איך מלמדים תינוק לקחת בקבוק? הוא מעדיף להרדם רעב אחרי בכי מאשר לקחת בקבוק. אוף. נקרע לי הלב.
תינוק שלא לוקח בקבוק, מה עושים?אשחיה
איך מלמדים תינוק לקחת בקבוק? הוא מעדיף להרדם רעב אחרי בכי מאשר לקחת בקבוק. אוף. נקרע לי הלב.
התמדה!אשת בעלי
לקח לנו כמה חודשים להרגיל (4 חודשים בערך, זה המון!!)
אבל צריך לנסות שוב ושוב עד שמצליחים.
יש כאלו שיגידו לך סוג מסויים של בקבוק- אני הרגלתי למאמ.
מה שחשוב בנוסף זה שלא את תתני לו את הבקבוק- הוא יודע שאצלך יש תחליף!
כמה זמן אתם מנסים?בשאיפה
להציע כשהוא רעב, להציע כמו מוצץ או משחק כששבע,
לשנות טמפ', אולי יעדיף קצת יותר או קצת פחות חם.
פטמה מסוג אחר, יש תינוקות שמעדיפים דווקא סימטרית/לא סימטרית/יותר דומה לפטמה אנושית..
אם את רוצה לעבור לבקבוק מתישהו, אין מנוס מלהמשיך לנסות
לטובת ההמוניםנעמונת2
יש לה שיטה מעניינת ומיוחדת לשילוב בקבוק בלי שהתינוק יבכה ובלי הפסקת הנקה.
נעזרתי בה מניסיון והיה מעולה.
תגגלי...בהצלחה!
(מזהירה- עולה לא מעט)
הוא לוקח מוצץ?מיואשת******
לפי מה שאת מתארת שהוא לא יודע מהלעשות עם הבקבוק בפה היה לנו ככה וקיבלתי עצה מצוינת מהפיזיו שעבדה, אבל אם הוא לוקח מוצץ זה לא רלוונטי נראה לי.
אני אשמח לעצה הזו, רוצה לשלב בקבוק בקרוב...באורות
אולי לטפטף טיפה או שתיים עם הפטמה בפה שיבין שיוצא מזה אוכלרעותוש10
ניסיתם לתת חלב שאוב או תמ"ל?רינת 29
אכתוב לך מהעצות שפגשתירק טוב!
* לתת בלי שהוא רואה מי מאכיל אותו
* להאכיל עם בגד שלך צמוד
*לשים חיתול בד על הפטמה
* לתת בבקבוק עם חור גדול
* לתת בכוס/כפית
* להאכיל בלילה כשחצי ישן.
* לחמם מאוד
* להשפריץ לפה
* בקבוקים דומים לפטמת אם
*בקבוקים שונים מפטמת אם
ולנסות, לנסות, לנסות...
שלי גם היתה סרבנית. בינתיים התחלנו מוצקים (חצי שנה) ונכנסה למסגרת. במעון אכלה מוצקים וסירבה לבקבוק, לפעמים הסכימה לשתות קצת. נסינו להחליף בקבוקים, בסוף אהבה את האוונט שדומה לפטמת אם. אבל עדיין מעדיפה אוכל מוצק או הנקה מאשר בקבוק חלב. (מקבלת בקבוק -120 מ"ל ליום. לפעמים גם זה לא רוצה). פשוט הבינה שאמא לא תבוא כל פעם להניק...
בקבוק הכי הכי פשוט, לעשות חור שיזרום ושלא יצטרך להתאמץ מידילמה לא123
למרוח מעט סוכר על הפיטמה
וסבלנות
סבלנות
אצלינו לקח שבועיים עד שהסכימה
מנסה לענות פה לכולןאשחיה
אני מההתחלה מצליחה להניק אך ורק בשכיבה וככה הוא התרגל אבל אפילו בשכיבה יש תמיד בעיות. כאילו תמיד לא נח לו, ההנקה, לא השכיבה. אני תמיד חייבת להחזיק את השד בתנוחה מסוימת ואם לא אז הוא משתנק ובולע המון אוויר ובוכה ומספסק לינוק, אז אני קמה מהשכיבה לגרעפס ואז שוב נשכבת ומנסה להניק שוב. לפעמים הוא כבר עצבני מידי אחרי כמה נסיונות אז הוא מסרב ודוחף את כל הגוף שלו בכעס ולא מוכן לינוק אפילו שרעב. לא מאשימה אותו.
כל פעם אני מנסה לעלות על מה מפריע פה. לפעמים משנה תנוחה קצת (הכל בשכיבה ורק אלוקים יודע כמה מליוני זוויות שונות ההנקה בשכיבה מצאתי) וזה עובד לקצת זמן ואז שוב לא.
לא יודע אם יכול להיות אבל לדעתי מכניקת היניקה שלו דפוקה. למרות שיועצת ההנקה המעולה והמקצועית אמרה שאין שום בעיה.
לא ניסיתי מספיק עם הבקבוק - ככה נשמע ממה שאתן מספרות. אבל אין לי כוחות. הרי הכוונה היא להקל מעלי את העול הזה (לא יכולה לצאת מהבית אפילו איתו ליותר זמן מבין הנקה אחת לשניה מהיום שנולד!!!!!, מבלה שעות בלנסות להניק, בלנסות לעלות על מה מפריע, בלהסיח את דעתו כדי שרק יינק, מסאג' בידיים, מסאג' ברגליים, כששזה זמן האכלה שלו אז אין בעל אין ילדים וזה יכולה לקחת שעות) ולהתחיל עכשיו קונצים וטריקים כדי לתת בקבוק חוטא לי למטרה.
בעלי לא בנוי לשעות של נסיונות ובכי. אני גם לא.
חור גדול לא רלוונטי כי אם כבר הוא בטראומה מזרימה מהירה.
סוכר אולי יעזור אבל העניין הוא שגם כשהפיטמה בפה הוא מזיז מצד לצד ולא עושה איתה כלום.
ניסינו חלב שאוב ניסינו תמל, התוצאות זהות.
ואם את מוציאה קצת חלב לפני כל הנקה,זה יכול לעזור?למה לא123
לדעתי,אין לך ברירה. רק סבלנות
אין פתרונות קסם
לא, לא עוזר בכללאשחיה
כאילו כל הסיטואציה יצרה אצלו סוג של טראומה בפה ומשפיעה על היניקה שלו.
אוקי, אז יש לי עצה די פשוטה. באמת. ולי היא עבדה ממש מהרמיואשת******
גם שלי לא לקחה מוצץ ולא בקבוק, וכמו שאת מתארת- לא ידעה מה לעשות עם זה בפה שלה
עצה של הפיזיותרפיסטית הפרטית המדהימה שלי פשוט שווה זהב. זהב
מנסה לפרט לך כמה שיותר אבל זה פשוווווווווט
את שמה את הזרת שלך בפה שלו, כשהיא הפוכה. כלומר כרית האצבע צמודה לחיך העליון שלו.
טיפה לוחצת, ממש מעט. זה מפעיל את רפלקס המציצה והוא מוצץ את האצבע שלך.
ככה במשך יומיים שלוש - ארבע חמש פעמים ביום ככה. נותנת לו למצוץ את האצבע שלך לדקה שתיים.
אחרי יומיים שלוש, כשאת מרגישה שהוא מוצץ יפה את האצבע שלך בתנוחה הזו, אחרי חצי דקה של מציצה את מוציאה מהר ודוחפת מוצץ מיד. הרעיון הוא שתוך כדי שהוא מוצץ פתאום יגיע המוצץ והוא ימשיך את פעולה המציצה
שוב, 4-5 פעמים ביום לדקה שתיים במשך כמה ימים. כל פעם להתחיל עם האצבע ולהחליף למוצץ.
עד שמתבסס המציצה של המוצץ, לא להתייאש אם בפעמים הראשונות הוא פולט אצ המוצץ אחרי שתי מציצות, הוא מתרגל לזה. זה באמת באמת עובד
אחרי שבוע יש לך ילד שיודע למצוץ מוצץ (זה לא אומר שמעכשיו הוא יקח מוצץ תמיד , אבל הוא יודע למצוץ. ושווה להציע לו במשך היום יותר ויותר)
ואז עוברים לבקבוק, אחרי שהוא מוצץ את המוצץ בשמחה, שמים בבקבוק מאותה חברה של המוצץ כדי שזה ירגיש אותו דבר, עם חלב שאוב נעים, והופס- מחליפים ביןהמוצץ לבקבוק. הוא יתן כמה מציצות של חלב, לא יבין מה קורה, אולי ישתעל, אבל תוך כמה פעמים הוא יקלוט שיוצא משם משהו טעים.
לי סהכ לקח 4 ימים, הגברת תפסה די מהר אז עברתי משלב לשלב מהר
אבל בעיקרון זה לוקח כשבוע, סבלנות, כמה פעמים ביום כל פעם רק דקה או שתיים
מאד ממליצה
אותי זה הציל היא היתה סרבנית מוצצים ובקבוקים נוראית.
בהצלחה!!!
תודה על ההסבר המפורטאשחיה
עם הגדולה היו לי בעיות דומות וניסיתי פתרון דומה למה שתארת כאן וזה עבד תקופה מסוימת.
בהצלחה רבה!מיואשת******
זה יכול לעזור גם לבחורצ'יק שסתם כך לא משתגע על מוצצים?יפעת 177
(ואני המוצץ שלו לפעמים, וזה משגע אותי..)
תנסי, לא יכול להזיקמיואשת******
אבל העסק פה זה ללמד ילד למצוץ מוצץ. אם הוא מבין ויודע למצוץ, רק לא אוהב, לא חושבת שזה יעבוד.
תודהיפעת 177
עד איזה גיל זה רלוונטי?רינת 29
כמו שכתבתי, זה כדי ללמד כאלו שלא יודעים למצוץ בכללמיואשת******
טוב חוזרת לדווחאשחיה
את לוחצת. בעדינות כלפי מעלה?מיואשת******
כןאשחיה
אני באמת חוששת שיש לו טראומה מסאג' ההנקות. כאילו זו הדרך שלו להתמודד עם זרימת יתר נוראית שהיתה ועדיין לפעמים יש לי. איזה תסכול.
כרגע אני לפני מחזור ואין חלב. אין. אז לא רק תסכול וכעס על המחזור שבא אלא גם תסכול מהנקה נוראית, חוסר שינה כי כל הלילה הוא ער או במיטה שלי. מרגישה שאני קורסת. אוף.
תודה לשם שיש לו מזג ממש נינוח בכללי והוא לא תקין כמו הקודמים שלי
מקווה שבימים הבאים הוא כן יסכיםמיואשת******
חיבוק גדול (זה מה שנשאר לי להציע כרגע...)
אני גם ניסיתי הכל...נעמונת2
אם ההנקה עצמה לא הכי זורמת אצלכם אני לא בטוחה שהשיטות הרגילות יעזרו ולכן כן הייתי פונה למקור מקצועי.
העצה של מיואשת עם האצבע נשמעת ממש מעניינת. מתפללת עבורך שיעבוד.
תקופה לא קלה. הרבה כוחות!
תודה לך. .אשחיה
אולי היא עובדת טלפונית/סקייפ?מיואשת******
זה בעיקר ליווי טלפוני ובוואצאפ. תנסי!!נעמונת2
מזל שיש איך לעזור לסרבן בקבוק
קרן פרקשאחרונה
הי אשחיה יקרה,
אני עוסקת כבר שנים בתחום סרבנות הבקבוק,
עקבתי אחרי הפוסט ומאוד שמחתי לקרוא את העצה של "מיואשת"
כי זו אכן עצה ממש טובה לתינוק שלא מוצץ.
קיוויתי שהיא תצליח לך והבוקר ראיתי שלא...
באופן כללי לסרבני בקבוק בתחילת הדרך אני מייעצת גם
לשחק עם בקבוק כמשחק,
לתת חלב אם טרי וטעים
לחפש הזדמנויות שהתינוק נינוח וחייכן.
זה בסדר שהשלב הראשון יהיה משחק עם הבקבוק
ולא שתייה של כמויות גדולות,
אבל מיום ליום אנחנו רוצים לראות שהכמות עולה קצת יותר.
זה ההנחיות הראשונות שלי לשילוב בקבוק עם הנקה, אבל
כמובן שיש מקרים שזה לא מתקדם
ואז אני ממליצה להירשם לאתר שלי ולראות
את סרטון 10 התשובות לאמירות הכי נפוצות בסרבנות בקבוק,
שכנראה תוכלי להזדהות עם חלקן
וגם לראות אם יש תוכנית שלנו שמתאימה לך
הכנסי לכאן:
סרבן בקבוקים - 10 תשובות שיפתיעו אותך
ותודה נעמונת2, שאני לא יודעת מי את בשם המלא, אבל ריגשת אותי 
ו.. נכון - אנחנו מלווים גם הורים מחו"ל 
שיהיה המשך יום מקסים,
והצלחה בכל החלטה,
קרן
אולטראסאונד פרקי ירכיים. חשוב לעשות? הבן שלי כמעטפלפלונת
אשמח לתגובות. כי התור מחר. פשוט קשה להגיע .פלפלונת
אם האחות אמרה שדחוף לבדוקאיזמרגד1
היא אמרה טלפונית כשסיפרתי שלא נבדק כיפלפלונת
אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.
השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..
אני מניחה שאם המדינה טורחת לממן בדיקהכורסא ירוקה
מבינה. כולם פה הולכות להבדק?פלפלונת
אני כן. תמיד לוקחתקינואה לבנה
גם אניאוזן הפיל
כן, כל הילדיםאפרסקה
כתוב שזה יותר אצל מי שיש לה ריבוי מי שפירפלפלונת
ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?
סליחה על השאלות הרבות.
לי אמרואפרסקה
לי אף פעם לא אמרו להיבדקאמא לאוצר❤
לא מהבית חולים לא מהקופת חולים וכו'...
אף פעם לא לקחתי
אני עשיתי לשני הילדיםדיאן ד.
הם שינו את ההנחיות פעם היו מפניםעדיין טרייה
ממה שהבנתי שגם בעבר היו מקומות שהפנו את כולםיעל מהדרום
גם היום לא מפנים את כולםלפניו ברננה!
אולי זה תלוי גישה של רופא
הרופא ילדים שלנו אמר שזה מיותר אם אין היסטוריה במשפחה
אז כנראה תלוי בבית חולים/רופא הספציפישיפוראחרונה
לא. רק לילדים שקיבלו הפניהיעל מהדרום
לק"י
זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.
מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.
אני הלכתי עם כולםכיוונים
עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.
יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.
יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.
אני לא..ולי היה כשהיתי תינוקתללא מוצא
אז יש יותר סיכון
אבל רופא בודק אותם ואומר לי שלא רואה שום חשד..
אין לי התנגדות ללכת
אבל זה רק בעיר מרוחקת והתניידות בטרמפים ואוטובוסים דקה אחרי לידה זה לא בכלים שלי
כל פעם אומרת אותי הפעם אלך
וזה לא קורה
אם לך היה הסיכון מאד גבוהשבעבום
הייתי הולכת...
גם אצלנו יש במשפחה ואחותי לא הלכה כי לא ראו וגילו בגיל גדול יותר. שהטיפול היה הרבה יותר מסובך.
בכל הילדים הבאים היא ואני התייצבנו בגיל חודש. לחלק היה ולחלק לא
זה מאד תורשתי
אני לקחתי את כולם, 5 ילדיםפה לקצת
מעדיפה לטרוח ולגלות שהכל בסדר מאשר להתמודד עם בעיה שמגלים מאוחר מידי
ולא נמצאים בקבוצת סיכון, הנחייה גורפת
הרופא ילדים אמר לישושנושי
שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.
אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.
את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת.
הפורום שה לא מקום להתייעצות רפואית...מדברה כעדן.
אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?
אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי...
אני הייתי עושה מאמץ ומבצעת את הבדיקהshiran30005
למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן
מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...
כן, חשוב מאודיראת גאולה
לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.
לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.
תודה על התגובות.פלפלונת
אצלנומתיכון ועד מעון
עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.
בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר
לא אמרו לי ללכתשמ"פ
סתם תוהה אם אני אמורה לבקש
סליחה על הניצלוש
את יכולה לשאול את הרופאכורסא ירוקה
לקחתי את כולםעוד מעט פסח
אני לוקחת בלי לחשובהשקט הזה
זה לא שתי שניות. לפעמים זה תור שהוא באמת טרחהבארץ אהבתי
אבל המאמץ הזה שווה גם בעיני.
אצל אחד הילדים שלי לא הפנו בהתחלה, ואחר כך הרופאה ראתה שיש חוסר סימטריה בקפלים של השומנים ברגליים ושלחה אותנו לבדיקה. ובבדיקה האורתופד 'נזף' בנו שהגענו רק עכשיו ואמר שמזל שהכל בסדר, כי אם לא היה תקין זה כבר היה מסובך לטפל בגיל הזה. אמרתי לו שעשיתי לפי ההנחיות של הרופא וקבעתי תור ברגע שהוא אמר שצריך, אז הוא ענה שעדיף פשוט לבקש הפניה לכל הילדים ולא לחכות שישלחו אותי. זה מה שעשיתי מאז...
(וגם לי זו נסיעה לא נוחה, אין חניה נורמלית ליד המרפאה שם אז אני נוסעת חלק מהדרך באוטובוס, וזה לוקח בוקר שלם ולא 'שתי שניות', אבל בכל זאת זה הדבר הנכון בעיני)
אני אדייקהשקט הזה
*עבורי* מדובר בשתי שניות ולכן אני לא רואה סיבה לא לעשות
האורטופד מגיע לטיפת חלב אחת לחודש אני חושבת והאחיות בטיפת חלב קובעות תור לכל הילדים שבטווח הרלוונטי.
הקופ"ח נמצאת במרחק 5 דק נסיעה ממני עם חניה נוחה וכל מה שצריך.
והתור עצמו, ואולי בעיקר לזה התכוונתי לוקח 2 דקות אם אין שום דבר חריג. לא מדובר בבדיקה ארוכה.
עפ הקטן הנוכחי נסעתי לקופ"ח, וכשהגעתי עדכנו אותי שהרופא נאלץ לבטל וכל התורים נדחו ליום שאחרי. ביום שאחרי נסעתי שוב, עשיתי את הבדיקה וחזרתי ולקח לי כמעט אותו הזמן הנסיעה בלי התור והנסיעה עפ התור. אז בסוף הבדיקה עצמה היא בדיקה פשוטה, מהירה ולא גוזלת יותר מידי זמן.
כל המסביב של זמן נסיעה וכו בסוף תלוי במשתנים של כל אחת. ברור שמי שגרה ביישוב מרוחק לרוב תטרח יותר בשביל בדיקות חריגות ממי שגרה בעיר והשירותים זמינים יותר.
לי זה ממש לא שנייה להגיע.....פלפלונת
בחייאת מה זה יכול להיות?ממצולות
ןואי אחת המודעות הלא ברורותממשיכה לחלום
מסוג המודעות שמי שמבין מבין...מתואמת
אלא שיש כאלה שבכל זאת לא מבינים, למרות שאמורים להבין🥴
אולי יועצת ג' אמור להיות בכלל יועצת ז' (הרי בכתב עגול אלה אותיות מראה), ואז זה יועצת זוגיות?
חח ממש חדר בריחהממצולות
גרושות? חחח...באתי מפעם
יועצת גניקולוגיה❤️
נשמע שזה באמת זה...מתואמת
בעצם היא רבנית❤️
אז יועצת גניקולוגיה?
לא יודעת
אבל איך מישהי ללא הכשרה יכולה להיות יועצת גניקולוגממצולות
מנחשת שזה שם חליפימוריה
נשמע הגיונייעל מהדרום
כי לא שמעתי על מקצוע כזה- יועצת גניקולוגית.
זה משעשע לנסות להבין😂
גם אני חושבתשמ"פאחרונה
אולירקאני
יועצת גוף?
חחח הרמזים האלה מצחיקים
אזהרה!!!! גברים שפונים בפרטי מהפורום הזההרמה
אני רק בפורום הזה כך שזה רק מפה.
קיבלתי פניה בפרטי ממישהו האם אפשר לדבר איתי בפרטי לקח לי זמן לקלוט שזה גבר. התחיל לשאול שאלות ולקשקש על החיים.
בקיצור חסר טעם מה הבטרה, אני לא יודעת אבל לא נראה לי שמטרה תמימה. תזהרו!! אני כנראה תמימה מדי, זה עשה לי רע.
לצערינו יש פה כמה חצופיםיעל מהדרום
לק"י
תכתבי לנו באישי מי זה. שנוכל לטפל בו.
ובכללי, תמיד לשים לב מי פונה באישי ומה הוא רוצה. גם אשה שסתם פונה בלי מטרה זה יכול להיות מוזר. וגם לט כל מי שכתוב שהיא אשה, היא בהכרח אשה.
וחיבוק על החוויה🫂
תודה רבההרמה
תודה רבה אכתוב בפרטי
תגידי, יעלעוד מעט פסח
למה ההנחיה היא תמיד לפנות בפרטי?
אם יש מישהו שברור שהפניות שלו לא תמימות, למה לא לכתוב על גבי הפורום, שכולם ידעו ויזהרו?
כי הוא יכול לפתוח יוזר חדשoo
ובאופן כללי צריך להבין
שאין הרבה סיבות לפנות למישהו בפרטי
והדיפולט צריך להיות חוסר מענה/ חסימה
צריך סיבה טובה לתת אמון במישהו/מישהי שפונה
ועוד יותר סיבה טובה לענות
נראה לי שעדיף לתת להם פחות יחסיעל מהדרום
ופעם כתבנו על גבי הפורום. לא עזר...
כזו סטיה לפנות לנשים בפורום כזה ועוד דתיהרמה
אין דרכים נורמאליות להכיר נשים? בעידן כזה פרוץ?
דווקא להגיע לפורום הריון ולידה (!!) וכשברור שהצביון דתי והרוב נשואות
מחלת נפש באמת.
גם לי מישהו כתבבאתי מפעם
האם אפשר לדבר איתי פה?
עניתי- לא, מצטערת. והוא מיד עזב.
אבל כשניסיתי לעניין בכרטיס האישי ראיתי שיש לו 6 הודעות אבל לא רואים אף אחת מהן... מוזר.
תכתבי לי גם מי זהיעל מהדרום
גם לי!ואני שר
חסמתי בלי לענות
אבל באמת לא הבנתי את הכרטיס
כנראה כבר דיווחו עליורקאני
ומחקו לו את ההודעות או משהו כזה
גם לי מישהו כתברקאני
ואין לו כלום בכרטיס אישי
פשוט לא הגבתי
אני כותבת את שם הניק (בכוונה לא מתייגת)יעל מהדרום
לק"י
הניק הוא מסתפק.
אבל זה לא מאוד משנה, כי תמיד אפשר לפתוח ניק חדש או שיפנו ניקים אחרים.
תמיד להזהר.
ובכללי- אם מישהו פונה בלי משהו ספציפי, סתם שואל "אם אפשר להתכתב" זה כנראה בעייתי ולא תמים.
גם גבר וגם אשה.
גם לי הוא כתב פעםתוהה לעצמי
חח גם אליי פנה ככההשקט הזה
ואז הוא שאל אותי למה אני מגזימה.
בקיצור- תטרילו את הטרולים חזרה, זה משבש להם את המזימה😂
סתם, אפשר גם לא לענות ולחסום ישר
את גאון😂יעל מהדרום
לק"י
את ממש מגזימה.
כי לפנות לפטפט באישי עם אשה נשואה זו בכלל לא הגזמה כמובן
לגמרי..השקט הזהאחרונה
חחחח חזקרקאני
גם לי הוא כתב פעם, התעלמתי^כיסופים^
מצטרפת קרה לי גם השבועשאלת היריון
פנה גם בניקאפרסקה
תכנית לירידה במשקל המלצותחושבת לעצמי
היי כולן, אני זקוקה לדיאטה כדי להוריד במשקל. אני בעודף משמעותי וזה משפיע עליי ברמה ההורמונלית.
כדי לאזן את עצמי אני מחפשת תכנית בסגנון של שומרי משקל (עשיתי שנים, ירדתי והייתי מרוצה בגדול).
כי אני אדם שאוהב לאכול ולהנות.
יש למישהי המלצה על תכנית כזו?
לא משהו שמצריך פייסבוק או רשת חברתית כלשהי.
חשוב שיהיה פרקטי וישים במציאות עמוסה של אימהות וכו'.
אשמח ממש לקבל מהניסיון שלכן!
אחיות של הטבע הן אחלהנקודה טובה
תודה! חשוב לי שיהיה תפריט שאפשר להשיג בסופר רגיל וחושבת לעצמי
בחנויות טבע וכאלה
כן, זה לא משהו מסובך..נקודה טובה
אולי אמא חטובה? ממשק בעיקר ווצאפ, לא פייסבוקמרגול
את צריכה ליווי או מספיק תפריט?
בגדול אם תתחילי בלהוריד סוכר ומזון מעובד את כבר תשפרי משמעותית את מצבך. וזה נראה לי כלול בכל דיאטה.
אם מספיק לך קווים מנחים ותפריט- תזונה ים תיכונית נחשבת מעולה ובריאה, ולגמרי קניה בסופר רגיל (מניחה שעם הזמן אולי תעדיפי ירקניה וחנות פיצוחים, כי סחורה טובה יותר, אבל סופר סטנדרטי יספיק לגמרי)
תודה רבה. אני צריכה ליווי...חושבת לעצמי
מקפיצה לעצמיחושבת לעצמי
חלי ממן.ניק חדש2
התלבטתי, כי אני מחפשת משהו שיכול להישאר איתיחושבת לעצמי
הלאה. רוצה לפתח לי דרך חיים חדשה
יתאים?
אמא שלו כבר שנים שומרת על המשקלניק חדש2
וכל פעם עושה משהו אחר.
שומרי משקל
שחר סמיט
ועכשיו חלי ממן.
היא נגמלה מסוכר מחלב ומקמח לבן.
אבל שמירה על המשקל זו עבודה יומיומית.
אני לא חושבת שאפשר פשוט לשנות את המחשבה.
כן ברגע שהיא נגמלה קל לה יותר. אבל היא עדיין עובדת בלשמור.
זה נכון מאוד. אני באמת מחפשת משהו יציבחושבת לעצמי
יש מישהי מהממתעוד מעט פסח
בשם שירה אזולאי.
אשה חרדית, אמא לשישה אני חושבת, והתוכנית שלה מתאימה ממש גם לאמהות עמוסות, כי היא מכירה את קהל היעד שלה באמת...
זה משהו יותר כוללני מרק הורדה במשקל, הרבה שינוי בתפיסת עולם כלפי האוכל וכלפי עצמנו (מה שהופך את זה מדיאטה לממש שינוי באורח חיים), ומשהו הרבה יותר סלחני כלפי מעידות או זמנים מאתגרים כמו חגים.
אני אישית התחברתי ממש לגישה שלה.
יכולה לחפש בגוגל (צעד לבריאות) או לכתוב לי ואשלח לך את המספר שלה.
תודה! אני אסתכל!חושבת לעצמי
שחר סמיטמדברה כעדן.
צפיתי בתכנים שלה כמה פעמים. עשית את התכנית עצמה?חושבת לעצמי
כןמדברה כעדן.
אני התחלתי דרך gptעדינה אבל בשטח
האמת שניסיתי גם אתמול, אבל אני לא בטוחהחושבת לעצמי
הוא לוקח מהרשת, אז אני מניחה שהוא בסדרעדינה אבל בשטח
תודה רבה!! אני אנסה!חושבת לעצמי
אחי ירד עם הגיפיטי 20 קילוהמקורית
מדהים! מה הוא ביקש ממנו?חושבת לעצמי
איך להגיע לגרעון קלוריהמקורית
נתן לו נתוני בסיס - משקל + גובה וביקש ממנו תכנית תזונה ואימונים
הוא ממש התמיד אבל, שוקל אוכל והכל.
מעולה, תודה רבה לך!חושבת לעצמי
אני ממליצה על אמא חוזרת לג'ינסאורוש3אחרונה
יש תוכניות שונות. אני ירדתי מעולה בקבוצת פייסבוק בפורמט הישן. אבל יש ליווי יותר צפוף בווצאפ.
מה שמהמם שם זה השפיות והאיזון והיכולת לחיות ככה לאורך זמן. אבל זו לא תוכנית עם גרעון פסיכי אז זה לא תוצאות מהירות. אבל זה הרבה יותר נכון לגוף בעיני. מהניסיון שלי מדברים פחות מאוזנים אח''כ פשוט עולים עם ריבית.
מה עושים כשהבעל רוצה לעבוראנונימית בהו"ל
דירה ואני לא?
אנחנו נשואים 15 שנים עם ארבעה ילדים,
גרים ביישוב שמאוד התחברתי כבר כמעט 6 שנים, לפני זה גרנו במקומות אחרים שהיה לי קשה שם.
ממש נח לי שיש פה הכל, ספריה, סופר, גנים, ביה"ס, מרפאה.
אני גם לא נוהגת אז זה נח שהכל נגיש.
בעלי יותר מתחבר לגבעות ולמקומות שאחים שלו גרים ואני פחות.
הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה לעבור דירה וקשה לי עם המחשבה הזו.
גם ביום יום הוא כמעט לא נמצא בבית,
יוצא מוקדם בבוקר לעבודה, סביבות 5 וחצי וחוזר ב19.00
כך שרוב היום אני נמצאת בבית, ביישוב..
עברנו לבית שקנינו ביישוב הזה לפני שנה..
מחשבות שלירקלתשוהנ
1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר, אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.
2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת
3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...
תודהאנונימית בהו"ל
מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.
ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה
אז תיצרו קשר עם השכנים. מדי פעם תזמינו לקידושכורסא ירוקה
אם הוא כל היום עובדאמאשוני
מה יש לו לחפש בגבעות?
את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.
מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?
אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.
אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.
אפשר לגור בגבעותרקאני
ולעבוד
זה נותן נוכחות וממלא בתושבים
בגבעות זה לא רק רעיית צאן
זה בעצם יישובים בתחילת דרכם
את מכירה מקרוב מקומות כאלה שמחפשים משפחות?מנגואית
אני לא יודעתרקאני
איפה מחפשים
אני כן מכירה אנשים שגרים בכאלה מקומות
ועובדים מחוץ לגבעה
שא נור, מעוז צור, יציב... יש המוןרקלתשוהנאחרונה
לא הייתי עוברתפילה
בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים
אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...
אולי לנסות לדבר על זה עם כבוד לרצונות של שניכםשיפור
בעינייעוד מעט פסח
אישה היא עיקר הבית, ואישה מרוצה זה הכי הכי חשוב. לגור בגבעה בלי רכב ובלי יכולת לנהוג נשמע לי סיוט. בטח כשהבעל לא בבית רוב היום.
אבל, לא הייתי מבטלת לגמרי את הרצון של הבעל. אפשר לנסות לחשוב איך לעזור להתיישבות הצעירה בלי לעבור בפועל (נגיד- שיתנדב שם בשירות או בעזרה בבנייה). אבל לעבור דירה כשאת עיקר המחיר את זו שמשלמת- נשמע לי ממש שלא הגיוני.
גם בעלי רוצה לעבור ואני לא.ניק חדש2
אנחנו לא עוברים.
בעיני לא רלוונטי לעבור לכזה מקום בלי שאת נוהגתעכבר בלוטוס
את פשוט תהיי כלואה בגבעה ותלויה בחסדי טרמפים
אולי תנסי לשקף את זה לבעלך... טכנית אין אפשרות בעיני לנהל בית משפחה וילדים כשאת גרה בגבעה ולא נוהגת
תמיד אפשר ללמוד נהיגהרקאני
מה זה מקומות שאחים שלו גרים?רוני 1234
גם בגבעות?
כי באמת גבעה זה מעבר למקום מגורים, זה אורח חיים שלם שכנראה פחות רלוונטי למי שעובד ככ הרבה שעות מחוץ לבית
מה הוא אומר על זהרקאני
שגם ככה הוא לא נמצא רוב היום?
מה שמפריע לו ביישוב לא יפריע לו איפה שהוא כן רוצה?
הוא רוצה לעבור מתוך אידיאל או כדי לגור לי האחים שלו?
הייתי מנסה להבין כמה ומה חשוב לכל אחד ממכם
ולפי זה להבין לאן להתקדם
בגדול שנה זה לא הרבה זמן
ואם קניתם בית זה ממש פרוייקט לקום ולעזוב אותו אחרי שנה
אבל השאלה כמה הוא סובל שם ולמה
ומה באמת עומד מאחורי הרצון שלו לעבור
מה שבטוח שאם עוברים לגבעה
הדבר הראשון שאת צריכה זה רישיון
סיום פרק הילודה- אשמח לשמוע מניסיונכן ואהרותיכןשאלי לך כלים
בחופשת לידה עכשיו, אחרי לידה שישית ובסבירות די וודאית, אחרונה.
בשכל- מבינה שזהו. בראש שלי היה תמיד רצון לשישה ילדים, תמיד שאפתי לזה. בעלי התלבט מאוד על השישי וממש ביקשתי ואמרתי שזהו, רק עוד אחד וזהו..נחשו מה..
מבינה גם שכל ילד הוא עולם ומלואו ודורש המון הקשבה, פניות, הבנה והתכווננות לעולמו הפנימי, לךצרכים הייחודיים לו. וגם, לילד יש צרכים פיזיים- לא רק לחם וגבינה, ילד רוצה גם פינוקים, ובגדים ואני רוצה לתת . תוסיפו את הדאגה שיש בכל הריון שהעובר יהיה בריא וההריון יהיה תקין, ומה יקרה אם ח"וח..
אבל הלב... לא מאמין שזהו. אלןו היו חיי במשך 13 שנה, הריון הנקה הריון הנקה. מה זהו? אני כבר לא אתמלא? אני כבר אל ארגיש בעיטות? זה הגיע לרמה שהקטן כבר גדול מידי לעגלת אמבטיה אבל אני דוחסת אותו בכוח כי דוחה את המעבר לטיולון.. שלא לדבר על הבכי שהיה שארזתי את ה0-3 חו' ואת החיתולים מידה 1...
אוח, כמה אני מקנאה בחברות שלי שאומרות שהן סיימו והן שלמות עם ההחלטה.
מה גם שמבחינת בעלי אין מצב לעוד אחד. ממש סגור חתום נעול
כואב לי
מבלבל לי
ותוך כדי זה אני מכריחה את עצמי לשמוח ממנו ולהיות בכאן ועכשיו. מצלמת מלא תמונות שיהיו מזכרת...
אז מה אני רוצה?
לשמוע אם יש כאלו כמוני. שהסיום של השלב הזה היה כבד ומורכב עבורן, ואיך אפשר לרכך את זה?
חברה אומרת לי- אבל עכשיו יהיה לך זמן בשביל עצמך, להתשתכלל מקצועית ולצאת מהבית בלי הלחץ להספיק ב2 לגנים, וזה נכון, אבל עדיין..
אניoo
סיימתי את הפרק הזה בשמחה
זה היה בברור החלק המורכב של חיי
בכל מקרה
זה לא שאלה אם זה יסתיים
אלא מתי
זו בעיניי המודעות הראשונית
שזו תקופה קצובה
היו חיים לפניה
ויש חיים אחריה
מלאים וטובים
ואי אין לי מה לומר כי לא התנסיתי, אבל חיבוקעכבר בלוטוס
נשמע כואב ולא קל לוותר, להיפרד..
האמת כמעט כל מי שאני מכירה שהפסיקה- הפסיקה כשהרגישה מלאות
ונשמע אולי שאת לא מלאה עד הסוף
ואם בעלך היה בעניין היית שמחה לעוד
אולי תנסו לדבר על זה? בסוף את 50 אחוז מההורים בבית שלכם
צריך שיהיה לך טוב, מלא וללא תחושת פספוס
סבתא שלי הפסיקה מסיבות אחרות (אמא שלה לחצה עליה) והפספוס איתה גם בגיל 70++ חושב שתהיי שלמה באמת
אני אגיד לך מהשאלי לך כלים
אני מרגישה שיש 2 היבטים
הרצון לעוד ילד
והכאב על סיום שלב
אני מרגישה שההיבט השני יותר בוער בי. וגם אם יש מס' 7, בסוף השלב הזה יגיע...
הבנתי אותךעכבר בלוטוס
זה באמת קשה ולא קל לעכל ולעבור
אני כנראה סיימתיטרמפולינה
את הפרק הזה בחיי,
4 ילדים ב"ה , אני בת 34 אוטוטו נשואים 13 שנה
כולם מ ivf, שתי הגדולים בני 10 ו7 וחצי ממש מאתגרים,
כולל עם אבחון של adHd ,
ותאומים בני שנה
אני מרגישה שבשביל לתת לכל ילד את המקסימום שהוא צריך, ככה זה יהיה לנו טוב יותר
יש לי עןבר מוקפא אחרון, ואמרתי לבעלי שאין מצב שאני עושה שוב שאיבת ביציות,
כרגע מרגישה שזה מה שנכון לנו ואני שלמה עם ההחלטה, בהודיה עצומה לבורא עולם שזיכה אותנו ב4 ילדים בריאים, בעיניי זאת משפחה ברוכה מאד מאד
מה שאת מרגישה הוא ממש הגיוני ומובןממתקית
אני בהחלט הרגשתי ככה!!
הבאתי את האחרון כשבעלי כבר לא היה בטוח שכדאי וממש רציתי עוד אחד, ידעתי שהוא יהיה האחרון
למזלי האמת, האחרון שלי היה תינוק ופעוט קשה מאוד מאוד שהוציא לי כל חשק לעוד אחד
(כמובן עם הגיל התאזן ומודה לה' עליו!!!)
היה לי קשה לארוז ולמסור את כל הניו בורן, עגלה, לול, כל מה שקשור לתינוק
ניחם אותי לשמור מעט פריטי נוסטלגיה בשקית בארון לנכדים הראשונים...חחחח אולי בהמשך אמסור, אבל כרגע קשה לי. מה שסיפרת עם עגלת אמבטיה- הייתי ממש ככה גם, כבר היה גדול והיה לי קשה להעביר אותו לטיולון ולהעיף את האמבטיה.
ככל שהילד גדל, כבר רציתי שיגדל עוד ועוד וכמו שחברה שלך אמרה לך, "אצא לחופשי" יש בזה משהו משחרר וטוב לעבור את תקופת התינוקות.
ויש לך עדיין תינוק קטן ממש ממש תהני ממנו, תנצלי את הרגעים היפים איתו, וגם הפחות. תהיא הכי שם שאפשר, וכשהוא יגדל תרגישי בע"ה סיפוק ותמשיכי הלאה..
מעניין שאת אומרת שטוב שהקטן היה תינוק קשה..הריון ולידהאחרונה
(אני האנונימית מהתגובה למטה)לגיטימי לגמרי להרגיש ככהזיקוקים
חברות שהביאו 10 ילדים אמרו לי שהן מסרו את חפצי התינוק בבכי
תני לעצמך להפרד מהתקופה הזו
זה מצער כי עם כל האתגרים להביא חיים לעולם זה לא רק התינוק עצמו, זה כל העניין סביב זה.
אמרת שהיית סביב הריון והנקה ב13 שנים האחרונות ועכשיו את בעצם צריכה להתחיל לחפש הגדרה חדשה למי שאת.
תני לעצמך זמן לעכל, להתאבל וגם לשמוח.
אם את רואה שקשה לך לבד שווה ללכת לייעוץ בעניין.
הכי חשוב במצב הזה לעשות הפרדה בין המצב שלך לילד, כדי שלא תמצאי את עצמך משליכה עליו דברים (מושכת גמילה, הנקה וכאלה)
בהצלחה🙏🏻
ממש ממש מבינה אותךהריון ולידה
אצלנו ההחלטה לסיים הייתה גם לגמרי שלי (שילוב של מורכבות רפואית שלי ושל אתגרים לא פשוטים עם הילדים שיש לנו)
ובכ"ז הלב נצבט לי כל פעם מחדש..
כשאני רואה את האחיות והגיסות שלי מניקות.. (הנקה מבחינתי זה החלק הכי כיף בגידול ילד)
כשאני חושבת על זה שזה הפעמים האחרונות שאני מובילה עגלה.. (יהיו הנכדים, כן, וב"ה אצלי זה לא רחוק כנראה, אבל זה לא אותו דבר)
כשאני מבינה שזאת הפעם האחרונה שאני מחפשת משפחתון..
כשאני מתלבטת אם לקנות משהו חדש בשביל הקטן, בהנחה שבעצם לא יהיה לו עוד שימוש אחריו.. (האמת שמצאתי את עצמי קונה לו יותר מדי דברים🙈 אבל כן התקמצנתי בכל מיני דברים אחרים)
ובעיקר כשאני מבינה שבקרוב לא יהיה מי שיתרפק עלי סתם ככה באמצע היום.. (נכון שלרוב זה מציק לי שגוף קטנטן מתנפל עלי בלי התראה, כן? אבל עדיין..)
אני גם מנסה לתכנן את העתיד המקצועי שלי, לקוות שיהיה לי יותר פנאי (כמה שהילדים והאתגרים שלהם יתנו לי), ולפעמים זה באמת משמח אותי, ובעיקר אני שמחה שלא אצטרך לעבןר עוד הריונות ולידות (שזה ממש קשה אצלי), אבל עדיין יש צביטה בלב.. (שבאמת בעלי הרבה פחות מרגיש אותה)
אז אין לי נחמה להציע לך, אבל כן שותפות גורל. תני לעצמך להרגיש את הצביטה הזאת בלב ואל תברחי ממנה, מניחה שעם השנים היא תתעמעם..❤️
רופאה לייעוץתלמים
מכירות רופאת נשים דתיה טובה בירושלים לייעוץ לפני החתונה לסדר שלא תיפול על המחזור וכו..? (לא בשבילי..)
אשמח תודה 🙏
למכון פועה יש מיזם שנקרא לקראת כלהעל הנס
אני גם עשיתי דרכם, ממליצהשיפור
תנסי ד"ר חנה אדלר לזרוביץ- גיניקולוגית ותלמידת חכםמרגול
ובאופן כללי אם אין מגבלות מיוחדות נראה לי שכל רופאת נשים תתאים. בוודאי בירושלים כמעט כולן אמורות להיות מודעות ולהכיר את הנושא.
כאילו… גלולות לסדר את המחזור, וגם אם רוצים להיקלט ישר אחרי החתונה, אפשר להפסיק איתן יום יומיים אחרי וזהו
בגדול אם זה לא מקרה עם מורכבותשלומית.
דר דבורה באומן, דר גלית אלגבישאחת כמוני
ד"ר חנה קטן.מתואמת
דיס המלצה...שמה לב
רק מזהירהניגון של הלב
כי כמה כתבו פה שכל רופאת נשים תתאים- אני הייתי בראש הזה והלכתי לרופאה עם התור הראשון שפנוי, והיא נתנה לי כדורים שעושים כתמים. וגם בהתחלה רצתה שאני אתחיל לקחת אותם יומיים לפני החתונה, ככה שאם באמת הייתי מקשיבה לה לא היה לי איך לתקן את זה...
יכול להיות שאפשר ללכת לכל רופאת נשים אבל להבהיר לה בדיוק מה הצרכים שלך
אני חושבת שמקבלת גם בירושלים אבל לא בטוחההשקט הזה
ד"ר חגית דאום.
ממליצה גם על מכון פועהמוריה 7
תודה רבהתלמיםאחרונה
על כל התובנות וההמלצות
נבדוק את הדברים. עזרתן 🙏
יישובים חדשיםפתחי לי אחותי
מחפשים את מקום מגורינו הבא...
חשבנו לעבור לגור באחד הישובים החדשים שהוקמו בעקבות אישור הממשלה. אבל לא מכירים מספיק...
אם יש פה בנות שיודעות על ישובים כאלו, בדגש על ישובים שמחפשים משפחות כי חסר להם, נשמח לשמוע (לא יישובים שכבר קיימים ופשוט קיבלתי אישור, אלא יישובים ממש חדשים).
תודה רבה 
אפקהתוהה לעצמי
ממליצה לפנות לגורמי ההתיישבות אמנה/ נחלהתהילה 4
בהצלחה וכל הכבוד
מכרים עברו למרום יהודה( מעלות חלחול)פילה
שמעתי שמחפשים בגופנה (מערב בנימין)השקט הזה
קודם כל יישר כח!!שמה לב
ממליצה באמת לפנות למועצה הרלוונטית מבחינתכם כי יש יישובים שרוצים דווקא משפחות צעירות כי יש רק קראוונים קטנים ולא מתכוונים להביא מורחבים. ויש כאלו שרוצים דווקא משפחות גדולות עם ילדים.
ממה שאני יודעת-
שלם משפחות צעירות
הר עיבל וחומש- משפחות גדולות
יש פה קישור על היישובים החדשים בשומרון, אולי זה יקדם אותך.. בהצלחה גדולה!
מנסה להעלות קובץ. מקווה שהצלחתיקנמוןאחרונה
חברים ושותפים יקרים!
אנחנו צריכים את עזרתכם 🙏🏼
בצעד היסטורי, נפלה לידנו הזכות להקים 9 ישובים חדשים בשומרון.
היישובים שיעלו על הקרקע יצרו רצף התיישבותי אסטרטגי, השומר על אדמות המדינה, מרחיב את גבולות ההתיישבות ומונע השתלטות עויינת.
*אנחנו מחפשים כ100 משפחות חלוציות, אידיאליסטיות, שלא מפחדות מאתגרים. להקמת גרעיני התיישבות בישובים*
אם מתאים לכם להצטרף למשימה, להקים גרעין חדש לבד או יחד עם חברים מזמינים אתכם להכנס לקישור, בו תוכלו למצוא את כל המידע על הגרעינים ומיקומם, ולהשאיר פרטים לחזרה:
וגם אם זה פחות בשבילכם, אבל המשימה הזאת חשובה לכם נשמח לעזרתכם *בהפצה*
אנחנו פותחים קבוצת וואצאפ שקטה, של פרסומים בלבד. ונשמח מאוד אם תעזרו לנו להפיץ בכל הכח, בסטטוסים, ברשתות ובכל דרך כדי להגיע לכמה שיותר משפחות.
להצטרפות לוואצאפ:
גרעיני התיישבות שומרון 2026 - 2
מחכים לכם בישובים!

