אמא של הבעלהריון ולידה2
יש לי עניין שאני לא מצליחה להתמודד איתו כבר כמה שנים מאז שהתחתנתי והוא הקשר עם אימו של בעלי, לא הכרתי כ'כ את המשפחה לפני אבל לא נכנס לזה עכשיו ..האישה חסרת מודעות לגמרי אישה מאוד פשוטה וכמה שאני מנסה לגלות חמלה כלפיה כי היא גם אלמנה מאוד קשה לי איתה היא גרה רחוק מאיתנו תודה לאל אבל בעלי רוצה שתגיע אלינו שבתות גם לראות את הילדה מדי פעם ומדי פעם נוסעים אליה .. כמובן שהיא מתלוננת שלא רואה אותה מספיק אבל לי זה ממש מספיק... היא מגיעה אלינו אמנם באמת עוזרת מבחינת אוכל וכזה אם קשה לי אבל ההערות שלה מאחורי הגב ודברים שאומרת גם בפניי אין לי סבלנות להכיל את זה .. פשוט לא מסוגלת לסבול אותה.. היא משוגעת לניקיון ויכולה להעיר לבעלי שאני כביכול לא שומעת היא חושבת שאני סתומה לא שומעת מהחדר עד שגם הוא התעצבן עליה ואמר לה ככה זאת אשתי וכל אחד איך שהוא גדל וביקש שתפסיק.. היא התחילה להגיד לי יש לך נשירה נכון? שכל הבית מלא שערות.. בקיצור הבנתם את הטיפוס והיא גם מעשנת ככה שאני ממש לא מתחברת לטיפוס כל שבת רק מתפללת שתגמר שהיא אצלנו או אנחנו אצלה .. כמה אפשר לסבול את זה? ממש מרגישה שאני לא יכולה להיות במחיצתה.. וזה משפיע על הקשר שלי עם בעלי..
מקפיצה שלא יירד למטההריון ולידה2
אף פעם אני לא אצליח להבין למה הן חושבותבתי 123
שהן יכולות להתייחס מגעיל לכלה ועדיין לצפות להתארח ולהתראות.
אני רואה את זה הרבה גם אצלי זה ככה לצערי... מבחינתן זה הבן שלהם אלו הנכדידים שלה..בדגש על שלה. יש לה זכות לראות והכלה סתם שם מפריעה לה בדרך
וכמובן שלחמות גם אם היא תגור אצלך בבית היא תתלונן שלא רואה את הנכדים מספיק
לא נראה לי שהן יכולות לשלוט בזה .
מה שחשוב הוא שבעלך יהיה בצד שלך ולא שלה והיא אלמנה זה קצת קשה יש לי כמה שכנות באותו מצב וכולן מספרות את אותו הדבר כמוך.
יש לבעלך עוד אחים ואחיות? תעשו סדר אירוח קבוע שלא יפול תמיד עליכם
זה הבעיה שאחים שלו חוץ מאחד לא דתייםהריון ולידה2
אז לא מתארחת אצלם שבתות.. היא טיפוס בכללי נורא בעייתי שלא נראה לי מסתדרת עם הרבה אנשים.. מספיקה לריב עם הרבה אנשים היתה הולכת הרבה שבתות לאח שלה , דוד של בעלי וגם הספיקה לריב עם גיסתה ואז יוצא שמי שהכי סובל זה אנחנו.. בהתחלה היו לי ממש ריבים קשים איתו עליה עד שהוא הבין שהנישואים שלנו בסכנה בגללה ולא אכפת לה נראה לי מחיי הנישואין שלנו.. כן היא כזאת פרימיטיבית כמו שאת מתארת מבחינתה זה הנכדים שלה והילדים שלה בגלל זה הכלות שלה לא סובלות אותה והיא לא מבינה למה .. באמת למה ממש נעים להיות במחיצתך.. מדהים אותי כמה חוסר מודעות יכול להיות לאנשים...
תקשיבי חמותי כשהיא עם אנשים אחריםבתי 123
עם מאוד עם טאקט ומאוד מודעת
איתי היא פשוט לא יכולה לשלוט בעצמה וכמובן שאם בעלי מנסה לדבר איתה על זה (כי אחרי הכל זה לטובתה ) אז היא ישר נפגעת בוכה או עושה לבעלי סרטים.
רק יכולה לומר לך שאת ממש גיבורה שאת מחזיקה מעמד למרות הקושי
איתך!נביעה
הקטע שחמות מעירה על הניקיון ואני מטר ליד....
או שהיא קוראת רק לבעלי בשם, ואני- נספחת...בלי שם..
והשוס- התארחה אצלי בשבת- אני בישלתי- נשפך לי מאחד התבשילים על המפה-שלי-בביתי- והיא מעירה לי!!!!
הבכורה שלי היתה לידי אז כיבדתי ולא פגעתי בה. על אף הרצון להגיד לה שעוד מילה אחת כזאת והיא לא נכנסת אליי הביתה יותר.
ועוד ועוד..
סיוט.
אבל ב"ה אחרי 14 שנה האישה כבר עייפה, ופחות באה אלינו(תודה ה')
אז מה שאני יכולה להגיד זה- צרת רבים- כן, חצי נחמה...
ושנזכה אנחנו להיות חמיות יותר טובות💜
שולחת חיבוק!
שהילדה אוכלת היא באה מנגבת לי אותההריון ולידה2
כל ביס ואני אומרת לה אין צורך לנקות לה כל ביס אני פה זה בסדר שתתלכלך היא קטנה אני מנקה לה בסוף.. התחלתי האמת לענות לה אני פשוט לא מסוגלת לסבול את ההתנהגויות האלו.. (הילדה בת שנה) בכלל היא כל הזמן אוהבת להגיד לי איך להתנהג ומה לעשות בכל מיני עניינים..
חח גם אצלינו! שיהיה לה לבריאות....נביעה
ושהיא תאכיל אותה ואת, אל תסתכלי😆
אני האמת לא יכולה עם זההריון ולידה2
היא אובססיבית כזאת , ואני ממש בלחץ מזה שהבת שלי גם תפתח איזה הפרעה כמוה אני יודעת שזה נשמע מרחיק לכת אבל היא באמת לא 100 זה משהו שרואים עליה..
חמותי לגמריי אובססיביתנביעה
הילדים שלי קלטו את זה לצערי- והם שמחים שההורים שלהם לא.....
מה הכוונה לא קוראת לך בשם?בתי 123
זה אונר שהיא תקרא בשמו של בעלי...נביעה
כשהיא רוצה שגם אני אשמע.

שוב,היום, אחרי 14 שנה, היא יותר קוראת לי בשמי. פעם זה היה פשוט הזיה.....
הזוי הן פשוט מוחקות את הכלהבתי 123
אולי כי הוא בן זקונים...מי יודע...נביעה
אבל גם הזוי שהכלה מוחקת אותןמיואשת******

ולא, אני לא בטוחה מה קודם למה תמיד.

 

<כמובן לא מתכוונת לנביעה, אבל כן לפעמים אני תוהה על שרשורים וסיפורים פה>

סליחה??נביעה
הזהרי בדברייך
זה פותח לבה של שנים של כאב ושתיקה מדרך כבוד.
בחורה שמנסה לשמח ולכבד...
בחורה שעושה הכל כדי לא לפגוע..
נהפכת לאישה,לאמא, לרעיה-
ושומעת כאלה דיבורים פוגעים, הערות, ביקורת,
מאיפה?? אני באה דף חלק!!!!
היא באה עם מטענים שה' ירחם...
לצערי כל המשפחה חשה כך.
כולל חמי..
יש לה פה שה' ישמור.
.
אני שותקת, ומנסה לכבד את האישה שילדה את בעלי.
שוב, זה לא רק איתי- זה מגיע גם לבעלה, שאר הילדים שלה,
אישה בעייתית.
גם בעלי מבין את זה.
אז שורדים אותה במינימום

אני מרחמת עליה בכללי, אבל כשהיא פוגעת-נביעה
באותו רגע אני נפגעת
מבינה אותך נביעה.. נראה לי שקשה להסבירהריון ולידה2
אני גם ממש מזדהה עם מה שכתבת.. והיתי ממש מתה לחמות שכיף איתה ונעים זה ממש לא מקטע של טרנד לטנף על חמות כמו שכתבה פה מישהי
אבל כתבתי במפורש שבמפורש שאני לא מתכוונת אלייך!!מיואשת******

ממש סליחה, באמת. אבל כתבתי בהודעה שלי "לא מתכוונת לנביעה"

חח אצלי הפוך! כל ההערות לגבי ילדים וגםוואוו
לגבי בעלי היא קוראת רק רק רק לי.!! וואוו (הניק שלי...) , הילד ככה וככה, וואו, אולי שא' (בעלי, הבן שלההההה!!) לא ילך מחר לעבודה, כי הוא ממש עייף מהאירוע שעשיתם עכשיו.... כאילו אני זו שמחליטה ומונעת ממנו לישון. רק הוא עייף. רק הוא הפיק את האירוע ..אני עז. . חחח.. חברות, פשוט שחררו... רוצה לנקות את התינוק כל שנייה? סבבה, שתנקה... כן, זה גורם לי להרגיש לא אימא נקייה ועקרת בית מושלמת כמוה, אבל פשוט למדתי, (ועדיין עובדת על) לשחרר. שיערב לה.
אולי זה מתוך כבוד?אנונימית לרגע1
אני למשל לא הרגשתי בנוח לקרוא לחמותי בשמה עד שנולדו ילדים- נכדים ואז קראתי לה סבתא
הרגיש לי לא מכובד
אולי זה גם הפוך?
לא יקרה, יש דרך להראות כבוד.נביעה
התעלמות זה לא אחת הדרכים
הי קודם כל חיבוקאני זה א
את מתארת התמודדות לא פשוטה.
קראתי שרק אתם דתיים מבין כל הילדים ולכן היא לא נוסעת לאחים האחרים אז אולי תעשו הפוך תיסעו אתם אליה. תעשו סבב בין האלים וכל אח נוסע אליה כל x שבתות. יחסוך לך גם את הערות הנשירה ומצב ניקיון הבית. לגבי הילדה אני אישית הייתי משחררת לה שתאכיל בעצמה ותנקה איך שהיא רוצה. גם חמותי נוטה להתערב וחהגיד בקול דברים לא קשורים בלי טאקט. למשל אח של בעלי היה כאן עם המשפחה שבת ואשתו בהריון אז בזמן שגיסתי היצה בתוך הבית חמתי אמרה לי ראית שהיא בהריון והיא היתה במרחק שמיעה כן.. לא יודעת אם בפועל שמעה אבל יש מצב שכן. עניתי לה ברוך ה ונתתי חה להבין שזה לא נושא שיחה מבחינתי ואפילו כשאמרה משהו של איך הם לא עוצרים (ילד שביעי) וקשה ככה עם קטנים(דוקא יחסית כולם גדולים הקטנה בת 4 כן) אמרתי לה שזה החלטה שלהם וזה לא ענייני.. מצד שני אני מבינה שזה לא במכוון לפגוע זה כי קשה לה לפרגן ולבטא נכון רגשות. בהצלחה.
נורא נורא קשהמיואשת******
לא אוהבת לכתוב פה יותר מדי על חמותי אבל ממש מבינה אותך.
ממד אחד כיבוד הורים, סבתא, אלמנה.
מצד שני... אוי .
צריך לקבוע גבולות . תנסי לחשוב כמה את כן מוכנה לתת לאשה שגידלה את בעלך, לבעלך לכבד את אמא שלו. תנסי לבוא מתוך חמלה. שהיא מסכנה ממש. אין לה אף אחד שאוהב אותה. וזה הבן שלה.
תשבי ותביני עם עצמך כמה את יכולה. ותגדירי גבול. פעם האיקס זמן אני מאפשרת לה לבוא כי אני רחמנית, כי אני זוכרת
שהיא גידלה אותו, כי זה התפקיד שלי בחיים וזו היכולת שלי.
וכשהיא מגיעה שחררי. תתעלמי. תנשמי, אל תעני. אם היא לא אשה רעה אז שתאכיל את הילדה לבד, לכי תקראי ספר. שתנדב אחרי כל ביס מה אכפת לך.
תלכו לישון יוקדם אחרי הסעודה שבעלך ידבר איתה, זו אמא שלו. תנסי למצוא את השפיות שלך בשבתות האלו
ולהגדיר כמה את יכולה ולעודד את עצמך שעכשיו יהיו כך וכך שבתות
בלעדיה.
תנשמי, ותזכרי שהכיבוד הורים הזה יעמוד לך לזכות לשנים רבות.
נורא קשה.
❤️
אוייש. ממש מעצבןmiki052

גם חמותי לא מפסיקה להעיר (גם לבעלי שמאז שהתחתן יצאה לו הבטן ומי סיפר אותו שנראה מוזר, ועוד כהנה וכהנה)

בעלי פחות מסכים איתי.

יותר שומר על כבודה.

ולי רק נשאר או להשלים עם הערות פוגעניות מצידה או להמשיך להיות מתוסכלת.

היא ממש לא מגיעה אלינו!

אני לא מסכימה שתבוא שבת.

הם רמזו מסר פעמים . אבל זה לא יקרה.

אנחנו מגיעים פעם בחודש וחצי חודשיים. וזהו.

 

כשאנחנו מגיעים לשם אני נכנסת לבונקר כמה שאפשר. ובמוצאי שבת יוצאת.

חמי אומר לבעלי כל הזמן שאני לא מסיימת את ה"המוציא" וזה בעיה.

כאילו איך??? איך אתה יודע? אתה עוקב אחרי מה שאני מכניסה לפה?

 

הם אנשים מאוד טובים דאגנים ומסורים, אבל חודרים לחיים בצורה לא רגילה.

אני לא יכולה לא להסכים שהיא תבואהריון ולידה2
בעלי לא ממש נותן לי אופציה להגיד לא אצלך מצב שונה כי אמא שלו יש לה בעל את חמץ אז היא לא לבד.. גם אנחנו נוסעים פעם בחודש וחצי חודשיים וזה נורא קשה הנסיעה אליה ארוכה ומתישה עם התינוקת ..
מה זאת אומרת לא נותן לך אופציה? כל כמה זמן היא מגיעה?מיואשת******

נשמע שהבעיה היא פחות מול החמות ויותר מול הבעל

ניהלתם שיחה נורמלית ורגועה פעם בנושא? לא מתי שהיא בדיוק באה\עומדת לבוא, אלא בזמן אחר ורגוע?

אממ האמת בריבים אני ממשהריון ולידה2
מטיחה בו את כל העצבים שלי על אמא שלו. היא לא מגיעה הרבה פעם ב.. הוא טוען שהיא חייבת פעם בחודש לראות את הילדה. לא יודעת איזה חוק הוא המציא. הקטע שהיא מגיעה היא זורקת הערות כאלו אני אבוא עוד שבועיים משהו כזה ואנחנו כזה לא עונים..הוא יודע שאם יפתח את האפשרות הזאת שאני שומעת אני ממש אתעצבן אז לא עונה כזה... היא כאילו מנסה כל הזמן לראות אם אנחנו רוצים לארח אותה יותר והאמת אני ממש לא מוכנה יותר ממה שכבר קיים.. הינו אצלה בפעם האחרונה לפני חודש וחצי בערך ועכשיו היא הגיעה..
חבל שחמותי לא רואה את מה שכתבתבתי 123
היא רואה את הנכדים כל שבוע ועדיין מתלוננת
היא גרה מאוד רחוקהריון ולידה2
אם היתה יותר קרובה היא היתה נוחתת פה הרבה יותר אני בטוחה בזה במיליון אחוז.. לא פעם היא אמרה אולי תעברו יותר קרוב שאני אוכל לבוא יותר... הו גאד לא רק זה חסר לי.. היא לא מבינה שזה בדיוק הסיבה שגם אם הייתי רוצה לעבור קרוב לאזור שלה לא היתי עוברת.. עד כדי כך..
אני ובעלי הלכנו להתייעץ פעם אחת בנושא הזהבתי 123

מה שהיועץ אמר זה שאותם אי אפשר לשנות אבל חייבים לשים גבולות ברורים ושאת ובעלך תדעו את הגבולות האלו

אמממ. זה לא כזה מופרךמיואשת******

אני מבינה שהיא מעצבנת ממש, אבל פעם בחודש וחצי לראות את אמא\סבתא זה לא בקשה מופרכת מבעלך.

אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך מה את מוכנה כן לקבל, הרי ברור לך שמדי פעם אתם כן צריכים להתראות? תחשבי מה התדירות שאת מוכנה לאפשר, ואיזה דברים יוכלו להקל עליך ותיזמי שיחה נורמלית עם בעלך. לא בריבים, ותבואי פתוחה לשמוע אותו ולהבין מה אמא שלו בשבילו, ובלי להוציא אותה יותר מדי רעה. פשוט תסבירי שזה מאד קשה לך תנסי לא לפגוע בו. ותנסו להגיע לאיזה נוסחה. 

כשהוא יראה שאת רוצה לארח אותה בשבילו, וכן אכפת לך ממנו, רק קשה לך ואת רוצה שיבין גם אותך, כנראה השיחה תהיה טובה ומועילה יותר.

תראי לא קל לו איתההריון ולידה2
הוא עבר איתה דברים לא קלים בילדות.. יש לו משהו לא פתור איתה גם המטפלת שהלכנו אליה בנפרד אמרה לי את זה.. היא היתה מכה אותם בילדות..בכלל היא טיפוס.. נראה לי הוא יותר בקטע של לכבד אותה .. ברור שהיא אמא שלו והכל אבל רואה עם הזמן כמה שריטות עשתה לו הוא קצת נקרע בינו לבין עצמו..
זה משהו שהוא צריך לפתור עם עצמו, ולא איתךמיואשת******

אולי כשתקחי צעד אחורה, תגידי לו כמה קשה לך אבל שאת מוכנה פעם בX זמן בשבילו, ואז תעזבי. אל תגידי עליה כלום וכמה היא מעצבנת. תנסי כשהיא נמצאת לצמצם מגע למינימום. ללכת  לישון מוקדם, להיכנס לחדר לקרוא. תשדרי לבעלך את הכבוד והאהבה שלך אליו בזה שאת מאפשרת לו להזמין את אמא שלו, ולא משנה מה הסיבה שלו. 

את הבעיות שלו מולה הוא יפתור, ויקבל החלטות עם הזמן. אבל עכשיו הוא לא נמצא מולה, הוא נמצא מולך. והפכתם אותה לריב שלכם, וזה לא בריא לאף אחד

תנהלו שיחה

קבלו החלטה שהיא פשרה בין הרצונות שלכם

ותעזבי. שחררי. 

את הקונפליקטים מהילדות שלו הוא צריך לפתור לבד וכל עוד הוא עסוק בלריב איתך עליה הוא לא פנוי לזה בכלל. 

זו דעתי

וכמו שאמרתי, זה משהו שאני לא יכולה לפתוח פה, אבל באמת שעברתי ועוברת דברים לא קלים, ומשתדלת ליישם גם. זה קשה מאד.

תנסי להיות יותר חכמה מצודקתהמקורית

המצב מובן ובהחלט לא נעים אבל זו אמא של בעלך.  תחשבי כמה אמא שלך חשובה לך, באותה מידה אמא שלו חשובה לו.

וזה לא משנה שהיא חסרת טקט וכל מה שאת מתארת. היא אמא שלו. זה אולי ירכך את זה.

היא גמככה לא באה הרבה וגם כשהיא באה היא עוזרת לך עם אוכל לפי מה שאת אומרת - אז תנסי לפתח עליה עין טובה

ולגבי מה שמפריע - עבודה עצמית. להתעלם ולנסות כמה שיותר להעביר הלאה. שתעיר כמה שבא לה. זה הבית שלך ולא שלה

ואת מחליטה מה הלך הרוח.

ברוך השם שבעלך עומד לצדך. אם תראי יותר מדי התנגדות הוא עלול לעבור לצד שלה כדי לגונן עליה

לא שווה להרוס בשביל זה את הקשר עם בעלך. ולא שווה גם להפסיד את המצווה הזמנית הזו.

 

מנסה ללמד עליה זכות בדברים הטוביםהריון ולידה2
שהיא מנסה לעשות. אבל אכשהו הפה הגדול שלה הורס הכל. נראה לי יש לה קטע כזה כאילו לקחתי לה את הבן הוא האחרון שהתחתן והיה נוסע אליה הרבה שבתות שלא תהיה לבד אז היא סוג של מכניסה לי כזה כאילו לא במודע לגרום לסכסוך כזה ביננו .. כאילו אני מרגישה שיש לה קנאה כזה בי יש כזה קטע לאימהות שלא יודעות לשחרר את הבן ..
יקרה,חדשה ישנה
באמת לא נעים ההערות,
הריכולים עלייך בתוך ביתך,
העין הרעה עלייך..
מעליב
פוגע
מביש..

אבל,
תזכרי שזו לא סתם איזה אישה מעצבנת שנכנסה לך לחיים היא אמא של האיש שלך.
היא אמא שלו , גידלה אותו , דם מדמו .
אני בטוחה שגם לבעלך לא נעים מההתננהגות של אמא שלו אבל הוא מגן עליה כי זו אמא שלו.
לא יעזור כלום. אמא זו אמא.
ואני אומרת את זה מהצד של בעלך, גם אמא שלי לצערי לפעמים פוגעת בבעלי וזה תמיד גורם לנו למריבות כי אפילו שאני יודעת שהוא צודק, אני מצדיקה אותה כי היא אמא שלי ואני לא מסוגלת לשמוע עליה דברים רעים. ומנסה לפרש אותה כאילו מה שהיא אמרה זה היה בסדר ולא התכוונה לכך וכך... ואז הוא מתווכח איתי ונפגע שאני לא איתו. אני מנסה להיות 'איתו' אבל אין. זה לא הולך.
אז לכן או שהוא שומר מרחק ממנה כמה שאפשר גם כשאנחנו אצל הורי בשבתות.
כמה שפחות יוצר שיח, וגם כשקרה משהו הוא מנסה לא לשתף אותי כי זה גורם לפיצוצים. קבוע. ואמרתי לו שהוא יכול לשתף חבר אם הוא רוצה, זה יותר יעיל מאשר לשתף אותי.
וגם פעם הוא התייעץ עם יועץ זוגיות וזה מאוד מאוד עזר לתקופה. הוא הסתכל על הכל בעיניים אחרות, מזווית אחרת. ופחות הפריע לו ההערות שלה.
חוצמיזה, שאם הוא ממש רוצה להגיד משהו אז הוא למד לא לספר לי מיד אחרי מה שקרה כשאנחנו עדיין שם אלא אחרי כמה ימים שגם הוא נרגע קצת וגם אני לא באזור שלה.

תעשי הפרדה בינה לבין בעלך. הוא לא אשם בהתנהגות שלה. הוא לא אחראי על המעשים שלה. את יכולה להיפגע אבל אל תשליכי את זה על בעלך.

שווה לשקול יעוץ זוגי, אפילו שתלכי לבד . יחסי כלה וחמות זה קלאסי לבעיות בשלום בית
היום זה נהיה טרנד לטנף על החמותליאן
ממה שקראתי היא לא נשמעת כזאת נוראה..
אמא של בעלך. ילדה אותו טיפלה בו מגיל אפס . אישה אלמנה באה סהכ פעם בחודש..
זה באמת עד כדי כך גרוע??
תזכרי שגם את תהיי חמות יום אחד.
תנסי לגלות חמלה.
ותפסיקי להתלונן עליה בפני בעלך את לא מבינה כמה זה מצער ילד שמדברים רעות על אמא שלו. חמותי גם אלמנה ובאה שבת כן שבת לא וקשה לי בטירוף לפעמים וסופרת את הדקות למוצש . והיא עתיקה ויש לה מלא הערות אבל אני בולעת את הרוק ומחייכת ומשדרת לבעלי ששמחה שהיא באה
ואני באמת לא שופטת אותך אבל זאת עצתי אלייך. יום אחד אנחנו נהיה החמות כי הגלגל מתהפך ......
וואו. שבת כן שבת לא, מורידה את הכובע בפנייך.מיואשת******

תודה שכתבת. אני צריכה לראות לפעמים שיש עוד שקשה להן ועומדות בזה

כל הכבוד לך, רחוקה מאד ממך. חיזקת!

תודה 🤗ליאן
את כן שופטת אני ממש לא בקטע של טרנדיםהריון ולידה2
ואם היית מכירה אותה אולי לא היית מדברת ככה . אני לא יודעת מי זאת חמותך אבל אני בדר'כ מסתדרת עם אנשים גם עם העתיקים שביניהם אבל היא פשוט בלתי נסבלת.. אם היית קוראת לעומק ובין השורות היית מבינה אולי קצת יותר ולא יורדת עליי ככה.. . לא מאחלת לך חמות כזאת..
תראיליאן
זה שהיא חסרת טקט ויש לה הערות מעצבנות אני מבינה .. זה באמת קשה להתמודד עם זה. אבל לדוגמא את מתלוננת על זה שהיא מעשנת .. אז מה? בטוחה שהיא לא מעשנת אצלך בסלון. זה שלה . אישה אלמנה שעברה חיים לא פשוטים הגיוני שתתנחם בסיגריות..ואם את אומרת שהיא חולת ניקיון אז הגיוני שהיא שוטפת ידיים אחרי הסיגריה אז למה את כועסת עליה על זה ?
לפעמים בנאדם מעצבן אותנו ואז אנחנו רואים הכל שחור ומציירים אותו בראש שלנו כאדם הכי נורא בעולם אבל סהכ לא רשמת כאן דברים כל כך נוראיים שהיא עושה...גם לגביי ששאלה אותך אם יש לך נשירה זה בסה" כ שאלה דיי סתמית לא הייתי מתרגשת מיזה. אני יכולה להגיב בזעזוע ולהשתתף בצערך ולשתף אותך בסיפורים על חמות מרשעות וכמה אנחנו סובלות אבל אני באמת מנסה לתת לך עצה מועילה . למען השלום בית שלך .. אם חמותך מעצבנת אותך ממש תתקשרי לחברה או לאחות ותשפכי...... ברגע שאת מתלוננת לבעלך על אמא שלו את רק מצערת אותו זה לא יעזור לך. זה רק ירחיק ביניכם כמובן שאם חמותך מרכלת עלייך אז תעמידי אותה במקום( ורשמת שבעלך עושה את זה יופי) ... כרגע המצב הוא שיש אישה מבוגרת ובודדה שזקוקה לבן שלה לפחות פעם בחודש והבן הזה הוא במקרה בעלך . ולכן את חייבת להשלים עם המצב .. תנסי לבוא אליה ממקום של חסד ורחמים וממקום שתביני שאת עושה חסד עצום שמארחת אותה ... ואז יהיה לך הרבה יותר קל.
רק רציתי לומר כמה דברים על מה שכתבתהריון ולידה2אחרונה
שהיא באה אליי הביתה ויש לה כל הזמן הערות והעברת ביקורת על השערות שאולי יש לי בבית מהנשירה, על איך אנחנו מנקים או לא מנקים..על האוכל, על איך אני מאכילה את הילדה , על כל דבר כמעט ! זה כבר הרגשה לא נעימה , בתוך הבית שלי אל תעירי , מפריע לך אז אל תגיעי . אז אני מבינה שיש לה בעיה והיא לא יכולה לסגור את הפה שלה .. מבחינתי אני אצלי בבית לא היתי רגילה לדברים האלו ושאתה לא רגיל לדברים האלו זה ממש מצריך ממני התעלות מעל עצמי מאוד גדולה.. אז אני באמת מבליגה כבר כי מבינה שהיא בנאדם בעייתי ומשועממת שאין לה התעסקויות אחרות בחיים.. אובייקטיבית לא שאני החלטתי ככה..
אני חושבת שזה מאוד מאוד תלוי בקשר ואי אפשר לעשותבתי 123

השוואות 

לפעמים זה מצב ממש של התנקלות חוסר אהבה מופגן והתעללות נפשית ואז גם פעם בחודש לשבת שלימה בתוך הבית זה הרבה יותר מדי

 

לדעתי אישה במיוחד אחרי לידהl666
צריכה קודם כל לדאוג למצב נפשי שלה. גם לחמות או לאימא אסור להתעלל בילדים, כלות או חתנים גם אם התעללות היא מילולית. אין שום חובה לסבול את זה. כל עוד בן אדם שפוי הוא יודע שהוא פוגע וכנראה ימשיך לפגוע כל עוד נותנים לו.
אולי יש מלאכיות שיכולות לסבול שנים אבל בסוף או שזה יתפוצץ חזק מול אימא/חמות או שזה ייצא על מישהו אחר או יהפוך לדיכאון או הפרעת אכילה.
פעם אמרתי לחמותי שאבא שלה( סבא של בעלי) בן אדם מאוד נחמד ונעים הליכות. היא ישר נעלבה , החליטה שזה רמז והתחילה לצעוק שהוא פשוט אדיש ולא אכפת לו והיא מעירה וצועקת תמיד כי היא לא כל כך אכפתית ויש לה לב של אימא. כך שהיא יודעת שהיא לא בסדר אבל אין לה שום כוונה לעשות משהו בנידון. מבחינתה היא אימא, מותר לה לפגוע. אז בשביל מה לי לסבול את זה?
עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
כשלי הרופאה עשתה זה היה עם ספקולום


אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

לי עשו בליחנוקהאחרונה

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
לא. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאני

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אשרייך!אנונימית07

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

מדהימה! איזה כיף לך!חשבתי שאני חזקה
איזה כיף לךשירה_11
תפילה זה המלחמה שלי
אשרייךיהלומה..אחרונה
זה באמת וואוו ואת צריכה להיות גאה בעצמך!! אין כמו תפילה ובכלל שהצלחת לכוון. קשר ישיר עם בורא עולם. הלוואי שגם אני אקח את עצמי בידיים ואעשה זאת 

אולי יעניין אותך