יש לי עניין שאני לא מצליחה להתמודד איתו כבר כמה שנים מאז שהתחתנתי והוא הקשר עם אימו של בעלי, לא הכרתי כ'כ את המשפחה לפני אבל לא נכנס לזה עכשיו ..האישה חסרת מודעות לגמרי אישה מאוד פשוטה וכמה שאני מנסה לגלות חמלה כלפיה כי היא גם אלמנה מאוד קשה לי איתה היא גרה רחוק מאיתנו תודה לאל אבל בעלי רוצה שתגיע אלינו שבתות גם לראות את הילדה מדי פעם ומדי פעם נוסעים אליה .. כמובן שהיא מתלוננת שלא רואה אותה מספיק אבל לי זה ממש מספיק... היא מגיעה אלינו אמנם באמת עוזרת מבחינת אוכל וכזה אם קשה לי אבל ההערות שלה מאחורי הגב ודברים שאומרת גם בפניי אין לי סבלנות להכיל את זה .. פשוט לא מסוגלת לסבול אותה.. היא משוגעת לניקיון ויכולה להעיר לבעלי שאני כביכול לא שומעת היא חושבת שאני סתומה לא שומעת מהחדר עד שגם הוא התעצבן עליה ואמר לה ככה זאת אשתי וכל אחד איך שהוא גדל וביקש שתפסיק.. היא התחילה להגיד לי יש לך נשירה נכון? שכל הבית מלא שערות.. בקיצור הבנתם את הטיפוס והיא גם מעשנת ככה שאני ממש לא מתחברת לטיפוס כל שבת רק מתפללת שתגמר שהיא אצלנו או אנחנו אצלה .. כמה אפשר לסבול את זה? ממש מרגישה שאני לא יכולה להיות במחיצתה.. וזה משפיע על הקשר שלי עם בעלי..
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
אמא של הבעלהריון ולידה2
מקפיצה שלא יירד למטההריון ולידה2
אף פעם אני לא אצליח להבין למה הן חושבותבתי 123
שהן יכולות להתייחס מגעיל לכלה ועדיין לצפות להתארח ולהתראות.
אני רואה את זה הרבה גם אצלי זה ככה לצערי... מבחינתן זה הבן שלהם אלו הנכדידים שלה..בדגש על שלה. יש לה זכות לראות והכלה סתם שם מפריעה לה בדרך
וכמובן שלחמות גם אם היא תגור אצלך בבית היא תתלונן שלא רואה את הנכדים מספיק
לא נראה לי שהן יכולות לשלוט בזה .
מה שחשוב הוא שבעלך יהיה בצד שלך ולא שלה והיא אלמנה זה קצת קשה יש לי כמה שכנות באותו מצב וכולן מספרות את אותו הדבר כמוך.
יש לבעלך עוד אחים ואחיות? תעשו סדר אירוח קבוע שלא יפול תמיד עליכם
אני רואה את זה הרבה גם אצלי זה ככה לצערי... מבחינתן זה הבן שלהם אלו הנכדידים שלה..בדגש על שלה. יש לה זכות לראות והכלה סתם שם מפריעה לה בדרך
וכמובן שלחמות גם אם היא תגור אצלך בבית היא תתלונן שלא רואה את הנכדים מספיק
לא נראה לי שהן יכולות לשלוט בזה .
מה שחשוב הוא שבעלך יהיה בצד שלך ולא שלה והיא אלמנה זה קצת קשה יש לי כמה שכנות באותו מצב וכולן מספרות את אותו הדבר כמוך.
יש לבעלך עוד אחים ואחיות? תעשו סדר אירוח קבוע שלא יפול תמיד עליכם
זה הבעיה שאחים שלו חוץ מאחד לא דתייםהריון ולידה2
אז לא מתארחת אצלם שבתות.. היא טיפוס בכללי נורא בעייתי שלא נראה לי מסתדרת עם הרבה אנשים.. מספיקה לריב עם הרבה אנשים היתה הולכת הרבה שבתות לאח שלה , דוד של בעלי וגם הספיקה לריב עם גיסתה ואז יוצא שמי שהכי סובל זה אנחנו.. בהתחלה היו לי ממש ריבים קשים איתו עליה עד שהוא הבין שהנישואים שלנו בסכנה בגללה ולא אכפת לה נראה לי מחיי הנישואין שלנו.. כן היא כזאת פרימיטיבית כמו שאת מתארת מבחינתה זה הנכדים שלה והילדים שלה בגלל זה הכלות שלה לא סובלות אותה והיא לא מבינה למה .. באמת למה ממש נעים להיות במחיצתך.. מדהים אותי כמה חוסר מודעות יכול להיות לאנשים...
תקשיבי חמותי כשהיא עם אנשים אחריםבתי 123
עם מאוד עם טאקט ומאוד מודעת
איתי היא פשוט לא יכולה לשלוט בעצמה וכמובן שאם בעלי מנסה לדבר איתה על זה (כי אחרי הכל זה לטובתה ) אז היא ישר נפגעת בוכה או עושה לבעלי סרטים.
רק יכולה לומר לך שאת ממש גיבורה שאת מחזיקה מעמד למרות הקושי
איתי היא פשוט לא יכולה לשלוט בעצמה וכמובן שאם בעלי מנסה לדבר איתה על זה (כי אחרי הכל זה לטובתה ) אז היא ישר נפגעת בוכה או עושה לבעלי סרטים.
רק יכולה לומר לך שאת ממש גיבורה שאת מחזיקה מעמד למרות הקושי
איתך!נביעה
הקטע שחמות מעירה על הניקיון ואני מטר ליד....
או שהיא קוראת רק לבעלי בשם, ואני- נספחת...בלי שם..
והשוס- התארחה אצלי בשבת- אני בישלתי- נשפך לי מאחד התבשילים על המפה-שלי-בביתי- והיא מעירה לי!!!!
הבכורה שלי היתה לידי אז כיבדתי ולא פגעתי בה. על אף הרצון להגיד לה שעוד מילה אחת כזאת והיא לא נכנסת אליי הביתה יותר.
ועוד ועוד..
סיוט.
אבל ב"ה אחרי 14 שנה האישה כבר עייפה, ופחות באה אלינו(תודה ה')
אז מה שאני יכולה להגיד זה- צרת רבים- כן, חצי נחמה...
ושנזכה אנחנו להיות חמיות יותר טובות💜
שולחת חיבוק!
או שהיא קוראת רק לבעלי בשם, ואני- נספחת...בלי שם..
והשוס- התארחה אצלי בשבת- אני בישלתי- נשפך לי מאחד התבשילים על המפה-שלי-בביתי- והיא מעירה לי!!!!
הבכורה שלי היתה לידי אז כיבדתי ולא פגעתי בה. על אף הרצון להגיד לה שעוד מילה אחת כזאת והיא לא נכנסת אליי הביתה יותר.
ועוד ועוד..
סיוט.
אבל ב"ה אחרי 14 שנה האישה כבר עייפה, ופחות באה אלינו(תודה ה')
אז מה שאני יכולה להגיד זה- צרת רבים- כן, חצי נחמה...
ושנזכה אנחנו להיות חמיות יותר טובות💜
שולחת חיבוק!
שהילדה אוכלת היא באה מנגבת לי אותההריון ולידה2
כל ביס ואני אומרת לה אין צורך לנקות לה כל ביס אני פה זה בסדר שתתלכלך היא קטנה אני מנקה לה בסוף.. התחלתי האמת לענות לה אני פשוט לא מסוגלת לסבול את ההתנהגויות האלו.. (הילדה בת שנה) בכלל היא כל הזמן אוהבת להגיד לי איך להתנהג ומה לעשות בכל מיני עניינים..
חח גם אצלינו! שיהיה לה לבריאות....נביעה
ושהיא תאכיל אותה ואת, אל תסתכלי😆
אני האמת לא יכולה עם זההריון ולידה2
היא אובססיבית כזאת , ואני ממש בלחץ מזה שהבת שלי גם תפתח איזה הפרעה כמוה אני יודעת שזה נשמע מרחיק לכת אבל היא באמת לא 100 זה משהו שרואים עליה..
חמותי לגמריי אובססיביתנביעה
הילדים שלי קלטו את זה לצערי- והם שמחים שההורים שלהם לא.....
מה הכוונה לא קוראת לך בשם?בתי 123
זה אונר שהיא תקרא בשמו של בעלי...נביעה
כשהיא רוצה שגם אני אשמע.
שוב,היום, אחרי 14 שנה, היא יותר קוראת לי בשמי. פעם זה היה פשוט הזיה.....
שוב,היום, אחרי 14 שנה, היא יותר קוראת לי בשמי. פעם זה היה פשוט הזיה.....
הזוי הן פשוט מוחקות את הכלהבתי 123
אולי כי הוא בן זקונים...מי יודע...נביעה
אבל גם הזוי שהכלה מוחקת אותןמיואשת******
ולא, אני לא בטוחה מה קודם למה תמיד.
<כמובן לא מתכוונת לנביעה, אבל כן לפעמים אני תוהה על שרשורים וסיפורים פה>
סליחה??נביעה
הזהרי בדברייך
זה פותח לבה של שנים של כאב ושתיקה מדרך כבוד.
בחורה שמנסה לשמח ולכבד...
בחורה שעושה הכל כדי לא לפגוע..
נהפכת לאישה,לאמא, לרעיה-
ושומעת כאלה דיבורים פוגעים, הערות, ביקורת,
מאיפה?? אני באה דף חלק!!!!
היא באה עם מטענים שה' ירחם...
לצערי כל המשפחה חשה כך.
כולל חמי..
יש לה פה שה' ישמור.
.
אני שותקת, ומנסה לכבד את האישה שילדה את בעלי.
שוב, זה לא רק איתי- זה מגיע גם לבעלה, שאר הילדים שלה,
אישה בעייתית.
גם בעלי מבין את זה.
אז שורדים אותה במינימום
זה פותח לבה של שנים של כאב ושתיקה מדרך כבוד.
בחורה שמנסה לשמח ולכבד...
בחורה שעושה הכל כדי לא לפגוע..
נהפכת לאישה,לאמא, לרעיה-
ושומעת כאלה דיבורים פוגעים, הערות, ביקורת,
מאיפה?? אני באה דף חלק!!!!
היא באה עם מטענים שה' ירחם...
לצערי כל המשפחה חשה כך.
כולל חמי..
יש לה פה שה' ישמור.
.
אני שותקת, ומנסה לכבד את האישה שילדה את בעלי.
שוב, זה לא רק איתי- זה מגיע גם לבעלה, שאר הילדים שלה,
אישה בעייתית.
גם בעלי מבין את זה.
אז שורדים אותה במינימום
אני מרחמת עליה בכללי, אבל כשהיא פוגעת-נביעה
באותו רגע אני נפגעת
מבינה אותך נביעה.. נראה לי שקשה להסבירהריון ולידה2
אני גם ממש מזדהה עם מה שכתבת.. והיתי ממש מתה לחמות שכיף איתה ונעים זה ממש לא מקטע של טרנד לטנף על חמות כמו שכתבה פה מישהי
אבל כתבתי במפורש שבמפורש שאני לא מתכוונת אלייך!!מיואשת******
ממש סליחה, באמת. אבל כתבתי בהודעה שלי "לא מתכוונת לנביעה"
חח אצלי הפוך! כל ההערות לגבי ילדים וגםוואוו
לגבי בעלי היא קוראת רק רק רק לי.!! וואוו (הניק שלי...) , הילד ככה וככה, וואו, אולי שא' (בעלי, הבן שלההההה!!) לא ילך מחר לעבודה, כי הוא ממש עייף מהאירוע שעשיתם עכשיו.... כאילו אני זו שמחליטה ומונעת ממנו לישון. רק הוא עייף. רק הוא הפיק את האירוע ..אני עז. . חחח.. חברות, פשוט שחררו... רוצה לנקות את התינוק כל שנייה? סבבה, שתנקה... כן, זה גורם לי להרגיש לא אימא נקייה ועקרת בית מושלמת כמוה, אבל פשוט למדתי, (ועדיין עובדת על) לשחרר. שיערב לה.
אולי זה מתוך כבוד?אנונימית לרגע1
אני למשל לא הרגשתי בנוח לקרוא לחמותי בשמה עד שנולדו ילדים- נכדים ואז קראתי לה סבתא
הרגיש לי לא מכובד
אולי זה גם הפוך?
הרגיש לי לא מכובד
אולי זה גם הפוך?
לא יקרה, יש דרך להראות כבוד.נביעה
התעלמות זה לא אחת הדרכים
הי קודם כל חיבוקאני זה א
את מתארת התמודדות לא פשוטה.
קראתי שרק אתם דתיים מבין כל הילדים ולכן היא לא נוסעת לאחים האחרים אז אולי תעשו הפוך תיסעו אתם אליה. תעשו סבב בין האלים וכל אח נוסע אליה כל x שבתות. יחסוך לך גם את הערות הנשירה ומצב ניקיון הבית. לגבי הילדה אני אישית הייתי משחררת לה שתאכיל בעצמה ותנקה איך שהיא רוצה. גם חמותי נוטה להתערב וחהגיד בקול דברים לא קשורים בלי טאקט. למשל אח של בעלי היה כאן עם המשפחה שבת ואשתו בהריון אז בזמן שגיסתי היצה בתוך הבית חמתי אמרה לי ראית שהיא בהריון והיא היתה במרחק שמיעה כן.. לא יודעת אם בפועל שמעה אבל יש מצב שכן. עניתי לה ברוך ה ונתתי חה להבין שזה לא נושא שיחה מבחינתי ואפילו כשאמרה משהו של איך הם לא עוצרים (ילד שביעי) וקשה ככה עם קטנים(דוקא יחסית כולם גדולים הקטנה בת 4 כן) אמרתי לה שזה החלטה שלהם וזה לא ענייני.. מצד שני אני מבינה שזה לא במכוון לפגוע זה כי קשה לה לפרגן ולבטא נכון רגשות. בהצלחה.
קראתי שרק אתם דתיים מבין כל הילדים ולכן היא לא נוסעת לאחים האחרים אז אולי תעשו הפוך תיסעו אתם אליה. תעשו סבב בין האלים וכל אח נוסע אליה כל x שבתות. יחסוך לך גם את הערות הנשירה ומצב ניקיון הבית. לגבי הילדה אני אישית הייתי משחררת לה שתאכיל בעצמה ותנקה איך שהיא רוצה. גם חמותי נוטה להתערב וחהגיד בקול דברים לא קשורים בלי טאקט. למשל אח של בעלי היה כאן עם המשפחה שבת ואשתו בהריון אז בזמן שגיסתי היצה בתוך הבית חמתי אמרה לי ראית שהיא בהריון והיא היתה במרחק שמיעה כן.. לא יודעת אם בפועל שמעה אבל יש מצב שכן. עניתי לה ברוך ה ונתתי חה להבין שזה לא נושא שיחה מבחינתי ואפילו כשאמרה משהו של איך הם לא עוצרים (ילד שביעי) וקשה ככה עם קטנים(דוקא יחסית כולם גדולים הקטנה בת 4 כן) אמרתי לה שזה החלטה שלהם וזה לא ענייני.. מצד שני אני מבינה שזה לא במכוון לפגוע זה כי קשה לה לפרגן ולבטא נכון רגשות. בהצלחה.
נורא נורא קשהמיואשת******
לא אוהבת לכתוב פה יותר מדי על חמותי אבל ממש מבינה אותך.
ממד אחד כיבוד הורים, סבתא, אלמנה.
מצד שני... אוי .
צריך לקבוע גבולות . תנסי לחשוב כמה את כן מוכנה לתת לאשה שגידלה את בעלך, לבעלך לכבד את אמא שלו. תנסי לבוא מתוך חמלה. שהיא מסכנה ממש. אין לה אף אחד שאוהב אותה. וזה הבן שלה.
תשבי ותביני עם עצמך כמה את יכולה. ותגדירי גבול. פעם האיקס זמן אני מאפשרת לה לבוא כי אני רחמנית, כי אני זוכרת
שהיא גידלה אותו, כי זה התפקיד שלי בחיים וזו היכולת שלי.
וכשהיא מגיעה שחררי. תתעלמי. תנשמי, אל תעני. אם היא לא אשה רעה אז שתאכיל את הילדה לבד, לכי תקראי ספר. שתנדב אחרי כל ביס מה אכפת לך.
תלכו לישון יוקדם אחרי הסעודה שבעלך ידבר איתה, זו אמא שלו. תנסי למצוא את השפיות שלך בשבתות האלו
ולהגדיר כמה את יכולה ולעודד את עצמך שעכשיו יהיו כך וכך שבתות
בלעדיה.
תנשמי, ותזכרי שהכיבוד הורים הזה יעמוד לך לזכות לשנים רבות.
נורא קשה.
❤️
ממד אחד כיבוד הורים, סבתא, אלמנה.
מצד שני... אוי .
צריך לקבוע גבולות . תנסי לחשוב כמה את כן מוכנה לתת לאשה שגידלה את בעלך, לבעלך לכבד את אמא שלו. תנסי לבוא מתוך חמלה. שהיא מסכנה ממש. אין לה אף אחד שאוהב אותה. וזה הבן שלה.
תשבי ותביני עם עצמך כמה את יכולה. ותגדירי גבול. פעם האיקס זמן אני מאפשרת לה לבוא כי אני רחמנית, כי אני זוכרת
שהיא גידלה אותו, כי זה התפקיד שלי בחיים וזו היכולת שלי.
וכשהיא מגיעה שחררי. תתעלמי. תנשמי, אל תעני. אם היא לא אשה רעה אז שתאכיל את הילדה לבד, לכי תקראי ספר. שתנדב אחרי כל ביס מה אכפת לך.
תלכו לישון יוקדם אחרי הסעודה שבעלך ידבר איתה, זו אמא שלו. תנסי למצוא את השפיות שלך בשבתות האלו
ולהגדיר כמה את יכולה ולעודד את עצמך שעכשיו יהיו כך וכך שבתות
בלעדיה.
תנשמי, ותזכרי שהכיבוד הורים הזה יעמוד לך לזכות לשנים רבות.
נורא קשה.
❤️
אוייש. ממש מעצבןmiki052
גם חמותי לא מפסיקה להעיר (גם לבעלי שמאז שהתחתן יצאה לו הבטן ומי סיפר אותו שנראה מוזר, ועוד כהנה וכהנה)
בעלי פחות מסכים איתי.
יותר שומר על כבודה.
ולי רק נשאר או להשלים עם הערות פוגעניות מצידה או להמשיך להיות מתוסכלת.
היא ממש לא מגיעה אלינו!
אני לא מסכימה שתבוא שבת.
הם רמזו מסר פעמים . אבל זה לא יקרה.
אנחנו מגיעים פעם בחודש וחצי חודשיים. וזהו.
כשאנחנו מגיעים לשם אני נכנסת לבונקר כמה שאפשר. ובמוצאי שבת יוצאת.
חמי אומר לבעלי כל הזמן שאני לא מסיימת את ה"המוציא" וזה בעיה.
כאילו איך??? איך אתה יודע? אתה עוקב אחרי מה שאני מכניסה לפה?
הם אנשים מאוד טובים דאגנים ומסורים, אבל חודרים לחיים בצורה לא רגילה.
אני לא יכולה לא להסכים שהיא תבואהריון ולידה2
בעלי לא ממש נותן לי אופציה להגיד לא אצלך מצב שונה כי אמא שלו יש לה בעל את חמץ אז היא לא לבד.. גם אנחנו נוסעים פעם בחודש וחצי חודשיים וזה נורא קשה הנסיעה אליה ארוכה ומתישה עם התינוקת ..
מה זאת אומרת לא נותן לך אופציה? כל כמה זמן היא מגיעה?מיואשת******
נשמע שהבעיה היא פחות מול החמות ויותר מול הבעל
ניהלתם שיחה נורמלית ורגועה פעם בנושא? לא מתי שהיא בדיוק באה\עומדת לבוא, אלא בזמן אחר ורגוע?
אממ האמת בריבים אני ממשהריון ולידה2
מטיחה בו את כל העצבים שלי על אמא שלו. היא לא מגיעה הרבה פעם ב.. הוא טוען שהיא חייבת פעם בחודש לראות את הילדה. לא יודעת איזה חוק הוא המציא. הקטע שהיא מגיעה היא זורקת הערות כאלו אני אבוא עוד שבועיים משהו כזה ואנחנו כזה לא עונים..הוא יודע שאם יפתח את האפשרות הזאת שאני שומעת אני ממש אתעצבן אז לא עונה כזה... היא כאילו מנסה כל הזמן לראות אם אנחנו רוצים לארח אותה יותר והאמת אני ממש לא מוכנה יותר ממה שכבר קיים.. הינו אצלה בפעם האחרונה לפני חודש וחצי בערך ועכשיו היא הגיעה..
חבל שחמותי לא רואה את מה שכתבתבתי 123
היא רואה את הנכדים כל שבוע ועדיין מתלוננת
היא גרה מאוד רחוקהריון ולידה2
אם היתה יותר קרובה היא היתה נוחתת פה הרבה יותר אני בטוחה בזה במיליון אחוז.. לא פעם היא אמרה אולי תעברו יותר קרוב שאני אוכל לבוא יותר... הו גאד לא רק זה חסר לי.. היא לא מבינה שזה בדיוק הסיבה שגם אם הייתי רוצה לעבור קרוב לאזור שלה לא היתי עוברת.. עד כדי כך..
אני ובעלי הלכנו להתייעץ פעם אחת בנושא הזהבתי 123
מה שהיועץ אמר זה שאותם אי אפשר לשנות אבל חייבים לשים גבולות ברורים ושאת ובעלך תדעו את הגבולות האלו
אמממ. זה לא כזה מופרךמיואשת******
אני מבינה שהיא מעצבנת ממש, אבל פעם בחודש וחצי לראות את אמא\סבתא זה לא בקשה מופרכת מבעלך.
אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך מה את מוכנה כן לקבל, הרי ברור לך שמדי פעם אתם כן צריכים להתראות? תחשבי מה התדירות שאת מוכנה לאפשר, ואיזה דברים יוכלו להקל עליך ותיזמי שיחה נורמלית עם בעלך. לא בריבים, ותבואי פתוחה לשמוע אותו ולהבין מה אמא שלו בשבילו, ובלי להוציא אותה יותר מדי רעה. פשוט תסבירי שזה מאד קשה לך תנסי לא לפגוע בו. ותנסו להגיע לאיזה נוסחה.
כשהוא יראה שאת רוצה לארח אותה בשבילו, וכן אכפת לך ממנו, רק קשה לך ואת רוצה שיבין גם אותך, כנראה השיחה תהיה טובה ומועילה יותר.
תראי לא קל לו איתההריון ולידה2
הוא עבר איתה דברים לא קלים בילדות.. יש לו משהו לא פתור איתה גם המטפלת שהלכנו אליה בנפרד אמרה לי את זה.. היא היתה מכה אותם בילדות..בכלל היא טיפוס.. נראה לי הוא יותר בקטע של לכבד אותה .. ברור שהיא אמא שלו והכל אבל רואה עם הזמן כמה שריטות עשתה לו הוא קצת נקרע בינו לבין עצמו..
זה משהו שהוא צריך לפתור עם עצמו, ולא איתךמיואשת******
אולי כשתקחי צעד אחורה, תגידי לו כמה קשה לך אבל שאת מוכנה פעם בX זמן בשבילו, ואז תעזבי. אל תגידי עליה כלום וכמה היא מעצבנת. תנסי כשהיא נמצאת לצמצם מגע למינימום. ללכת לישון מוקדם, להיכנס לחדר לקרוא. תשדרי לבעלך את הכבוד והאהבה שלך אליו בזה שאת מאפשרת לו להזמין את אמא שלו, ולא משנה מה הסיבה שלו.
את הבעיות שלו מולה הוא יפתור, ויקבל החלטות עם הזמן. אבל עכשיו הוא לא נמצא מולה, הוא נמצא מולך. והפכתם אותה לריב שלכם, וזה לא בריא לאף אחד
תנהלו שיחה
קבלו החלטה שהיא פשרה בין הרצונות שלכם
ותעזבי. שחררי.
את הקונפליקטים מהילדות שלו הוא צריך לפתור לבד וכל עוד הוא עסוק בלריב איתך עליה הוא לא פנוי לזה בכלל.
זו דעתי
וכמו שאמרתי, זה משהו שאני לא יכולה לפתוח פה, אבל באמת שעברתי ועוברת דברים לא קלים, ומשתדלת ליישם גם. זה קשה מאד.
תנסי להיות יותר חכמה מצודקתהמקורית
המצב מובן ובהחלט לא נעים אבל זו אמא של בעלך. תחשבי כמה אמא שלך חשובה לך, באותה מידה אמא שלו חשובה לו.
וזה לא משנה שהיא חסרת טקט וכל מה שאת מתארת. היא אמא שלו. זה אולי ירכך את זה.
היא גמככה לא באה הרבה וגם כשהיא באה היא עוזרת לך עם אוכל לפי מה שאת אומרת - אז תנסי לפתח עליה עין טובה
ולגבי מה שמפריע - עבודה עצמית. להתעלם ולנסות כמה שיותר להעביר הלאה. שתעיר כמה שבא לה. זה הבית שלך ולא שלה
ואת מחליטה מה הלך הרוח.
ברוך השם שבעלך עומד לצדך. אם תראי יותר מדי התנגדות הוא עלול לעבור לצד שלה כדי לגונן עליה
לא שווה להרוס בשביל זה את הקשר עם בעלך. ולא שווה גם להפסיד את המצווה הזמנית הזו.
מנסה ללמד עליה זכות בדברים הטוביםהריון ולידה2
שהיא מנסה לעשות. אבל אכשהו הפה הגדול שלה הורס הכל. נראה לי יש לה קטע כזה כאילו לקחתי לה את הבן הוא האחרון שהתחתן והיה נוסע אליה הרבה שבתות שלא תהיה לבד אז היא סוג של מכניסה לי כזה כאילו לא במודע לגרום לסכסוך כזה ביננו .. כאילו אני מרגישה שיש לה קנאה כזה בי יש כזה קטע לאימהות שלא יודעות לשחרר את הבן ..
יקרה,חדשה ישנה
באמת לא נעים ההערות,
הריכולים עלייך בתוך ביתך,
העין הרעה עלייך..
מעליב
פוגע
מביש..
אבל,
תזכרי שזו לא סתם איזה אישה מעצבנת שנכנסה לך לחיים היא אמא של האיש שלך.
היא אמא שלו , גידלה אותו , דם מדמו .
אני בטוחה שגם לבעלך לא נעים מההתננהגות של אמא שלו אבל הוא מגן עליה כי זו אמא שלו.
לא יעזור כלום. אמא זו אמא.
ואני אומרת את זה מהצד של בעלך, גם אמא שלי לצערי לפעמים פוגעת בבעלי וזה תמיד גורם לנו למריבות כי אפילו שאני יודעת שהוא צודק, אני מצדיקה אותה כי היא אמא שלי ואני לא מסוגלת לשמוע עליה דברים רעים. ומנסה לפרש אותה כאילו מה שהיא אמרה זה היה בסדר ולא התכוונה לכך וכך... ואז הוא מתווכח איתי ונפגע שאני לא איתו. אני מנסה להיות 'איתו' אבל אין. זה לא הולך.
אז לכן או שהוא שומר מרחק ממנה כמה שאפשר גם כשאנחנו אצל הורי בשבתות.
כמה שפחות יוצר שיח, וגם כשקרה משהו הוא מנסה לא לשתף אותי כי זה גורם לפיצוצים. קבוע. ואמרתי לו שהוא יכול לשתף חבר אם הוא רוצה, זה יותר יעיל מאשר לשתף אותי.
וגם פעם הוא התייעץ עם יועץ זוגיות וזה מאוד מאוד עזר לתקופה. הוא הסתכל על הכל בעיניים אחרות, מזווית אחרת. ופחות הפריע לו ההערות שלה.
חוצמיזה, שאם הוא ממש רוצה להגיד משהו אז הוא למד לא לספר לי מיד אחרי מה שקרה כשאנחנו עדיין שם אלא אחרי כמה ימים שגם הוא נרגע קצת וגם אני לא באזור שלה.
תעשי הפרדה בינה לבין בעלך. הוא לא אשם בהתנהגות שלה. הוא לא אחראי על המעשים שלה. את יכולה להיפגע אבל אל תשליכי את זה על בעלך.
שווה לשקול יעוץ זוגי, אפילו שתלכי לבד . יחסי כלה וחמות זה קלאסי לבעיות בשלום בית
הריכולים עלייך בתוך ביתך,
העין הרעה עלייך..
מעליב
פוגע
מביש..
אבל,
תזכרי שזו לא סתם איזה אישה מעצבנת שנכנסה לך לחיים היא אמא של האיש שלך.
היא אמא שלו , גידלה אותו , דם מדמו .
אני בטוחה שגם לבעלך לא נעים מההתננהגות של אמא שלו אבל הוא מגן עליה כי זו אמא שלו.
לא יעזור כלום. אמא זו אמא.
ואני אומרת את זה מהצד של בעלך, גם אמא שלי לצערי לפעמים פוגעת בבעלי וזה תמיד גורם לנו למריבות כי אפילו שאני יודעת שהוא צודק, אני מצדיקה אותה כי היא אמא שלי ואני לא מסוגלת לשמוע עליה דברים רעים. ומנסה לפרש אותה כאילו מה שהיא אמרה זה היה בסדר ולא התכוונה לכך וכך... ואז הוא מתווכח איתי ונפגע שאני לא איתו. אני מנסה להיות 'איתו' אבל אין. זה לא הולך.
אז לכן או שהוא שומר מרחק ממנה כמה שאפשר גם כשאנחנו אצל הורי בשבתות.
כמה שפחות יוצר שיח, וגם כשקרה משהו הוא מנסה לא לשתף אותי כי זה גורם לפיצוצים. קבוע. ואמרתי לו שהוא יכול לשתף חבר אם הוא רוצה, זה יותר יעיל מאשר לשתף אותי.
וגם פעם הוא התייעץ עם יועץ זוגיות וזה מאוד מאוד עזר לתקופה. הוא הסתכל על הכל בעיניים אחרות, מזווית אחרת. ופחות הפריע לו ההערות שלה.
חוצמיזה, שאם הוא ממש רוצה להגיד משהו אז הוא למד לא לספר לי מיד אחרי מה שקרה כשאנחנו עדיין שם אלא אחרי כמה ימים שגם הוא נרגע קצת וגם אני לא באזור שלה.
תעשי הפרדה בינה לבין בעלך. הוא לא אשם בהתנהגות שלה. הוא לא אחראי על המעשים שלה. את יכולה להיפגע אבל אל תשליכי את זה על בעלך.
שווה לשקול יעוץ זוגי, אפילו שתלכי לבד . יחסי כלה וחמות זה קלאסי לבעיות בשלום בית
היום זה נהיה טרנד לטנף על החמותליאן
ממה שקראתי היא לא נשמעת כזאת נוראה..
אמא של בעלך. ילדה אותו טיפלה בו מגיל אפס . אישה אלמנה באה סהכ פעם בחודש..
זה באמת עד כדי כך גרוע??
תזכרי שגם את תהיי חמות יום אחד.
תנסי לגלות חמלה.
ותפסיקי להתלונן עליה בפני בעלך את לא מבינה כמה זה מצער ילד שמדברים רעות על אמא שלו. חמותי גם אלמנה ובאה שבת כן שבת לא וקשה לי בטירוף לפעמים וסופרת את הדקות למוצש . והיא עתיקה ויש לה מלא הערות אבל אני בולעת את הרוק ומחייכת ומשדרת לבעלי ששמחה שהיא באה
ואני באמת לא שופטת אותך אבל זאת עצתי אלייך. יום אחד אנחנו נהיה החמות כי הגלגל מתהפך ......
אמא של בעלך. ילדה אותו טיפלה בו מגיל אפס . אישה אלמנה באה סהכ פעם בחודש..
זה באמת עד כדי כך גרוע??
תזכרי שגם את תהיי חמות יום אחד.
תנסי לגלות חמלה.
ותפסיקי להתלונן עליה בפני בעלך את לא מבינה כמה זה מצער ילד שמדברים רעות על אמא שלו. חמותי גם אלמנה ובאה שבת כן שבת לא וקשה לי בטירוף לפעמים וסופרת את הדקות למוצש . והיא עתיקה ויש לה מלא הערות אבל אני בולעת את הרוק ומחייכת ומשדרת לבעלי ששמחה שהיא באה
ואני באמת לא שופטת אותך אבל זאת עצתי אלייך. יום אחד אנחנו נהיה החמות כי הגלגל מתהפך ......
וואו. שבת כן שבת לא, מורידה את הכובע בפנייך.מיואשת******
תודה שכתבת. אני צריכה לראות לפעמים שיש עוד שקשה להן ועומדות בזה
כל הכבוד לך, רחוקה מאד ממך. חיזקת!
תודה 🤗ליאן
את כן שופטת אני ממש לא בקטע של טרנדיםהריון ולידה2
ואם היית מכירה אותה אולי לא היית מדברת ככה . אני לא יודעת מי זאת חמותך אבל אני בדר'כ מסתדרת עם אנשים גם עם העתיקים שביניהם אבל היא פשוט בלתי נסבלת.. אם היית קוראת לעומק ובין השורות היית מבינה אולי קצת יותר ולא יורדת עליי ככה.. . לא מאחלת לך חמות כזאת..
תראיליאן
זה שהיא חסרת טקט ויש לה הערות מעצבנות אני מבינה .. זה באמת קשה להתמודד עם זה. אבל לדוגמא את מתלוננת על זה שהיא מעשנת .. אז מה? בטוחה שהיא לא מעשנת אצלך בסלון. זה שלה . אישה אלמנה שעברה חיים לא פשוטים הגיוני שתתנחם בסיגריות..ואם את אומרת שהיא חולת ניקיון אז הגיוני שהיא שוטפת ידיים אחרי הסיגריה אז למה את כועסת עליה על זה ?
לפעמים בנאדם מעצבן אותנו ואז אנחנו רואים הכל שחור ומציירים אותו בראש שלנו כאדם הכי נורא בעולם אבל סהכ לא רשמת כאן דברים כל כך נוראיים שהיא עושה...גם לגביי ששאלה אותך אם יש לך נשירה זה בסה" כ שאלה דיי סתמית לא הייתי מתרגשת מיזה. אני יכולה להגיב בזעזוע ולהשתתף בצערך ולשתף אותך בסיפורים על חמות מרשעות וכמה אנחנו סובלות אבל אני באמת מנסה לתת לך עצה מועילה . למען השלום בית שלך .. אם חמותך מעצבנת אותך ממש תתקשרי לחברה או לאחות ותשפכי...... ברגע שאת מתלוננת לבעלך על אמא שלו את רק מצערת אותו זה לא יעזור לך. זה רק ירחיק ביניכם כמובן שאם חמותך מרכלת עלייך אז תעמידי אותה במקום( ורשמת שבעלך עושה את זה יופי) ... כרגע המצב הוא שיש אישה מבוגרת ובודדה שזקוקה לבן שלה לפחות פעם בחודש והבן הזה הוא במקרה בעלך . ולכן את חייבת להשלים עם המצב .. תנסי לבוא אליה ממקום של חסד ורחמים וממקום שתביני שאת עושה חסד עצום שמארחת אותה ... ואז יהיה לך הרבה יותר קל.
לפעמים בנאדם מעצבן אותנו ואז אנחנו רואים הכל שחור ומציירים אותו בראש שלנו כאדם הכי נורא בעולם אבל סהכ לא רשמת כאן דברים כל כך נוראיים שהיא עושה...גם לגביי ששאלה אותך אם יש לך נשירה זה בסה" כ שאלה דיי סתמית לא הייתי מתרגשת מיזה. אני יכולה להגיב בזעזוע ולהשתתף בצערך ולשתף אותך בסיפורים על חמות מרשעות וכמה אנחנו סובלות אבל אני באמת מנסה לתת לך עצה מועילה . למען השלום בית שלך .. אם חמותך מעצבנת אותך ממש תתקשרי לחברה או לאחות ותשפכי...... ברגע שאת מתלוננת לבעלך על אמא שלו את רק מצערת אותו זה לא יעזור לך. זה רק ירחיק ביניכם כמובן שאם חמותך מרכלת עלייך אז תעמידי אותה במקום( ורשמת שבעלך עושה את זה יופי) ... כרגע המצב הוא שיש אישה מבוגרת ובודדה שזקוקה לבן שלה לפחות פעם בחודש והבן הזה הוא במקרה בעלך . ולכן את חייבת להשלים עם המצב .. תנסי לבוא אליה ממקום של חסד ורחמים וממקום שתביני שאת עושה חסד עצום שמארחת אותה ... ואז יהיה לך הרבה יותר קל.
רק רציתי לומר כמה דברים על מה שכתבתהריון ולידה2אחרונה
שהיא באה אליי הביתה ויש לה כל הזמן הערות והעברת ביקורת על השערות שאולי יש לי בבית מהנשירה, על איך אנחנו מנקים או לא מנקים..על האוכל, על איך אני מאכילה את הילדה , על כל דבר כמעט ! זה כבר הרגשה לא נעימה , בתוך הבית שלי אל תעירי , מפריע לך אז אל תגיעי . אז אני מבינה שיש לה בעיה והיא לא יכולה לסגור את הפה שלה .. מבחינתי אני אצלי בבית לא היתי רגילה לדברים האלו ושאתה לא רגיל לדברים האלו זה ממש מצריך ממני התעלות מעל עצמי מאוד גדולה.. אז אני באמת מבליגה כבר כי מבינה שהיא בנאדם בעייתי ומשועממת שאין לה התעסקויות אחרות בחיים.. אובייקטיבית לא שאני החלטתי ככה..
אני חושבת שזה מאוד מאוד תלוי בקשר ואי אפשר לעשותבתי 123
השוואות
לפעמים זה מצב ממש של התנקלות חוסר אהבה מופגן והתעללות נפשית ואז גם פעם בחודש לשבת שלימה בתוך הבית זה הרבה יותר מדי
לדעתי אישה במיוחד אחרי לידהl666
צריכה קודם כל לדאוג למצב נפשי שלה. גם לחמות או לאימא אסור להתעלל בילדים, כלות או חתנים גם אם התעללות היא מילולית. אין שום חובה לסבול את זה. כל עוד בן אדם שפוי הוא יודע שהוא פוגע וכנראה ימשיך לפגוע כל עוד נותנים לו.
אולי יש מלאכיות שיכולות לסבול שנים אבל בסוף או שזה יתפוצץ חזק מול אימא/חמות או שזה ייצא על מישהו אחר או יהפוך לדיכאון או הפרעת אכילה.
פעם אמרתי לחמותי שאבא שלה( סבא של בעלי) בן אדם מאוד נחמד ונעים הליכות. היא ישר נעלבה , החליטה שזה רמז והתחילה לצעוק שהוא פשוט אדיש ולא אכפת לו והיא מעירה וצועקת תמיד כי היא לא כל כך אכפתית ויש לה לב של אימא. כך שהיא יודעת שהיא לא בסדר אבל אין לה שום כוונה לעשות משהו בנידון. מבחינתה היא אימא, מותר לה לפגוע. אז בשביל מה לי לסבול את זה?
אולי יש מלאכיות שיכולות לסבול שנים אבל בסוף או שזה יתפוצץ חזק מול אימא/חמות או שזה ייצא על מישהו אחר או יהפוך לדיכאון או הפרעת אכילה.
פעם אמרתי לחמותי שאבא שלה( סבא של בעלי) בן אדם מאוד נחמד ונעים הליכות. היא ישר נעלבה , החליטה שזה רמז והתחילה לצעוק שהוא פשוט אדיש ולא אכפת לו והיא מעירה וצועקת תמיד כי היא לא כל כך אכפתית ויש לה לב של אימא. כך שהיא יודעת שהיא לא בסדר אבל אין לה שום כוונה לעשות משהו בנידון. מבחינתה היא אימא, מותר לה לפגוע. אז בשביל מה לי לסבול את זה?
אובדת עצות- חום אחרי ניתוחshiran30005
בת 2.5 רביעי שעבר בבוקר עברה הקטנת שקדים, שקד שלישי וכפתורים. מיום שישי בבוקר היא עם חום. בשישי בערב נבדקה במיון עשינו רק צילום חזה שיצא תקין ושחררו. אמרו שאם עד יום ראשון עדיין יהיה חום לחזור ונעשה בירור יותר. היום היינו שוב במיון כי החום ממשיך התלבטו ובסוף אמרו שאין צורך לבצע בדיקות דם כי זה רק יום 3 לחום , הניתוח נראה בסדר והם לא רואים צורך כרגע. מה גם שהיא שותה "יחסית" בסדר.
החום עדיין ממשיך והיא פתאום מסרבת לקחת אקמול או נורופן גם,נר היא ממש בןכה וגם פולטת את זה החוצה. ככה היא נרדמה
מה עושים במקרה כזה? נתנו לה במיון אופטלגין היום בכוח וכנראה בגלל זה היא לא מוכנה לקחת כלום עכשיו
לא יןדעת מה לעשות איתה, ולמה הרופאים לא עשו בירור כבר?
היא ממש עקשנית לתרופות וזה כל הקושי. היא גם חכמה שלא מוכנה לשתות פטל/מיץ/מים כלום עכשיו.
גם אנטיביוטיקה לא נתנו בטענה שהם לא יודעים מה המקור של החום ולכל דבר יש סוג אחר של אנטיביוטיקה
אוףףף. מה עם ליצור קשר עם המחלקה של הניתוחאורוש3
לבקש שיעבירו שאלה לרופא?
היינו במיון איפה שעשתה ניתוחshiran30005
הם התייעצו עם אאג
סתם מעצבן ומלחיץ
ממש, שיעבור מהרראורוש3
נר אקמול או נר נורופן!התייעצות הריון
נר היא מוציאהshiran30005
כנראה לוחצת אחכ חזק וזה יוצא..
איזה מוזרשושנושי
אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.
שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.
איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.
אני ממש מקווה איתך לטוב.
גם אחותי עשתה שקדים וקיבלה מראשshiran30005
אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום
אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון
לדעתי, את חייבת להתעקש על ברור יותר רציני. לא לוותנק-ניק
בעיני זה משהו שצריך לנדנד לרופאים למצוא את מקור הבעיה ולא שהפתרון שלהם זה לתת אופטלגין בכח
אמרו שכנראה נדבקה בלי קשר במשהו ולכןshiran30005
הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3
נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים
ממה שאני גם יודעת נותנים די בקלות אנטיביוטיקהאורוש3
אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.
גם לה יש ריח נוראי מהפה אבלshiran30005
אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח
כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר
הייתי מבקשת מהרופא ילדים שייתן מוקסיפן ושלוםאורוש3
גם אצלינו היה ריח מזעזע, אבל הנחנו שזה חלקהתייעצות הריוןאחרונה
מתהליך ההחלמה.. אצל שני ילדים
יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה
בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים
ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!
אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן
לא בתי מלון כי זה סופר יקר
בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234
השנה לקחנו דירת איירביאנד בי
היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).
זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.
אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר
כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,
שינה בבית ספר שדה בעיקר
והתוכנית היתה מסלולים...
ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן 😅
אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...
עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.
מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.
וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.
אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.
אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמת
בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...
אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)
היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.
השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...
אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)
אני רקאורוש3
קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁
סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר.
נכון, התכוונתי שלא צריך לקבוע את זה מראש
מתואמת
מתכננים ללכת למקום חינמי... נצטרך כמובן לקנות כל מיני דברים, אבל אפשר לעשות זאת שבוע מראש.
קמפינג זה טונות התארגנות....אורוש3
טוב שאת מזהירה אותנו🙈מתואמת
בכל אופן, מתכוונים ללכת למקום לא רחוק מאוד מהבית, אז "מקסימום" נוכל לחזור הביתה אם נשכח דברים...
היינו השבת בנופש במושב "רחוב"שוקולד פרה.
בצפון.
אז לא ישנו ברחוב...
ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.
הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.
הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.
ברוך ה' שמחנו מאוד
הוא רצה 1100שוקולד פרה.
שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.
בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט
יש לך מספר?יערת דבש
דוד אוחנהשוקולד פרה.
0584464698
לאDoughnut
עם ילדים מעדיפה לצאת לטיולים של יום ולחזור בלילה להתארגן בבית בנוחות שלנו. אולי כשיגדלו...
כן לוקחים דירה בצפוןאמאשוני
עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.
3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.
עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)
מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)
מביאים מהבית כלים לבשל.
שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,
כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.
תבדקו קירבה לבתי כנסת.
שני רכבים.
כתבו אותי ואת בעלי בעצם 🙂מולהבולה
חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי
וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת
ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית
אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים
בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,
ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם
השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦
אז תעשו שנה-שנהרוני 1234
או נופש עם לינה בחוץ רק פעם בשלוש שנים. ככה זה מאזן את הצורך בחוויות עם ההוצאה הכספית הגדולה וה"התשה" להורים.
לדעתי לינה בבית זה לא בר השוואהאמאשוני
זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.
כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)
טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,
זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.
נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..
אבל מה שטוב לכם 🙂
יוצאים כל שנה לפעמיים פעמיים בשנהעדיין טרייה
בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).
מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).
אשמח להמלצה לצימר עם בריכהרוני 1234
אפשר גם בפרטי
ממה שאני זוכרתעדיין טרייה
היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)
באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.
היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה
לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.
נראה לי שכל הקונספט של ילדים זה קשוחהבוקר יעלה
אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.
מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉
אנחנו יוצאים עם עוד משפחהשומשומ
מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם לפעמים יותר ספונטני) ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉
יש להם חברה ותעסוקה
וגם להורים כיף
בקיצור קונספט מומלץ ממש
אשמח להמלצות של צימריםמולהבולה
וגם טיולים יומיים אם יש לכן
ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי
תצאו לסגנון טיול שמתאים לכם ואתם נהנים ממנו...חילזון 123
מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.
אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...
אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע
אם את מחפשת במחיר יותר זול ממחיר בדר'כקנמון
יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.
כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)
אבל זה נחמד
ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.
אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.
חלק מציעים גם צימרים ממש..
קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.
אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו
כן. אבל זה לא נופשמקרמה
אנחנו יוצאים פעמיים בשנה
כי זה חשוב לנו
זה צבירת חוויות עם הילדים
ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה
וחוזרים עייפים
אבל זה שווה לנו
אוהבים מאוד את אנ"א
אנחנו יוצאים לא בהכרח לנופשאפונה
אבל בעיני הדגש הוא על פניות.
לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,
ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.
יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.
זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...
פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.
צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.
גם לנו זה קשוח האמתהמקורית
אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון
לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו
השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.
כן יוצאיםבשורות משמחותאחרונה
ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב
יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש
דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית
במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני
קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'
ממש ממש מחפשת שיעורים טובים בנושא חינוך ילדיםרק טוב=)
בעיקר בנושא כעס על ילדים ואיך להיות איתם יותר סבלניים.
בתקופה האחרונה אנחנו ממש עמוסים ומרגישה שאנחנו במקום לא טוב איתם
ההמלצה הקבועה שלימדברה כעדן.
פודקאסט של אפרת וקסלר.
הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה
תודה רבה!!רק טוב=)
אני לא מוצאת את הפודקאסט הזה..הילושש
תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?
מענין אותי גם אז חיפשתיאונמר
זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה
וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV
לאחרונההילושש
התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב..
תודה!!רק טוב=)
שיעורים ששמעתי בעבר ואהבתי:מתואמת
של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.
לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...
הרבנית חבצלת מעולה, שמעתי את כל הסדרה..רק טוב=)
הרבנית דינה לא יצא לי, נבדוק.. תודה רבה!
יכולה לשרשר לי את הסדרה? רק אם לא קשה לךנפש חיה.
תודה מראש
אני ממליצה ללמוד על ויסות רגשיאפונה
הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.
סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.
וואי לגמרי לגמרי.רק טוב=)
בסוף זה באמת לגמרי שלנו..
אשמח אם תוכלי לחפש לי
הרבנית דינה ראפשלומית.אחרונה
"אם בישראל "
הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר
מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.
אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.
כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.
כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.
אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.
בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.
היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית,
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.
תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.
אניoo
לא עברתי הפלה
אבל
הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה
אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה
זה הגוף שלך
את עברת את זה
אחרים עברו את זה יותר ממרחק
שלא יתערבו לך
ואם הם כן מתערבים
תבקשי מהם שלא
את נורמלית לגמרידיאן ד.
אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.
אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.
פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.
אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית
אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.
(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)
את מדהימהרוני 1234
כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.
תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").
לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.
אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.
אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעון
הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.
ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.
אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!
גם אני לא הרגשתי אבל כשעברתי הפלהמתואמת
(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)
אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.
אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.
אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...
בשורות טובות❤️
כאחת שעברה לצערי ארבע הפלות בשבועות כאלהשמיכת פוך
יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.
באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.
יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.
אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.
חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️
זה לא בהכרח ככה אצל כל אישה, רק אומרתהמקורית
עברתי הפלה בהריון הראשון ולא הייתי בצער או אבל.
כן הייתי בשוק ולחץ מהתהליך, לא באבל או צער על הילד שאמור היה להיות
את עדיין קרובה לאירועאמאשוני
יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.
אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.
חיבוק. בעיני יש פער גדול בין התחושה שציינתירושלמית במקור
של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...
(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)
סך הכל נשמע לי ממש הגיוני חוץ מ"לא מגיע לי תינוק"שיפור
על זה נראה לי כדאי להתעכב, שאת כן ראויה. וזה שקרה ככה לא מראה שאת לא ראויה.
גם אני כמוך. הצטערתי על הפוטנציאל שלא זכהכתבתנו
להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.
השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.
גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.
זה בסדר גמור, כל אחת חווה את זה אחרתמחי
הדבר היחיד שבלט לי זו המחשבה שלא מגיע לי תינוק. מה? למה?
את ממש לא יוצאת דופןהריון ולידהאחרונה
עברתי הפלה בשבוע קצת מוקדם יותר, ולא הרגשתי רע נפשית.
כן היו כמה ימים של דימום כבד אז הייתי חייבת לקחת ימי מחלה, אבל זה לא שלא תפקדתי. והרגשתי בסדר סה''כ.
מה שכן לא יודעת אם כדאי לקחת את זה לכיוון של ''לא מגיע לי עוד תינוק''.... למה את חושבת ככה? הפלות קורות ותהיה לך עוד הזדמנות בע''ה
באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל
מלתבטת כזה מה לעשות..
תלוי למיאיזמרגד1
להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק
אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה
לחברות בחודש רביעי- חמישי
עונהמולהבולה
להורים סוף שלישי
לאחים חודש חמישי
תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר
מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר
להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה
ואח"כ לאט לאט לאחים
לחברות קרובות
בעבודה
לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),
אתם צריכים להרגיש בנוח
זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"ל
ואני תוהה מתי לספר
נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+
אבל מסביב אני מתלבטת
למעסיק צריך עד שבוע 20ואני שר
בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים
כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך
החלטות טובות!
יפה שאת מצליחה להסתיר הריון ראשון?עדיין טרייה
בהריונות מתקדמים בקושי הצלחתי להסתיר עד הסקירה המוקדמת הבטן יוצאת לי לפני...
אצלי תמיד אין בטן גדולה.יעל מהדרום
לק"י
והיו פעמים שהיה לי ברור שאני כבר ממש נראית בהריון, ועדיין היו כאלה שהופתעו לשמוע את זה...
שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
תלוימתיכון ועד מעון
בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.
לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.
בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.
תלוי באיזה הריון..רק טוב=)
ממש השתנה.
לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב, להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה
לאמא שלי- אחרי הדופקהשקט הזה
לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה
לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה
ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅
לאמא שלי מספרת מיד אחרי הבדיקה הביתיתכחל
מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים
ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..
לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)
לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי
אנחנו סיפרנועם ישראל חי🇮🇱אחרונה
בהריון הראשון לכולם ממש כשגיליתי...הייתי צעירה ומרוגשת וזה קרה ממש אחרי החתונה אז ההתלהבות הייתה גדולה
ובהריונות הבאים אחרי 3 חודשים
חושבת שכל הסמוי מהעין יש בו ברכה וכדאי לספר רק אחרי שעברו 3 חודשים והכל תקין...
ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי
שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות
1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי. ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..
2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי. את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?
3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?
תודה רבה לכן!!
עונההשם שלי
לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.
2. תמשיכי בשעה הרגילה.
3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.
אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.
לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.
אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת
לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...
אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)
עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה
רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...
ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.
בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️
תודה רבה על הנירמולאן#שרלי
לשים בטרמפולינה לישון פשוט?
בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.
ולגבי הבקבוק
חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?
כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת
בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.
ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.
בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.
תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית
כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות
האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרלי
אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון
כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב
קיבלת הנחיה מהרופא שרשם את התרופהקופצת רגע
מה לעשות אם זה לא עוזר?
נראה לי שצריך לחזור אליו, לא?
רק ממליצה לבדוק לשון קשורהצלולה
אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.
צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).
וואו. שני רופאים בדקו אותהאן#שרלי
וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?
מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?
יש רופא שמומחה לזה - ד"ר רפאל יודסיןמתואמת
ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.
שניהם בירושלים, אם נגיש לך.
יש מרפאת לשון קשורה באיכילובאנונימית בהו"ל
תפני אליהם
יעל דובסטר גם נחשבת מעולה
נכון על מי שכתבו לךצלולה
אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.
גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.
באיזה אזור נוח לך?
אזור ירושליםאן#שרלי
אז באמת ד''ר יודסיןצלולהאחרונה
אני חושבת שהוא יודע לזהות. בעיני אין על ד''ר דובסטר (שהיא זאת שזיהתה את הלשון הקשורה האחורית של הקטנה שלי ועשתה התרה יסודית, בהשוואה לחוויה שלי אצל ד''ר יודסין) אבל נראה לי שגם ד''ר יודסין יודע לזהות.
אוסתאופתאפונה
הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.
ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.
בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.
המלצות לאטרקציות לילדים בירושלים והסביבהמפלצתקטנה
אשמח להמלצות למקומות לבקר בירושלים. נשהה במלון במרכז העיר. עם רכב. אפשר גם בתחבורה ציבורית. 2 ילדים ביסודי ושניים גדולים . תודה!
מנסהאוהבת את השבת
הכותל וביקור בשוק מחנה יהודה
גן סאקר
מזרקות של פארק טדי, ליד ממילא
עין לבן
גן חיות?
חדר בריחה אם הם גדולים..
תודה רבה אבדוקמפלצתקטנה
מה זה עין לבן?
מעין מהמם, קרוב מאוד לגן חיותאוהבת את השבתאחרונה
מוסיפהכורסא ירוקה
האקווריום
מוזיאונים אם אתם בקטע, יש די הרבה
מנהרות הכותל/שרשרת הדורות
עין חמד (מחוץ לירושלים)יעל מהדרום
אתן מצליחות לשתות מים בתחילת ההריון? ממש מענייןפומלה
אותי
כשלא הצלחתי- שתיתי מים עם תרכיז וכדומהיעל מהדרום
ממשלאשירה_11
בעיקר שתיה מוגזת.. או שלוקים קטנים של מים...ליני(:
תודה לכן!! ממש קשוחפומלה
או מים עם מלא קרח או עם מיץ אחרת לא שותה....דיאן ד.
בקושירק טוב!
שתיה מוגזת
תה
מים קרים
קרטיבים
גלידה
במצטבר היה יכול לצאת פחות מ4 כוסות ביום. לפעמים חלק מזה היה יוצא בהקאות..