רציתי לשאול.
יש לי אחות בת 27 ומתחתיה אחות נוספת בת 25
שתיהן בשידוכים.
לקח לזו בת 27 הרבה זמן לתת אישור לאחות בת 25 לצאת יחד איתה לשידוכים.
ולבסוף נתנה לה במפח נפש עצום להתחיל לצאת.
לפני חודשיים פלוס בת ה-25 יצאה עם בחור לא בשידוך והיה נראה שמתקדם ממש טוב.
בת ה-27 לא רצתה לשמוע ממנה מילה על הבחור. אמרה לה אל תכאיבי לי יותר. לא מעניין אותי כלום על הבחור הזה.
והקשר בינהן נהיה כועס וטעון.
לפני 3 שבועות פלוס, התקשרה אלי אחותי בת ה27 בבכי הסטרי, אמרה לי אם היא סוגרת לפני אני מתאבדת. שתקתי.
חשוב לי לציין שהיא ממש ממש ממש רוצה להתחתן . במצב של טירוף.
היא טיפוס מאוד פסימי ונירגן ואוהב לראות הרבה שחור. יש לה לעומת זאת את הזמנים שמתגלגלת מצחוק ושמחה.
היא מתלוננת וכועסת הרבה על בורא עולם איך עושה לה את זה. ומה הוא רוצה ממנה,
היום שוב בכתה לי על זה שהיא תקועה. ונמאס לה, והיא מיואשת, ומה הוא רוצה ממנה.
בין אחותי לבחור בסוף לא הלך.
והקשר בין 2 האחיות חזר להיות "נורמלי"
השאלה שלי היא כזו.
סיפרתי לאבא שלי את מה שאמרה אז בזמנו... והוא זרק לי משהו כמו עיזבי, זה סתם רגע של תסכול.
עזבתי את זה. אבל לא יודעת אם עשיתי נכון.
מה עושים?להמשיך להתעלם ? יתכן שסתם זרקה את זה מתסכול ואין מה להתייחס?
כותבת לאור כל מה שקורה לאחרונה.
עוד פרט חשוב היא מטופלת אצל פסיכולוגית.
)