(יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת

הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ

מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתֶךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ

קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ

פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ.

יש משהו מיוחד בשעה הזו, מרכזית שמתחילה להיסגר, אנשים ממהרים לאוטובוסים אחרונים, לפני שהם יתקעו בשבת בירושלים.
זרי פרחים, תיקים גדולים ומזוודות.
ושירים שבת שמתנגנים ברקע, שעושים לי קווצ' בבטן.
מה יש בהם, בשירים האלו, שמצליחים לגעת.

וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל עַם קָדְשֶׁךָ.)

כוסעמק.

הכל עוד לא התחרבן אבל הולך לקרות בקרוב מאוד. ואני לא יודעת מה לעשות הלאה.