חודש אלול חודש הרחמים והסליחות!..-Rעות-
עבר עריכה על ידי -Rעות- בתאריך י"ד אלול תשס"ט 16:38
 

בס"ד

 

אהלן אחים ואחיות צדיקים..

 

הנה-אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש אלול-חודש הרחמים והסליחות -בו אנחנו במיוחד מקורבים לקב"ה. זכות נפלאה להצליח  להתחבר לקב"ה.יש לנו שיחה ישירה לה'-אפשרות לבקש להתחנן על כול אותם דברים קטנים או גדולים טפלים או חשובים. ימים שבו הקב"ה נמצא כ"כ קרוב וכ"כ קל לנו להתחבר ולחוש אותו!

------

מובא משל נפלא שממחיש את העוצמה של הימים האלה 40 יום שבו הקב"ה כביכול יורד אל העם.

 

היה היה מלך גדול וחכם ,שממשלתו היתה פרושה על מדינה רחבת ידים.הוא היה מלך טוב ,מסור לאזרחי מדינתו ודאג תמיד להיטיב את חייהם ולגרום להם אושר.מלך זה פרסם פעם כרוז בו נאמר כי כל אזרח שיש לו בקשה כלשהיא רשאי לבוא אליו לארמונו בכל עת שירצה.אולם האזרחים לא הרבו לבוא לארמון והמלך התפלא על כך מאוד,לאחר מכן הבין כי עם כל ההקלות עדיין לא כ"כ קל לבני העם הפשוט להגיע אליו,מלבד זאת הרי הרוב גרים מחוץ לעיר הבירה וקשה להם להגיע לארמון ולשטוח בפני המלך את בקשותיהם,בהתחשב עם כך החליט המלך לצאת אל העם,בלוית שריו ועבדיו,הוא יצא למסע על פני המדינה,הם ביקרו בכל עיר וכפר ושמעו את בקשות העם ומאוויו. בכל מקום ומקום לשם הגיעה פמלית המלך קיבל אותם העם בתרועת שמחה,כל מי שרצה יכול היה לבוא לפני המלך שהיה ידידותי מאד, לזה ויתר על מיסים,לשני העניק מתנה נאה ואת האחרים שאל על שלומם ושלום משפחותיהם,מאז נהג המלך לעשות כן מידי שנה בשנה,למשך ארבעים יום נטש את ארמונו ויצא אל העם,אזרחי ממלכתו,כולם ידעו שבימים אלה אפשר להשיג הכל אצל המלך הכל.צריך רק לגשת אליו ולבקש (עלון חב"ד מוסף חגים)

ארבעים הימים שבין ראש-חודש אלול ועד אחרי יום הכיפורים הם הימים המתאימים ביותר בהם יכול יהודי להגיע אל מלך-מלכי המלכים,הקדוש ברוך הוא! שהוא אבינו שבשמים...איזה זכות !פרק זמן זה נקבע על ידו כימי תשובה והתקרבות אליו.הבה ננצל את הזמן! ולא נחמיץ את המתנה היקרה הזאת!..לא נפספס.. חודש שלם לבקש לבכות להתחנן על הכל פשוט הכל!

 

זה בעצם היה מין אות פתיחה לשירשור התחזקות לכבוד חודש אלול...אני אשמח אם כל אחד יעשה לנו זכות עצומה ויביא איזה ד"ת יפה שהוא שמע בנושא של חודש אלול להתחזקות של כולנו שנגיע ליום הדין לפני אבא-מוכנים מחוזקים בנויים-נבין ונפנים את גודל המעמד האדיר!

 

כל דבר תורה אפילו הקטן והפשוט ביותר שתכתבו ותזכו אנשים לקרוא-מי יודע אולי משהו בזכותם יתחזק-יגיע לאלול מוכן יותר..אחח..איזה שכר עצום זה בשמים!!

 

יאללה מי מתנדב ראשון..

אנוכי!!אחותי?!
בעזרתו של אבא!!
 
 
יהודי פשוט אחד ניגש לבנק ומבקש הלוואה של 10,000 ש"ח. הפקיד שואל אותו תוך כמה זמן אתה מחזיר?
"מחר. אני מחזיר הכל!!" הפקיד מסתכל עליו "תגיד לי מה אתה אידיוט?!! איך תספיק?!! לך מפה!!".
למחרת מגיע אדם אחר ומבקש גם הלוואה של 10,000 ש"ח הפקיד שואל אותו תוך כמה זמן אתה מחזיר? "תוך כך וכך חודשים-כל חודש 100 ש"ח." והפקיד נותן לו.
 
ככה גם אנחנו מול אבא.
אנחנו לא יכולים להגיד לאבא ביום הדין "מחר אני נקי וטהור"-לא!!
אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא "תראה יש לנו לפעמים פאשלות ירידיות ועליות אבל בעזרתך תוך כך וכך חודשים אנחנו נקיים וטהורים לפניך" "פוולא פוולא" (לאט לאט-כמו שרבינו אמר).
 
אז רק ב"הצלחה!!
הרבה אמונה.
 
ותודה רבה ללירן על הד"ת!!
טוב נו..חחח..אוסקר
ננסה להביא משו קטן ממש ממה שקראתי איפשהו..
 
מעשה ברב סעדיה גאון שפעם אחת בא אצלו אחד מתלמידיו פתאום בלילה,ומצא אותו מתגלגל בשלג
.והיה התלמיד עומד ומשתומם ונחרד,
אמר לו: רבי,ככה אתם צריכים לחזור בתשובהףביסורים וסיגופים כאלה?
השיב רב סעדיה ואמר לו: ידעתי בנפשי שלא עברתי עברה חמורה כזו שאצטרך לסיגופים כאלה ואך למדתי
דרך זו מבעל בית אחד שהתאכסנתי אצלו והוא לא היה מכיר בי אם אני בעל תורה,וכבדני בערך הכבוד שעושים
לכל אדם מהמוני בני ישראל.
אחר כך יצא הקול בעיר שאני באתי לשם,ונתקבצו כל בני העיר לכבדני.וכראות כן בעל הבית,התחיל אף הוא לכבדני בכבוד גדול מאוד מאוד ועשה לי כל מיני יקר וגדולה כפי השגת ידו,ועוד יותר מזה.
וכשעמדתי לצאת מביתו,התנפל לרגלי ,בכה ואמר:ימחול נא מר על כבודו.
אמרתי לו:הלא כבדתני ככל אשר היה ביכולתך,ומה היית יכול לעשות עוד ולא עשית?
אמר לי:אני מפיסו על השעה שלא הייתי יודע במעלת כבוד רבנו ולא כיבדתי אותו בכבוד הראוי.
 
ואם בכבוד בשר ודם כך,שנפל בבכי ותחנונים שהרב יסלח לו על מיעוט הכבוד קל וחומר בגדולת הבורא,
שצריך להתחנן ולבכות שימחול הקב"ה על מיעוט עבודתינו וקטנות יראתינו ואהבתנו בימים שחלפו..
 
כו שאמרו כאן למעלה, עכשיו זה ה-זמן להתקרב אל ה' ולפתוח דף חדש.השערים כולם פתוחים לפנינו!
ולמה דווקא עכשיו? למה דווקא ב40 יום האלה?
כשישראל חטאו בעגל ונשתברו הלוחות,עלה משה אל ההר והתנפל לפני הקב"ה לבקש רחמים וסליחה על חטא העגל,ונתרצה לו הקב"ה ואמר לו שיפסול שני לוחות אבנים כמו הראשונים בדיוק.
ועלה משה אל ההר בר"ח אלול  ושהה שם 40 יום עד היום העשירי בתשרי(יום כיפור).
ובעשירי בתשרי הוריד מן ההר את הלוחות השניות,שנתן הקב"ה לבני ברצון ובשמחה.
ונקבעו לימי רצון לדורות,לתשובה ולכפרה על חטא.
ברור שהתשובה טובה ומקובלת בכל זמן אך ימי אלול מוכנים ומסוגלים יותר לקבלת התשובה כי בימים אלה מתעוררים הרחמים למעלה והיד פשוטה לקבל שבים.
 
שנזכה..
 
זהו ניראלי..
האמת לא ניראלי שלמישהו יהיה כוח לקרוא אבל שיהיה..מי שבאלו..
 
 
 
פתחו לי פתח כחודו של מחט...yaar
שאלה נשאלת היא לגבי המחט
למה מחט? לא מצאו פתח יותר קטנצ'יק?
אומר הרבי מקוצק אתה יודע למה מחט? כי מחד זה חד ונוקב
שאדם רוצה לעשות תשובה הוא צריך להיות חד ונוקב בתשובה שלו
ולתשובה כזאת ה' יפתח לו וכו'
ר' נתן כותב בליקוטי הלכות אתה יודע למה מחט? כי מחט זה כ-ו-א-ב!!!!!
כמה פעמים עשינו תשובה? ועוד החזקנו בטעם הטוב של החטא באיזשהו מקום נסתר אה?
כמה פעמים עשינו תשובה מתוך ידיעה שניפול שוב אולי כבר מייאוש?
כמה פעמים עשינו תשובה סתם לנקות מצפון מבלי שום רגש פנימה?
כמה פעמים עשינו תשובה ולא האמנו בתשובה בכלל?
וזה הכי גרוע!
אומר ר' נתן אתה יודע מתי משמיים יתחילו להתעסק בתיקון שלך? אתה יודע מתי יפתחו לך את הפתח הזה?
שיכאב לך על העבירות שעשית שיכאב לך על איך שמרדת במלך על איך שבגדת באבא!
יכול להיות שהיה איזה פעם בחיים שצעקת איייייייייייייי על כל המצב שלך על כל מה שעבר עליך
אייי שאמר אבא נמאס לי מהשטויות אבא אני רוצה אותך אבא אני לא רוצה לחזור בגילגול בבקשה תעזור לי לתקן
והאיי הזה היה כ"כ אמיתי שבאותו רגע התחילו להוריד עליך את כל מה שאפשר
הרבה בדור הולכים בתהיות גדולות ואומרים לעצמם ריבונו של עולם אולי אנחנו לא תנאים אבל אפילו להם לא היו תהפוכות כאלה בחיים נהיינו חולי נפש כבר כמה אפשר עם התהפוכות האלה משאול תחתיות ועד הרקיע וחוזר חלילה? זה כבר גובל בחולי הנפש. אלא מאי?
שכל מה שהיה אמור לעבור עליך בשביל שתתקן *בכמה סיבובים(גילגולים)בגלל הצעקה האמיתית שצעקת
ה' החליט להוריד עליך את ה-כ-ל בפעם אחת לסיים עם זה אז אחים לא להיבהל משום דבר שיעבור עלינו
רק נראה לאבא שעובר מה שעובר אנחנו איתו עד הסוף ולא נופלים בייאוש,
תקשיב אבאלה יעבור מה שיעבור יהיה מה שיהיה אני לא עוזב אותך ולא משנה כמה קילקלתי ובמה פגמתי לא אכפת לי אני אטחן את הרקיע ויעשה תשובה לא משנה כמה אפול
מי שמנצח בזירת קרב זה לא מי שחוטף הכי הרבה מכות זה מי שנשאר לעמוד אחרון
אז גם לך מר יצר אתה יכול לנסות לפוצץ אותי לחבוט לבעוט לשרוט להכות אבל לא משנה מה תעשה
גם אחרי זה אני יעמוד אפילו שותת דם ואראה לאבא שלא התייאשתי ממנו כמו שהוא מחייה אותי כל רגע ומארה לי שהוא לא התייאש ממני ועדיין מאמין בי שאני יכול לעשות תשובה

*שער הגילגולים הקדמה ל"ב(כמדומני)






יאוו!! יער ואוסקר-מדהים מדהים!!אחותי?!
כן תודה רבה!! ממש ממש יפה..-Rעות-
בס"ד
 
ישר כוח לכולם!
קודם כלבין השמשות
בס"ד
 
יישר כוח גדול לכל הכותבים ^, דברים מדהימים!!
ואם כבר מזכירים את נושא ה-"ארבעים יום",
הרי חודש אלול, מכיל 29 ימים, כך שיום הכיפורים, למעשה, הוא היום ה-39.
אז איך זה מסתדר עם העניין של 40 יום?
או אולי הכוונה, ר"ח אלול, עוד מיום ל' באב?...
כן..מתכוונים מל' אב..-Rעות-
בס"ד
 
הרי גם ל' אב נחשב לראש חודש..
וואוו חזק...!!שיח השדה..
בונא'ה האנשים...כאן...שיח השדה..
כאלה נשמות טהורות...!! איך שאני מתחזקת כאן...אורות אורות....סתם..
לילה טוב...!!
מקפיצה..-Rעות-
בס"ד
 
נוו..אחים שלי..
 
תזכו אותנו בעוד...
טוב, אני לא מקורית כמוכם..יורבית
אבל אני כן יודעת משהו, שבטח הרוב מכירים אבל אפ'פם לא רע לחזור על זה.
 
אומר דוד המלך: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל-יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ."
 
נשאלת השאלה  -- אם דוד מבקש להיות בבית ה' כל ימי חייו, מדוע הוא מבקש אח"כ לבקר בהיכלו? הלא ביקור -- משמעותו לבוא פעם בכמה זמן, לזמן קצר...
או שהוא יהיה "תושב קבע", או "אורח" שבא לבקר!
 
וכאן יש כמה פירושים:
 
1. "לבקר"- שאהיה כמו אורח. דוד המלך מבקש להיות תמיד בבית ה', אבל בכל פעם להרגיש כמו אורח, להתלהב, למצוא זוויות חדשות ולא להשחק מהשגרה...
 
2. "לבקר"- מלשון ביקורת. שתמיד אדע לבקר את עצמי, לראות את הפגמים בעבודת ה' שלי, להודות בחטאים ולחזור בתשובה!
 
3. דוד המלך היה עסוק בענייני הממלכה, בחיי היומיום. מה שהוא מבקש זה שהביקורים האלו, הרגעים האלו של התעלות וקדושה, יתנו לו כח לכל שאר הזמן, ושגם כשהוא עסוק בענייני העוה"ז-- הוא ירגיש כאילו הוא בבית ה'...
 
4. לבקר מלשון בוקר- שאהיה שם כל בוקר.
 
אני קצרה בזמן אז רק..
שנזכה!!
וב"הצלחה לכולם בחזרה בתשובה..
יפה מאוד...-Rעות-
בס"ד
 
תודה!..
 
נהנתי..
ע"מ חי!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
צדיקים -ילדים שה' אוהב זה מה שאתם! אשריינו..
 
ראיתי דבר תורה של הרב שרלו האלוף...מקסים..קריאה נעימה..העתקי מאתר כיפה!
 

אני לדודי ודודי לי - קשה למצוא מטבע לשונית מתאימה יותר לפתיחתו של חודש אלול. אין מדובר בנוטריקון מקרי בלבד, כי אם בדבר מה עמוק ומהותי, הקשור קשר בל יינתק למהותו של החודש. חודש אלול נועד לשקם מחדש את הקשר בינינו לבין דודנו.

שתי מטבעות לשיקום זה. המוכרת לנו יותר זו מטבע יחסי מלך ועבדים. אנו מכירים בכך שעבדי המקום אנחנו, ונצטווינו לעשות את רצונו יתברך, ואנו מקבלים עלינו עול מלכות שמיים ועושים את מצוותיו. הרבה מדברי המוסר לחודש אלול מבוססים על מתכונת זו, הקרויה בדרך כלל במינוח "עבודה מיראה". יראה זו הינה יראת רוממותו של ד', אולם גם יראת העונש. בעיקר אנו, החיים בצילה המתמיד של התחושה כי הכל יכול להתמוטט, וכי המילים "מי בקצו ומי לא בקצו" הן חלק בלתי נפרד מעולמנו הקיומי, מטמיעים בעצמנו לא מעט מהפחד ומהיראה, ויודעים כי בימים הנוראים נחרץ גורלנו בשנה הבאה. נוסיף לכך את המשמעויות הכלכליות ההולכות ומסתבכות, ואת העובדה כי אין אדם משוכנע כי מקום עבודתו מובטח לו, והרי החששות הולכים ומתגברים. חששות אלה גורמים לאדם להיות מתוח יותר לקראת השנה החדשה, והמוטיבציה לעשות את הישר בעיני ד' הולך וגוברת, כחלק מהאמונה שגורלו של האדם ומשפחתו נחרץ בימים הנוראים.

המטבע השניה, היא המקופלת בביטוי "אני לדודי ודודי לי" מדגישה כי קיימת גם מערכת מקבילה המחייבת שיקום - זו מטבע האהבה. מטבע זו קוראת לאדם לחדש את הקשר הפנימי בינו לבין הקב"ה. כאן אין מדובר בקשר של יראה בלבד, כי אם בקשר של בנים והוריהם או דוד ורעיה. אין אנו עובדים את ריבונו של עולם רק משום שאנו יראים מפניו, כי אם גם משום שאנו נכספים לקשר עם המופשט והעליון. עוונותיו של אדם מבדילים בינו לבין ריבונו של עולם, ויוצרים מסך שאינו מאפשר לו להיות מחובר אל האור הגדול הטוב והמאיר. בשעה שאדם מטהר את עצמו הרי הוא מסיר את מערכת החוצצים שבינו לבין קונו, ובשעה זו הוא חש כי עולמה של האמונה הולך ומתחדש בתוכו.

מכוחה של אהבה הולך קשר זה ומתפתח. אדם נושא בגאון את שם ד' עליו, והוא חש כי אין המפגש עם הקב"ה נועד להחלישו ולצמצם את כוחותיו, כי אם להפך - כל עולמו הפנימי הופך להיות עולם של אמונה, וכל הקשור לעולם אהבותיו וכשרונותיו הוא חלק מעולמה של אמונה.

גם מבחינה חינוכית צריך לדבר בשתי הטרמינולוגיות. ילדינו אינם חשים את מוראה של השנה הבאה, ואת הפחד מפני העונש האלוקי. לא לחינם קבעה ההלכה כי כשליחה ציבור בימים הנוראים ייבחר מי שהוא מבוגר יותר, ומטופל בילדים, ויודע מורא מהו וחשש מפני הבאות. לפיכך, לא ניתן לבסס גם את כל הכיוון החינוכי על סיפור המאזניים של ראש השנה, העלולים לרשום את האדם בספרם של רשעים ח"ו. לא זה העולם בו חיים ילדינו, ומבחינה מסוימת אף לא אנו. על כן יש צורך לצרף לשיח על העונש והיראה גם את שיח האמונה והאהבה. יום הכיפורים הוא חלק מימים טובים לישראל, אשר בהם מחדש האדם את כוחותיו ואת אהבתו, ובסופו של הימים הנוראים מתחדש הברית בינינו לבין דודנו, ויש אפשרות לפתוח דף חדש ולהתחיל מבראשית. פתיחה זו נושא בחובה את זריחת השמש, ואת האפשרויות העצומות הגנוזות בשפה האופטימית והשמחה, שהן הסביבה הראויה ללידתה של האהבה הגדולה בינינו לבין קוננו.על כן, בשבת בה פותחים אנו את שבתות חודש אלול אנו יכולים לדבר בשפה זו, ולחדש את ברית האהבה עם האמונה, התורה והמצווה, ולחוש את ההתחדשות האפשרית ואת האופק הנפרש מחדש לנגד עינינו, ובדרך זו להפוך את הנוטר

 
:
 
 
 
 
 
 
צדקת!!!!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
צדיקה יקרה!
 
איך חיזקת אותי כתב את הדברים בטוב טעים ניכר כי הם יצאו מהלב!
 
ממש ממש חיזקת אותי ישכוייח!
 
אנשים אל תפספסו תקראו את זה עד האות האחרונה-היא השקיעה וזה שווה את זה!
מאמר שכתבתי על אלול-מחזק שווה קריאה!אנונימי (פותח)
 
מאמר על חודש אלול!מבוסס על שיחה ששמעתי..ב"ה!

מה זה בעצם חודש אלול?! מה הוא דורש ממנו מכל חודש אחר?! למה אנחנו צריכים להתכונן לקראתו ח-ו-ד-ש! לפני..לא מספיק יום יומיים?!
בחודש אלול אנחנו נולדים מחדש,יצירה חדשה,כמו תינוק הנולד בסוף תשעה ירחי לידה..-אסור לנו להסתכל על זה בתור המשך של שיגרה-
הקב"ה בורא אותנו כל ר"ה-מחדש..ל12 חודשים,עד ר"ה הבא לא דקה יותר..
דברים שכ"כ ברורים לנו מאז-דברים הגיוניים מציאותיים שקרו לנו בשנה שעברה (שזה יכול להיות גם יום לפני)-לא בהכרח ולא מובטח לנו שהם יהיו שוב-
למשל המשבר העולמי שקורה לנו ממש עכשיו אחד מתוך רבבות המליונרים שמשוועים עכשיו לפת לחם-חלם יום אחרי ר"ה-שזהו נגמר עידן העושר..?!שהוא יגיע למצב שלא ישאר לו שקל?! -הרי מבחינתו ר"ה זה עוד יום שחלף המשך של שיגרה-אין סיבה שפתאום הוא לא יהיה עשיר..מה יום מיומיים?! אוחח..איזה מסכן הוא -חי לו בתוך בועה שיקרית הרי ברור שלא!.הוא לא קיבל ביטוח בתור פלוני-שהוא עשיר לכל החיים ור"ה לא חל עליו-זה אברסוד!
------
בר"ה של שנה שעברה נקבע לו בדיוק 12 חודשים של עושר! לא חודש יותר.. -לשנה אחת בלבד!מר"ה של השנה עד ר"ה של שנה הבאה לא יום יותר..אפלו לא דקה!
וגם אם בהגיון זה נראה לנו לא מציאותי איך בנאדם מולטי מליונר -עם סכומי כסף אגדיים יכול לאבד את כל רוכשו-תוך יום?!אזי בא המשבר הכלכלי הוכיח לנו שיש דברים מעולם-ששום דבר לא מובטח לנו לנצח -ו.. ואין לנו על מי להשען.."אלא על אבינו שבשמיים"
עכשיו-מה שבעצם רציתי להגיד פה..-שהקב"ה מחליט לנו כל ר"ה מחדש דברים-כמה אני אצליח בלימודים,במבחנים,בחברה,משפחה וכו' וכו'-ואסור לנו לחשוב-זהו אני לא מצליחה בחברה,בלימודים-זה מציאות-ודי משלימים אם זה!
פשוט כפירה לחשוב כך...
ר"ה-זה ההזדמנות שלנו לבקש על הכל מחדש-לשכוח מההעבר הרי אנחנו בעצם נבראים מחדש-זוכים לעוד 12 חודשי חיים..
אנחנו צריכים להתעורר ולא לראות את כל הדברים כברורים מאליו-שנה שעברה ה' החליט שמגיע לנו להיות בריאים-שהכליות יתפקדו האוזניים עיניים המערכות של הגוף,אבל מי הבטיח לך שגם שנה הבאה תזכי לזה?!-למה שיגיע לנו בכלל?! אנחנו שומעים בקולו? אנחנו עושים מה שהוא מבקש?-למה כ"כ ברור לנו שנמשיך לחיות?! למה כ"כ ברור לנו שכל הקרובים אלינו יחיו?! למה?!..
תחשבו בהגיון-הגיון בריא מופשט..לדוג'-ההורים קנו לך מחשב חדש..נוצץ יוקרתי מעולה-ואת מה את עושה בו?!שוברת לו את המסך,מחליפה את המקשים במקלדת..-עושה בו שימוש אבל לא את השימוש האידאלי שבשבילו הוא נוצר -אז באמת מה אתם הייתם עושים בתור הורים?! ממשיכים לתת לבת את המחשב-שתמשך בהרס או לוקחים אותו-אולי מתקנים..או זוקרים לפח ודי ולא נותנים לה יותר לגעת בזב שוב!-התשובה ברורה לכל אדם שפוי! נכון?! -בוודאי שלא הייתם לוקחים והיא היתה ממשיכה לחלום על המחשב..
בדיוק כך אנחנו הקב"ה נתן לנו גוף,חיים,שכל ,כישרונות-אבל מה כדי שנעשה בו את השימוש הנכון את הצורת אידאל שבשבילו באנו לפה-עם כל המשתמע בכך-השימוש הנכון זה לעשות בו את רצון ה'-ואם כן-אם אנחנו הולכים לפי ההוראות קרי-לפי ההלכות- אין סיבה שהקב"ה לא ימשיך וימשיך לתת לנו לחיות בעולם..למה לא?!-אנחנו עושים בזה לפי ההוראות-אז אין סיבה שמשהו ישתבש..
בדיוק שאם אותה בת הייתה עושה במחשב דברים מועילים הוא היה נשאר אצלהולא היה שום סיבה ראילית שהוא יוחרם ממנה-אבל אם אנחנו שוקעים בתוך בועה,הכל אצלנו ח"ו- גשמיות ו.גשמיות ו..גשמיות-קיבלנו גוף-ומה אנחנו עושים איתו במקום השימוש העיקרי לעבוד את ה' לקדש את שמו-אנחנו מבליטים אותו,מתלבשים בחוסר צניעות בעצם הורסים אותו-אז למה שהקב"ה יתן לנו אותו שוב?!-בהגיון לא מגיע לנו-אנחנו גם היינו מתנהגים אותו ד-ב-ר!
הקב"ה נתן לנו עיניים-ואנחנו רואים דברים אסורים,לא רק שלא הולכים לפי ההוראות עוד מחללים את שמו מסתכלים בדברים לא צנועים ואנשים ברחוב אומרים-זאת בת ה' זאת בת יהודיה?!-תארו לכם היה לכם חברה מצליחה ואדם בא ומחרתם לו מוצרים במחירי עלות קיבל מתנות[שזה למשל הדברים מעבר-כישרונות מיוחדים וייחודיים]ו..מה אנחנו הולכים ומחללים ומבזים את אותה חברה בפרסיה..מה הייתם מרגישים?! אוחח..עצבים נוראיים,פגיע חוסר אימון כך הוא עושה לנו אחרי כל הטובות ייתכן שהייתם אף תובעים אותו בגין הוצאת שם רע..אז למה שה' שנתן לנו לא במחירי עלות בחינם הכל בחינם..-רק מה אם הוראות צמודות שנעשה בדיוק בצורה הנכונה,אז אנחנו הולכים ומחללים בפרסיה מתלבשים בחוסר צניעות ,כביכול אנחנו משו פגום..לא איכותי לא טוב!-אז למה אנחנו כ"כ שאננים ובטוחים שהמגיע לנו להמשיך לחיות?!שאין דין ואין דיין..הרי הכל מצולם ומתועד למעלה הכל כתוב והס לנו מלהתפלא כשיבוא יום ונקבל מכתב שבו אנחנו מוזמנים לדין!
אז למה-אנחנו חיים בתוך בועה-למה כ"כ ברור לנו שמגיע לנו?! מאיפה כל הביטחון הזה?!-אנשים חושבים.."נוו..איי..איי ראש השנה עוד יום.. ו..ממשיכים במרוץ של החייים!
צדיקים-עצרו..!!!-
זה לא נכון-אף אחד לא הבטיח לכם!-הקב"ה כל ר"ה בוחן אותנו מחדש-מחליט אם באמת מגיע לנו שוב לחיות,אנחנו הולכים לפי ההוראות,טוב אנחנו לא מושלמים וה' מודע לזה-- נכון לפעמים נופלים לפעמים יש חריקות-אבל יש דרך לחזור..יש דרך לתקן.. ה' מאמין שנתקן ולא נשיר אותו באותו מצב באותו סטטוס,ו..מה שיהיה יהיה!-
בשביל להבאיר נחזור לדוג' -אם אותה בת היתה משתמשת במחשב בצורה טובה-אבל נכנס לה ויורס קטן-אז מה לדעתכם?! זהו ההורים יכעסו יתעצבנו יכחו את המחשב ודי?!
לא!!! ומבון למה---הם יודעים שזה חריקה-אולי היא אשמה כי היא הכניסה את הווירוס-אולי אחרים אשמים-כי הם שלחו לה את הווירוס והיא לא ידעה מה זה-והרסה את המחשב!-אבל ההורים יבנו שלא הייתה כוונה רעה-זה לא במזיד אז הם יתקנו והמחשב ישאר אצלה רק יבקשו שלהבא תקפיד יותר ותתנהג במשנה זהירות- בדיוק אנחנו כאן-הקב"ה מבין שיש לנו ניסיונות התמודדיות-אז שלא נחשוב אויש נפלתי זהו-עכשיו אני ח"ו אמות כי אני לא עושה את מה שה' רוצה-לא נכון-לא נפלנו במזיד,יש אפשרות לתקן וה' ימשיך לתת לנו את החיים.. ואם לא אנחנו אשמים,החברה הפילה אותנו כמו אותה בת שאנשים שלחו לה ווירוס-אז מה!-אז עדיין מתקנים,וזהו לא חוזרים לחברים האלה..-אבל דבר אחד הקב"ה מבקש ממנו ראית את הנקודת חולשה שלך,זה בסדר אני מבהין זה היה בטעות,אבל עכשיו כשאת מודעת לזה תתרחקיי תברחי מכל אלה שגרמו לנפילה הזזאת לטעות תהיא ערנית יותר זהירה!
אבל אם אותה בת הרסה והשחיטה ושברה במזיד את המחשב-אז כולנו מבינים שלא מגיע לה שוב את המחשב-בדיוק אנחנו החיים הם לא סתם שיגרה במקרה..
נוו..אני חי כך כך כמו כולם!אסור לנו לחשוב כך,חשיבה כ"כ רדודה
כל בר אנוש מבין שיש משהו למעלה שמחליט ועוקב -ונותן לנו את הכוחות-- וה' מחכה לזה מחכה שנשוב אליו לתשובה שלנו יש לנו באלול  חודש ימים לתקן להכין את עצמנו להראות לה' שמגיע לנו עוד שנה של חיים שאנחנו עושים את הרצון שלו!-שאנחנו עושים את השימוש הנכון!!..אזי ה' יגזור עלינו גזרות טובות בע"ה!!!
 
יש שתי מקומות שלומדים מהם שאנחנו נולדים מחדש ממש -הכל נקבע שוב-שוב דבר של שנה שעברה לא מובטח שימשיך באותה מתכונת..ואנחנו לא צריכים לחשוב אני עכשיו בריא אז זהו אני מסודר אני לא צריך להתפלל על בריאות-זה כ"כ טעות כמה אנשים היו בראים כמו שור ועכשיו!?..אפשר לתת רחמן לצלנן אין ספור דוגמאות..
בר"ה אנחנו צריכים להרגיש שאין לנו כלום לא מגיע לנו כלום ולהתחנן ולבכות לקב"ה שיתן לנו שנה טובה שנה של בריאות ושנה של הצלחה כי שום דבר לא מובן מאליו..אנחנו צריכים לקלוט אין ביטוח לחיים,נכון זה לא הכי נעים לשמוע את זה באיזה שהוא מקום בלב זה קצת מקומם מה אתה מדבר שטיות..אבל חבל לחיות כמו בת יענה צריך להתעורר!!
מאיפה מובאר שר"ה-זה זמן הוולדות של כל באי עולם מחדש..
עכשיו אנחנו רואים אצל שרה שכת'"ותהי שרה עקרה אין לה ולד". -שרה אמנו נולדה מלכתחילה בלי אפשרות ללדת ילדים-היא לא רק הייתה עקרה אין לה ולד-גם לא הייתה אפשרות בדרך הטבע להכנס להריון-ואיך?!איך פתאום היא זכתה להפקד?!
אלא מבוא לנו במדרש-שרה התפללה בר"ה כ"כ חזק קרעה את השמים-ביקשה מה' שיוריד אותה לעולם מחדש-התפללה והתחננה וה' אכן נענה לתפילה שלה ואומרים שאכן בר"ה היא זכתה להפקד-ה' הרי הוא שליט ובעל היכולות כולם!!!!-ה' כביכול נתן לה עוד שנה של חיים באותו ר"ה..ואם זה את האפשרות ללדת..
אז גם אנחנו לא מצלחות בלימודים,לא בחברה וכו'-אסור לנו לחשוב שזהו כך זה ישאר לעולם! פשוט אסור..!!אנחנו צריכות לאמין באמונה שלמה-שרה האמינה וגם חנה..והם זכו להפקד!עכשיו יש לנו חודש!..[נשאר שבוע וחצי] לבכות התחנן לבקש מה' כל הדברים שאנחנו כ"כ צריכים בהם עזרה והצלחה להתפלל!..רק להאמין ופשוט לבקש..
דבר שני.
הרי יודע שיש הלכה שאדם שלא ראה את אוהבו -יותר משנה צריך "לברך ברוך מחיה המתים"!-לכאורה זה תמוהה-למה "ברוך מחיה המתים" לא ראיתי שנה בסדר אז ברוכה הבאה, חסר מה להגיד-אבל מכאן ועד מחיה המתים?!
אלא-שאנחנו כל ע"מ-כביכול נולדים כל ר"ה מחדש!-שום דבר של שנה שעברה לא מובטח לנו שיהיה השנה-הכל נקבע מחדש ההצלחות האכזבות השמחה וכו'
לכן שפוגשים אדם צריך לברך ברוך מחיה המתים-כי אנחנו בעצם רואים אדם-שעמד כמוני וכמוך במשפט בר"ה וה' החיה אותו מחדש נתן לו שוב את החיים..
 
זהו-אנחנו עכשיו בחודש אלול -זמן יקר וחושב אנחנו רוצים להרגיש התעררות -להגיע מוכנים לר"ה-ולא לחשוב.טוב נוו..שיגיע ר"ה אני אתפלל חזק וזהו בע"ה יהיה טוב..מה חודש לפני אני צריכה להתכונן לא מוגזם!?לא!!!-
חודש אלול הוא כמו הריון של אישה בחודש תשיעי-היא כל הזמן בחודש הזה צריכה להרגיש את התנודות של התינוק,אם לא היא לא מרגישה סימן שיש בעיה-והיא צריכה ללכת לבדוק שהכל שם תקין אבל אם היא תגיד לעצמה נוו..אז בשביל מה צריך להילחץ,בעז"ה שיגיע התאריך אני אלך ללדת ואני יעשה באותו זמן את כל הבדיקות ויהיה טוב!
אדם שלא מרגיש באלול התעוראות כמיהה ורצון מוגבר לשוב בתשובה-צריך לפשפש במעשיו כנראה שמשהו לא תקין אצלו!
אישה כזאת היא מסכנה -היא לא מבינה שכדי להגיע מוכנה ללדה היא צריכה כל הזמן להרגיש  את התחושה של התינוק-ולבוא מוכנה-ואז בעז"ה היא תזכה בתינוק בריא ושלם..ללא כל ספק..
אבל אם היא תזלזל ולא תבדק ולא תעוורר בזמן-אזי יהיה מאוחר,ולא יעזור לה הבכיות..

שנה טובה לכולם!..ובעז"ה שע"מ כולו יזכה לשנה טובה ומבורכת....
 
אשמח לשמוע את דעתכם..תודה חמודים..
איזה יופיי!!!!-Rעות-
בס"ד
 
כמה נכון..
 
כמה חזק!!..אוחחח..עוצמוות יש בכתיבה שלך!
 
אנשים תקראוו..זה מ-ד--ה--י--ם
מהמממם!!1hadar1
אפשר לפרסם את זה?
וואו! הכל כ"כ יפה פה! אחד-אחד! כל הכבוד!!(=טליה=)אחרונה
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אולי קל לישי לא מפחד

כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד