עצם העמדת הדוכן הוא מתכון בטוח לפרובוקציות ומהומות

אם מקום כזה יהיה ריק, הוא יהיה ריק ויתקפל.

זה עדיף מאשר להתחיל להילחם בהן.

מה, אנשים ונשים יידחקו שם בתור כדי להניח תפילין אצלן?
או שאנשים שזה לא העסק שלהם יבואו לשם כדי להרים ידיים, לתקוף ולאיים באלימות?
ועיקר העיקרים - לפי מה החלטת ש"הוא לא יכול לתת לזה יד"? לפי מה בדיוק? האם אתה היועץ המשפטי לממשלה שההחלטה הזו מצויה בידיך, או היועץ המשפטי של משרד התחבורה?
ואולי עוד יותר עיקר העיקרים, מתי כבר נבין לכל השדים שהפעלת "התחבורה הציבורית" בישראל צריכה להיות כלי מופרט, שחברה פרטית הכפופה במסודר לחוק ולדין היא שהדבר יהיה מסור בידיה, וששום פוליטיקאי לא צריך להיות מעורב בזה, בין אם הוא בוגר ישיבות "הקו" ובין אם הוא משורר מ"הגדה השמאלית" בתל אביב?!
ולסיום, כן. בצלאל ממש לא יוצא חכם גדול מכל הסיפור. חבל מאוד.

מה לגבי תשובות לשאלות? יש? יהיו?
או שאולי פחות.
אני לא עוצר את נשימתי.

כתבת דברים לא לעניין ואני לא רואה צורך לטרוח להגיב

אגב, לא נראלי שהח"ח היה מתבטא ככה

זה מי שקורא ולא בעל הדבר
ואותו דבר לגבי מה שנראה לך - אתה סינא טינא - לגבי מה שהיה חושב מי שהוא בכל עניין שהוא

לכבוד גב' יוכי רפפורט הנכבדה

שקלנו ברצינות רבה את בקשתכן.

בחינת הגורמים וניסיון קודם עם פעילות בעלת אופי דומה, העלתה את החשש כי היענות למבוקשכן עלולה לגרום להפרת שלום הסדר הציבורי. אי לכך ובהתאם לזאת, לצערנו (חח לא באמת) לא נוכל להיענות למבוקשכן.

אנו בטוחים כי תמצאו דרכים חלופיות למלא את משאלת ליבכן "לקרב את ישראל לאביהן שבשמיים" (כנ"ל)

בכבוד רב (כנ"ל), בצלאל סמוטריץ'

@בצלאל סמוטריץ' 

ואני בכלל לא בטוח כמה זה בסמכותו של שר התחבורה דברים כאלה, זה נראלי יותר החלטה של מנהלי התחנה.

מי מפריע להן?.

אם כבר להפך.

נשים לא פחות נקיות מגברים, ובד''כ יותר.

אתה באמת חושב שיש לנשים פחיתות בעניין הזה (או בכלל)?

אני מצטט מההתחלה פוסק שחי בדורנו, בן 58, אם מרגיע אותך. לו היית דן דיון תורני אני משער שהיית קורא לפחות את תוכן דבריו לפני התגובה. הנה בשבילך:

"במשנה ברכות כ, א, מבואר שנשים פטורות מתפילין. אולם לא נתברר האם נשים שרוצות רשאיות להניח תפילין כמו שנוהגות לקיים שאר מצוות שהזמן גרמן, כדוגמת נטילת לולב ושמיעת שופר... וכתב התוס' עירובין שם, שלדעה שמיחו בה, אע"פ שלא מיחו בשאר נשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמן, מפני "שתפילין צריכים גוף נקי ונשים אינן זריזות ליזהר". (ונראה שהחשש מפני שבשעת הנידה אסור להניחן, ועיין עוד ברמ"א או"ח פח, א. וכיוון שאינן רגילות ללמוד דינים שאינן מחויבות בהן, לא ייזהרו בזה. ואולי גם מפני הטיפול בתינוקות ודברי טינופת שבבית). וכך כתב כלבו סי' כא בשם הר"ם, שיש למחות ביד נשים שרוצות להניח תפילין "מפני שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות". והביא הב"י את דבריו. ונפסק בשו"ע או"ח לח, ד: "נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצוות עשה שהזמן גרמא. הגה: ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן, מוחין בידם (כל בו)"."

"ובאר המ"א שם, שאם היו חייבות מהתורה בתפילין, לא היה הטעם שאולי לא ייזהרו בנקיות פוטרן, אבל כיוון שהן פטורות ויש חשש נקיות – יש למחות שלא יניחו. וכהמשך לדבריו כתב בערוה"ש לח, ו, שבעצם גם בגברים יש בעייה, שהרי התפילין צריכים גוף נקי כאלישע בעל כנפיים, אלא שכיוון שמחויבים בזה, מניחים בק"ש ותפילה תוך זהירות מירבית. אבל נשים שפטורות, למה שיכניסו עצמן בחשש גדול כזה. ואצלן בשעת ק"ש ותפילה כמו לגברים בשאר היום, לפיכך אין מניחין אותן להניח תפילין... וכ"כ בכה"ח לח, ט, בשם ברכ"י ועוד אחרונים, שיש למחות בנשים שלא יניחו, והביא לזה טעמים על פי הקבלה..."

"למעשה, ההוראה שלא תניח, ורבים כתבו שיש למחות ביד הרוצות להניח, וכ"כ הרמ"א ומ"ב לח, יג, וכה"ח לח, ט, ועוד רבים. אלא שכפי שכתבתי, לרוצה להניח יש על מה לסמוך, שכך דעת האורחות חיים ועולת תמיד, ואף מסיום דברי ערוה"ש מבואר שאין למחות במי שמפורסמת כצדקת. ולכן למעשה אין למחות בידה. ובתנאי שתקפיד שלא תניח בשעת וסתה. וכן תקפיד להניח בצנעה, כי רק כך יהיה ברור שהנחתה לשם שמיים, ועוד שצריך להצניע את זמני הטהרה והטומאה."

תרשה לי לסכם: אם הדיון התורני מעניין אותך אתה מוזמן לפרטי, אשמח להחכים. אם לא, ואתה מעוניין להמשיך לנצל"ש בשרשור לא קשור דיון מהראש על האם אני מצטט פוסק בן דורנו או לא, אני אפרוש בשמחה והיה מוזמן להמשיך בלעדי.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל