שקר..שקר וכזב.אנונימי (פותח)
אני לא יודעת אם לכם זה קורה, קרה, יקרה, אין לי מושג!
מה שבטוח שאותי אישית זה מטריף, ההרגשה הזו שאני חיה בשקר, פשוט שקר ענקק!
אני "דתייה" ושונאת את מה שאני עושה, מרגישה שאני עובדת על עצמי, לא מאמינה בזה ובכ"ז "מקיימת מצוות" מה הטעם? יש שיאמרו- נו!אז לכי!תחזרי בשאלה..כן, זו בדיוק הכוונה שלי, פשוט עכשיו אני קצת קצת 'קטנה' מדיי כדי לעשות דברים כאלה בעצמי.
תוכלו לומר גם-טוב את צעירה זה סתם זוטות של גיל ההתבגרות.(עוד מעט 17..)
ויהיו שיתחילו לשאול שאלות פלספניות על למה ואיך וינסו "להחזיר בתש'".
ויאמרו גם-הא!ובעולם "ההוא" המטורף בצד השני יהיה לך טוב יותר? היית שם בכלל? אכן,כבר עשיתי שטויות, ולפחות חייתי טוב עם עצמי (לכמה רגעי חסד..)
 לא תש' כאלה אני רוצה לשמוע. (נותרו עוד תשובות?בבקשה!)
אבל היי! באמת קשה לי אוקי?!
רע לי עם העסק.
זה במישור הדתי, ועכשיו, לשקרים הבאים..
לפעמים נדמה שהכל כ"כ רע מסביב..כן נכון, אז נקרא ספרי נ נח, ונחייך לכל העולם וסבתא שלו,ונחבק חבר שצריך כתף לפעמים, ונראה את הדברים היפים, אבל זה לא עוזר לדכות את הרגש המאוכזב, הקודר הזה, המועקה הזו שלא משתחררת למרות הכל.כי רואים רע! ולא!זו לא ראיה פסימית! זו ראיה שנוברת באמת ומסתכלת לה בעיניים!אי אפשר לחיות בסרט שהכל ורוד!
הכל כ"כ לא אמיתי..העולם שלנו כ"כ מטורף, אתה יכול לדבר עם בנאדם ולתת לו יד ואחרי יומיים הוא נותן לך סכין בגב, כבר אין נתינה בלי הידיעה שיהיה עליה פרס,תמורה..
כבר אין לנו אהבת חינם!! נכון, אז יש כמה צדיקים, אבל בסה"כ, בכללי..תראו מה המצב שלנו.!
הכל שקרי, ומאכזב, כבר שכחנו מזה כיבוד הורים, והם הפכו לסתם בנק\שירותי מוניות\ודברים שוליים אחרים..
כל העולם יושב ודן שעות בסוגיית כוכב נולד שגלעד בשבי חגג כבר ארבעה ימי הולדת,
אתה מסתכל על העולם בעיניים מלאות דמעותואומר לעצמך-היי! אני לא רוצה לחיות בעולם כזה! אני רוצה עולם מתוקן!מוסרי!נורמלי!!עולם ט-ו-ב יותר!
ומה עונים לך? אז תשאף! זה טוב! תשאף לתיקון העולם, תעשה ותעשה ואל תטיף לאחרים! ואח"כ עוד כועסים עליך,
אנחנו חיים בבועה של אדישות אטומה. שלאפחד לא אכפת מאף אחד!! כל אחד דואג לעצמו ומקסימום למשפ' שלו וקצת לחברים..
וכן, כל זה מוביל אותך ל"למה אני פה?","מה עשיתי שאני חי בעולם שכולו רע?!" (כן כן,יש המווון דברים יפים וטובים ונפלאים יש חסד מדהים, ונתינה בלי גבולות! אבל אני מסתכלת על העיניין הזה שה"רע" תופס אותך!וקשה לך להתפס לטוב!)
אז כן, תגידו לי "עולם התורה והמצוות זה עולם שכולו טוב!" לא..חייתי כמעט 17 שנה בעולם הזה וזה לא עשה לי טוב!
אולי זה החנק הזה שלוחצים עליך תעשה כך וכך ונשבר לך, אולי זה סוג של מרד, אולי גיל ההתפגרות..אתם יודעים, אולי זה סוג ש ל סטלה שנמאס לך ואתה זורק הכל, לא יודעת! אבל זה משגע, הכל מאכזב כ"כ, לאןן שלא תפנה תראה רוע ואכזריות (גם אם זה נשמע קצת נסחף זה נכון, אנחנו פשוט-עוצמים עיניים-מתעלמי-לא-ראינו-לא-שמענו..!)
זהו, עד פה.
אנימוכרת באתר,ובניק שונה לקטע הזה, רק כדי לא לגרום לאנשים להיות שיפוטיים (כלפיי))
מצפה לתשובות.
תודה רבה.
------אח..
וואי. פגע לי בלב המילים שכתבת למעלה.
 
אני יושב ומנסה רגע לחשוב - מה קרה לה?
ו - אז בעצם המסקנא שעולה לי:
כלום. זה טבעי. היא נורמלית בהחלט.
למה אני מתכוון בעצם?
 
 
אמרת "עולם רע" - "עולם השקר".
בהחלט. לא חולק עלייך לשנייה אחת. ממש - מילים כדורבנות אמרת.
זה שהעולם שקר - כבר אמרו חכמים - "עלמא דשקרא" - עולם השקר.
ככה ש...דעי לך - גם ה - "דוסים" , ה - "פאנטים" , חושבים שהעולם הזה הוא שקר.
אז - "יהיה טוב , עולם מצוות עולם שכולו טוב" - זה...קצת מוזר , לא? הם לא סותרים ת'עצמם?
 
 
לא יודע מאיפה להתחיל. טוב , נתחיל מההתחלה.
זה נראה שאת בחורה חושבת , אחת שלא רק רוצה "אקשן".
אז...
אני לא אחזור על ה - "לוקש" השבועישמוכרים לנו , שהיהדות זה הטוב ביותר וכו' -
אלא , רק אומר דבר אחד. אם תמצאי באמת , שיש דרך יותר טובה מהדת - בחייאת , תקראי לי.
כן - אני פשוט פורק עול. יורד מהדת ה"כבדה" הזו.
על כל השאלות יש תשובות - אני אומר את זה חד משמעי. ו - אם תמצאי דבר שהוא שקר -
תגידי לי בבקשה. אם יהיה שקר , אני בא ל - "עולם הכיף".
 
דת - זה עול. בהחלט. זה קשה. זה מכביד. לא לחינם זה נקרא "עול מלכות שמיים". כי..
זה פשוט ע-ו-ל. משא. כן , שמעת טוב. אז - למה להיות בדת??
עקרון אחד. אם הדת זה היה אמיתי ועם עול , אז...ת'אמת , שלא בטוח שהייתי נכנס לכל הקטע הזה.
כי הרי בכל זאת - תנו לי בחיים , חופש , לילות ארוכים , חברים , בנות , טיולים וכדו'.
מה אני צריך את כל הכובד הזה עלי?? אבל - יודעת מה , הדת זה כבד , הדת אומרת שהיא כבדה -
אבל , לא לחינם היא כבדה. היא כבדה כי...את נמצאת כאן בעבודה - לאפוקי בחילוניות - שם , אם את עצובה בחיים , וואלה , הייתי מציע לך להתאבד. כי - מה יתן לך לסבול עוד?! אבל בדת היהדות - זה שונה בתכלית.
כי...כל המטרה כאן היא - תשמעי טוב , לא אחרת מ - לעבוד. ו - עבודה , קשה. במיוחד בהתחלה...
אז - את מתפלאת - למה קשה לך??
את "עובדת" על עצמך , את שונאת את הדת. להגיד לך למה?
מהסיבה הפשוטה: כי את צריכה עוד להבין ש - אמת - אמת מובטחת , זה הנאה.
תשאלי - רגע , אמרת שזה עול...מה אתה אומר עכשיו שזה הנאה?!
אכן. זה עול. אבל..ראית פעם איך אדם שרץ באולפידיה שמח. הלו? מה אתה שמח? אתה כולך מזיע... - תשאלי אותו. הקושי - זה הנאה - הוא יסביר לך. במילים אחרות:
תלוי איך את מסתכלת על הדת. כעוד איזה משו שבא לחנוק אותי ו - "לאסור עלי להיות בקשר עם בן" - או: כדבר שבא לפתח לי את החיים - להנות מהם בצורה הכי מקסמלית שיש...
אוו , הנה הוא בא שוב לפתח את הדברים האלה - אני יודעת את כל זה - תגידי.
לא. את נולדת כדתייה - זה לא אומר שחיית כדתייה. יודעת מה? אני אספר לך סוד. הרבה מאוד נערות ונערות כיום ו...אף מבוגרים - לא חיים כדתיים. אלא , רק נולדים כדתיים וכך ממשיכים כי - "כך חונכתי".
ה' בא ואומר לנו - "בואנה , אל תעשו את הדברים בהרגל - תחיו אותם" , ו - אנחנו , ש...
לא חיים אותם - אח"כ טוענים למה אנחנו שונאים לעבוד בחיים.
אני לא מכיר אותך. יכול להיות שניסת את הדרך אל האושר דרך הדת בצורה אחת. אבל - כנראה שזו לא הדרך אל האושר דרך הדת שמתאימה לך. תשאלי - רגע , גם במקומות אחרים יש אנשים מאושרים?
ששש...בנינו - אין , אבל פשוט אין אדם חילוני מאושר. למה? כי פשוט אין לו ממה להיות מאושר.
תביני - גם אם הוא יגיד לך עם חיוך מליון דולר שהוא האדם הכי מאושר בעולם - שקר. שקר.
תשאלי - וואו , מה אתה מוציא אותם שקרים? לא. אני פשוט מבין ש - לאדם שאין ממה להיות מאושר - בחיים לא יהיה מאושר בצורה אמיתית. האושר שלו קרוב לשנייה שבא אני אוכל ארטיק. לא מעבר לזה.
תחשבי הרי - כמה זמן אנחנו חיים בעולם? 70 שנה? מאה גג...ו - אז מה? , אז מה יהיה אז?!
אז , אדם שהכין ת'עצמו - ואני לא מדבר כאן כמו איזה רב שמעביר שיחה במוסר , אלא אשכרה שיא הפשטות - אדם שעמל ועבד - יהיה לו עולם הבא. אבל אדם שחי ב - "כיף" עאלק , בעולם כאן - ולא הכין את עצמו , מה יהיה לו?! הא...?? עכשיו תביני , זה לא איזה "חפיף , נשרוד שם" - אלא זה לעולם בלי סוף , האדם נשאר ברמה שלו. את מבינה מזה? את מבינה ת'מושג אין סוף? לא. זה...אין אפשר לתאר את זה. זה פשוט - בלי סוף הוא יהיה מסכן.
זה לא חדר בך מספיק - כבר שמעת את זה מליוני פעמים...ו - שוב , זה לא חודר עמוק ללב. יודעת למה? כי - כמה שנדבר בצורה נחמדה - כל עוד זה לא הוכח - וואלה , זה לא נכנס עמוק ללב. אז , תמיד בלב תהיה השאלה - טוב הוא אמר דברים טובים , אבל...מי אמר בכלל שיש עולם הבא? מוכח. האא...את לא יודעת את ההוכחה , ממילא - את גם לא מצליחה לחדור להבנת העיניין עד הסוף - להתרגש ממנו. עכשיו , נגיד ואני מוכיח לך שיש עולם הבא - תגידי דוגרי - לא לבכות על כל האלה שלא שומרים תורה ומצוות? לא? "פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך". כואב. תביני , זה במצב. שאף אחד לא יעיז לסבן אותך. קיצור - כן. עולם השקר - אבל...אם כל התכלית שלנו הייתה העולם הזה - כנראה שעדיף כבר להתאבד - אבל , כדאי להשאר ולעבוד בהזעה בחיים - רק כי יש עולם הבא. ו - בעולם הבא , זה הנאה נטו. בלי קשיים. ו - תזכרי עוד משו - נהנים מהדת. משום שמסתכלים על זה כדבר מהנה - אז...איך כמדומני הרב קוק אמר? המחשבה יכולה לשנות את המציאות. אז - כן. ממש , לשנות את המציאות מ - "דת מעצבנת" ל - "דת מהנה"....
קיצור: אין מקום אחר יותר אמיתי - ואם תמצאי , בבקשה , תקראי לי. אלא ש - צריך ללמוד את העבודה לפני שנכנסים אליה. ו - זה לא סתם ללמוד - זה ללמוד אמונה. ו - ללמוד אמונה דורש המון רצון לאמת. אחרי שלומדים דבר ולא פתאום נולדים אליו - מבינים אותו. ממילא - נהנים ממנו. מבטיח לך - אבל מבטיח לך - שאם רק תכנסי לזה טיפ טיפה יותר חזק , אם תכנסי לאמת ולכיף שבחיים - את תהני. את תהני - טוב , אמנם לא כמוני - אבל האדם הכי מאושר בעולם. מבטיח לך. הבטחה. שמורה.
 
 
בהחלט , המטרה שלנו לתקן את העולם. ו - יודעת מה , כן , גם לתקן את החברים שלנו.
אלא , שצריך לדעת וללמוד איך לעשות את זה. זו בעצם מטרתינו העולם. "לתקן עולם במלכות ש-די".
וואו - זה נשמע כזה מפוצץ ומי אני בכלל שיתקן את העולם ו - למה בכלל?
תלמדי. תכנסי. תביני. תהני. תתחילי לפעול. לתקן את העולם. בפשטות.
 
 
אז , נדבר רגע דוגרי - "תירוצים" - אין על כל דבר כי אחרי כל דבר אפשר לטעון טענה שלא מסתדרת עם השכל. תשובות - בהחלט יש , על כל שאלה. רק ביהדות יש את הדבר הזה - תבדקי. מבטיח - זה אמת.
 
 
עכשיו..לא תגידי אני האדם הכי משועמם בעולם שאני כותב את כל זה ו - גם לא יצאתי לפנסיה. עוד לא. אני נער. ממש כמוך ש - . הזדהתי עם מה שכתבת. הרגשתי שזה פשוט אני לפני זמן שצועק מעומק ליבי. חפשתי. הרגשתי משו שבתוכי צועק הצילו ו - פשוט מצאתי. תאמיני לי , לא מוכר לך "לוקשים". גם אני בתור נער רוצה אמת אמיתית ו - זה הכח שלנו בגיל ההתבגרות. בואי - תצאי , תנצלי אותו. את הכח הזה שטמון בך. אני יכול להעיד עכשיו ש - אני האדם הכי מאושר בעולם. אין , פשוט אין אדם יותר מאושר ממני. ו...
זכרי , אני בערך בגיל שלך. אוהב גם את האמת ו - וואלה , לא אוהב שמוכרים לי לוקשים...
קיצור - אמת. אני מבטיח. ו...תבדקי. תחפשי - תתעמקי. אנחנו צריכים להתעמק פנימה. לצלול לתוך המעמקים ו - אז , נוכל להרגיש את האור שבעולם. ו - הוא גדול. ו - הוא בא להרים אותנו לעולם שכולו טוב.
 
הבחירה בידיים שלך. אני , לקחתי את עצמי לאושר.
תבחרי מה שתרצי. אף אחד לא כופה אותך. אלא - את עם עצמך.
ו...תזכרי. גם אם עד עכשיו היית "דתייה" - שוב , זה לא אומר דבר על העתיד שלך. הוא יכול להיות שונה בתכלית מבחינת כל הדברים. גם מבחינת זה שתתחילי להבין מה זה הדת באמת. תהני ממנה. ו - רק תרווחי.
 
 
 
שיהיה לך המון בהצלחה. יש בך את הכוחות האלה. באמת.
ההתחלות קשות. אבל - ההמשך הוא המהנה. ו - האמיתי.
בשורות טובות. חיים מוצלחים!
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדהים..-Rעות-
בס"ד
 
אח..מצמרר...!!
 
אין לי מה להוסיף..
 
"דברי אמת ניכרים!"
וואווו...אשרייך אח..! אין לי מה להוסיף!נעמונת!!!
אופס, קפץ לי...עוד חוזר הניגון
בע"ה
 
אח.. כל מה שכתבת הוא נכון ומדהים.
אבל... אני לא לגמרי מסכימה עם הקטע, שהרבה אנשים חושבים שהעולם הזה הוא פשוט מקום שבו "אוספים מצוות" ו"אוספים עבירות" בשביל העולם הבא,
ולכן, גם אם מי ששומר תורה ומצוות "סובל" בעולם הזה, לא נורא -זה יצדיק את עצמו בעולם הבא, ולהיפך- אם נראה שאדם שלא הולך בדרך התורה בעצם שמח- זה לא באמת כי לא יהיה לו טוב בעולם הבא...
זה הרבה יותר עמוק מזה!
אני לא עושה מצוות רק בשביל השכר שיהיה לי בעולם הבא! אני שומרת תורה ומצוות כי אני מאמינה ויודעת שה' הוא טוב! והוא ברא אותי! וזה מה שהכי הכי מתאים וטוב לנשמה היהודית שלי!
ויותר מזה- באותו רגע שעשית מצווה, שעשית רצון ה'- כבר הבאת טוב, עשית את העולם קצת יותר טוב, עשית טוב לעמ"י, ועשית טוב לנשמה שלך!
(אח.. אני בטוחה שאתה מבין את זה, הרי כתבת שאתה המאושר באדם- רק רציתי לחדד את הנקודה).
 
וחוץ מזה שזה עולם השקר ויש בו הרבה רע- יש בעולם גם הרבה מאוד מאוד טוב!
הקב"ה ברא מחכמתו עולם כל כך מדהים שהשכל שלנו פשוט לא יכול לתפוס! "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית".
צריך לדעת להסתכל על העולם הזה בצורה הנכונה, לדעת כל רגע לראות, להעריך ולהודות על הטוב.
וגם צריך לראות את "הרע" אבל לדעת להתייחס אליו בצורה הנכונה וכן גם לנסות לתקן אותו.
 
קשה לדבר במושגים של טוב ורע, זו אחת התכונות של העולם הזה, עולם השקר לבלבל אותנו שנחשוב שזה "טוב" וזה "רע". וזה עמוק וגם אני לא מבינה את זה עד הסוף אבל הכל בא מה', והכל בסופו של דבר הוא לטובה, והכל הוא ממש לא כמו שהוא נראה לנו בעינינו הקטנות והאנושיות.
שומעים על זה הרבה בשיחות לפני פורים "עד דלא ידע בן ארור המן לברוך מרדכי" כי אז זה באמת להתעלות מעל לשקר של העולם המבלבל הזה...
 
וואו, ממש נכנסתי פה לדברים שמסובכים גם לי. מקווה שהובנתי לפחות בחלק מהדברים. אם מישהו יכול להוסיף ולהרחיב על מה שכתבתי- אני אשמח!
 
בהצלחה לכולנו!
 
 
 
תגובה:אח..אחרונה
קודם כל תודה רבה על ההארות.
 
 
ו - לענין , בקצרה [בכוונה - בכדי שתפתחי את זה את] -
רק בשביל להשלים את הדברים:
א. אם אין חיים אחרי המוות - מה ערך יש לנשמה?
(כלומר , אף אמת - אם בלי רווח , אולי נפנה ל - "הנאות" המושכות. שהרי - מתי יש ערך בכלל למושג "אמת"? רק כאשר יש המשך. אבל כשאין המשך - במקרה שלנו - תחשבי מה יהיה ערך האמת...)
ב. היא יודעת שיש טוב , אבל - היא דברה דווקא על הענין של הרע.
 
 
 
מקוה שהובנתי. אם יש צורך , בשמחה אשתדל להרחיב.
בשורות טובות. בהצלחה לכל עם ישראל!
 
אני חושבת שקל לומר "תביני" "תהני"אנונימי (פותח)
כי באמת!!
בדקתי!ניסיתי להבין!!
נכון, נתקלתי באנשים הלא נכונים לצערי לשאול את השאלות, אבל אח"כ מצאתי את אלה שבאמת נתנו לי תש' נכונות ואמיתיות (באופן קצת פחות ווירטואלי מזה.)
אח יקר, אתה אומר לי- היי! תנסי>>תביני>> ותהני.. כ"כ קל לומר..
ניסיתי! באמת שניסיתי! עשיתי הרבה..
אבל לפעמים אתה מגיע כבר למצב של אההה!! זהו!נחנקתי כבר! אני לא מסוגל לזוז פה, אין לי יותר כח לחפש, לבדוק, לחקור, נמאס לי! כן בהכי פשוט-נמאס לי מכל העסק, לא..לא חשבתי שפותאום אני אבוא ויהיה לי פתק נחמד מונח על הכרית בלילה שיסכם לי את כל ענייני הטוב הרע בארבע מילים..באמת שלא אבל..וואלה אחים שלי-קשה לי עם העיניין הזה אוקי?
נמאס לי לבדוק לחפור לחפש לחפש ולחפש..זה חיפוש בלי סוף!!
מתי נגיע לאושר המושלם הזה? שהכל יפה! שכבר לא מחפשים!
שנהניםם!! הנאה מהמצווה! אולי אחרי שתגיע האמונה, לכו תדעו..
הזמן דוחק ויש לי עוד הרבה מה לומר, אבל העיקרון הובן.
אח, תודה רבה..
וגם לכם, תודה.
יום נפלא.
אח..!תודה רבה!!!תודה רבה!!!שירה כים
כן , נכון שזה מעצבן ש -אח..
אנשים באים ואומרים לך -
"יאלה , מה הבעיות שלך?!
תהי דוסה וזהו. תרגישי הנאה".
 
ו - אז , את כזה תופסת את הראש בין הידיים ו -
תגידו , לא הבנתם?! ק-ש-ה. לא מובן? כמו שיש קשה בלחם - השחור הזה , כך זה קשה...
 
אבל...לא. לא באתי ואמרתי לך שיהיה לך קל. שוב , גם אני נער מתבגר ו...
מי כמונו יודעים כמה כוח טמון דווקא בנו. גיל הנעורים - אנחנו ערים.
פשוט באתי לומר לך ככה - ו...אם רק רמזתי את זה שם , אז הנה במפורש:
יהיה קשה. ו - בוודאי שיהיה קשה כי זו ע-ב-ו-ד-ה. קשה. זו המטרה.
 
אז - לא הבנתי , חשבת שתשבי על כסא מנהלים ותלחצי על העכבר בחיים?
לא. באתי לחדש לך - וואו ווא , את הולכת לעבוד קשה. יודעת מזה קשה? שיא הקשה.
אבל...וואלה , תקשיבי - גם אני עובד קשה. להיות מול האותיות הקטנות של התוס' , ו...
לפתוח מהר"ם בכדי להבין כפי איזה צד בחקירה סובר תוס' - וואלה , זה קשה. זה מיגע. זה...
"התורה מתשת כוחו של האדם" - מהעבודה , הקשה ו...כן - אפילו אם נקרא לזה ה - "וירטואלית"...
 
אבל , כמו שהסברנו בתגובה הקודמת - זה שווה. זה כיף. זה מהנה. הקושי הזה.
ו...שוב תזכרי. אני לא פנסיונר. אני נער. בדיוק כמוך. ש - כן , גם הייתי בחיפושים. גם הייתי
בכאבים. גם הייתי בהתלבטויות. אבל...הנה , הנני כאן - כמו שכבר אמרתי באמת -
האדם הכי מאושר בעולם. כן , קשה - אבל מאושר. משתדל ביותר.
 
 
נחנקת? איך לא עוד כח לחפש?
יש בך. יודעת מה , זה גם מה שה' רוצה להוציא ממך כנראה ע"י הניסיון הזה -
הלו - תדעי כמה כוח יש בך. תגידי - "לדעת , האם אתם אוהבים את ה'" -
נוו..ה' שיודע הכל צריך לנסות בני אדם? מה , הוא לא יודע??
אלא , הוא רוצה שה-ם ידעו ש...כן , עם כל המשא הזה , הם מצליחים. כי יש בהם כוחות טמונים
שנמצאים כעת בגדר "כח" , עד שהאדם יחליט "לסחוט" את עצמו ולהוציא את הכוחות ל - "פועל".
 
לא חשבת שתמצאי פתק? טוב , אולי לא על המיטה בבית , אבל כאן , הנה:
"דעביד רחמנא לטב עביד" = (כל מה) שעושה ה' הכל לטובה.
ראית? 4 מילים. הכל אמת לאמיתה. ו...הנה , מסוכם.
 
 
"עולם" - מלשון העלם. הכל נראה מוסתר כאן.
שאלת ואמרת ש - "הכל חיפושים".
כן , אם תרצי תקראי לזה ככה. אישית הייתי קורא לזה - אתגרים.
כי...הנה , אני - האדם הכי מאושר בעולם ו - נער. שמעת? נער.
לא נתנו לי שנולדתי שום כוחות יותר ממך. ככה ש - גם את יכולה להיות הכי מאושרת (כמובן אחרי) בעולם.
איך?? איך עושים את זה?
ע"י החיפוש. ע"י חיזוק האמונה.
יש סוף?
אין סוף להמשך בחיים.
אז...?
אז - עוד מעט לאושר שיכנס בך לא יהיה סוף ו , כך , תתחילי להתמודד בעולם -
עם אתגרים. ו - עם כל ההנאה שבדבר.
 
 
 
שום דבר פה לא לוקש. ו - מבטיח לך שיהיה לך קשה.
אני לא בא לייאש אותך , אני פשוט בך לומר -
תאמיני בעצמך שיש בך את הכוחות גם ל - "אני לא מסוגלת"...
 
לא יעבור הרבה זמן מהכניסה שלך את הנושא עם כל הרצון באמת עד הסוף -
עד שבאמת תרגישי הנאה ממצוה. ה-נ-א-ה ש...אין כמותה. פשוט אין בכל העולם.
 
 
כן , לחפש - זו הדרך אל האמת.
 
 
 
אם אוכל להרחיב במשו , אשתדל מאוד.
המון בהצלחה ו - וואלה , באמת ששום דבר שנכתב לא "סתם"...
בשורות טובות! שבוע מבורך לכל עם ישראל.
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אולי קל לישי לא מפחד

כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד