לא שוב...!! אני רוצה להניקקקקקק [סתם אחת]
צריכה מכן כח.
נגמר לי לגמרי!
ולא מבינה מה עובר עלינו..

שבועיים אחרי לידה!
התאשפזנו עם הפיצקוש מחשש לדלקת והתייבשות חמורה.
עוד לא ברור מה בדיוק כי לא חזרו הבדיקות (למרות שמאושפזים כבר מיום שני)

אז בהתחלה ניסיתי להיות גיבורה
אבל פשוט נגמר לי הכח לגמרי . ממש.

נמאס לי מאישפוזים.
ולחיות על מזוודות ותיקים
(מי שזוכרת.. הייתי מאושפזת בבידוד עם שפעת חמורה בסוף ההריון)
והתכנון היה לחזור הביתה ובדיוק באותו יום התאשפזנו
כלכך צריכה כבר את הבית.
והגדול שלי (שבעצם עוד קטנציק - בן שנה ושלושה)
חי אצל סבתא כבר מלא זמן.
וב"ה טוב לו שם אבל כבר לא מכיר שגרה של בית נורמלי מלא זמן.
ואני מתגעגעת אליו ובקושי הוא זוכר את אמא...

עד פה היתה הפתיחה :/

עכשיו לנושא הכותרת-
אצל הקודם היתה לשון קשורה וסיפורים ולא הנקתי אותו בסוף..
וזה היה לי ממש קשה!
ושאבתי לו חלב כל 3 שעות עד גיל 4 וחצי חד' (טירוף!!!) ואז התחלנו לשלב תמל..

הפעם היה לי חשש מההנקה ודווקא ב"ה למרות שבהתחלה היה לו קצת קשה - זה היה נראה שהולך טוב..
ועכשיו שוב

בגלל הדלקת שלו ושנולד קצת צעיר והתייבש
הוא לא מצליח לינוק..
אז שואבת לו כל 3 שעות!
למרות שכלכך לא רציתי להגיע לשאיבות שוב..
ועם כל הבלאגן פה ושלא הנקתי יומיים ועד שהיתה לי משאבה-
בקושי יש לי חלב
וכואב לי הפטמות
והואממקבל מלא מטרנה
ומפחדת לאבד שוב את ההנקה!! 😔
וזה פשוט לא פייר
אני כלכך משתדלת ולא הולךךךך😓

וקשה לי.
כלכך!!
רק שבועיים אחרי לידה
ואין פה אוכל בכשרות שלנו ואוכלת בעיקר נשנושים
ורעבההה
ועייפהההה
ומותשת.

ומפחדת להכנס לדיכאון בקצב הזה

תודה למי שהיה לה כח לקרוא את כל זה
אשמח לעידוד..
וואו איזה אמא לביאההההההההההההמיואשת******

ה , כמה קשהההההה

סיוט

לא 

לא יאמן מה שעובר עלייך

אוף!

זה לא פייר! פשוט לא פייר, מסכנה חיבוק

ואיך את נאבקת

ואיך את רוצה

 ואיך את מחזיקה מעמד שם

מדהימה עוד עם מלחמה בכשרות נוסף לכל (תבררי עם רב מה באמת מותר לך לאכול, יש הקלות ליולדת במיוחד בדברים חלביים \דגים , אל תלחמי מלחמה שעלולה להיות מיותרת. לשאול!)

את אמא מדהימה

ולביאה

ומיוחדת

וגם אם לא תניקי לעולם אשרי ילדייך שזכו לאמא כמוך

נשיקה

וואיייי אמאלהההה סיוטטטטטאורוש3
את פשוט גיבורה! איך את שורדת את זה? ממש קשה! רפואה שלמה ומהיר לקטנטן! אין אפשרות לעזוב אותו עם אבא קצת לכמה שעות וללכת להורים להתקלח, לאכול, לישון ולהיות עם הגדול? ואולי להקל קצת עם הכשרות במצב חרום? ניסית יועצת הנקה? כל כך קשה ועוד כשאת גמורה אחרי לידה. אוף. חיבוקים וכוחות
יא יא יא!! חיבוק ענק ענק ענק!!מק"ר
את גיבורה
וואו. כל כך מורכב.צבעי התכלת
מעריכה אותך על ההתמודדות.
מקווה שתצאו משם מהר.
תודה יקרות!!❤ ולגבי האוכל- מסתבר פה שאני בכלל לא יכולה לקבל[סתם אחת]
כי מאושפזים במחלקת ילדים והאוכל הוא רק למטופלים ולא למי שמלווה... אז בגלל שהוא תינוק אנחנו יכולים לקבל רק תמ"ל עבורו בלי אוכל בשבילנו 😑
אם הייתי יודעת אולי ההיינו הולכים למקום אחר,
אבל בכלל האמבולנס הביא אותנו לפה..

ואורוש3- לגבי מנוחה בבית, קצת רחוק וחבל לי לנהוג עד שם.. גם לא ממש מסוגלת לעזוב את הבייבי..
אז בעלי בא לפה ושומר עליו ואני מתקלחת ונחה פה במיטה מתקפלת.

ותודה לכולכן על ההערכה..
צריכה את זה.

רק תגידו לי שאני יוכל להניק אותו!!🙏
כלכך קיוויתי שהפעם הכל יעבור בשלום ואצליח להניק כמו שרואה את כל הנשים מסביבי..ככה בקלילות, פשוט מניקות וזהו...
ורק אני לא.
למרות שכלכך רוצה ומנסה😥
נשמה תקשיביאורוש3
הלוואי. בע''ה שתשתחררו בטיל. תכנסי איתו לשמיכה עור לעור ותניקי עד גיל שנתיים. אבל אם זה לא יקרה בבקשה אל תישברי! זה לא בידיים שלך! באמת! זו לא מציאות רגילה ונורמלית!! בריאות בריאות בריאות וכוחות יקרה!
אה ולגבי האוכל, אין איפה לקנות? ברוב הבתים חולים יש איזה מתחם שאפשר. תשאלי. אנחנו גם משתדלים לחסוך והכל אבל יש מצבים שלא מתחשבנים בהם. את אחרי לידה. את צריכה אוכל נורמלי כדי להחלים. סלט טוב, מנה בשרית, שייק. משהו...
כל מה שהיא אמרהמיואשת******

בע"ה תניקי , את יכולה! 

אבל בינתיים תתמקדי בבריאות שלך ושלו. החלמה מהלידה. 

ב"ה שיש תמל, יש בית חולים, יש כל מה שצריך כדי שתחזרו הביתה בריאים ושלמים כמה שיותר מהר

חיבוק

ואולי לברר אם יש מנות של עזר מציוןאורוש3
אני חושבת שבכל בבתי חולים זה כך. שהאוכל רק למאושפז. מבאס
מוסיפהכי הנני בידך
כשהיינו פעם מאושפזים עם תינוק גיליתי שלרוב מקומות האוכל יש שירות משלוחים לתוך בית החולים. התקשרתי, בררתי שזו הכשרות שמתאימה לנו, הזמנתי ואמרתי שאני לא יכולה לצאת מהחדר, אז השליח הגיע עד אליי. כל כך פשוט וארוחה נורמלית כל כך נותנת כוח.
שיהיה בהצלחה ורפואה שלמה במהרה!
מה אני בשוק.אני גם הייתי עכשיו עם תינוק בן שבועיים מאושפז בבמעין אהבה
ולגמרי האוכל היה גם לאמהות(והוא היה ממש לא טעים חח)
אפילו מיטה נתנו לי כי הוא פיצפון ואני אחרי לידה


זה הזוי בעיני.כי זה לא שיש לך ברירה להשאיר אותו לבד..

וזה באמת ממש מצב קשה ומתסכל
כל כך מבינה אותך
בעז''ה הרבה כוחות ורפואה שלמה ומהירההה
וואו קשה!! כנסי...Eu
מנסיוני להיות בבית חולים ממש לא מעודד הנקה כי בשביל הנקה חייבים בית ורוגע ולאכול כמו שצריך...כל הדברים שאין לך...
עם הגדולה שלי גם היינו שבוע באשפוז וזה הקשה מאוד על ההנקה היא קיבלה תמל וגם ירדה קילו וחצי ממשקל הלידה! אבל לא ויתרתי ובסופו של דבר הגענו הביתה לתנאים נורמלים, כמה פגישות עם יועצת הנקה ובה הנקתי אותה כמעט עד גיל שנתיים ומאז הילדה בריאה כמו שור טפו טפו לא יודעת מה זה רופא...אז כל הכבוד לך על הכל שולחת לך כוחות וחיזוקים ומחכה לשמוע עידכונים משמחים בעה
רוצה לעודד אותך בקשר להנקהM-P-4
דבר ראשון חיבוק גדול. בהחלט ניסיון לא פשוט בכלל.

כשאחי הקטן נולד הייתה לאמא שלי בעיה רפואית והיא הייתה על תרופות חזקות שלא איפשרו לה להניק בכלל.
שלושה חודשיים הוא היה על תמ"ל והיא שאבה וזרקה את כל החלב!!!!!
ברגע שהיא סיימה את התרופות היא חזרה להניק אותו. בהתחלה זה היה מאבק לא פשוט, היא מספרת שהיו הרבה דמעות בהתחלה, אבל בסוף זה הילד שיינק הכי הרבה.
עכשיו הבחורצ'יק כבר בישיבה גבוה בריא בנפשו ובגופו.

בהצלחה יקרה!!!
חיבוק!!! אמא אמיצה ולביאה שכמותך😘אני זה א
חיבוק חזק! ! !miki052

יכולה לומר לך שהבן שלי (תכף בן שלוש שיהיה בריא, ב"ה) נולד קטן -2300.

והפחד הכי גדול שלי היה שירד במשקל עוד יותר.

נלחמתי ממש. שאבתי כל הזמן. וגם הנקתי במקביל.

הבאתי גם קצת תמ"ל רק שלא ירד במשקל.

ואכן הצלחתי הוא לא ירד גרם!

אחרי שחזרנו הביתה המשכתי כך עד שיעלה ממש במשקל.

שאיבות, הנקות, תמ"ל. סיוט.

אחרי שבועיים- שלוש, החלטתי להפסיק את השאיבות וכל השאר רק להניק. (כי עלה יפה)

אבל אז הוא כבר לא הצליח לינוק טוב , ולא ידעתי כמה אכל.

הרגשתי התשה נפשית. ממש. כמעט התייאשתי. ירדו לי ממש דמעות מתסכול.

אימי היקרה ממש נתנה לי כוח ואמרה לי להכניס לי בראש שהוא אוכל כמה שהוא צריך.

ושאקפיד כל שעתיים להניק במשך כמה ימים והכל יחזור על מקומו בשלום. (הייתי ממש עם שעון מתקתק מניקה לראות כמה זמן ינק- היה יונק לפעמים 7 דק' ולפעמים 10 דק')

 

ואכן כך היה. הוא "תפס" את השיטה, ואני כבר הרגשתי יותר בטוחה כי הגדרתי לעצמי זמן הנקה.

והנקתי עד גיל 9 חודש.

 

אל תתיאשי!

יכול להיות שכשתחזרי יהיה קשה בהתחלה.

אבל תגדירי שעות הנקה -נניח כל שעתיים, לפחות 5 דק' כל צד, אם נרדם להעיר בכל השיטות המוכרות.

ולדבר עם עצמך, להרגיע שהוא אוכל כמה שצריך.

מה גם שתוכלי לראות כשמתעורר אם רוצה לאכול.

 

את אמא מיוחדת! ויש לך את הכוח! יהיה בסדר, לא להתייאש! צריך הרבה סבלנות אורך רוח ואמונה!

 

חשוב להניק לפי ביקוש ולא לפי שעון..לפחות בהתחלהEu
לא זה מה שהנחו אותי.miki052

ותכלס המציאות הראתה אחרת.

 

ד"א גם ההגיון אומר שבהמשך זה לפי ביקוש. שהילד גדל מעט .

העניין הואEu
שזה יכול להיות כל שעתיים אבל זה יכול להיות גם כל שעה או אפילו פחות...אם התינוק מבקש כנראה הוא זקוק
מה שבטוח לתינוק צעיר 5 דקות על כל צד זה ממש מעט ואולי לא מספיק כדי להגיע לחלב הסמיך יותר
לא בתינוקות קטנים שלא אוכלים מספיקמיואשת******
נכון..אם זה תינוק קטן שנולד לפני הזמן צריך להעירEu
זה לא קשור רק לזמן שנולד אלא גם למשקל.ושוב אתכם
לא, גם סתם תינוקות קטנים שישנים כל הזמן בשבוע הראשוןמיואשת******
תינוק שנולד בזמן הואEu
לרוב יודע לדרוש כשהוא רוצה, לעומת פגים שרגילים לקבל באופן פסיבי מהשלייה.
ואז צריך בהתחלה יותר לעורר אותם

תשמעי זה פשוט לא נכוןמיואשת******
אני לא יודעת מאיפה את שואבת את המידע שלך.
ולמה את ממשיכה להתעקש למרות שמה כבר כתבו לך שזה לא נכון. זה מייאש אימהות וחבל. אולי תלכי לקרוא על זה קצת?
יש תינוקות שנולדים בזמן רגיל במשקל לא גדול והם ישנוניים.
שבוע 38 זה זמן נורמלי ומשקל של 3400 זה משקל נורמלי ובכל זאת הילדה שלי היתה מאד ישנונית וחשבתי שצריך רק לפי דרישה והכל טוב ובסוף ירדה המון וכמעט השאירו אותי בבית חולים מרוב לחץ ואז הערתי אותה כל שעתיים שלוש הדגדוגים והפשטות עד שעלתה חזקה ויכולנו להשתחרר.
לא כל תינוק מגיע לעולם בשלווה ומנגנון רעב פועל מצוין. בשבוע ה ראשון מאד נפוץ שהם ישנים יותר מדי לפעמים וצריך להעיר
זה רק כמה ימים וזה מאד משמעותי
^^^ושוב אתכם
כל מילה
הכתיבה שלך לא נעימה ואין לי עניין להתדיין אתךEu
מסכימה ^^^ ומוסיפה- אצלנו היה ישנוני כי היתה לו דלקת[סתם אחת]
ובגלל שלא היה חום וזה היה וויראלי ולא חיידק -
לא יכולנו לדעת שהוא חולה..

והוא נולד במשקל תקין והכל אז כולם מסביב אמרו שאם הוא ישן הוא שבע והכל טוב..

עד שהבנו שזה לא טוב שהוא ישן כלכך הרבה וצריך להעיר אותו לאכול וכו... הגענו לאישפוז.
ולא היה כיף בכלל. בכלל בכלל!!

אז לדעתי פשוט אין בזה כללים...
כל אמא צריכה להרגיש את הבייבי ולהיות עירנית ועם הרבה שימת לב ❤

בעיקר בבריאות טובה לכולנו!🙂
אמן (:Eu
טעות!miki052

הילדים שלי לא נולדו פגים. נולדו בזמן.

אך במשקלים יחסית נמוכים ,2600, 2300, 2700

הילד שנולד 2300 ממש האכלתי לפי שעון כל שעתיים, וכמובן אם התעורר לפני נתתי לפני

הוא לא ירד גרם אחד!

ויצאנו מבית החולים בזמן!!

אם הייתי מחכה לו שיתעורר היה יורד במשקל .

 

בבית החולים ביקשו ממני בפירוש להעיר כל שעתיים כי היה קטן .

בשתי הנוספות הדריכו שאם התינוק רדום חובה להעיר כל 3 שעות.

 

כל מה שאמרתי לך ש5 דקות על כל צד נשמע לי מעטEu
נכון. זה באמת נשמע קצתmiki052

אבל תחשבי שהתינוק נרדם צ'יק צ'אק. אז 5 דק' זה כביכול הישג.

אולי לא 5 אבל 7 עד 10 דק'.

אני ממש זוכרת שהייתי נלחמת שיאכל. זה לא היה פשוט וכשאכל 7 דק' זרחתי מאושר.

עכשיו הבנתי אותך...פשוט לא רציתי שאמהותEu
יפרשו את זה כלתת 5 דקות ואז לנתק ולהחליף צד שזה כמובן טעות.
אני במקרה כמו שאת מספרת הייתי כשנרדם מחליפה חיתול ואז מחזירה לאותו שד כדי שיגיע לחלב האחורי..
לרובאפונה
אבל לא תמיד.
האחרון שלי נולד 3865 (קטן זה לא) ומסתבר שלא ינק מספיק ולכן הצהיב וינק אפילו פחות.
נכון...Euאחרונה
דיברתי על הרוב..
סיפורים של אשפוז וכל מיני כמו שענו לי פה ברור שקורים אבל מן הסתם זה לא מצב רגיל.
אגב הגדולה שלי גם ירדה הרבה במשקל מהצהבת אבל בגלל שהייתה צריכה לעבור טיפול באור והיתה רחוקה ממני אז היה קשה לבסס הנקה ): אבל כמו שרשמתי לפותחת זה בסוף בה הסתדר.

שלך לא ינק כי היה ישנוני?? זה באמת אחלה משקל טפו טפו...(:
תודה!! פשוט נס שיש אותכן... כמה כח יש למילים טובות.[סתם אחת]
ובע"ה אנסה לדאוג לעצמי ואבדוק על האוכל, משלוחים וכזה...

ב"ה הןא עולה במשקל..
הלוואי נבשר טוב בקרוב!!
את אלופה! חיבוק ענק💜כי לעולם חסדו
💕💕💕💕מיואשת******
וואו. חיבוק גדול! את גיבורה!מטילדה


קשה ממש... בהצלחה!! ולגבי ההנקה- יועצת הנקה מקצועית!מיקי מאוס
אם זה חשוב לך- היא תדע לכוון אותך ובעז"ה המאמץ ישתלם
חיבוק ענקי לך!! רק תפילות!וואוו
ב"ה יצאנו הביתה!! תודה לכולן על הכוחות שנתתן.[סתם אחת]
הלוואי שמעכשיו יהיו לנו רק טוב ובריאות...!
(ושאצליח לחזור להנקה מלאה...🙏)

שבת שלום יקרות🌷
יופי ברוך השם!! בהצלחה בכל!מק"ר
ואת אמא נהדרת, לא לשכוח את זה אף פעם
כיף לשמוע! שיהיה רק בשורות טובותEu
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

יואוווווו חחחחחשושנושי
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוסאחרונה

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

דלקות אוזניים אחרי כפתוריםshiran30005

אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!

לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר

מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.

ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?

וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח

פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג

וואי מתסכל😒 רפואה שלמה!שיפור
ממה שאני מכירה דלקת אוזניים זה לא מדבק. אולי נכנס משהו לתוך האוזן שגורם לדלקת? חברה שלי אמרה לי שהייתה צריכה לקלח את הילד עם אטמים אחרי ניתוח כפתורים, גם לכם אמרו ככה, אם לא אז אולי צריך?
נראה שכדאי להתייעץoo

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

אוי, לא...מתואמת

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

עונהshiran30005

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...


וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

תמשיכי לשמור מאוד טוב ממים.פרח חדש

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אבל איך רואים חור אם יש כפתור?shiran30005
רופא היה מצליח לראות מן הסתם לא? 
לרופא רגילעוד מעט פסח

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

כבר פעם שלישית שיש הקאות כמה שעות ואזshiran30005

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

מענייןעוד מעט פסח
פעם ראשונה שאני שומעת על זה 
ויכול להיות שהדלקת באוזנייםooאחרונה

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

הכפתורים אמורים ליפול בשלב מסויםמתואמת

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים!אור עולה בבוקר

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

האמת האאג שלנו בשיבא לא היה נראליshiran30005

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

אם נתניה רלוונטי לךעוד מעט פסח
יש לי המלצה לרופא תותח עם תורים זמינים (הלכתי בפרטי דרך המשלים, היה שווה כל שקל).
אני במכבי, ומעדיפה את שיבא כיshiran30005

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

ניתחתי שלושה ילדיםעוד מעט פסח

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.


אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

רופא שלנו תמיד נותן אנטיביוטיקה בפהפילה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

אצלינו היא אומרת- מתחילים בטיפות ואםshiran30005

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
בקטע של ילדים?הרמה
שלקחתי הילדים רגועים😉 באמת אין קשרDoughnutאחרונה
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
כןDoughnut
הבונגסטה היתה לי הרבה יותר טובה מהדקלקטין. עם הדקלקטין לא הקאתי אבל עדיין היו לי מלא מלא בחילות, עם הבונגסטה היתה הקלה משמעותית גם בבחילות.
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפור
למישהי זה עשה עצירות קשה? אוף מה עושיםהרמה
הי חברות. המלצתי באמיתי לכן מאינונימיאנונימית בהו"ל

יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון

רוצה להמליץ עליו ממש

הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי

והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו

גם אני ממליצה עליו!מתואמת

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

ומה החידוש של זה1112
 מה היתרון שלו
בדיוק מה שמתואמת כתבהעכבר בלוטוס

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

יש לה גם קו טלפוני מעולה עם טיפים ללפני חגים/שבתנפש חיה.אחרונה

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

סיפור הלידה שלי (מפה בניק אחר..)Sharing

ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.

במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים.  אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.


ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.

כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..

סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.

מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.

בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.

פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.

אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.

היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!

בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.

אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.

המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.

אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.

לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..

אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.

בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".

- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..

ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.

אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.

וב"ה ללא קרעים ותפרים.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. 

וואו כולי צמרמורותאוזן הפיל

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

וואו איזה סיפור! מרגש!דיאן ד.

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

וואי תמיד כיף לקרוא סיפורי לידההשקט הזה
תודה ששיתפת ואיזה אלופה את שהתמודדת ככה
וואוו מלא מזל טוב!מאוהבת בילדי

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

 

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

וואו איזו מרגשת!🩷Doughnut
איזו אלופה את, שיהיה הרבה במזל טוב! 
מרגש ממש! כל סיפור לידה הוא כל כך מיוחד ומרגשואילו פינואחרונה

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

בוקר של מצפון ממשהריון ולידה

באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים

לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה

בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק

אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה

מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.

אוף

את בטוחה שזה בעלך ?פילה
לפעמים תינוקות שורטים את עצמם די חזק. 
^^ ואם העור שלה יבש, אז גם נשרטים יותר בקלותיעל מהדרום
כן, יש לו ציפורן אחת שישר הוא אמר שחושב שהיא אשמההריון ולידה

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

אאוצ'. אבל יכול לקרות גם לאנשים עירניים וזהיריםיעל מהדרום
גם לאנשים זהיריםאיזמרגד1

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

וואי גם לי קרהרקאניאחרונה

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

מהממת תודה♥️ מרגישה את החיבוק מרחוק!אנוונימית1
חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תודה רבה♥️♥️♥️אנוונימית1אחרונה

אולי יעניין אותך