כאילו, רק בגלל שהן מפעם לא הופך אותן בהכרח לטובות.
כמו שאמרו פה פעם, מסורת היא לחץ חברתי מאנשים מתים.
כמו שג'רום ק. ג'רום אמר |מרגיש מתוסבך אבל מתעלם|
כשהגיבור של שלושה בסירה אחת יושב שם ומהרהר על עתיקות,
על משפחה של איכרים מסין, איך הם היו מגיבים אם הם היו מגלים שהכלי המכוער וחסר התועלת שהם קיבלו פעם במתנה שרד איפשהו ואלפיים שנה אחכ הוא מוצג מוזיאוני שאין דרך להעריך את השווי שלו מרוב שהוא מיוחד ונדיר.
והוא יושב שם ומהרהר בעודו מביט על כלי המטבח שלו ותוהה אם יום אחד משו כזה יהיה נחשב כעתיקה מהוללת מהתקופה הישנה.
מה שהוא צדק בדיוק, משו ממש דומה לתיאור שלו אכן נמצא במוזיאון רציני והכל
לפחות על פי מה ששמעתי, לא ראיתי במו עיניי והכל...
(ואגב, זה לא ציטוט מדוייק |מרגיש צורך להבהיר|, יותר כמו רוח הדברים והרעיון הכללי. לא קראתי את הספר בחודשים האחרונים, אז אנלא יכולה לצטט בדיוק...)
אבל איזו מחשבה מעניינת זו, לא?
מה אתם חושבים? יש לכם דוגמא לקלסיקה שלא שווה אתזה לטעמכם?




