סבא תולש לעצמו את הצינורות כי אין לו כוח לסבול יותר
האחיות ניתקו אותו מנוזלים ומחמצן ורק אחרי שצרחו שיחזירו את זה הן החזירו את זה. מבחינתן הוא מת כבר
זה החלק הכי נורא. החלק של הגסיסה. כולם מתלבטים ונקרעים נוראות בין הצורך הקיומי לאחוז בחיים ולהשאיר אותם איתנו, לעוד דקה, לעוד שניה, ומצד שני- הסבל הנורא שלהם, ואולי עדיף שהוא ייגמר, וגם לנו אין כבר כוח,
וזה רק גורם לך לכעוס על עצמך עוד יותר ואיך את מעזה לחשוב את זה והדמעות וגם סבא חולה וסבתא גם כבר לא מתפקדת ואת נזכרת המבטים האחרונים שסבתא שלחה אלייך כשליטפת אותה ביום לפני שהיא נפטרה וכל הזכרונות עולים פתאום ומה מהות החיים אם אתה נאבק ונאבק רק כדי לגמור ככה
האחיות ניתקו אותו מנוזלים ומחמצן ורק אחרי שצרחו שיחזירו את זה הן החזירו את זה. מבחינתן הוא מת כבר
זה החלק הכי נורא. החלק של הגסיסה. כולם מתלבטים ונקרעים נוראות בין הצורך הקיומי לאחוז בחיים ולהשאיר אותם איתנו, לעוד דקה, לעוד שניה, ומצד שני- הסבל הנורא שלהם, ואולי עדיף שהוא ייגמר, וגם לנו אין כבר כוח,
וזה רק גורם לך לכעוס על עצמך עוד יותר ואיך את מעזה לחשוב את זה והדמעות וגם סבא חולה וסבתא גם כבר לא מתפקדת ואת נזכרת המבטים האחרונים שסבתא שלחה אלייך כשליטפת אותה ביום לפני שהיא נפטרה וכל הזכרונות עולים פתאום ומה מהות החיים אם אתה נאבק ונאבק רק כדי לגמור ככה
