אז את אשכרה יושבת וכותבת על כל הסבל שעברת?
כי בדרכ השאלות הן לא ממש על אם התחשק לך לעשות את העבודה וכמה סבלת ממנה

להביא לך כמה דוגמאות לזה?

 

כי בקרוב אני צריכה לענות על כמה וכמה רפלקציות
אז יאלה

זה מדמויות מופת שזו יחידת תיגבור בתנ"ך,

לעבודה בדמויות מופת לא ממש התחברתי. אני מבינה מדוע משרד החינוך רוצה שתהיה יחידה כזאת, אך לדעתי, היחידה הזאת לא בנויה באופן נכון. אני מבינה שחשבו שישנו צורך בשיעור בו יתמקדו בדמויות מנהיגותיות שמהן התלמידים ילמדו. אני חושבת ששיעור זה טוב ויפה הוא, אך לדעתי העבודות הגשה שתפרו לשיעור הזה הן בזבוז זמן מיותר. אומנם בעבודה התלמידים חוקרים, כביכול, יותר על הדמויות הנלמדות מאשר אילו היו עושים מבחן. אך העבודה, בנוסף ליתרונה הלא כל כך מזהיר, מסבה גם לחץ מיותר לתלמיד המסכן עם הרשימה הלא נגמרת של עבודות שעליו להגיש. העבודה לא ממש נגעה בי עצמי, אלא יותר בשלווה שלי. הלחץ הנוסף שהעבודה הוסיפה, ערער את השלווה שלי. נכון, קל להתחמק מאחריות, קל להאשים אחרים בטעויות שלי. אך אני רק אומרת, שלדחיינות שלי, לפעמים יש סיבות. כך שבנוסף להיות האשמה הראשית, ישנם כמה אשמים משניים. מהמשימה הזאת יישאר לי בעיקר זיכרון לא אהוב במיוחד, מאחר והמשימה צורפה לרשימת העבודות ההגשה שמעולם לא אהבתי לעשות. ולא, לא חשבתי שאני אמורה לאהוב אותן.

 

זו רפלקציה קבוצתית שהרחבתי להנאתי אחרי שהרגשתי שהיא לא משקפת מספיק את מה שהרגשנו...

מאחר והקבוצה לא הייתה כל כך מגובשת, עבודת הצוות לא ממש נעמה לנו. שורש הסיבה לחוסר הגיבוש נתון בעצם היותנו תלמידות כיתה י' אשר נתונות ללחץ מבחנים ועבודות במיוחד בסוף השנה. אומנם העבודה ניתנה לנו לפני לחץ סוף השנה, אך מאחר ולא היו גבולות שאותם אין לעבור, כל תלמידה הייתה שרויה בבועת אוטופיה אשר אומרת שיש זמן רב עד להגשת העבודה, וכרגע, הזמן הזה, הנוכחי, אינו פנוי לי, הרי יש לי חיים משל עצמי וכרגע, אין לי זמן לעבוד על העבודה. טיעון נוסף שיכול לשמש לעצם הדחייה, הוא, הטענה שהעבודה אינה עובדת. כלומר, התלמידה נתקלה בקשיים במהלך שלבי העבודה ולא רצתה לבקש עזרה משום שחששה להפריע למהלך חייה של המורה. המורה אמרה לכל הכיתה, שכאשר יש קושי, יש לפנות אליה. אך לפעמים, החשש המוזכר קודם, גובר על בקשת המורה לפנות אליה במקרה של קשיים. 
לשאלה, מה עשתה כל אחת, אפשר לענות בשתי דרכים. את שתי הדרכים הללו, לא נכתוב מפאת חוסר זמן.
בנוגע לשאלה האם נהנינו, נוכל פה אחד לומר שכלל לא נהנינו. עצם קיום העבודה לא גרם לנו הנאה מרובה או מועטה. למעשה, העבודה גרמה לנו לסבל רב אשר נגרם מהלחץ האמור. לא נתפלא אם שערות ראשינו ילבינו מהר מין המצופה.
השאלה, האם העבודה תרמה לידיעותינו הכלליות באזרחות, יכולה לענות בעצמה על עצמה. בנוסף לסבל אשר נגרם לנו מהעבודה, העבודה כלל וכלל לא הואילה לנו. ומשום כך, גם לא תרמה לנו דבר, אם כבר, אז היא יותר בכיוון של לקחה מאיתנו.

 

זה מהיסטוריה,

כשנודע לי על העבודה שעלינו לעשות הרגשתי את הרגשתי הרגילה בנושא שכזה, "אין צדק בחיים". הרגשתי שמשרד החינוך קצת מגזים עם ה-כביכול נקודות מתנה שלו. אני לא אדם שמצפה כל כך, ולכן לא ציפיתי למשהו מהעבודה. לפני העדות חששתי מהנסיעות ומהעניין הזה שאנחנו צריכות לערוך את הריאיון על חשבון הלימודים. החלק ממנו נהנתי ביותר בעבודה, הוא החלק של הרפלקציה. אני מאוד אוהבת לכתוב את דעתי האמיתית והישרה בנוגע לדברים האלה. התוצר שיצרנו לא ממש מספק אותי ואם זה היה אפשרי, הייתי חוזרת בזמן ומכתיבה לעצמי כללים ברורים שימנעו מהעבודה על העבודה 'להימרח' כל כך. אני ממש לא ממליצה על הדרך הזאת כדרך לימודית, כיוון שאני ממש לא אוהבת לעשות עבודות. לדעתי, דברים כאלה רק משניאים יותר את הלימודים על התלמידים, מאחר וזה נראה שהלימודים רודפים אחריהם לכל מקום. לא מספיק שיש שיעורי בית ומבחנים, מוספים על זה גם עבודות וקוראים לזה מתנה. למדתי מחברות הקבוצה שבשום פנים ואופן אסור לנו לעשות עבודות ביחד, זה פשוט אסון וכולנו הסכמנו על זה.

 

וזה מתושב"ע,

בדומה לרוב הערכות החלופיות שהיינו אמורות להגיש השנה, הערכה החלופית הנוכחית לא ממש הנעימה את זמני. ולא, לא חשבתי שהיא אמורה לעשות זאת. אך בכל זאת, חשתי את הצורך לציין זאת. הלימוד של הנושא לא כל כך תרם לי מאחר וידעתי עוד לפני על הנושא כך שהלימוד לא ממש הוסיף דבר. התוצר שהכנתי, כלל וכלל לא הוסיף לי על הלימוד. למעשה, התוצר הוסיף רק עוד עבודה.

 

היו עוד כמה עבודות אבל נראה לי שזה יספיק

הגיוני מאוד שהיו בהן שגיאות כתיב וכאלה,

בהתחשב בזה שלא סביר לי שעדיין היה לי כוח לעבור עליהן שוב

 

תיהיי בריאה אחותי
יצמחו להם שם קרניים חח

מה אני יעשה
הפרעת קשב וריכוז אנוכי

ואני בחיים לא אצליח להתבטא ככה באנגלית
אז....
לא יודעת.

בגלל זה אני כותבת אותן ולא מקלידה

למרות שלא נראה לי שסיימנו עם הערכה החלופית באנגלית

 

קשים החיים לתלמיד התיכון

וכבר הזלתי רבות האמיני לי

ומאמינה שגם את הזלת כמה וכמה דמעות

אני דיי בטוחה שאצלי זה יותר מכמה

 

חח
|בוחקת|

אנשים לא קולטים מתי הם צריכים להפסיק להצחיק,

אחרי זה לא מבינים למה אנשים סובלים מכאבים

 

בוחקת?...
.....

בשמחות אצלינו

אמן!!

כי ככה היינו אומרים בגן
וכי אני עייפה

הצחקתני
לא כל כך מהר.
יש עבודות שכחת?
וגם מקלחת שלוקחת לפחות 40 דקות

אם באמת היית רוצה לסיים את העבודות,

היית סוגרת את הערוץ עד שהיית מסיימת...

 

ארבעים דקות מקלחת?! מה?!

 

וניסיתי לעשות הכי מהר שאפשר
אבל לא הולך
כי באמצע אני שמה מסיכת פנים ןמחכה איתה 8 דקות

יותר בקטע של חצקוניישן

זה עצוב
מאד

עכשיו תגידי שאת חלקה
נכון.?

מותר לי קצת לנוח

(גילוי נאות-קראתי רק חצי מהפסקה הראשונה)
אני באופן אישי הייתי עושה את המינימום של המינימום ושרדתי

זה המינימום

אם היה לי זמן ואוצר מילים גדול יותר, זה היה הן היו ארוכות יותר

 

זה נראה הרבה יותר

אני באופן שיטתי הייתי מגדילה קצת

אין דבר שגורם לי אושר יותר מזה שאני בדיוק סיימתי ללמוד ולא עברתי את כל הסבל הזה של עבודות לבגרות

יש גודל וגופן מסוים שאת יכולה להשתמש בו

ובכל השאר קצת אסור

 

ולכן תודה לאל שסיימתי לפני הטרללת הזאת, אחרת לא הייתה לי תעודת בגרות(אם כי גם ככה היא מיותרת לי)

וזו לא התנשאות, זה פשוט-אוי אלוקים תודה שדאגת לי לפחות

ואנחנו סובלות

אשכרה.

קפוץ לי