יאללה, דף יומי. ברכות כה

יאללה, דף יומי. ברכות כהמאיר.

עד עכשיו לא משהו שאשמח לפרט עליומאיר.

האם מותר לקרוא קריאת שמע כשיש ריח רע באוויר...

בעיקר אסור

בדיוק מתאים לסיפור על רבי זושא שהיום היה יום פטירתו:חביב שזורם

האחים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי נהגו לנדוד מעיירה לעיירה כשהם מחופשים לקבצנים. לעתים הם הצטרפו לקבצנים נוספים כשהם עברו מעיר לעיר. באחד ממסעות אלה הואשמו כמה קבצנים בגניבה, וכתוצאה מכך נעצרו כולם, וביניהם שני האחים הקדושים, והושמו מאחורי סורג ובריח.

מכיוון שהייתה זו זו שעת צהריים, ביקש רבי אלימלך להתפלל את תפילת המנחה.

"אינך יכול להתפלל כאן" העיר לו אחיו, רבי זושא.

"מדוע?" לא הבין רבי אלימלך.

רבי זושא הצביע אל הדלי שעמד בפינת החדר ששימש לעשיית צרכי האסירים, מה שהפך את החדר ללא ראוי לתפילה.

החל רבי אלימלך לבכות.

"מדוע אתה בוכה, אחי היקר? האם הינך בוכה מכיוון שלא תוכל להתפלל תפילת מנחה בזמנה?" שאל רבי זושא, ורבי אלימלך השיב בחיוב.

"אין לך על מה לבכות!" קרא לעברו רבי זושא. "אותו בורא העולם שציווה אותנו להתפלל את תפילת המנחה, אמר כי אין להתפלל אם החדר לא נקי ומוכן לכך. נכון, אינך יכול לקיים את מצוות התפילה, אך אתה כן מקיים מצווה אחרת! עליך לשמוח כי גם כאן, בתא הכלא המצחין, אנו יכולים לקיים מצווה ולהתקשר לבורא העולם!"

דבריו של רבי זושא פעלו את פעולתם ואת מקום הדמעות החליף חיוך גדול. רבי זושא אחז בידיו ושניהם החלו לרקוד מרוב שמחה על כך שגם בבית הכלא הם זוכים לקיים מצווה.

השומר ששמע את הרעש לא הבין על מה המהומה. הוא שאל את האסירים האחרים לפשר המתרחש. "איננו יודעים" השיבו הם, "אך שמענו כי שני האנשים שוחחו על דלי השופכין העומד בפינת החדר, ולאחר מכן הם פתחו בריקוד."

"דלי השופכין גורם להם לשמוח ולרקוד? נוציא אותו מיד מן החדר!" קרא השומר בכעס.

ושני האחים נעמדו להתפלל תפילת מנחה כדת וכדין.

מקור: בתא בית הכלא עם דלי שופכין

רבא אומר שלא ניתנה תורה למלאכי השרתמאיר.

אחרי דיון משמעותי בגמרא הנוגע ליכולת לומר קריאת שמע תוך כדי הטבילה.

אין ברירה, בני אדם נולדו עם גוף.

אי אפשר לברוח ממנו.

הגוף לא טמא, הוא גוף

ולא ניתנה התורה למלאכי השרת אלא לבני אדם

מיצינו את הדף להיום..מאיר.אחרונה

חבל