מכיר,

קודם כל אנושיות.

אהבה,

האדם במצוקה ישנם שלשה דברים שהוא צריך

אהבה, אמפתיה, עזרה

לא תמיד אנחנו יכולים לעזור, גם לא תמיד אנחנו יכולים להזדהות, אבל אנחנו יכולים לאהוב, לרצות לעזור.

מכאן זה תלוי בבן אדם, הוא שופך לפניי את ליבו, הוא בקונפליקט, כנראה הוא מרגיש בי חבר מספיק לשתף אותי בזה, משמע אנחנו מכירים, מה אני יודע עליו?

אפשר לדבר על זה ביחד.

איפה הוא רואה את הבעיה (לא שאין בעיה, יש בעיה. נטיות הפוכות זה יצר הרע נוראי) השאלה היא על אילו נקודות היא נוגעת, אני מנסה לדמיין את עצמי נכנס להתפלל בעזרת נשים בליל שבת, איך זה ירגיש לי, טוב לא בדיוק כי שם יש גם צד שני.

בכל אופן הדבר הראשון הוא אהבה.

עכשיו, כיוון שזו בעיה עם השלכות רבות אפשריות, ואני מדגיש *אפשריות* כדאי לראות כמה שווה ניתוח המצב, הוא נמשך גם לבנים, מעט לבנים, לבנים מסויימים, רק לבנים ובמידה רבה.

לעתים יקרה שאראה לנכון להתרחק מ"ייחוד" איתון, לא ללכת איתו למקווה, וכד'.

לעתים יקרה שאראה לנכון להציע לו להעביר את הענייןם לאיש צוות (הגיוני שזה יהיה לרוב העתים)

לעתים אולי אציע לו להתרחק בעצמו מייחוד הליכה למקווה וכד'

אולי אפי' אעביר את זה לאיש צוות גם בלי הסכמתו, אם לא תהיה.

בכל אופן צריך גם רגישות רבה, וגם הרבה אהבה מכאן השכל יעשה את שלו והשאר הקב"ה יעזור לנו לתת אחד לשני עצה טובה.

"ענה ואמר: "חזקו ואמצו כל המיחלים לה'" (תהלים לא, כה). כל המיחלים דיקא. אפלו אם אינכם זוכים לשום קדשה ועבודה חס ושלום רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים (עיין לקוטי תנינא, סימן מח).ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם. ואפלו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא, אף על פי כן יחזק את חברו כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו כי אין חבוש מתיר את עצמו וכו' (ברכות ה: ), כי אין רעה גדולה מנפילה ... וצריך לעמד על עמדו לבלי להניח את מקומו בשום אפן בעולם ולצפות לישועה תמיד ולבלי להתרחק ולנוס ממנו יתברך חס ושלום וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה מד: ) לענין מלחמה, שתחלת מפלה ניסה רחמנא לצלן. "כי אנה מפניך אברח, אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו' (תהלים קלט, ח), כי השם יתברך בכל מקום. כי צריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' כמבאר בדברינו עיין שם. וכשיזכה לבלי להפיל את חברו אף על פי שידע בעצמו שהוא רחוק מעבודתו אדרבא יחזקו בכל מיני התחזקות ויחיהו וישיבהו בכל מיני דבורים המשיבין את הנפש וכו' על ידי זה יכול להיות שאחר כך יזכה גם הוא לחזר ולשוב לעבודת ה' על ידי זה:"

(שיחות הר"ן ק"כ)

אל תוציא מישהו מהארון בלי הסכמתו זה החיים שלו ואין לאף אחד זכות להתערב בזה. הוא לא במצב של פיקוח נפש וזה לא דורש שום התערבות חיצונית אלא אם כן הוא ביקש ורוצה. 

ככה הורסים חיים של אנשים. 

אמרתי לעיתים, ואמרתי רגישות רבה ואולי כדאי לחזור על שני המוטיבים הללו, זה דורש שיקול דעת. ואולי כדאי להוסיף עוד מוטיב, לא אמרתי לפרסם אלא להודיע לאיש צוות, יחד עם כל אלו-

המקרה שהוצג הוא מקרה שקורה בפנימייה (אני מניח של בנים) אינני יודע מה מצב הפנימיה אבל אולי לא ידוע לך, אך יש פנימיות עם מקלחות משותפות, אולי יש גם מקווה באיזור כמו שציינתי, דבר שיכול להביא לנזק גם לאותו החבר וגם לשאר הסביבה באם יוותרו התקלויות כאלו. זה דברים שצריך לקחת בחשבו8ן, את ואולי עוד אנשים לא יודעים אבל קרו מקרים בפנימיות שה' ירחם ולא ראוטי להזכיר כאן.

בשורות אלו אוסיף לציין כי אני סולד נורא מכל התוויית היחס לאנשים עם נטיות הפוכות ע"י התקשורות. מדובר על אותם אנשי תקשורת שמציגים לנו שניה אח"כ פרסומות שבהם שימוש בגוף האישה בצורה יצרית, מדובר על אותם אנשי תקשורת שמספרים לנו על כל הטרדה מינית לפרטי פרטים משום שזה סוחף כותרות, רצוני לומר השקפת העולם שלהם על משפחה ומין מעוותים, ולכן אני לא נותן להם לגעת לי ביחס למקרים כאלו שהם מדברים על יחוס של הכלה ומציגים צד אחד שלמטבע, ובו בעת רומסים צד שני, שיש בו לא רק דעת תורה נחרצת כ"א אנושיות רבה וזהירות ביצר העריות.

את אומרת "חיים של מישהו יכחדו" 

אני לא חוזר בי מההסתייגויות והרצון שהשיתוף יבוא מצד אותו החבר. אבל בהחלט אני חושב שהיחס שלך לשיקול של הטרדות וכד' הוא ממעיט מדי בערך העניין.

את מדברת על "להוציא מישהו מהארון" אין לי מושג מאיפה הביטוי הזה נחת הוא לא רוח הדברים שאני מנסה להביא. אני חושב שלא בריא להתייחס לכל העסק כאל "דיכוי שבהסתרה" ו"דיכוי שבגילוי". בד"כ דוקא המושג להשאר בארון הוא נמצא בשיח בתור המושג המדכא...

נכון, אני נגד גילוי סוד. אבל כמו בלה"ר, יש דברים שצריך לספר, באופן מחושב, אבל לא להמעיט בערך השיקול הזה.

הטרדה של מישהו זה לא דיכוי?

החבר עצמו- ההתמודדות שלו במחתרת בתוך כל סערת הרגשות שלו- זה לא דיכוי?

החבר נתן לי את אמונו זה אומר שהוא חושב שאני אדם שאפשר לשתף אותו והוא לא יעשה עם זה דברים רעים. לפעמים גם לשמור בבטן זה דבר רע.

שוב אני חוזר על כל ההסתייגויות ועם כל זה טוען בתוקף שאין לזלזל בשיקולים של החסרונות הגדולים שיכולים להגרם מתוך העיוורון של הנאמנות, בהסתרת הדבר ב"ארון הברית".

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים