משפחה -6 נפשות
הצטברו לי בלי עין הרע - 17 שקים (הענקיים של האשפה) של ביגוד (כביסה מלוכלכת) ו... מרוב שאין מקום אני שמה בשקים ומפזרת שלא יראו שבא לבקר 
ובנוסף יש סל כביסה בכל חדר שגם שם יש בגדים .
לא מצליחה לצאת מזה , מפעילה המון מכונות במהלך היום +מייבש , דואגת לקפל הכול מהר.
מטורף! יש רעיון איך לא להגיע לזה? אני פשוט לא עומדת בכמות הכביסות .
התפטרתי מהמון בגדים , ועדיין משום מה מרגיש שהארונות מפוצצים.
יש לכן רעיונות ? קצת מייאש 
ממה עוד אפשר להתפטר?
30+ מגבות זה סביר למשפחה ?
כמה מצעים צריך להחזיק?
אולי באמת אחשוב על כיוון כזה , צריכה הכוונה ..תודה!
או שגג משתמשים בה עוד פעם-פעמיים ..
העקב אכילס שלי בכביסות זה הגרביים - טונות של גרביים , והרבה ללא זוגות לא יודעת איך זה כל הזמן נעלם , קונה המון חדשים.
התפטרתי מהמון בגדים מיושנים וכאלה והשארתי את האיכותיים וגם העונה הזו קניתי כואב לי למסור.
אולי לאחסן במחסן או משהו?
תגידו ובגדים שהן במידה קטנה לפני הריונות , אתן שומרות ? (נגיד בגדים יקרים)
תודה על העצות , נקווה שאוכל להתגבר ולנפות מה שלא צריך ...
הקטן שלי מלכלכך המון - אני יכולה להחליף לו 3 סטים של מצעים בלילה וכנ"ל בגדים.
שאר הילדים 2 סטים ביום - אחד של הבוקר והשני אחרי המקלחת
ואני ובעלי זורקים לכביסה כשזה מתלכלכך משמעותית.
לגבי הסלי כביסה - יש והם כבר מלאים לכן העברתי לשקים .
אחד עם טיטול בלילה , קם בבוקר עם ריחות..
הגדול כבר כמעט לא לובש פיג'מות , ישר את בגדי הגן .
אני תמיד שמה בכביסה את הבגדים שלהם , הם משחקים בחול ונוגעים בכל דבר , ונמרחים על הריצפה בגן ועוד דברים שלא בא לי לדעת שהם עושים חחח.
אכן , יש לי קצת פובייה מחיידקים ומחוסר הגיינה , מודה שאני מסתובבת עם האלכוג'ל אחריהם כל הזמן חחח 
זה בהחלט רעיון טוב ...
גם לקטנים קטנים 14 מספיק?
איפה יש מקום לכמות הזאת?? בין אם בכביסה ובין אם בארון..
לבת שלי יש כשלושה סטים של בגדי בית.
ויש לה נגיד שבעה בגדים לחורף, חלק חמים יותר וחלק פחות, משתמשת בהתאם לתחזית. וחלקם עם חצאית "משותפת" לשניים או שלושה סוודרים.
ועוד שלושה בגדי שבת או בגדים קצת יותר יפים, ללבוש כשהיא אמא של שבת..
היא לא מלכלכת בגדים. אוכלת דברים מלכלכים עם סינר, למשל, דני..
יש לה שלוש פיז'מות, שני סטים של מצעים.
ואני מכבסת מגבות גדולות כל שבוע, מצעים כל שבועיים, וחשבתי שאני נקייה..
ותחתונים , גרביים ?
החשש הזה שיחסר פתאום משהו.
כאילו אנחנו חיים בעולם מקביל ..לא מאמינה שרובכם מסתדרים עם מעט בגדים
אני קצת בשוק האמת חחח הייתי בטוחה שיזדהו אותי ויגידו שאני סתם מתלוננת ושאצלכם יותר גרוע מזה ושזה טבעי
התחלתי לנפות מהארונות וזה כלכך כייף כבר יצאו לי 4 שקים והיד עוד נטויה...
כשיש מייבש - יוצא בפועל שאנחנו לובשים כל איזה יומיים אותו בגד (אפילו לא מגיע לארון, מהערמה בספה ישר לובשים שוב...)
זה עדיין נחמד שיש קצת יותר בגדים לגיוון, אבל ממש לא בקטע שיכול להיות חסר בגדים
כוונתי שכשיש מעט בגדים אז לא צריך כל יום להפעיל מכונה ?
אני פשוט לא עומדת בקצב מכונה 6 או 7 שלי להיום
אבל כשיש פחות בגדים אז לא מצטבר כ"כ כביסה מלוכלכת (כי צריך אותם...)
וגם מצטבר פחות הרים של כביסה נקיה...
שלא תחשבי, גם אצלי יש הרבה כביסה
(הבעיה שלי זה יותר הקיפול וההחזרה לארון, תמיד יש הר של כביסה מכובסת...)
אבל בכל אופן הילדים שיש להם יותר בגדים לוקחים מהארון ואז מצטבר עוד ועוד.
אלו שיש להם פחות אז לוקחים את הנקי וזהו.
נגיד שאת מכבסת מצעים של ילד ומחזירה באותו היום בערב לאותה המיטה. זה חוסך לך בלאגן ומקצר קצת את התהליך.
ואז לא צריך ככ הרבה סטים לכל אחד. נגיד אחד ועוד אחד להחלפה
אני ממש מסכימה !
פה מצאתי את המוזה לצאת מהמצב ...התחלתי כבר במיונים ב"ה 4 שקים כבר לגמ"ח .
לגבי המצעים - זה ילד שלא הרגיש טוב ושילשל כמעט שבועיים רצוף וזה הצריך להחליף הכול מהכול ,מקווה שזה יעבור לו בעז"ה.
מצעים שלי ושל בעלי - פעם בשבוע ,
כנ"ל- הגדולים
הקטנה - פעמיים בשבוע תלוי בזליגות מהטיטול .
וזה יוצר אצלי תחושה לא נעימה לישון על מצעים שכבר לא ריחניים , וגם עולים עליהם ילדים עם בגדים מהגן לפעמים (סיוט)
זה באמת מאוורר את הבית ואת הנפש..
נשאר לי עוד 10 שקים לערך ,
המכונה עובדת על טורבו כנ"ל המייבש.
מקווה עד הלידה בעז"ה להשאיר לבעלי סל כביסה ריק
אולי תעשו לי סדר ,
נגיד כמה מגבות צריך למשפחה שאטוטו תהיה 7 נפשות?
כמה סטים של מצעים (כולל ציפיות ,סדינים ) ?
לתינוק שרק נולד , 14 סטים מכל דבר זה סביר נכון ? כי מלכלכים המון הרי.
לגבי הבנים השארתי להם 5 סטים לכל אחד ליום יום ,
4 פיג'מות לכל אחד .
6 ג'קטים נגיד ?
אצל הבת זה קצת יותר , כי היא בת יחידה אז אוהבת להלביש אותה וגם לא בדיוק יודעת כמה להשאיר ,5 יספיק ונגיד 5 סטים לשבת וחגים ?
תודה למי שיהיה כוח לכתוב 
מיואשת******בכל חדר יש שידה+ארון גדול .
כנראה הבעיה היא שזורקים כל רגע לכביסה עוד משהו .
אבל...
יש למשל שמיכות כאלו הרכות וגם הקטנות של הילדים לפחות 12-14 , כולם טובות לא יודעת אם להשאיר או למסור.
נעליים כמה זוגות ילד צריך ?
אני אולי אעשה איזשהו איפוס בראש להבין איך צריך שיהיה.
נגיד 15 מגבות זה טוב?
יש לי לערך 30 ציפיות לכרית.
ציפות לשמיכה גדולה יש לי לפחות 12 ואוהבים בעיקר אולי 6 .
סדינים כנ"ל ולא אוהבים את כולם ..אבל חבל למסור הם ממש טובים .
לילדים יש 20 לערך סדינים כל הגדלים מעריסה , לול ומיטת תינוק ומעבר...זה נשמע סביר נכון?
ו3 ציפות לשמיכות פוך קטנות
לכל אחד פוך וגם שמיכה רגילה וגם נעימה מי שרוצה.
קשה לי לוותר על כל הדברים האלה..
זה נורא אם אשאיר את זה? ורק בגדים אמסור ?
זאת לא הגישה הנכונה למסירות.
את צריכה למצוא מקום שנעים לך למסור שם, שאת יודעת שמה שבמצב טוב אנשים שצריכים ישמחו לקבל ולהשתמש.
לגבי מצעים - זה לא הולך אצלך בסטים? לפחות של נוער ומבוגרים? זה הרבה יותר יפה ומסודר בעיני. גם מבחינת כביסה וגם מבחינת כמויות.
אצל תינוקות אכן הסדינים בשימוש בנפרד בדרך כלל, אבל לגדולים אצלי לפחות הסדין הוא חלק מהסט, או שיש סדינים לבנים ואז צריך קצת פחות.
שמיכות דווקא הייתי שומרת אם הן טובות. אבל לא להשתמש בבת אחת בכמה סוגי שמיכות על המיטה - זה נראה לי בלגן אימים, אי אפשר לסדר את המיטות כמו שצריך, ותכלס- עוד משהו לכבס..
בוחרים שמיכה לפי העונה וזהו. בחילופי עונות לפעמים יוצא שיש שתי שמיכות בו זמנית בשימוש, אבל זה לזמן מינימלי. בשאר הזמן השמיכות שלא בשימוש נמצאות מסודרות ומכובסות במקומות האחסון שלהם.
את תראי שככל שיהיו לך פחות דברים, תספיקי לכבס יותר, ואז תוכלי להוציא יותר ויותר..
כשיש כמות נוראה כזאת ולא מכבסים בזמן אז באמת צריך 20 סדינים..
פשוט צריך "לגלגל" פחות בגדים ומצעים.
וכשיש פחות דברים הבית מסודר יותר ואז תכלס גם נקי יותר. זה לגבי האיסטניסיות..
דרך אגב גם אני לא אוהבת שיושבים על מיטות נקיות עם בגדים מהגן. מה שכן, אני יודעת שהצד העליון של הציפה הוא הצד ה"מלוכלך" שמשמש גם לישיבה. וככה בפנים נשאר נקי. בטח זה נשמע הזוי למי שלא חולה במחלת הלכלוך המדומיין..
תודה על השיתוף
כמה זוגות נעליים יש לכן וכמה לכל ילד?
או נגיד כמה בשמים ושמפואים וקרמים אתן קונות ?
אני מנסה לחשוב אולי אני באמת צריכה לעשות סוויץ' רציני .
מיואשת******
שפע ברכה לכולכן!
אז טיפים שלמדתי מהאמא המאורגנת שלי ומיישמת עכשיו אצלי
א. גרביים אני קושרת בגומייה דקה ורק ככה מותר לשים בכביסה ואז כמקפלים לא צריך לחפש כי זה ביחד, אני אסטניסטית וזה מתנקה מעולה, בחיים לא יצא גרביים מסריחות
ב. ממיינת את הכביסה לכל ילד. הגדולים, בני 6 והלאה כבר לומדים לקפל בעצמם ולהכניס לארון(מי שלא יודע להכניס מסודר אני מכניסה אבל הוא מקפל) חוסך לי הרבה זמן, וגם מלמד עצמאות ושמירה על סדר
ג. עושים זמן משפחתי של קיפול וחלוקה מיד למקום, אני יושבת לקפל עם חלק מהילדים והשאר ישר מכניסים לארונות, לרוב עושה אתזה בזמן שאנחנו עוד לא נותנים להם ללכת לחברים וזה העזרה היומית.
ד. משתדלת מאוד מאוד מצעים ומגבות לקפל מיד כשאני מורידה(לפחות אתזה, זה שניה קיפול וחוסך המון המון מקום, ואם יש זמן ממשיכה לקפל את כל מה שהורדתי ומיד שמה לגדולים על מיטות שכניסו לארון(ועל הדרך זה לימוד איך לשמור על ארון מוסדר, ואני עוקבת מדי פעם מה קורה שם) ולקטנים מכניסה בעצמי.
ה. העיקר לא לאגור, לא בגדים נקיים, לא מלוכלכים, ולא סתם אלף בגדים, וגם כשעושה החלפת ארונות תמיד ממיינת כל שוב ונותנת זורקת מה שלא צריך, בארון יש רק את מה שלובשים וצריך !
בהצלחה
הרעיון של הגרביים מיוחד ,
איזה גומיות את ממליצה?
נגיד הגומיות הקטנות האלו של הצמות?
ואיפה לקשור בחלק העליון /תחתון?
מהכביסות, יש לי קופסא ליד הסל כביסה וכל אחד מחבר לפני שהוא זורק
לקטנים כשאני שמה להם את הבגדים בכביסה אני מחברת, מה שלא חיברתי לא מכניסה לשל כביסה אלא שמה ליד הרצה וזה מחכה שאכניס מכונה ואז שמה מיד ומכניסה
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
די מלחיץ אותי,
שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן
מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..
אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.
היינו אצל חמי וחמותי השבת וגיסתי אחות של בעלי צרחה על הבן שלי ואיימה לשבור לו את העצמות
אם ימשיך לריב עם הילד שלה.מול כולם.
צרחות שבחיים לא שמעתי
לא אנושיות ממש
אני עוד מתאוששת מזה
הבן שלי רעד מפחד וזה היה מול כל המשפחה
עניתי לה בקול רם מאוד שאני לא מוכנה שתדברי ככה לבן שלי. ושנשבר לי
כי כל שני וחמישי מישהי מרשה לעצמה כאן לחנך בצעקות רמות ילד של מישהו אחר
וזה אחרי שהבן שלה לא הפסיק להרביץ לבן שלי וזה היה הדדי לחלוטין ביניהם המריבה
וכמובן שחזרו להיות חברים הכי טובים אחרי חמש דקות
והיא התחילה להתפוצץ עליי, מול כולם
פשוט קמתי ויצאתי מהבית
והילדים שלי סיפרו לי שהיא דיברה עליי מגעיל מולם מול בעלי מול כל המשפחה כמובן
אני מרגישה מעולה עם עצמי שעניתי לה
אני שותקת מלא בדרך כלל
והמשפחה של האיש עם פה ג'ורה ענק ומרשים לעצמם מה שבא להם תמיד
ואם חלילה את מעירה הם מתעצבנים ועושים עלייך איקס
בעלי מהטיפוסים השתקנים וכעס עליי שעניתי
ולא נתתי לגל לעבור.,., אני כועסת עליו שבכלל חושב ככה,אם אני לא אגן על הבן שלי
מי יגן עליו בחיים האלו?
זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.
משפחה זה עסק מורכב לפעמים,
ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗
מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.
מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.
ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).
וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.
הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.
אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.
ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.
תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?
ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?
כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊
אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..
אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה..
אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.
לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.
אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.
אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל.
לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…
לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.
לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום.
אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?
לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.
מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.
לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)
הוא בן 6,
ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.
אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.
הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.
אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,
כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.
הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.
הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,
הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.
אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,
היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,
ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.
הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,
הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..
אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?
מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.
אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון
אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.
היא פסיכולוגית.
אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.
אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...
בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️
כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.
מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.
היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.
או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.
אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.
וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.
אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).
בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.
מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.
כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.
אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי
הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.
יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק
ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..
ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...
רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?
כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה
גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע
אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
ממש תלוי על מי את נופלת
ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש
