!נביעה
הקטע שחמות מעירה על הניקיון ואני מטר ליד....
או שהיא קוראת רק לבעלי בשם, ואני- נספחת...בלי שם..
והשוס- התארחה אצלי בשבת- אני בישלתי- נשפך לי מאחד התבשילים על המפה-שלי-בביתי- והיא מעירה לי!!!!
הבכורה שלי היתה לידי אז כיבדתי ולא פגעתי בה. על אף הרצון להגיד לה שעוד מילה אחת כזאת והיא לא נכנסת אליי הביתה יותר.
ועוד ועוד..
סיוט.
אבל ב"ה אחרי 14 שנה האישה כבר עייפה, ופחות באה אלינו(תודה ה')
אז מה שאני יכולה להגיד זה- צרת רבים- כן, חצי נחמה...
ושנזכה אנחנו להיות חמיות יותר טובות💜
שולחת חיבוק!
או שהיא קוראת רק לבעלי בשם, ואני- נספחת...בלי שם..
והשוס- התארחה אצלי בשבת- אני בישלתי- נשפך לי מאחד התבשילים על המפה-שלי-בביתי- והיא מעירה לי!!!!
הבכורה שלי היתה לידי אז כיבדתי ולא פגעתי בה. על אף הרצון להגיד לה שעוד מילה אחת כזאת והיא לא נכנסת אליי הביתה יותר.
ועוד ועוד..
סיוט.
אבל ב"ה אחרי 14 שנה האישה כבר עייפה, ופחות באה אלינו(תודה ה')
אז מה שאני יכולה להגיד זה- צרת רבים- כן, חצי נחמה...
ושנזכה אנחנו להיות חמיות יותר טובות💜
שולחת חיבוק!
שהילדה אוכלת היא באה מנגבת לי אותההריון ולידה2
כל ביס ואני אומרת לה אין צורך לנקות לה כל ביס אני פה זה בסדר שתתלכלך היא קטנה אני מנקה לה בסוף.. התחלתי האמת לענות לה אני פשוט לא מסוגלת לסבול את ההתנהגויות האלו.. (הילדה בת שנה) בכלל היא כל הזמן אוהבת להגיד לי איך להתנהג ומה לעשות בכל מיני עניינים..
חח גם אצלינו! שיהיה לה לבריאות....נביעה
ושהיא תאכיל אותה ואת, אל תסתכלי😆
אני האמת לא יכולה עם זההריון ולידה2
היא אובססיבית כזאת , ואני ממש בלחץ מזה שהבת שלי גם תפתח איזה הפרעה כמוה אני יודעת שזה נשמע מרחיק לכת אבל היא באמת לא 100 זה משהו שרואים עליה..
חמותי לגמריי אובססיביתנביעה
הילדים שלי קלטו את זה לצערי- והם שמחים שההורים שלהם לא.....
מה הכוונה לא קוראת לך בשם?בתי 123
זה אונר שהיא תקרא בשמו של בעלי...נביעה
כשהיא רוצה שגם אני אשמע.
שוב,היום, אחרי 14 שנה, היא יותר קוראת לי בשמי. פעם זה היה פשוט הזיה.....
שוב,היום, אחרי 14 שנה, היא יותר קוראת לי בשמי. פעם זה היה פשוט הזיה.....
הזוי הן פשוט מוחקות את הכלהבתי 123
אולי כי הוא בן זקונים...מי יודע...נביעה
אבל גם הזוי שהכלה מוחקת אותןמיואשת******
ולא, אני לא בטוחה מה קודם למה תמיד.
<כמובן לא מתכוונת לנביעה, אבל כן לפעמים אני תוהה על שרשורים וסיפורים פה>
סליחה??נביעה
הזהרי בדברייך
זה פותח לבה של שנים של כאב ושתיקה מדרך כבוד.
בחורה שמנסה לשמח ולכבד...
בחורה שעושה הכל כדי לא לפגוע..
נהפכת לאישה,לאמא, לרעיה-
ושומעת כאלה דיבורים פוגעים, הערות, ביקורת,
מאיפה?? אני באה דף חלק!!!!
היא באה עם מטענים שה' ירחם...
לצערי כל המשפחה חשה כך.
כולל חמי..
יש לה פה שה' ישמור.
.
אני שותקת, ומנסה לכבד את האישה שילדה את בעלי.
שוב, זה לא רק איתי- זה מגיע גם לבעלה, שאר הילדים שלה,
אישה בעייתית.
גם בעלי מבין את זה.
אז שורדים אותה במינימום
זה פותח לבה של שנים של כאב ושתיקה מדרך כבוד.
בחורה שמנסה לשמח ולכבד...
בחורה שעושה הכל כדי לא לפגוע..
נהפכת לאישה,לאמא, לרעיה-
ושומעת כאלה דיבורים פוגעים, הערות, ביקורת,
מאיפה?? אני באה דף חלק!!!!
היא באה עם מטענים שה' ירחם...
לצערי כל המשפחה חשה כך.
כולל חמי..
יש לה פה שה' ישמור.
.
אני שותקת, ומנסה לכבד את האישה שילדה את בעלי.
שוב, זה לא רק איתי- זה מגיע גם לבעלה, שאר הילדים שלה,
אישה בעייתית.
גם בעלי מבין את זה.
אז שורדים אותה במינימום
אני מרחמת עליה בכללי, אבל כשהיא פוגעת-נביעה
באותו רגע אני נפגעת
מבינה אותך נביעה.. נראה לי שקשה להסבירהריון ולידה2
אני גם ממש מזדהה עם מה שכתבת.. והיתי ממש מתה לחמות שכיף איתה ונעים זה ממש לא מקטע של טרנד לטנף על חמות כמו שכתבה פה מישהי
אבל כתבתי במפורש שבמפורש שאני לא מתכוונת אלייך!!מיואשת******
ממש סליחה, באמת. אבל כתבתי בהודעה שלי "לא מתכוונת לנביעה"
חח אצלי הפוך! כל ההערות לגבי ילדים וגםוואוו
לגבי בעלי היא קוראת רק רק רק לי.!! וואוו (הניק שלי...) , הילד ככה וככה, וואו, אולי שא' (בעלי, הבן שלההההה!!) לא ילך מחר לעבודה, כי הוא ממש עייף מהאירוע שעשיתם עכשיו.... כאילו אני זו שמחליטה ומונעת ממנו לישון. רק הוא עייף. רק הוא הפיק את האירוע ..אני עז. . חחח.. חברות, פשוט שחררו... רוצה לנקות את התינוק כל שנייה? סבבה, שתנקה... כן, זה גורם לי להרגיש לא אימא נקייה ועקרת בית מושלמת כמוה, אבל פשוט למדתי, (ועדיין עובדת על) לשחרר. שיערב לה.
אולי זה מתוך כבוד?אנונימית לרגע1
אני למשל לא הרגשתי בנוח לקרוא לחמותי בשמה עד שנולדו ילדים- נכדים ואז קראתי לה סבתא
הרגיש לי לא מכובד
אולי זה גם הפוך?
הרגיש לי לא מכובד
אולי זה גם הפוך?
לא יקרה, יש דרך להראות כבוד.נביעה
התעלמות זה לא אחת הדרכים
הי קודם כל חיבוקאני זה א
את מתארת התמודדות לא פשוטה.
קראתי שרק אתם דתיים מבין כל הילדים ולכן היא לא נוסעת לאחים האחרים אז אולי תעשו הפוך תיסעו אתם אליה. תעשו סבב בין האלים וכל אח נוסע אליה כל x שבתות. יחסוך לך גם את הערות הנשירה ומצב ניקיון הבית. לגבי הילדה אני אישית הייתי משחררת לה שתאכיל בעצמה ותנקה איך שהיא רוצה. גם חמותי נוטה להתערב וחהגיד בקול דברים לא קשורים בלי טאקט. למשל אח של בעלי היה כאן עם המשפחה שבת ואשתו בהריון אז בזמן שגיסתי היצה בתוך הבית חמתי אמרה לי ראית שהיא בהריון והיא היתה במרחק שמיעה כן.. לא יודעת אם בפועל שמעה אבל יש מצב שכן. עניתי לה ברוך ה ונתתי חה להבין שזה לא נושא שיחה מבחינתי ואפילו כשאמרה משהו של איך הם לא עוצרים (ילד שביעי) וקשה ככה עם קטנים(דוקא יחסית כולם גדולים הקטנה בת 4 כן) אמרתי לה שזה החלטה שלהם וזה לא ענייני.. מצד שני אני מבינה שזה לא במכוון לפגוע זה כי קשה לה לפרגן ולבטא נכון רגשות. בהצלחה.
קראתי שרק אתם דתיים מבין כל הילדים ולכן היא לא נוסעת לאחים האחרים אז אולי תעשו הפוך תיסעו אתם אליה. תעשו סבב בין האלים וכל אח נוסע אליה כל x שבתות. יחסוך לך גם את הערות הנשירה ומצב ניקיון הבית. לגבי הילדה אני אישית הייתי משחררת לה שתאכיל בעצמה ותנקה איך שהיא רוצה. גם חמותי נוטה להתערב וחהגיד בקול דברים לא קשורים בלי טאקט. למשל אח של בעלי היה כאן עם המשפחה שבת ואשתו בהריון אז בזמן שגיסתי היצה בתוך הבית חמתי אמרה לי ראית שהיא בהריון והיא היתה במרחק שמיעה כן.. לא יודעת אם בפועל שמעה אבל יש מצב שכן. עניתי לה ברוך ה ונתתי חה להבין שזה לא נושא שיחה מבחינתי ואפילו כשאמרה משהו של איך הם לא עוצרים (ילד שביעי) וקשה ככה עם קטנים(דוקא יחסית כולם גדולים הקטנה בת 4 כן) אמרתי לה שזה החלטה שלהם וזה לא ענייני.. מצד שני אני מבינה שזה לא במכוון לפגוע זה כי קשה לה לפרגן ולבטא נכון רגשות. בהצלחה.
נורא נורא קשהמיואשת******
לא אוהבת לכתוב פה יותר מדי על חמותי אבל ממש מבינה אותך.
ממד אחד כיבוד הורים, סבתא, אלמנה.
מצד שני... אוי .
צריך לקבוע גבולות . תנסי לחשוב כמה את כן מוכנה לתת לאשה שגידלה את בעלך, לבעלך לכבד את אמא שלו. תנסי לבוא מתוך חמלה. שהיא מסכנה ממש. אין לה אף אחד שאוהב אותה. וזה הבן שלה.
תשבי ותביני עם עצמך כמה את יכולה. ותגדירי גבול. פעם האיקס זמן אני מאפשרת לה לבוא כי אני רחמנית, כי אני זוכרת
שהיא גידלה אותו, כי זה התפקיד שלי בחיים וזו היכולת שלי.
וכשהיא מגיעה שחררי. תתעלמי. תנשמי, אל תעני. אם היא לא אשה רעה אז שתאכיל את הילדה לבד, לכי תקראי ספר. שתנדב אחרי כל ביס מה אכפת לך.
תלכו לישון יוקדם אחרי הסעודה שבעלך ידבר איתה, זו אמא שלו. תנסי למצוא את השפיות שלך בשבתות האלו
ולהגדיר כמה את יכולה ולעודד את עצמך שעכשיו יהיו כך וכך שבתות
בלעדיה.
תנשמי, ותזכרי שהכיבוד הורים הזה יעמוד לך לזכות לשנים רבות.
נורא קשה.
❤️
ממד אחד כיבוד הורים, סבתא, אלמנה.
מצד שני... אוי .
צריך לקבוע גבולות . תנסי לחשוב כמה את כן מוכנה לתת לאשה שגידלה את בעלך, לבעלך לכבד את אמא שלו. תנסי לבוא מתוך חמלה. שהיא מסכנה ממש. אין לה אף אחד שאוהב אותה. וזה הבן שלה.
תשבי ותביני עם עצמך כמה את יכולה. ותגדירי גבול. פעם האיקס זמן אני מאפשרת לה לבוא כי אני רחמנית, כי אני זוכרת
שהיא גידלה אותו, כי זה התפקיד שלי בחיים וזו היכולת שלי.
וכשהיא מגיעה שחררי. תתעלמי. תנשמי, אל תעני. אם היא לא אשה רעה אז שתאכיל את הילדה לבד, לכי תקראי ספר. שתנדב אחרי כל ביס מה אכפת לך.
תלכו לישון יוקדם אחרי הסעודה שבעלך ידבר איתה, זו אמא שלו. תנסי למצוא את השפיות שלך בשבתות האלו
ולהגדיר כמה את יכולה ולעודד את עצמך שעכשיו יהיו כך וכך שבתות
בלעדיה.
תנשמי, ותזכרי שהכיבוד הורים הזה יעמוד לך לזכות לשנים רבות.
נורא קשה.
❤️
אוייש. ממש מעצבןmiki052
גם חמותי לא מפסיקה להעיר (גם לבעלי שמאז שהתחתן יצאה לו הבטן ומי סיפר אותו שנראה מוזר, ועוד כהנה וכהנה)
בעלי פחות מסכים איתי.
יותר שומר על כבודה.
ולי רק נשאר או להשלים עם הערות פוגעניות מצידה או להמשיך להיות מתוסכלת.
היא ממש לא מגיעה אלינו!
אני לא מסכימה שתבוא שבת.
הם רמזו מסר פעמים . אבל זה לא יקרה.
אנחנו מגיעים פעם בחודש וחצי חודשיים. וזהו.
כשאנחנו מגיעים לשם אני נכנסת לבונקר כמה שאפשר. ובמוצאי שבת יוצאת.
חמי אומר לבעלי כל הזמן שאני לא מסיימת את ה"המוציא" וזה בעיה.
כאילו איך??? איך אתה יודע? אתה עוקב אחרי מה שאני מכניסה לפה?
הם אנשים מאוד טובים דאגנים ומסורים, אבל חודרים לחיים בצורה לא רגילה.
אני לא יכולה לא להסכים שהיא תבואהריון ולידה2
בעלי לא ממש נותן לי אופציה להגיד לא אצלך מצב שונה כי אמא שלו יש לה בעל את חמץ אז היא לא לבד.. גם אנחנו נוסעים פעם בחודש וחצי חודשיים וזה נורא קשה הנסיעה אליה ארוכה ומתישה עם התינוקת ..
מה זאת אומרת לא נותן לך אופציה? כל כמה זמן היא מגיעה?מיואשת******
נשמע שהבעיה היא פחות מול החמות ויותר מול הבעל
ניהלתם שיחה נורמלית ורגועה פעם בנושא? לא מתי שהיא בדיוק באה\עומדת לבוא, אלא בזמן אחר ורגוע?
אממ האמת בריבים אני ממשהריון ולידה2
מטיחה בו את כל העצבים שלי על אמא שלו. היא לא מגיעה הרבה פעם ב.. הוא טוען שהיא חייבת פעם בחודש לראות את הילדה. לא יודעת איזה חוק הוא המציא. הקטע שהיא מגיעה היא זורקת הערות כאלו אני אבוא עוד שבועיים משהו כזה ואנחנו כזה לא עונים..הוא יודע שאם יפתח את האפשרות הזאת שאני שומעת אני ממש אתעצבן אז לא עונה כזה... היא כאילו מנסה כל הזמן לראות אם אנחנו רוצים לארח אותה יותר והאמת אני ממש לא מוכנה יותר ממה שכבר קיים.. הינו אצלה בפעם האחרונה לפני חודש וחצי בערך ועכשיו היא הגיעה..
חבל שחמותי לא רואה את מה שכתבתבתי 123
היא רואה את הנכדים כל שבוע ועדיין מתלוננת
היא גרה מאוד רחוקהריון ולידה2
אם היתה יותר קרובה היא היתה נוחתת פה הרבה יותר אני בטוחה בזה במיליון אחוז.. לא פעם היא אמרה אולי תעברו יותר קרוב שאני אוכל לבוא יותר... הו גאד לא רק זה חסר לי.. היא לא מבינה שזה בדיוק הסיבה שגם אם הייתי רוצה לעבור קרוב לאזור שלה לא היתי עוברת.. עד כדי כך..
אני ובעלי הלכנו להתייעץ פעם אחת בנושא הזהבתי 123
מה שהיועץ אמר זה שאותם אי אפשר לשנות אבל חייבים לשים גבולות ברורים ושאת ובעלך תדעו את הגבולות האלו
אמממ. זה לא כזה מופרךמיואשת******
אני מבינה שהיא מעצבנת ממש, אבל פעם בחודש וחצי לראות את אמא\סבתא זה לא בקשה מופרכת מבעלך.
אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך מה את מוכנה כן לקבל, הרי ברור לך שמדי פעם אתם כן צריכים להתראות? תחשבי מה התדירות שאת מוכנה לאפשר, ואיזה דברים יוכלו להקל עליך ותיזמי שיחה נורמלית עם בעלך. לא בריבים, ותבואי פתוחה לשמוע אותו ולהבין מה אמא שלו בשבילו, ובלי להוציא אותה יותר מדי רעה. פשוט תסבירי שזה מאד קשה לך תנסי לא לפגוע בו. ותנסו להגיע לאיזה נוסחה.
כשהוא יראה שאת רוצה לארח אותה בשבילו, וכן אכפת לך ממנו, רק קשה לך ואת רוצה שיבין גם אותך, כנראה השיחה תהיה טובה ומועילה יותר.
תראי לא קל לו איתההריון ולידה2
הוא עבר איתה דברים לא קלים בילדות.. יש לו משהו לא פתור איתה גם המטפלת שהלכנו אליה בנפרד אמרה לי את זה.. היא היתה מכה אותם בילדות..בכלל היא טיפוס.. נראה לי הוא יותר בקטע של לכבד אותה .. ברור שהיא אמא שלו והכל אבל רואה עם הזמן כמה שריטות עשתה לו הוא קצת נקרע בינו לבין עצמו..
זה משהו שהוא צריך לפתור עם עצמו, ולא איתךמיואשת******
אולי כשתקחי צעד אחורה, תגידי לו כמה קשה לך אבל שאת מוכנה פעם בX זמן בשבילו, ואז תעזבי. אל תגידי עליה כלום וכמה היא מעצבנת. תנסי כשהיא נמצאת לצמצם מגע למינימום. ללכת לישון מוקדם, להיכנס לחדר לקרוא. תשדרי לבעלך את הכבוד והאהבה שלך אליו בזה שאת מאפשרת לו להזמין את אמא שלו, ולא משנה מה הסיבה שלו.
את הבעיות שלו מולה הוא יפתור, ויקבל החלטות עם הזמן. אבל עכשיו הוא לא נמצא מולה, הוא נמצא מולך. והפכתם אותה לריב שלכם, וזה לא בריא לאף אחד
תנהלו שיחה
קבלו החלטה שהיא פשרה בין הרצונות שלכם
ותעזבי. שחררי.
את הקונפליקטים מהילדות שלו הוא צריך לפתור לבד וכל עוד הוא עסוק בלריב איתך עליה הוא לא פנוי לזה בכלל.
זו דעתי
וכמו שאמרתי, זה משהו שאני לא יכולה לפתוח פה, אבל באמת שעברתי ועוברת דברים לא קלים, ומשתדלת ליישם גם. זה קשה מאד.
תנסי להיות יותר חכמה מצודקתהמקורית
המצב מובן ובהחלט לא נעים אבל זו אמא של בעלך. תחשבי כמה אמא שלך חשובה לך, באותה מידה אמא שלו חשובה לו.
וזה לא משנה שהיא חסרת טקט וכל מה שאת מתארת. היא אמא שלו. זה אולי ירכך את זה.
היא גמככה לא באה הרבה וגם כשהיא באה היא עוזרת לך עם אוכל לפי מה שאת אומרת - אז תנסי לפתח עליה עין טובה
ולגבי מה שמפריע - עבודה עצמית. להתעלם ולנסות כמה שיותר להעביר הלאה. שתעיר כמה שבא לה. זה הבית שלך ולא שלה
ואת מחליטה מה הלך הרוח.
ברוך השם שבעלך עומד לצדך. אם תראי יותר מדי התנגדות הוא עלול לעבור לצד שלה כדי לגונן עליה
לא שווה להרוס בשביל זה את הקשר עם בעלך. ולא שווה גם להפסיד את המצווה הזמנית הזו.
מנסה ללמד עליה זכות בדברים הטוביםהריון ולידה2
שהיא מנסה לעשות. אבל אכשהו הפה הגדול שלה הורס הכל. נראה לי יש לה קטע כזה כאילו לקחתי לה את הבן הוא האחרון שהתחתן והיה נוסע אליה הרבה שבתות שלא תהיה לבד אז היא סוג של מכניסה לי כזה כאילו לא במודע לגרום לסכסוך כזה ביננו .. כאילו אני מרגישה שיש לה קנאה כזה בי יש כזה קטע לאימהות שלא יודעות לשחרר את הבן ..
יקרה,חדשה ישנה
באמת לא נעים ההערות,
הריכולים עלייך בתוך ביתך,
העין הרעה עלייך..
מעליב
פוגע
מביש..
אבל,
תזכרי שזו לא סתם איזה אישה מעצבנת שנכנסה לך לחיים היא אמא של האיש שלך.
היא אמא שלו , גידלה אותו , דם מדמו .
אני בטוחה שגם לבעלך לא נעים מההתננהגות של אמא שלו אבל הוא מגן עליה כי זו אמא שלו.
לא יעזור כלום. אמא זו אמא.
ואני אומרת את זה מהצד של בעלך, גם אמא שלי לצערי לפעמים פוגעת בבעלי וזה תמיד גורם לנו למריבות כי אפילו שאני יודעת שהוא צודק, אני מצדיקה אותה כי היא אמא שלי ואני לא מסוגלת לשמוע עליה דברים רעים. ומנסה לפרש אותה כאילו מה שהיא אמרה זה היה בסדר ולא התכוונה לכך וכך... ואז הוא מתווכח איתי ונפגע שאני לא איתו. אני מנסה להיות 'איתו' אבל אין. זה לא הולך.
אז לכן או שהוא שומר מרחק ממנה כמה שאפשר גם כשאנחנו אצל הורי בשבתות.
כמה שפחות יוצר שיח, וגם כשקרה משהו הוא מנסה לא לשתף אותי כי זה גורם לפיצוצים. קבוע. ואמרתי לו שהוא יכול לשתף חבר אם הוא רוצה, זה יותר יעיל מאשר לשתף אותי.
וגם פעם הוא התייעץ עם יועץ זוגיות וזה מאוד מאוד עזר לתקופה. הוא הסתכל על הכל בעיניים אחרות, מזווית אחרת. ופחות הפריע לו ההערות שלה.
חוצמיזה, שאם הוא ממש רוצה להגיד משהו אז הוא למד לא לספר לי מיד אחרי מה שקרה כשאנחנו עדיין שם אלא אחרי כמה ימים שגם הוא נרגע קצת וגם אני לא באזור שלה.
תעשי הפרדה בינה לבין בעלך. הוא לא אשם בהתנהגות שלה. הוא לא אחראי על המעשים שלה. את יכולה להיפגע אבל אל תשליכי את זה על בעלך.
שווה לשקול יעוץ זוגי, אפילו שתלכי לבד . יחסי כלה וחמות זה קלאסי לבעיות בשלום בית
הריכולים עלייך בתוך ביתך,
העין הרעה עלייך..
מעליב
פוגע
מביש..
אבל,
תזכרי שזו לא סתם איזה אישה מעצבנת שנכנסה לך לחיים היא אמא של האיש שלך.
היא אמא שלו , גידלה אותו , דם מדמו .
אני בטוחה שגם לבעלך לא נעים מההתננהגות של אמא שלו אבל הוא מגן עליה כי זו אמא שלו.
לא יעזור כלום. אמא זו אמא.
ואני אומרת את זה מהצד של בעלך, גם אמא שלי לצערי לפעמים פוגעת בבעלי וזה תמיד גורם לנו למריבות כי אפילו שאני יודעת שהוא צודק, אני מצדיקה אותה כי היא אמא שלי ואני לא מסוגלת לשמוע עליה דברים רעים. ומנסה לפרש אותה כאילו מה שהיא אמרה זה היה בסדר ולא התכוונה לכך וכך... ואז הוא מתווכח איתי ונפגע שאני לא איתו. אני מנסה להיות 'איתו' אבל אין. זה לא הולך.
אז לכן או שהוא שומר מרחק ממנה כמה שאפשר גם כשאנחנו אצל הורי בשבתות.
כמה שפחות יוצר שיח, וגם כשקרה משהו הוא מנסה לא לשתף אותי כי זה גורם לפיצוצים. קבוע. ואמרתי לו שהוא יכול לשתף חבר אם הוא רוצה, זה יותר יעיל מאשר לשתף אותי.
וגם פעם הוא התייעץ עם יועץ זוגיות וזה מאוד מאוד עזר לתקופה. הוא הסתכל על הכל בעיניים אחרות, מזווית אחרת. ופחות הפריע לו ההערות שלה.
חוצמיזה, שאם הוא ממש רוצה להגיד משהו אז הוא למד לא לספר לי מיד אחרי מה שקרה כשאנחנו עדיין שם אלא אחרי כמה ימים שגם הוא נרגע קצת וגם אני לא באזור שלה.
תעשי הפרדה בינה לבין בעלך. הוא לא אשם בהתנהגות שלה. הוא לא אחראי על המעשים שלה. את יכולה להיפגע אבל אל תשליכי את זה על בעלך.
שווה לשקול יעוץ זוגי, אפילו שתלכי לבד . יחסי כלה וחמות זה קלאסי לבעיות בשלום בית
היום זה נהיה טרנד לטנף על החמותליאן
ממה שקראתי היא לא נשמעת כזאת נוראה..
אמא של בעלך. ילדה אותו טיפלה בו מגיל אפס . אישה אלמנה באה סהכ פעם בחודש..
זה באמת עד כדי כך גרוע??
תזכרי שגם את תהיי חמות יום אחד.
תנסי לגלות חמלה.
ותפסיקי להתלונן עליה בפני בעלך את לא מבינה כמה זה מצער ילד שמדברים רעות על אמא שלו. חמותי גם אלמנה ובאה שבת כן שבת לא וקשה לי בטירוף לפעמים וסופרת את הדקות למוצש . והיא עתיקה ויש לה מלא הערות אבל אני בולעת את הרוק ומחייכת ומשדרת לבעלי ששמחה שהיא באה
ואני באמת לא שופטת אותך אבל זאת עצתי אלייך. יום אחד אנחנו נהיה החמות כי הגלגל מתהפך ......
אמא של בעלך. ילדה אותו טיפלה בו מגיל אפס . אישה אלמנה באה סהכ פעם בחודש..
זה באמת עד כדי כך גרוע??
תזכרי שגם את תהיי חמות יום אחד.
תנסי לגלות חמלה.
ותפסיקי להתלונן עליה בפני בעלך את לא מבינה כמה זה מצער ילד שמדברים רעות על אמא שלו. חמותי גם אלמנה ובאה שבת כן שבת לא וקשה לי בטירוף לפעמים וסופרת את הדקות למוצש . והיא עתיקה ויש לה מלא הערות אבל אני בולעת את הרוק ומחייכת ומשדרת לבעלי ששמחה שהיא באה
ואני באמת לא שופטת אותך אבל זאת עצתי אלייך. יום אחד אנחנו נהיה החמות כי הגלגל מתהפך ......
וואו. שבת כן שבת לא, מורידה את הכובע בפנייך.מיואשת******
תודה שכתבת. אני צריכה לראות לפעמים שיש עוד שקשה להן ועומדות בזה
כל הכבוד לך, רחוקה מאד ממך. חיזקת!
תודה 🤗ליאן
את כן שופטת אני ממש לא בקטע של טרנדיםהריון ולידה2
ואם היית מכירה אותה אולי לא היית מדברת ככה . אני לא יודעת מי זאת חמותך אבל אני בדר'כ מסתדרת עם אנשים גם עם העתיקים שביניהם אבל היא פשוט בלתי נסבלת.. אם היית קוראת לעומק ובין השורות היית מבינה אולי קצת יותר ולא יורדת עליי ככה.. . לא מאחלת לך חמות כזאת..
תראיליאן
זה שהיא חסרת טקט ויש לה הערות מעצבנות אני מבינה .. זה באמת קשה להתמודד עם זה. אבל לדוגמא את מתלוננת על זה שהיא מעשנת .. אז מה? בטוחה שהיא לא מעשנת אצלך בסלון. זה שלה . אישה אלמנה שעברה חיים לא פשוטים הגיוני שתתנחם בסיגריות..ואם את אומרת שהיא חולת ניקיון אז הגיוני שהיא שוטפת ידיים אחרי הסיגריה אז למה את כועסת עליה על זה ?
לפעמים בנאדם מעצבן אותנו ואז אנחנו רואים הכל שחור ומציירים אותו בראש שלנו כאדם הכי נורא בעולם אבל סהכ לא רשמת כאן דברים כל כך נוראיים שהיא עושה...גם לגביי ששאלה אותך אם יש לך נשירה זה בסה" כ שאלה דיי סתמית לא הייתי מתרגשת מיזה. אני יכולה להגיב בזעזוע ולהשתתף בצערך ולשתף אותך בסיפורים על חמות מרשעות וכמה אנחנו סובלות אבל אני באמת מנסה לתת לך עצה מועילה . למען השלום בית שלך .. אם חמותך מעצבנת אותך ממש תתקשרי לחברה או לאחות ותשפכי...... ברגע שאת מתלוננת לבעלך על אמא שלו את רק מצערת אותו זה לא יעזור לך. זה רק ירחיק ביניכם כמובן שאם חמותך מרכלת עלייך אז תעמידי אותה במקום( ורשמת שבעלך עושה את זה יופי) ... כרגע המצב הוא שיש אישה מבוגרת ובודדה שזקוקה לבן שלה לפחות פעם בחודש והבן הזה הוא במקרה בעלך . ולכן את חייבת להשלים עם המצב .. תנסי לבוא אליה ממקום של חסד ורחמים וממקום שתביני שאת עושה חסד עצום שמארחת אותה ... ואז יהיה לך הרבה יותר קל.
לפעמים בנאדם מעצבן אותנו ואז אנחנו רואים הכל שחור ומציירים אותו בראש שלנו כאדם הכי נורא בעולם אבל סהכ לא רשמת כאן דברים כל כך נוראיים שהיא עושה...גם לגביי ששאלה אותך אם יש לך נשירה זה בסה" כ שאלה דיי סתמית לא הייתי מתרגשת מיזה. אני יכולה להגיב בזעזוע ולהשתתף בצערך ולשתף אותך בסיפורים על חמות מרשעות וכמה אנחנו סובלות אבל אני באמת מנסה לתת לך עצה מועילה . למען השלום בית שלך .. אם חמותך מעצבנת אותך ממש תתקשרי לחברה או לאחות ותשפכי...... ברגע שאת מתלוננת לבעלך על אמא שלו את רק מצערת אותו זה לא יעזור לך. זה רק ירחיק ביניכם כמובן שאם חמותך מרכלת עלייך אז תעמידי אותה במקום( ורשמת שבעלך עושה את זה יופי) ... כרגע המצב הוא שיש אישה מבוגרת ובודדה שזקוקה לבן שלה לפחות פעם בחודש והבן הזה הוא במקרה בעלך . ולכן את חייבת להשלים עם המצב .. תנסי לבוא אליה ממקום של חסד ורחמים וממקום שתביני שאת עושה חסד עצום שמארחת אותה ... ואז יהיה לך הרבה יותר קל.
רק רציתי לומר כמה דברים על מה שכתבתהריון ולידה2אחרונה
שהיא באה אליי הביתה ויש לה כל הזמן הערות והעברת ביקורת על השערות שאולי יש לי בבית מהנשירה, על איך אנחנו מנקים או לא מנקים..על האוכל, על איך אני מאכילה את הילדה , על כל דבר כמעט ! זה כבר הרגשה לא נעימה , בתוך הבית שלי אל תעירי , מפריע לך אז אל תגיעי . אז אני מבינה שיש לה בעיה והיא לא יכולה לסגור את הפה שלה .. מבחינתי אני אצלי בבית לא היתי רגילה לדברים האלו ושאתה לא רגיל לדברים האלו זה ממש מצריך ממני התעלות מעל עצמי מאוד גדולה.. אז אני באמת מבליגה כבר כי מבינה שהיא בנאדם בעייתי ומשועממת שאין לה התעסקויות אחרות בחיים.. אובייקטיבית לא שאני החלטתי ככה..
אני חושבת שזה מאוד מאוד תלוי בקשר ואי אפשר לעשותבתי 123
השוואות
לפעמים זה מצב ממש של התנקלות חוסר אהבה מופגן והתעללות נפשית ואז גם פעם בחודש לשבת שלימה בתוך הבית זה הרבה יותר מדי
לדעתי אישה במיוחד אחרי לידהl666
צריכה קודם כל לדאוג למצב נפשי שלה. גם לחמות או לאימא אסור להתעלל בילדים, כלות או חתנים גם אם התעללות היא מילולית. אין שום חובה לסבול את זה. כל עוד בן אדם שפוי הוא יודע שהוא פוגע וכנראה ימשיך לפגוע כל עוד נותנים לו.
אולי יש מלאכיות שיכולות לסבול שנים אבל בסוף או שזה יתפוצץ חזק מול אימא/חמות או שזה ייצא על מישהו אחר או יהפוך לדיכאון או הפרעת אכילה.
פעם אמרתי לחמותי שאבא שלה( סבא של בעלי) בן אדם מאוד נחמד ונעים הליכות. היא ישר נעלבה , החליטה שזה רמז והתחילה לצעוק שהוא פשוט אדיש ולא אכפת לו והיא מעירה וצועקת תמיד כי היא לא כל כך אכפתית ויש לה לב של אימא. כך שהיא יודעת שהיא לא בסדר אבל אין לה שום כוונה לעשות משהו בנידון. מבחינתה היא אימא, מותר לה לפגוע. אז בשביל מה לי לסבול את זה?
אולי יש מלאכיות שיכולות לסבול שנים אבל בסוף או שזה יתפוצץ חזק מול אימא/חמות או שזה ייצא על מישהו אחר או יהפוך לדיכאון או הפרעת אכילה.
פעם אמרתי לחמותי שאבא שלה( סבא של בעלי) בן אדם מאוד נחמד ונעים הליכות. היא ישר נעלבה , החליטה שזה רמז והתחילה לצעוק שהוא פשוט אדיש ולא אכפת לו והיא מעירה וצועקת תמיד כי היא לא כל כך אכפתית ויש לה לב של אימא. כך שהיא יודעת שהיא לא בסדר אבל אין לה שום כוונה לעשות משהו בנידון. מבחינתה היא אימא, מותר לה לפגוע. אז בשביל מה לי לסבול את זה?
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4
היי יקרות. סליחה מראש על האורך
בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.
ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש
משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.
לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית, ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים
"אני רוצה למות"
"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"
ובימים האחרונים זה הסלים ל-
"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"
"נמאס לי כבר מהחיים האלו"
"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"
התגובות שלי הן-
"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"
"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"
"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"
ואז ממשיכה כרגיל בשגרה
וכמובן שהוא מתעקש בחזרה
"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"
(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)
יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.
לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.
דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.
ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"
"קר לי ברצפה"
"אני סובל כלכך"
"אני ימות אמן"
וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.
(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)
(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)
בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.
מה לדעתכן ראוי להגיב לו?
האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?
בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון
בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות
הכוונה האמירות הספציפיות
שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה
לשמוע דעתכן-
מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן, בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?
את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית
גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא
ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות
כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.
אכןoo
יש הרבה משותף
כי נישואים זה גם שותפות
אבל בנישואים יש גם
ילדים משותפים
כלכלה משותפת
ומחויבות (לנישואים לילדים)
חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר
באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו
גם אם מדובר בחברים הכי טובים,
זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)
הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.
וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.
וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....
מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?
אותו דבר.
מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון
זה שונה ממש.
חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.
שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה
אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה
למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..
אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..
מה עושה את השגרה יותר זוגית?
נראה ליאנונימית בהו"ל
מאוד תלוי בכל זוג
כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות
יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.
ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים
בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה
כןoo
השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה
בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה
רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים
וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה
בלי לעשות משהו מיוחד
דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית
זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי
תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.
לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת
וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב
וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.
אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט
או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".
הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.
לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו.
לא היא אמרה נדיבותהמקורית
האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת
היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות
(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)
בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית
אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭
אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית
יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך!
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול
כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים
ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.
ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.
נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.
בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.
וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.
נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.
אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.
זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.
אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ.
לדעתי הכי חשובאהבה.
לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום
זה ממש מעט
אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!
זה לא בהכרח קצת.
אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.
זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".
למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.
חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.
ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית
בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29
גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.
מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.
וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.
כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.
אניoo
כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר
והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי
זה לא חייב להיות רק בזוגיות
בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר
לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה
להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.
זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף
חלקים והיבטיםoo
ברור שהם שונים בזוגיות
אבל
השיח לא חייב להיות שונה
אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה
זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר
אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלooאחרונה
לי לפחות
בקשר ההבדל
במגע ויחסים
במחויבות
בחלק שלו בחיים שלי
אני חושבתשומשומ
שהתשובה בגוף השאלה ..
שותפות מול זוגיות.
לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך
כשאנחנו זוג זה שלנו.
אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.
גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.
גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..
בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון
איך אתן מורידות חוםשירה_11
אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד
אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה
ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔
חום של 42 מעלות גורם לנזק מוחיממשיכה לחלום
התאים במוח עוברים תהליך של דנטורציה- החלבונים במוח עוברים תהליך דומה לטיגון של חביתה.
לא יודעת כמה נפוץ שהחום מזנק ככה
אבל בלילה לא כדאי לקחת סיכונים
איך עוברים את שבוע 41 בלי להשתגע?מדפדפת
רשמית התחלתי היום שבוע 41, הריון ראשון
מרגישה כבר עצומהה
לא ישנה בלילה בכלל
כולי נפוחה
איך עוברים את הימים האלה בלי להשתגע? עצות יתקבלו בברכה
עושים כל יום משהו שאוהביםרק טוב!
ופחות תוכלי לעשות אחרי הלידה. ואם אפשר עם הבעל אז בכלל נחמד. ערב זוגי כל יום.
וגם מכינים דברים שיעזרו לך אחרי הלידה. הזמנה אינטרנטית של קניות סופר ובכלל. מאכלים שאפשר להקפיא. כביסות לתינוק וכו.
תודה!מדפדפת
מנסה להיות על זה
קשה מאודבאתי מפעם
מה שהכי עוזר, תגידי לעצמך אני יולדת ב42.
זהו, תשחררי מ- אולי זה יקרה היום? אולי עכשיו? אולי מחר?
פשוט להתכוונן ל42, רק זה מה שעזר לי לא להשתגע
הולכים ליםממשיכה לחלום
והולכים יחפים על החול
שומעים מוזיקה שמרגשת אותך
נחיםםם
מדברים עם חברה
רואים סרט מעניין
מסתכלים על תמונות מרגשות של המשפחה
משתגעים!!😜חוזרת בקרוב
ומנסים להשתגע עם חיוך....
מה עוד את מסוגלת לעשות שאת אוהבת?
להשתגע עם חיוך זה גם פתרוןמדפדפתאחרונה
מנסה לנצל את הזמן למנוחה ולזמן זוגי ביחד אבל הכאבים גומרים עליי ממשששש
לחי נפוחה ושן כואבתytrewq
לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...
שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)
אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה?
צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה
סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.
ללכת כמה שיותר מהראהבה.
לדעתי
אפילו פרטי אם יש אופציה
קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה
חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש
אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב
הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת
רפואה שלמה!
צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית
ממה שאני מכירה
לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת
לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקורית
זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..
ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט
כןooאחרונה
נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים
זה לא חייב להיות מקרה חירום
אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת
מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש
כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה
מרגשיה שמשהו לא הגיוני
לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי
אוכלת קצת כמו תמיד
והמשקל שלי רק עולה ועולה!!
תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.
עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)
נהייתה לי בטן מזעזעת
ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)
לא יודעת מה לעשות!!
מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..
יש לכן רעיונות?
טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?
יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש
תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל
ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא
איזה ביאוסהבוקר יעלה
מניחה שקשור להורמונים.
אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות
זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדשאחרונה
האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים
פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)
התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת
ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)
מה צריך לעשות עם זה?
הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...
(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)
הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית
אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה
ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם
תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא
כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.
(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)
זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה
בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.
חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.
ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה
תודה לכן!מתואמתאחרונה
היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.
קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...
יעזור אם נשים עכשיו?
לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...
השתנקות בזמן הנקהמולהבולה
התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ
ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...
יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?
אולישירה_11
לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?
ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה
אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה
למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה
לי הציעו להניק בתנוחת חדר לידהרוצה לשאול שאלה
שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם.
אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
לפעמים... אולי קשה לזהות בפעם הראשונהצלולהאחרונה
תנסי להסתכל מתחת ללשון אם החיבור בין הלשון לרצפת הפה יחסית מקדימה.
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה
ואז השד מקביל אלין ולא מעליו
והזרם פחות
היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)