נפגשתי עם בחור פגישה ראשונה באוטובוס (נפגשנו בתחנה ונסענו ביחד)

זה היה הזוי

ראיתי אותו, אחרי כמה שניות שפגשתי אותו לראשונה אמרתי לו נכון זה הדייט הראשון שלך בחיים?

הוא אמר שכן

חחחח, לספר לנכדים שככה היה הדייט הראשון שלו, אותי זה משעשע

אני פשוט מרגישה דברים לפעמים

והוא היה נראה ילד חסר ביטחון ונבוך

הבחור היה ילדון וחצי מהפגישה שרציתי לאפשר לו להוביל בהינו בדשא ודיברנו על ציפורים נחשים וחרקים 

באותה פגישה הגעתי למצב ששאלתי (כן בפגישה ראשונה) למה הוא רוצה להתחתן 

נו, ומה הוא ענה?

שזה בעיקר כי הוא פשוט רוצה (תשובה שכיבלתי מכמה אחרי גם )

והוא באמת היה ילדון

הוא אמר שככה צריך, ושכל החברים שלו כבר התחתנו אז שכנעו אותו לצאת

נתתי לו עוד צ'אנס אבל בסוף הבנתי שפשוט לא, הוא דווקא רצה להמשיך....

ולכן שאלתי כדי לשמוע יותר מהמכלול אם הוא סתם אמר או התכוון.

הוא באמת לא היה בשל מספיק, וב"ה שנפרדנו.

אחד הדברים המעצבנים בלהכיר אנשים מהפורום

לא כיף

לתרגם את זה למילים שמי שמבחוץ יוכל להבין משהו על הבנאדם.

ויש מכלול  מעבר שגם חשוב וכדאי לשמוע.

זה פשוט רמה אחרת לברר עם שאלות מדויקות ומכוונות לאובייקטיביות.

לא מבינה מה יש לעשות עם בירורים סתם ככה 

זה מאפשר לקלוט מכלול מאוד רחב של דברים.

וצריך לשים לב במקביל לא לפסול על דברים שיטחיים ולא רלוונטים..

אדם נחמד, עם חיוך על הפנים, שמח לעזור, מסביר בסבלנות למי שצריך עזרה, חשיבה יצירתית, יכולת הקשבה לדעות של אחרים, נכונות להודות על האמת וכו'

אתם אפעם לא יודעים מי קורא.ת אתכם.ן 

אף אחד לא רוצה לפגוע בזולת ע"י שיתוף בשרשור מסוג זה 

ומה שלחתי לה הודעה ראשונה?

Hi. I bought right now a new smartphone and I d'ont know yet how to change the langauge I'm really sorry/

ואחרי שתי דקות אני שולח לה

הצלחתי חחח 

היית ממשיך לכתוב באנגלית כדי לבדוק אם הם מבינה

זה היה דייט ראשון שלו בחיים, קלטתי את זה מהשניה הראשונה שהוא פתח את הפה בטלפון הראשון.

(ולא שאני הייתי אז מומחית גדולה מידי..)

הוא התייעץ עם הרב שלו, מה עושים בדייטים וזה.
(כי לא רצה לספר לחברים ולמשפחה עדיין)

בקיצור, הוא אומר לי בתחילת הדייט - הרב שלי אמר שמספרים על עצמך,

ואז הוא התחיל לספר לי הכל, ברמה של איזה גן היה.

ואני כזה   

איזה הזיה זה היה.

ומשעמם נורא.

הכרחתי את עצמי לתת לו עוד צאנס ולא לשפוט אותו לפי זה...

מאז אצלי דייט ראשון מוצלח זה אחד ש*לא* מדברים בו על הדברים הבנאליים המשעממים  

לתומי עניתי לה שכן... ואז היא שאלה - מתי בפעם האחרונה בכית? - על זה באמת לא ידעתי מה להשיב חחחח במחשבה לאחור זה ממש מצחיק

בחור אחד שאחרי שסיפרתי לו מה עשיתי בשירות אמר לי "אחותי יותר תותחית, היא היתה קומונרית".

אחד אחר שאחרי פגישה שנייה שאל אותי: "את באמת חושבת שאת יכולה להתחתן עם בחור ישיבה?"

עוד בחור שבדייט הראשון ביקש ממני לבוא לעיר בה הוא לומד (ארבעה שעות הלוך חזור). לימדתי עליו זכות, אמרתי בטח הוא עסוק היום ממש ואין אפשרות אחרת, הסכמתי.

ביקש גם בדייט שני.

גם בדייט שלישי.

כשהתקשרתי לחתוך אמר לי "אולי באמת עדיף שאת חותכת כי אני גר ממש רחוק ותכף בין הזמנים ואז איך ואיפה ניפגש?"

אם תהיתם, בשני הדייטים האחרונים לא הסכמתי לנסוע עד אליו.

עוד אחד שכל פעם שהיה צריך לדבר בטלפון סידר איכשהו שאני אתקשר אליו במקום שהוא יתקשר אלי (תתקשרי כשנוח לך..), והפיל עלי כל פעם את ההחלטה איפה נפגשים.

הכי מעצבן זה לגלות שהסתומים האלו (חוץ מה"בחור ישיבה") התחתנו לפני

שמעתי לפני עשרים שנה+ על אנשים שכבר אז היו זקנים אם עדיין היו בחיים

על חתן שלא הגיע לחופה, שאלו את הכלה אם היא מוכנה להתחתן אם אחיו, והם נשואים עד היום

על זוג אחים

אח אחד יצא עם X והיא לא רצתה להמשיך בגלל משהו חיצוני

אז הוא שאל אותה אם היא רוצה את אחיו שמאוד דומה לו אבל בלי הפרט החיצוני שהפריע לה 

מפה לשם הם נשואים באושר 

שבחור שהיא יצאה איתו, סיפר לה שמפריע לו שהיא לא בת תלמיד חכם.

דרך אגב, זה היה דייט מיליון ומשו. (כבר יצאו הרבה זמן) ואבא שלה כן ת"ח.

ואז, אחרי שהוא הגיע אליה הביתה, הוא התנצל על זה כי קלט שאבא שלה כן ת"ח. 

בסוף הם נפרדו 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.