איך אתם מבינים את ההתנצרויות של חלק מהעילית היהודית הספרדיתחסדי הים
בסוף המאה ה-14 וה-15. אני לא מדבר על האנוסים שבהם אלא אלו שהמירו את דעתם מרצון ובגלוי וחלקם הפכו לגדולי שוטני ישראל.

ברור שהיו רדיפות ופרעות קשות וגם פיתו חזק חברתי וכלכלי של מעמד גבוה אבל עד כדי כך.

האם אתם יכולים לקבל את ההסבר של יהשע הלורקי ימ"ש-מאישטרי גירונימו די שאנטה פי, וסימנו מגדף, שזה היה לשם שמים???

ההסבר היחיד שיש לי קצת בינתיים זה מה שיהושע הלורקי מעלה כאפשרות לפני התנצרותו שזה נבע מהפילוסופיה שהחלישה את האמונה (וכמו שכתבו ספרים אחרי זה גם על כלל התופעה של האנוסים. בתופעה הכללית אני אולי לא בטוח שהסיבה הזאת נכונה, אבל נראה לי בינתיים הסבר חלקי על העילית.)
הפילוסופיה היא חלק מההסבר, לא כולוהסטורי
בפשטות - העיסוק בפילוסופיה וממילא העובדה שיש שיח עם חכמי הגויים - מחליש את הגבול המוחלט ביננו לבין הגויים וממילא בשעת הגזירה אין כח לההרג ולא לעבור. (בניגוד למסורת האשכנזית מתתנ"ו ועד בכלל, שהמשיכה בבית המדרש 'האשכנזי' של הרא"ש בטולדו, שבו הילדים גדלים עם מוכנות לזה שההורים ישחטו אותם שמא ילקחו לנצרות. וכלשון ר' חסדאי קרשקש, באיגרת על פרעות קנ"א: "הזרע הכשר, בני הרב רבינו אשר קידשו את השם, הם ובניהם ותלמידיהם").

בנוסף העובדה שיהדות שהרגישה מאות שנים, כמעט ברצף 'על הגובה', תור הזהב וכו' - נשחקת במאה ואחד שנה שבין קנ"א לרנ"ב - ויכוחי הדת, שאף פעם אי אפשר לנצח בהם, דרשות נוצריות חובה בבתי הכנסת (הרבה פעמים ע"י הרב לשעבר) ועוד ועוד.

נוסיף לזה את הרקונקיסטה, שמאוד חיזקה את התחושה שהנוצרים מנצחים.
ועוד יש להרחיב
האמת הדבר היחיד שמחמם לי את הלב מכל הסיפור זהחסדי הים
המשפט שציטטת מהאיגרת של ר' חסדאי.
גם אני כשקראתי את האיגרת בלט לי מאוד וחדר לי ללב המשפט הזה.
אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.אניוהוא
אין לך באמת אפשרות להבין את זה


כמו שאתה לא שואל איך מנשה עבד ע'ז וכו'
מה זאת אומרת? זה וזה סוגיא שצריך ללמוד אותההסטורי
גדולי ישראל עסקו בה והסיקו מסקנות לדורות
איפה עסקו בה?אניוהוא
במנשה - בגמ' בחלק ובראשונים ובאחרונים עליההסטורי
לגבי המתנצרים בספרד - ספר 'אור החיים' לרבי יוסף יעבץ 'החסיד'. ועיין בבינה לעיתים (ר' זאב סולטנוביץ') בפרק על גירוש ספרד, שמאריך על כך שחכמי דור הגירוש, תלו את ההתנצרות, דווקא של החשובים בעיסוק בפילוסופיה. הם עצמם חזרו מתורת הדורות הקודמים להם ועסקו במיוחד בכוזרי.

ועוד לפני כן, לגבי פרעות קנ"א, באיגרת ר' חסדאי קרשקש שהזכרתי - על ההבדל בין בית המדרש ה'אשכנזי' של צאצאי הרא"ש, לבתי המדרש המסורתיים בספרד, שבהם רבים לא עמדו בניסיון.
ובגמ' מסופר מה מנשה אמר לרב אשי (אם אני זוכר נכון)...אניוהוא
והמסקנא שם אינה לא לעסוק בענייןהסטורי
אלא לא לזלזל. אני לא חושב שמישהו כאן זלזל.
קצת לחדד.מי האיש? הח"ח!

מובן שאפשר לענות "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", אבל צריך לחדד משהו בנוגע לאותו מקום. הנצרות הספרדית הקתולית אופיינה בהתנהגות טרוריסטית יוצאת דופן, סאדיסטית ורצחנית באופן ייחודי, כזו שניתן כמובן למצוא את דרכיה הנלוזות במקורות מידע הנוגעים לאינקוויזיציה הספרדית. זה לא באמת איפשר שום בחירה חופשית בקרב הנתונים למרותה, ולמען האמת גירוש ספרד היה צפוי במשך זמן רב, והאסון הנורא ממש היה שהקהילות הספרדיות קיבלו אפילו לאורך שנות הנגישות האלימות מקום לאשליה כאילו שדבר כזה הוא מן הנמנע. כשחושבים מה איבדה האימפריה הספרדית בגירוש היהודים ניתן להבין עד כמה בלתי שקולה וכמה עיוורת היתה השנאה האיומה, והאנטישמית לגמרי, של הכנסייה הקתולית הספרדית ליהדות ("אין הצר שווה בנזק המלך"). כל מה שאירע שם ליהודים - התנצרויות, בריחה, סינקרטיזם בתר-גירושי של אנוסים וכדומה, אני יכול לתרץ באימת הסיטואציה הנואשת והשואתית בה הם היו נתונים.

עדיין, השאלה הגדולה היא למה באשכנז במשך דורות - הציבור מסר נהסטורי
ועלה על המוקד (לעיתים אפילו בצורה יזומה! ואכמ"ל) ורק בודדים לא עמדו בנסין והתנצרו ולעומת זאת בספרד, שהיתה אותה כנסיה שהיתה בזמן הראשונים באשכנז - רבים מאוד התנצרו או התנצרו למראית עין ורק מעטים (יחסית) מסרו נפשם.

אחת התשובות גם מגדולי ישראל, כבר מדור הגירוש וגם מקובלת אצל החוקרים עד היום היא שהשפעת הפילוסופיה החלישה את האמונה היוקדת שנצרכת לההרג ולא לעבור.
יש כמה גורמיםימ''ל

יש בתורה הנוצרית דברים שמושכים את האדם המאמין - הטוטאליות והצדקנות הקיצונית (שני דברים שהיהדות, והחסידות בפרט, אימצה לעצמה בדורות האחרונים בעיקר בגלל אותה המשיכה שבהם) - שבמבט פשוט הופכים אותה לעדיפה על היהדות המקורית, אבל לדעתי העיקר זה אורך הגלות והמצב הגרוע של היהודים בכל הדורות האלו שלכאורה הוכיח שיש אמת בטענה הנוצרית שה' עזב את עמ''י והברית איתם לטובת הנצרות.

זה עדיין לא מסביר את ההבדל בין קהילות שונותהסטורי
באשכנז מתתנ"ו וכנראה עוד קודם (מעשה דר' אמנון ממגנצא, גם אם אינו תעודה היסטורית מדוייקת, בהחלט מעיד על אווירה) ובמשך מאות שנים אח"כ, המונים - אנשים, נשים וטף, מסרו נפשם ולא התנצרו ורק יחידים התפתו להציל את עצמם ע"י התנצרות.


לעומת זאת בספרד, התחילה תופעה של התנצרות עוד לפני הלחץ ודווקא של השכבה הגבוהה ומפרעות קנ"א ואילך - רוב גדול של המוכרחים להתנצר - אכן התנצרו, חלקם באמת והמונים למראי עין, מה שנקרא אנוסים ורק מעטים מסרו נפשם ונהרגו בפרעות. כעדות ר' חסדאי קרקש שהבאתי - המקום שבו מוסרי הנפש היו בית מדרש שלם (כמובן שיחידים היו גם במקומות אחרים) הם בעלי המסורת האשכנזית.

כל הסיפור של הגירוש ברנ"ב, שאמנם כלל כנראה מאות אלפים, הוא לגבי אותם שעדיין לא הועמדו בפני הברירה 'להתנצר או לההירג'.

שאלת ההבדל בין אשכנז לספרד בעניין, העסיקה רבים מחכמי אותו דור ועד ימינו. התשובה העיקרית של חכמי דור הגירוש, שמקובלת בניואנסים אלו או אחרים גם על ההסטוריונים עד ימינו - היא שהעיסוק האינטלקטואלי בפילוסופיה, יצר שיח בין יהודים לגויים - וממילא אם הגוי הוא שותף אינטלקטואלי, לא שייך למסור את הנפש.
לחלוטין לא מקבל.מי האיש? הח"ח!

חכמי דור הגירוש ניסו לפרשו באמצעים מיסטיים ולא כפי שאני לפחות מנסה לעשות כאן.
ולא מוכר לי אפילו היסטוריון אחד שטוען את מה שאתה טוען.

מאמר שעוסק בזההסטורי
אני לא חושב שזה נוגע לעניין.מי האיש? הח"ח!

מדובר על "אנוסיות" תחת האיסלאם, במצב ובהקשר שנראה לי לעניות דעתי המאוד לא מדעית, בלתי שייך. ובהקשר זה גם מה שהעלית בעניין גירוש ספרד לא דומה ולא שייך, מה עניין אספסוף פורעים צלבניים (או פורעי "ארמלדר" או אפילו מלך אנגלי קתולי "ארת'ורי" ומיסטי של ימי צ'וסר בקנטרברי ומגיפות הדבר השחור) לעניין פרננדו ואיזבל בספרד האימפריאלית של ערב גילוי אמריקה והסכם טורדסיאס (ובהקשר נרחב יותר, הרנסאנס ומולו גם סאבונארולה ומדורת ההבלים, כפתח מהוסס למאה של הרפורמציה ותום שלטון העל הקתולי באירופה).
מבחינתי זה כמו להשוות את פרעות הקוזאקים של חמיילניצקי לעליית האנטישמיות המודרנית והגרמאנית-לאומנית של ווגנר ויוסטון סטיוארט צ'מברליין.

הוא מדבר על אסלאם מול נצרות,עוד סתם אחדאחרונה
הדיון כאן הוא על ספרד הקתולית.

בכל מקרה הוא אומר שהיתה השפעה של התפיסות הנוכריות בכל הקהילות - גם אצל האשכנזים - וממילא זה אומר שהיה גם שיח שהוביל לאימוץ הזה, גם אצל האשכנזים... ממילא התיאוריה על כך שעצם קיומו של שיח מוביל לערעור הגבולות - בוודאי לא יכולה להסתמך על גרוסמן בשום צורה.
מקום מומלץ לתפילות יום כיפור ברגע האחרון(להשלים מנמתוך סקרנות

בוקר טוב.

מחפש מקום נחמד ליום כיפור, יכול כמובן להשלים מניין, גם להיות חזן בעיקרון (אשכנזי-קרליבך והמסתעף).

אם למישהו יש רעיון במקום נגיש לתח"צ מירושלים זה יהיה מצוין, כן, הרגע האחרון וכו'.

ככה זה.

אם אתה ברגע האחרון מה אני אגיד ל המשוגע היחידיאחרונה

טיפ לצום קל ולחיסכון כספיפשוט אני..

אם אתם מתקשים לצום ומרגישים חולשה מעיקה,

עקבו אחר ההוראות הבאות ותזכו לצום קל (אולי) ולחיסכון כספי (בוודאות):

א. קחו כדור סוכרזית

ב. תעטפו אותו בנייר עם הכיתוב ''קליצום''

ג. תבלעו את הכדור שעה לפני כניסת הצום

האפקט זהה לכדורים שנמכרים תמורת עשרות שקלים ליחידה, תמורת אגורות ספורות בלבד.

בהצלחה!

צום לא פשוט

אבל חלק מאפקט הפלצבו זהקעלעברימבאר

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

כמו שכתבת, זה רק חלקפשוט אני..

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

בסוף נסיינים רפואיים יודעים שהתרופהקעלעברימבאר

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting, Weakness, and Staying SafeSmithmaxwell

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אבל אם מראש לא תכננתי לקנות קלי צוםבוקר אוראחרונה

אז לא חסכתי כלום 😂

באלי ללכת עוד פעם לסליחותאורי ציון

חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.

יש עניין?

זה סוג של תחושה של בזבוז?משה

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

זה פשוט ניצול הזדמנויותאורי ציון

לא הלכתי אגב

לפחות ניסית לישון?משה

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

כן, בהצלחה רבהאורי ציון

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

אז למה בעצם נשארת ערה עד כזה מאוחר?משה

חסרות סיבות?אורי ציון

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

נגמר לי הערב, רוצה את הלילהמשה

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

הלילה הוא קסוםאורי ציון

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

במה את עובדת?משה

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

עם נועראורי ציון

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

אז רגעמשה

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

שמירות בחוות\ גבעותאביעד מילואאחרונה

יש עניין לחזור בתשובהאריק מהדרום

אז יש הרבה על מה😅אורי ציון

מי זוכר אותי?😉 ואת השרשור הישן שליכתר הרימון

שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.

סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים

בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.

יאללה שוטו

זוכרים 😃משה

(שמחתי לראות אותך)

יאא, זוכרתנערת טבע

כשהייתי בישיבה הגבוההאריק מהדרום

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

תמיד לזכור את קרבן התמידכתר הרימון

גםאריק מהדרוםאחרונה

יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹדורש טוב לעמי

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

אותך כן, אותו לאנוגע, לא נוגע
ולחשוב מה חושב צבי סוכות אם הוא יראהנוגע, לא נוגע

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

מקווה שאתם זוכרים לטובה😉כתר הרימון

זה היה ביתינוגע, לא נוגע

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

יש לי באמת משהו עם כלי שבורכתר הרימון

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

נשמע מיוחדנוגע, לא נוגע

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אני לא בעד לכתוב פסוקיםדורש טוב לעמי

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

שרשור ראשי תיבות תשפ"זאריק מהדרום

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

תהא שנת פח זבלאריק מהדרום

למתכנתים ב Agile - תהא שנת פיתוח זריזפ.א.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

תהא שנת פ.א - תשפאקעלעברימבאר

תהא שנה פחות זוועהאריק מהדרום

תהא שנת פחות זמבורותנקדימון

מהשנה של הבחירות הקודמות

תהא שנת פרקי זימרהנקדימון

תאמינו שיש פה זהבנקדימון

תדעו שהוא פחות זוכרנקדימון

תספורת שעושה פאדיחה זועקתפ.א.

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תעלה שוב פסוקי דזמרהפצל"פ

תביאו שוקולד, פיצה, זיתים!אשר ברא

תדחה שוב פגישה זואשר ברא

תיזהר, שוב פלסטינאי זומםנקדימון

תהיה שוב פאפא זמין.....נחלת

תתחיל שרשור פעיל, זריזנקדימון

תהא שנת פינוי זבליםנקדימון

תעיזי שאפי פעלי זכיoo

בלי תהא שנת!משה

תלך שמוליק פה זורעיםחושבת בקופסא

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פוטר זיוףנוגע, לא נוגע

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

תשמע פה זהדי שרוט

פורום דתי.

תאמין שרציתי פורשה זריזהל המשוגע היחידי

תדעו שזה פשוט זלזולל המשוגע היחידי

תהא שנת פיצוץ זורחאני צודק

תראה שתמצא פה זיווגךאביעד מילוא

זה הכי מקורי שעלה לי

אמן ואמןאני צודק

תמיד שומעים פה זמזוםרקאני

אהבתי!אשר ברא

נכתב בהשראת היתוש שהציק לי אתמול 😅רקאני

(יתושה… הנקבות הן אלו שמחפשות לעקוץ) שנה טובה!פ.א.

תהא שנת פתיחת זבולrrinaa

תהא שנת פחות זמן מסךוהוא ישמיענו

תמיד שטענדיג פרייליך זיין (להיות בשמחה תמיד)אביעד מילוא

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

תהיה שנת פז 😏מבקש אמונהאחרונה

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

אם לא מנצלים ימי חופשה הם נמחקים?רועישםטוב
כמו בכל החוקים הקשורים ליחסי עובד-מעבידפשוט אני..

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

זה תלוי בהסכם עם המעסיק בגדולמשהאחרונה

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

השרשור הראשון של התשפ"זזיויק

מה הנושא?

השרשור הראשון של התשפ"זמשהאחרונה

זה הנושא

השנה הקרובה שלכם תיראה אחרת מהקודמת?פתית שלג

ברורל המשוגע היחידי

אבל בגילי זה באמת אחרת

כןoo

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

תמיד זה קורה. גם בלי שנתכוון לזהנפשי תערוגאחרונה

אולי יעניין אותך