מניח שלא. קל וחומר כשמחברים מישהו לרצון האלוהי (ע"י שמקיימים בגופו את המצווה) שזה לא שייך. אפשר לחשוב על זה באופן הזה

וכן, גם כשעושים לו חיסון זה כואב לי שכואב לו.

הכאב של המילה הוא מינורי ביותר כנראה אגב

משהו כזה

על כל פנים, זה עניין שולי. העניין הוא הציווי האלוהי שברור שאנחנו נכנעים לו.
ובלשון מעט מוגזמת של הגרי"ד סולובייצ׳יק "החוויה הדתית היא ביסודה חוויה של סבל".

קצת קשוח.
זה לא נותן חשק כשאומרים לך דבר כזה.

אבל החשק כפוף למה שצריך לעשות פשוט בגלל שהוא האמת. זו המהות של הכפיפות לציווי. אם האנושי מבין שהאלוהי דורש ממנו משהו מסויים - השכל הישר שבו יביא אותו מייד למסקנה שהוא חייב למלא את הדרישות. זו מצווה. עקידת יצחק. האדם מוחק קצת את עצמו. הוא חייב להקריב. כל מצווה היא עקידת יצחק מהבחינה הזו.

כל זה לא סותר את המימד הנוסף שיש במצוות. הציות לציווי גם מאפשר יכולת להתחבר לאלוהים ולהידבק בו. ואפשר עוד להאריך הרבה

את רב במקרה?
כאילו.... וואו.

לא.

קשה להאמין שלא.
זה ככה כל הבנים בגיל שלך?

ביחס לבחורים בישיבות בגילי אני עם הארץ למהדרין

הבנים יעני
(כמובן שנשים יותר אבל עדיין... )

אין הבדל ניכר בין גברים לנשים בחכמה.
פשוט אין הרבה בנות שלומדות תורה לצערנו

נדיר למצוא גברים כאלו

@רוח סערה אל תאמיני לו

כך הגדתי ⁦🤷🏻‍♂️⁩

חח

וחוצמזה, יש גם כל כך הרבה מקורות אחרים שמדברים על שמחה ואהבת ה' וראיית הטוב..
זכה נעשתה לו סם חיים לא זכה נעשתה לו סם מוות..
צאי מנקודת הנחה שאת מקיימת מצוות גם בלי להבין את הטעם, מתוך יראה והכנעה
ומשם תוכלי ללמוד טעמי מצוות ולהתחבר אליהם מתוך אהבה שזאת מעלה הרבה יותר גדולה..
אני לא מאמינה שהגענו לעולם כדי לסבול
בסופו של דבר, התורה משקפת לנו את מי שאנחנו

אלוקים רוצה שנהנה מהעולם. ועצם קיום המצוות, גם אם אנחנו מקריבים מעצמינו בשביל לקיימן, הן שומרות עלינו ומייעלות את אורח החיים שלנו

צוות, חיבור
ולא מלשון ציווי כמו שאפשר לטעות
הן פשוט הדרך המדויקת להביא את מי שאנחנו לידי ביטוי