הכי הזוי..מרגישה מטומטם רק נשים יבינו..לבנתיים20
יום נישואין.. שנה שעברה שכחנו.. אוקי בלעתי את זה.. היה זמן לחוץ..

השנה הוא נזכר בשניה שהתחיל אבל רק אמר מזל טוב לא תכנן כלום כאמור שכח/שכחתי הייתי מבואסת כל היום לא דיברנו נמאס לי זה קורה גם בימי הולדת - לא שוכח את התאריך יותר שוכח להתארגן לפני/להפתיע/לעשות מעניין ..
אממה.. אתמול כשהלכנו לישון אני קולטת שהוא טעה בתאריך.. זה בכלל היום ולא אתמול..
אתמול הייתי מבואסת למות עצבנית ולא דברנו כל היום והוא בכלל התבלבל ביום

הקטע גם להיום לא הכין כלום.. כי הרי חשב שזה כבר היה ..

אתמול בלילה כשקלטתי.. לשניה התפוצצו מצחוק ואז פרקתי מה שמפריע לי בכיתי .. וזהו אני שוב בבאסה..

חוץ מיזה הוא מושלם פשוט מושלם ועדיין 🥺😣
פרופורציותנפש חיה.
אז תחגגו את היום השני של השבע ברכות , במקום...
או את השבת חתן/שבת שבע ברכות הראשונה יחד, שהייתה.




כשתתני תשומת לב ותדגישי את מה שיש וברוך ה זכית לו
לא תרגישי צורך בהתנצחויות של מי זכר מה
על מי נאמר ואיפה זה כתוב במדוייק....






מזל טוב!
תזכו להרבה שנים טובות יחד!
נכון זה אמרתי לעצמי כבר כמה שניםלבנתיים20
לא בקטע של להתנצח ח''ו.. מדובר על כל פעם כל תאריך יומולדת /נישואין/חגים.. אני בנקודה שלא באלי שהחיים ימשיכו ככה...

איך עוזרים לאדם לא מאורגן תאריכית להיות מאורגן בתאריכים הנכונים.. להבין שאם לא מתחילים לחשוב-לפעול על דבר מסוים כמה ימים לפני זה לא יקרה מעצמו באותו יום..

הימים האלה לא באים בהפתעה יש מלא זמן לחשוב/להתארגן

להודיע לו שבוע לפני.me.
הוא כזה. ואל תנסי לשנות אותו.

אם את רוצה הפתעה ואת לא מקבלת סימן כדאי שתזכירי לו מה יש עוד שבוע.
תודיעי לו ךץלמה את מצפה והוא כבר יעשה מה שיכול.
כדאי גם לשאול אותו למה הוא מצפה
כדאי לך לרשום מראש ביומן או בלוח שנה, שיהיה בולטנפש חיה.
וככה הוא בטוח יזכור


אח תזכורת לפלאפון או בהודעה.



ומקסימום
תארגני את ;)
זה יפתיע גם אותו
ובהחלט יכול לגרום לו לזכור להבא
כדי שהוא יהיה המארגן ;)
חחח
חוץ מיזה הוא מושלם פשוט מושלם. איזה כיף!לצמוח ולהצמיח
אם ככה אחותי, את יכולה רק לרקוד משמחה. ויש לך על מה! זכית!
הצחיק אותי הקטע שגם את שכחת.
מילא הוא, גבר... אבל את?!
קטע חמוד...וכנראה שאתם מתאימים
אצלנו אני זו שיוזמת מתכננת ומארגנת, מזכירה את התאריכים, לא מחכה שהוא יזכור ויעשה. כי זה צד שהוא פחות חזק בו. וחבל לצפות ולהתאכזב.
תכלס יום נישואים זה של שני בני הזוג. אין סיבה לצפות שדווקא האיש יזום/יפתיע/יארגן/יקנה...

יש כאן איזה שירשור על יום נישואין. קחו רעיונות ותתכננו יחד יום כיף. או שתעשי לו הפתעה.

מזל טוב וחיים טובים יחד!!

ואגב, גם ביומולדת ותאריכים אחרים הרפיתי. זה עניין של תפיסות שונות איך מציינים אירועים וצריך לעשות שיחת תיאום ציפיות. ובעיקר לקחת אחריות על השמחה שלי. לציין אותה איך שאני רוצה ומרגישה ולא לחכות שמישהו יכין ויעשה בשבילי.


☝️☝️☝️אליפ
תגובה מעולה
ובאמת אם זה חשוב לך תחנכי אותו לזה
רק אומרת שאי אפשר לחנך ולא התחתנו כדי לחנך את בן הזוג שיהיהנפש חיה.
כמו שאנחנו רוצות.



שיחה טובה על
מה בא לי או
מה אני לא רוצה או
מה חשוב לי
ובאופן נעים ופתוח (מאד ממליצה על דברים שייתרמו לשיח נעים)



פותחת הרבה הרבה.



תכיני לשניכם שוקו
שבו
ותפתחי את זה



בהצלחה!
זה נכון ולא נכוןאליפ
אשתי חינכה אותי היטב
מצד שני יש בדברים שלך מן האמת
אבל היי זה פורום
לא הרצאה
יום מבורך
האמת.. מבינה אותך, זה פוגע.כלה נאה
בעלי בדיוק טיפוס כזה.
גם את התאריך של היום הולדת שלו שוכח.

בשנים הראשונות ניפגעתי. מה גם שאת רואה חברות או גיסות שהבעל חוגג להן וקונה.. ולי אפילו להגיד רק מזל טוב שכח.
ושתביני, נולדתי בפורים. איך אפשר לשכוח?

כשהבנות גדלו הן היו מתכננות יום הולדת ומזכירות והוא משתתף.
יש נשים שמבקשות או דורשות או מתכננות איתו ביחד. אני לא כזאת. הייתי רוצה שזה יבוא ממנו. שיפתיע.
אפילו בחגים, הוא לא יפתיע אלא אומר מה את רוצה לחג? בואי נלך לקנות משהו.. הסבתי לו שהייתי רוצה לקבל ממנו מ ת נ ה אפילו קטנה.

אבל מה לעשות. הוא לא טוב בתאריכים ובאירגון.
וחוץ מזה הוא בעל טוב בהכל. אז למדתי לקבל את זה.

אפשר שאלה?ענבלית
מדובר ביום נישואין של שניכם.
למה באיריותו לזכור ולהכין ולא באחריותך? או באחריות שניכם לתכנן משהו?
זה לא שמדובר ביום הולדת שלך...
לגמרי!!!אם ל2


מובןאליסי
בעלי אומר שאצלם בבית לא היה רומנטיקה ולא ציינו ימים כאלה ולכן זה ממש לא נמצא לו בראש. לפעמים זה הבית שגדלים בו
סליחה מראש על התגובהבת 30
אבל יש מין ציפיה כזו שתהיה הפתעה, ביום נישואין, ביום הולדת.
צריך לבדוק למה זו הציפייה.
כי אם הוא יזכור זה אומר שהוא אוהב אותך? שהוא מגניב? שהוא חושב עלייך?
רב הסיכויים שהוא אוהב וחושב, וזה בכלל לא קשור לאם זוכר או לא.
אני מרגישה (לאור שרשורים נוספים כאלה), שצריך להפריד בין המשמעות שנשים נותנות להפתעה הזו לבין המציאות האובייקטיבית.
אם רוצים לחגוג בכיף- אז אפשר שבוע שבועיים לפני כן לתכנן ביחד משהו שאוהבים. ואז בטוח הוא לא ישכח...
דווקא אצלינו אשתי שוכחת באופן עקבי...פרגולה למעלה

בהתחלה הייתי מתבאס...

 

היום היא עושה לעצמה תזכורות בסלולרי..

הלוואי ואישתי שוכחת את היום הולדת שליה-מיוחד


חחחחנפשי תערוגאחרונה
רגע, מה איתך?הסטורי
הוא לא הפתיע? מה איתך? למה זו דווקא אחריות שלו?
כמו שנשאל למה גבר צריך להציע נישואים.כלה נאה
אולי גם האישה צריכה?
כניראה מכאן ההרגשה לציפיה, שיראה שחשוב לו ושמח בבחירה. אבל נו..הראש של הגבר לא במקום הזה.

ויש גברים שאוי להם אם ישכחו את יום האהבה.
ואת זה אני באמת לא מבינה.



וזאת באמת שאלה מצוינת ;)מיקי מאוס
יש דברים שבהם באמת לא רלוונטי לחלק תפקידים בצורה חותכת.
ללדת למשל רק אישה יכולה אבל לחגוג יום נישואים זה באמת לא בהכרח משהו שגבר יותר טוב בו. אם כבר אז להפך....
לא אותו דבר. די, התחתנתם, תתקדמו.מודדת כובעים


גם את זה אני מוכן לשאול...הסטורי
לא הצענו, זה פשוט יצא... - נשואים טריים

וברצינות, חשוב לה לחגוג תאריך - שתארגן חגיגה. לא כל אחד בנוי להפקות. חשוב לה שבעלה יארגן - שתדבר איתו על זה ותתאם צפיות.
יום נישואין מתכננים ביחד. למה הכל באחריותו?מודדת כובעים

מילא יום הולדת, תגידי שמצפה שיזכור.

ואת הכנת משהו?נפשי תערוג
עונה לך בתור אישהחדשה ישנה
הרבה יותר פאדיחה שאת פספסת את התאריך מאשר הוא... אבל לא משנה...
חוצמיזה, ביום נישואין שלנו אף פעם בעלי לא ''חגג'' לי, זה מסיבה של שנינו, חגגנו יחד, תכננו יחד. לא קנה לי מתנה .וגם אני לא לו
יומולדת זה משהו אחר, זה יום שהוא חוגג לי, קונה מתנה לי, זו מסיבה שלי . וזה באמת פוגע שלא מתכננים משהו, גם לי זה קורה כל שנה מחדש ועדיין זה פוגע... כאילו, מגיע יום ההולדת ואז הוא- אז מה נעשה? איפה את רוצה ללכת לאכול? איזה מתנה לקנות לך? ואני---(בלב--) מאמייייי היית צריך *לתכנן* מראש, אני לא אארגן לעצמי מתנה ומסיבה.
כותב בתור גבר...פרגולה למעלה

אז מה אם יש לך בעל שלא יודע לתכנן ולא יודע להפתיע???

 

הוא מראה רצון, מה הקטע בלייבש אותו?

 

אז מה אם את לא רוצה לארגן לך מתנה ומסיבה?

 

מתי תבינו שלא כל הגברים מפותחים רגשית בקטע הזה????

 

לי אישית אין בעיה, אבל גם לנשים יש חלק בעניין.

 

 

אני לא מייבשת! אני חושבת את זה בלב!חדשה ישנה
מתבאסת.
הוא רוצה לפנק אותך אותך ואת מתבאסתנפשי תערוג
שנה הבאה ילמד שזה מבאס אותך ואפילו לא ינסה
אז תתפלא שכבר עברו לנו 7 ימי הולדת שליחדשה ישנה
יחד והוא עדיין מנסה לפנק אותי.
אני לא מתלוננת בפניו כי כאמור הוא מנסה,.אבל הקונספט הזה קצת פוגע,
כשיש לו יומולדת אני שוברת את הראש חודש לפני מה לעשות, איך לקנות , איפה לקנות וכו'. והוא כאילו - איפה את רוצה שהקנה לך מתנה? אני כבר יכולה לקנות לעצמי...
עוד מעט הוא יתייאש ממךנפשי תערוג
מי אמר שהוא לא שובר את הראש?
חחח . טוב, מה שתגידחדשה ישנה
שזה יגיע תזכרי לעדכן אותנונפשי תערוג
היי, אני דווקא לא הייתי רוצה שיפתיעו אותי או יקנו לי..ירושלמית טרייה
שונאת שבוחרים לי, רוצה לבחור בעצמי, ואני גם יודעת בדרך כלל אם אני רוצה משהו.
אז יש לזה צד חיובי..

הפתעה יכולה להגיע מקסימום לסידור פרחים יקר או עוגה ולא יותר.מעבר לזה, אתבאס.
הבאסה מאד מובנת כמובןפרגולה למעלה

אבל למה לא לשתף פעולה באמת?

יום נישואים ראשון שלנואשה וגם אמא
אני לגמרי שכחתי ממנו (אל תכעסו עליי היה לי יום למחרת מבחן חשוב) ובעלי הכין לי הפתעה כל כך יפה, כתב לי אשת חיל בצורת לב (הוא סופר סת״ם) אני ממש התרגשתי. לדעתי הציפייה מגבירה אכזבה. הוא בכלל לא עשה סיפור מזה שאני שכחתי, כנראה שגברים פחות מצפים מנשים. את היומולדת שלי הזכרתי לו יום לפני (חמוד הוא ׳העיף׳ אותי לכמה שעות מהווטסאפ המשפחתי.. חשב שאני לא אבין.. אבל לא אכפת לי) וביום הולדת שלו אני הפתעתי אותו. כמו שכתבו הכי חשוב לדבר, להסביר למה מצפים, וגם להבין שאם שכחו זה לא אומר שלא אוהבים, אפשר להזכיר ואפשר כמובן לקחת יוזמה ולהפתיע.
אני תמיד אומרת שאצלינו כל יום הוא יום אהבה, ולא רק פעם בשנה, כשיחליטו לי.
אז אפשר לחגוגבשורות משמחות
בסמוך ליום נישואין
למה את לא מזכירה לו לפני??מחושלת
את יודעת שזה מאוד נדיר שכברים זוכרים תאריכים...
אני בטוחה שאם היית אומרת לו כמה ימים לפני והיית גם מתאמת איתו ציפיות שאולי כל אחד יקנה משהו קטן לשני, הוא היה עושה את זה.
גם חבל רק לצפות מהצד השני, לפחות היית את מארגנת משהו נחמד...
בכל מקרה אני מאוד מבינה אותך. זה באמת מבאס וגם אני התבאסתי מאותם מצבים עד שפשוט למדתי מה לעשות כדי לעזור לממש את מה שהיה לי בראש.
עונה לכולם..לבנתיים20
אני שכחתי לגמרי.. אם הייתי זוכרת הייתי עושה משהו
כמו שהיה עד עכשיו.. הוא זכר וזהו..

הבאסה באה בעצם על הכל ביחד ...
מרגישה שהוא לא יודע להפתיע הלוואי היה קורס כזה..

זה נחמד זה לא חובה אבל זה מוסיף המון כמו שעורר כיף לו כשאני מפתיעה..
דברנח על זה מלא כנראה אין פתרון..
יש לי יומולדת יום נישואים בהבדל של שבוע הוא זוכר מצוין יום מתאריך אבל לארגן להתארגן... המתנות לדוגמא תמיד קנה יום אחרי ביקש מליון סליחה שלא הספיק...

אין על מי לכעוס.. הוא אוהב המון ומנסה ממש אבל התזמון הנכון כנראה לא בכלים שלו פשוט מבאס..

עזרתם לי.. לפרוק פה שחרר לי הרבה
רק רוצה להגיד שאני ממש מבינהחדשה ישנה
זה כן עושה כווצ' בלב,
גם ה'יום אחרי',
מוכר,
זה מבאס.

אבל באמת ב''ה שיש לך אחלה בעל,
ותתמקדי ביומיום ולא בחגיגות.
אומרת את זה גם לעצמי...
בדיוק הכווצ' הזה..לבנתיים20
זהו ב''ה אין מושלם בעולם דיברנו צחקנו העלינו רעיונות איך להסוות לפעם הבאה שאני לא ירגיש שכלום לא מתוכנן..

לחיים.. בסוף חגגנו עם סנדוויצ'ים ומיץ ענבים כי ככה זה כשאוהבים 🤦 על כל פשעים תכסה אהבה
אני רוצה לענות לך מהצד השני - אני בעלךנועה נועה
בעלי אלוף המתנות, גם במינימום תקציב הוא יודע לקלוע למה שישמח אותי. גם מתנה וגם אופן החגיגה עצמו. אני - ההפך. אני שוברת את הראש המון זמן לפני יום ההולדת שלו ולפני יום נישואין מה לעשות ומה לקנות, ופשוט לא מוצאת רעיונות טובים. תמיד מרגישה שמה שעשיתי לו לא קלע לרצון שלו או למה שהוא היה עושה, למרות שהוא תמיד מודה ושמח. ותדעי לך שזה מתסכל לא פחות מלהיות בצד השני... ב"ה שזכיתי בבעל שבאמת לוקח את זה בחיוך כי זה מראש לא עניין גדול מבחינתו, אם כל כישלון שלי היה סיפור גדול גם מצידו ולא רק בהרגשה שלי (אפילו בלי שהוא יגיד, מרגישים את זה) כנראה שמזמן הייתי מפסיקה לנסות.
משהו על תאריכיםה-מיוחד

בחודש לועזי אני מודע רק ל-10 זה רק בגלל המשכורת ובגלל שאני מעביר את השכירות לבעל הדירה.

בחודש עברי אני מודע רק לראש חודש

מרוץ החיים גורם לי לא לשים לב לדבר הזה

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשריםאחרונה

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך