מכיר,

קודם כל אנושיות.

אהבה,

האדם במצוקה ישנם שלשה דברים שהוא צריך

אהבה, אמפתיה, עזרה

לא תמיד אנחנו יכולים לעזור, גם לא תמיד אנחנו יכולים להזדהות, אבל אנחנו יכולים לאהוב, לרצות לעזור.

מכאן זה תלוי בבן אדם, הוא שופך לפניי את ליבו, הוא בקונפליקט, כנראה הוא מרגיש בי חבר מספיק לשתף אותי בזה, משמע אנחנו מכירים, מה אני יודע עליו?

אפשר לדבר על זה ביחד.

איפה הוא רואה את הבעיה (לא שאין בעיה, יש בעיה. נטיות הפוכות זה יצר הרע נוראי) השאלה היא על אילו נקודות היא נוגעת, אני מנסה לדמיין את עצמי נכנס להתפלל בעזרת נשים בליל שבת, איך זה ירגיש לי, טוב לא בדיוק כי שם יש גם צד שני.

בכל אופן הדבר הראשון הוא אהבה.

עכשיו, כיוון שזו בעיה עם השלכות רבות אפשריות, ואני מדגיש *אפשריות* כדאי לראות כמה שווה ניתוח המצב, הוא נמשך גם לבנים, מעט לבנים, לבנים מסויימים, רק לבנים ובמידה רבה.

לעתים יקרה שאראה לנכון להתרחק מ"ייחוד" איתון, לא ללכת איתו למקווה, וכד'.

לעתים יקרה שאראה לנכון להציע לו להעביר את הענייןם לאיש צוות (הגיוני שזה יהיה לרוב העתים)

לעתים אולי אציע לו להתרחק בעצמו מייחוד הליכה למקווה וכד'

אולי אפי' אעביר את זה לאיש צוות גם בלי הסכמתו, אם לא תהיה.

בכל אופן צריך גם רגישות רבה, וגם הרבה אהבה מכאן השכל יעשה את שלו והשאר הקב"ה יעזור לנו לתת אחד לשני עצה טובה.

"ענה ואמר: "חזקו ואמצו כל המיחלים לה'" (תהלים לא, כה). כל המיחלים דיקא. אפלו אם אינכם זוכים לשום קדשה ועבודה חס ושלום רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים (עיין לקוטי תנינא, סימן מח).ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם. ואפלו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא, אף על פי כן יחזק את חברו כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו כי אין חבוש מתיר את עצמו וכו' (ברכות ה: ), כי אין רעה גדולה מנפילה ... וצריך לעמד על עמדו לבלי להניח את מקומו בשום אפן בעולם ולצפות לישועה תמיד ולבלי להתרחק ולנוס ממנו יתברך חס ושלום וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה מד: ) לענין מלחמה, שתחלת מפלה ניסה רחמנא לצלן. "כי אנה מפניך אברח, אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו' (תהלים קלט, ח), כי השם יתברך בכל מקום. כי צריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' כמבאר בדברינו עיין שם. וכשיזכה לבלי להפיל את חברו אף על פי שידע בעצמו שהוא רחוק מעבודתו אדרבא יחזקו בכל מיני התחזקות ויחיהו וישיבהו בכל מיני דבורים המשיבין את הנפש וכו' על ידי זה יכול להיות שאחר כך יזכה גם הוא לחזר ולשוב לעבודת ה' על ידי זה:"

(שיחות הר"ן ק"כ)

אל תוציא מישהו מהארון בלי הסכמתו זה החיים שלו ואין לאף אחד זכות להתערב בזה. הוא לא במצב של פיקוח נפש וזה לא דורש שום התערבות חיצונית אלא אם כן הוא ביקש ורוצה. 

ככה הורסים חיים של אנשים. 

אמרתי לעיתים, ואמרתי רגישות רבה ואולי כדאי לחזור על שני המוטיבים הללו, זה דורש שיקול דעת. ואולי כדאי להוסיף עוד מוטיב, לא אמרתי לפרסם אלא להודיע לאיש צוות, יחד עם כל אלו-

המקרה שהוצג הוא מקרה שקורה בפנימייה (אני מניח של בנים) אינני יודע מה מצב הפנימיה אבל אולי לא ידוע לך, אך יש פנימיות עם מקלחות משותפות, אולי יש גם מקווה באיזור כמו שציינתי, דבר שיכול להביא לנזק גם לאותו החבר וגם לשאר הסביבה באם יוותרו התקלויות כאלו. זה דברים שצריך לקחת בחשבו8ן, את ואולי עוד אנשים לא יודעים אבל קרו מקרים בפנימיות שה' ירחם ולא ראוטי להזכיר כאן.

בשורות אלו אוסיף לציין כי אני סולד נורא מכל התוויית היחס לאנשים עם נטיות הפוכות ע"י התקשורות. מדובר על אותם אנשי תקשורת שמציגים לנו שניה אח"כ פרסומות שבהם שימוש בגוף האישה בצורה יצרית, מדובר על אותם אנשי תקשורת שמספרים לנו על כל הטרדה מינית לפרטי פרטים משום שזה סוחף כותרות, רצוני לומר השקפת העולם שלהם על משפחה ומין מעוותים, ולכן אני לא נותן להם לגעת לי ביחס למקרים כאלו שהם מדברים על יחוס של הכלה ומציגים צד אחד שלמטבע, ובו בעת רומסים צד שני, שיש בו לא רק דעת תורה נחרצת כ"א אנושיות רבה וזהירות ביצר העריות.

את אומרת "חיים של מישהו יכחדו" 

אני לא חוזר בי מההסתייגויות והרצון שהשיתוף יבוא מצד אותו החבר. אבל בהחלט אני חושב שהיחס שלך לשיקול של הטרדות וכד' הוא ממעיט מדי בערך העניין.

את מדברת על "להוציא מישהו מהארון" אין לי מושג מאיפה הביטוי הזה נחת הוא לא רוח הדברים שאני מנסה להביא. אני חושב שלא בריא להתייחס לכל העסק כאל "דיכוי שבהסתרה" ו"דיכוי שבגילוי". בד"כ דוקא המושג להשאר בארון הוא נמצא בשיח בתור המושג המדכא...

נכון, אני נגד גילוי סוד. אבל כמו בלה"ר, יש דברים שצריך לספר, באופן מחושב, אבל לא להמעיט בערך השיקול הזה.

הטרדה של מישהו זה לא דיכוי?

החבר עצמו- ההתמודדות שלו במחתרת בתוך כל סערת הרגשות שלו- זה לא דיכוי?

החבר נתן לי את אמונו זה אומר שהוא חושב שאני אדם שאפשר לשתף אותו והוא לא יעשה עם זה דברים רעים. לפעמים גם לשמור בבטן זה דבר רע.

שוב אני חוזר על כל ההסתייגויות ועם כל זה טוען בתוקף שאין לזלזל בשיקולים של החסרונות הגדולים שיכולים להגרם מתוך העיוורון של הנאמנות, בהסתרת הדבר ב"ארון הברית".

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)