חשבתי שאני כבר לא במקום הזה, מסתבר שכן, שזה אף פעם לא יעזוב אותי. תמיד יהיה משהו שיהיה טריגר ושיציף את הכל מחדש, ושיגרום לי לבכות בפנים ולא להוציא כלום החוצה כי אני אטומהאטומהאטומה. ודפוקה גם. כן, דפוקה.
אני לא רוצה עוד להרגיש או להיות או בכלל.
רק תנו לי לישון עכשיו יובל עד שלא ארגיש יותר כלום ויהיה טוב, או לפחות משהו שסביר לחיות איתו
אני לא רוצה לחיות ככה, אני לא רוצה לחיות בכלל.
(את רק תגידי לה מילים יפות שאת לא מאמינה בהם בשיט כשאת מתחילה להשתגע. אבל תשכנעי אותה ואת עצמך שאת מאמינה בהם, אחרת מה הטעם.)

כוסעמק.

הכל עוד לא התחרבן אבל הולך לקרות בקרוב מאוד. ואני לא יודעת מה לעשות הלאה.